לדלג לתוכן

אירווין לנרוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אירווין לנרוט
Irvine Lenroot
לידה 31 בינואר 1869
סופיריור, ויסקונסין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בינואר 1949 (בגיל 79)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Greenwood Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
השקפה דתית קונגרגציונליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Clara Clough Lenroot עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים Katharine F. Lenroot עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר אספת המדינה של ויסקונסין
19011907
(כ־6 שנים)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה ה-11 של ויסקונסין
4 במרץ 190917 באפריל 1918
(9 שנים וחודש)
סנאטור מטעם מדינת ויסקונסין
18 באפריל 19183 במרץ 1927
(8 שנים ו־10 חודשים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אירווין לות'ר לנרוטאנגלית: Irvine Luther Lenroot‏; 31 בינואר 186926 בינואר 1949) היה עורך דין, שופט ופוליטיקאי אמריקאי ממדינת ויסקונסין, חבר המפלגה הרפובליקנית. הוא כיהן כיו"ר אספת המדינה של ויסקונסין בין השנים 19031907, וכיהן בקונגרס של ארצות הברית מ־1909 עד 1927 – תחילה בבית הנבחרים עד 1918, ולאחר מכן בסנאט. לאחר שהפסיד בפריימריז הרפובליקניים ב־1926, מינה אותו הנשיא הרברט הובר לשופט בבית הדין הפדרלי לערעורים בענייני מכס ופטנטים.

השכלה וקריירה מוקדמת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנרוט נולד ב־31 בינואר 1869 בעיר סופיריור שבוויסקונסין. הוא למד בבתי הספר הציבוריים המקומיים, המשיך במכללת פארסונס לעסקים בדולות' שבמינסוטה, וב־1897 החל ללמוד משפטים באופן עצמאי. בין השנים 18931906 עבד כחוטב עצים וכרשם בבית המשפט של מחוז דאגלס בוויסקונסין. בשנת 1898 הוסמך לעריכת דין והחל לעסוק במקצועו בסופיריור. בין השנים 19011907 כיהן כחבר באספת המדינה של ויסקונסין, ובין השנים 19031907 שימש יושב ראש הבית.

פעילותו בקונגרס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנרוט נבחר מטעם המפלגה הרפובליקנית לייצג את המחוז ה־11 של ויסקונסין בבית הנבחרים של ארצות הברית, וכיהן בתפקיד בין השנים 19091918. באפריל 1918 נבחר לסנאט כדי למלא את מקומו של הסנאטור פול האסטינג שנפטר. הוא נבחר מחדש ב־1920 וכיהן בסנאט עד מרץ 1927. לנרוט היה מקורב למזכיר המסחר הרברט הובר ותמך במדיניות שמרנית יחסית. הוא כיהן כיושב ראש ועדת הרכבות, ועדת הקרקעות הציבוריות והסקרים, וכן ועדת הבניינים והשטחים הציבוריים. ב־1926 הפסיד בפריימריז הרפובליקניים ולא נבחר מחדש. לאחר מכן חזר לעסוק בעריכת דין בוושינגטון הבירה בין השנים 19271929.

ועידת המפלגה הרפובליקנית של 1920

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוועידת המפלגה הרפובליקנית שנערכה בשיקגו בשנת 1920, לאחר שנבחר וורן הרדינג למועמד לנשיאות, הוצע לנרוט כמועמד לתפקיד סגן הנשיא כדי לאזן את הרשימה מבחינה אידאולוגית. אולם, ברגע האחרון הציע נציג מאורגון את קלווין קולידג' כמועמד חלופי. המשלחת העדיפה את קולידג', שנבחר כבר בסיבוב הראשון, ובכך החמיץ לנרוט את ההזדמנות ההיסטורית להיות סגן נשיא – ובהמשך גם אולי נשיא.

קריירה שיפוטית פדרלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־1929 מינה אותו הנשיא הרברט הובר לשופט בבית הדין הפדרלי לערעורים בענייני מכס ופטנטים. מינויו אושר בסנאט והוא החל לכהן ב־17 במאי 1929. לנרוט פרש מתפקידו ב־1944. הוא נפטר ב־26 בינואר 1949 בוושינגטון הבירה, ונקבר בבית העלמין גרינווד בעיר הולדתו סופיריור. הידיעה על מותו בעיתונות נפתחה במילים: "הסנאטור לשעבר אירווין ל. לנרוט מוויסקונסין, האיש שיכול היה להיות הנשיא ה־30 של ארצות הברית, הלך לעולמו."

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנרות נישא לקלרה קלאו מסופיריור, שכתבה ספר זיכרונות קצר על ילדותה בוויסקונסין בשנות ה־60 וה־70 של המאה ה-19. בתו, קתרין לנרוט, התפרסמה כפעילה חברתית שעמדה מאחורי חקיקת חוקי העבודה ההוגנים ואכיפת חוקי עבודת ילדים. אביו, לארס לוננרוט (Lönnrot), היה מהגר שוודי שעבד בחקלאות, ולכבודו נקראה שכונת "Lenroot’s Addition" באזור סמיתוויל שבדולות', מינסוטה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אירווין לנרוט בוויקישיתוף