Benutzer:Messina

Messina-namespace

Ich bin User Messina und arbeite überwiegend an Artikeln innerhalb des Portal:Heilbronn und des Portal:Judentum. Ich habe etwa 500 verschiedene Artikel neu angelegt. Weiterhin habe ich noch viele Artikel ergänzt und einige Bilder hochgeladen.
Ein wenig stolz bin ich auf Alte Synagoge (Heilbronn), Geschichte der Stadt Heilbronn, Konrad IX. (Weinsberg), Baugeschichte der Stadt Heilbronn. Hier meine Beiträge:

Eigene Beiträge

Hier die Artikel, die ich neu angelegt oder ergänzt habe.

Heilbronn Kernstadt und Heilbronner Stadtteile

Portal:Heilbronn

Bauwerke

Sakralbauten

Biberach

Pfarrkirchen St. Cornelius und Cyprian (Biberach)

Böckingen

Frankenbach

Die Heiligkreuzkirche war eine abgegangene Kirche in Frankenbach^[1].

Geschichte

Eine Kapelle ^[2] stammt aus dem Hochmittelalter und wurde erstmals 1475 mit der Erwähnung eines Geistlichen urkundlich erwähnt. In den Jahren 1715 bis 1718 erfolgte ein Kirchen-Neubau, der im 2. Weltkrieg zerstört wurde.

Heilbronn

Horkheim

Die Georgskirche

Kirchhausen

Klingenberg

Evangelische Kirche

Neckargartach

Die Peter- und- Paul-Kirche war eine abgegangene Kirche südwestlich des Böllinger Hofes in Neckargartach^[3].

Geschichte

Die Kirche wurde erstmals 823 urkundlich erwähnt^[4]. Im Jahre 1572 genehmigte man dem Heilbronner Spital, die Böllinger Kirche abzubrechen^[5].

Sontheim

andere Orte

öffentliche Profanbauten

Biberach

Gemeindebackhaus (Biberach)

Böckingen

Schulgeschichte (Böckingen)

Reinöhlschule (Böckingen)
Grünewaldschule (Böckingen)-LD
Heinrich-von-Kleist-Realschule (Böckingen)-LD -Wikipedia:Vandalismusmeldung/Archiv/2008/08/28-[1]
Am 10. Juli 2008 wurde die Kleist-Realschule als eines von zehn Schulen der Region Heilbronn-Franken mit dem "BoriS - Berufswahl-SIEGEL Baden-Württemberg" der Landesstiftung Baden-Württemberg ausgezeichnet. Mit dem SIEGEL wurde die Kleist-Realschule ausgezeichnet, weil sie sich als berufsorientierte Schule in "herausragender und beispielhafter Weise" den Schüler bei der Wahl eines Berufes helfen.[2] Bemerkenswert bei der Kleist-Realscule waren hierbei die Projekte zur Berufswahlorientierung und die Kooperation mit Unternehmern. [3]

Die Städtische Frauenklinik ist eine Klinik in Heilbronn. Zusammen mit der Kinderklinik am Gesundbrunnen bildet sie das Klinikum^[7]. Die Anerkennung als akademisches Lehrkrankenhaus wird 1975 erteilt ^[8].

Geschichte

Bis dahin war die Frauenklinik im ehemaligen Altenheim in Sontheim beheimatet, aber nicht gut. Die Frauenklinik soll bis 1971 bezogen wrden. Kinderklinik und Frauenklinik sollte Teil eines Großklinikums werden, für das die Stadt Heilbronn eine Anerkennung als akademisches Lehrkrankenhaus im Jahre 1975 bekommen wollte^[9].

Der erste Bauabschnitt des Gesamtklinikums wurde die Kinderklinik erbaut, als zweiter Bauabschnitt des Gesamtklinikums wurde die Frauenklinik in den Jahren 1967 bis 1972 erbaut. Der Gesamtkostenaufwand belief sich dabei auf 29,96 Mio DM. Bis dahin war die Frauenklinik im israelitischen Altersheim in Sontheim beheimatet. Die Frauenklinik verfügte 1972 136 Betten 62 Betten für Hals- Nasen und Ohrenklink und 37 Betten für die Augenabteilung.

Das Gebäude wurde nach Plänen von Baudirektor Friedrich Otzmann unter dessen Bauleitung errichtet. Der Grundriß ist U-förmig, wobei das Gebäude einen großen lichtdurchfluteten Innenhof hat.

Am 14. Oktober 1972 fand der Umzug von dem alten israelitischen Altersheim in Sontheim in die neuen Gebäude auf dem Heilbronner Nonnenbuckel statt, wobei der Umzug in der Form einer Katastrophen-Schutzübung stattfand und vom Deutschen Roten Kreuz, Arbeiter-Samariter-Bund, Johanniter-Unfallhilfe und Technischem Hilfswerk stattfand.

Oktober 1972 werden die Frauen-, HNO- und Augenklinik im Gesamtklinikum Gesundbrunnen untergebracht^[10]. 1972 beträgt die Zahl der Entbindung 1369, währende 1974 bereits der Landesrekord mit 23262 Entbindungen erreicht wirde^[11]. 1977 wird die frühere Frauenklinik im ehemaligen israeltischen Asyl zur Nachsorgeklinik ^[12].

Kindergarten Schanz-Süd ev. (Böckingen), 1972 ^[13]

Der Kindergarten Schanz-Süd ist ein Kindergarten der evangelischen Kirche in Böckingen, der 1972 an der Stettener Straße im Gebiet Schanz-Süd eingeweiht worden ist. Das Gebäude wurde in Ferigbauweise von der Heilbronner Baufirma Ensle errichtet.

Geschichte

in der Nachkriegszeit in der die Kommune Heilbronn vor allem mit dem Wiederaufbau beschäftigt war, legte Bürgermeister Erwin Fuchs am 30. November 1967 dem Heilbronner Gemeinderat einen Kindergartenplan vor, der den Bestand der Vorkriegszeit, den gegenwärtigen Bestand und den zukünftigen Bedarf an Kindergärten zum Gegenstand hatte. So zeigte der Bericht, daß 1943 25 Kindergärten bei 77 000 Einwohnern existierten.Freie Träger also die beiden Kirchen und die Arbeiterwohlfahrt waren Träger der Kindergärten, jedoch nicht die Kommune selbst.

1967 gab es bei einer Einwohnerzahl von 95 000 Einwohnern 27 Kindergärten. In Heilbronn gab es zu dieser Zeit 6 112 Kinder von denen lediglich 2 565 Kinder den Kindergarten besuchten.

Der zukünftige Bedarf an Kindergärten zeigte, daß 1967 noch 43 Kindergartenabteilungen mit 40 Kindern pro Abteilung besonders im Stadtkerngebiet und den Böckinger Stadtteil benötigt wurden. Weiterhin wurde für die Zukunft gefordert, daß auch die Kommune Städtische Kindergärten finanzieren müsse.

Daraufhin beschloß der Verwaltungsausschuß des Heilbronner Gemeinerats ein Kindergarten-Sofortprogramm, der vorsah die Träger der Kindergartenarbeit zu subventionieren. Die Subventionen galten nicht nur dem Betrieb sondern auch dem Neubau von Kindergärten.

Elly-Heuss-Knapp-Grundschule (Böckingen), 1973 ^[14]
Altenheim der Evangelischen Heimstiftung (Sontheim), 1973 ^[15]
Kinderklinik am Gesundbrunnen (Heilbronn), 1971 ^[16]

Die Kinderklinik am Gesundbrunnen ist eine Klinik in Heilbronn und bildet zusammen mit der Frauenklinik das Klinikum^[17].

Geschichte

Im Westen der Stadt Heilbronn auf dem "Nonnenbuckel" wurde ab 1960 die "modernste Kinderklinik Europas" errichtet. Das Gebäude wurde nach Entwürfen des städtischen Baudirektors Friedrich Otzmann gebaut. Die Einweihung des Gebäudes fand am 30. Oktober 1962 mit Schwesternwohnheimen statt. Der Neubau war nötig geworden, weil ein Ausbau des Krankenhauses an der Jägerhausstraße nicht möglich war. Bis dahin war die Frauenklinik im ehemaligen Altenheim in Sontheim beheimatet, aber nicht gut. Die Frauenklinik soll bis 1971 bezogen wrden. Kinderklinik und Frauenklinik sollte Teil eines Großklinikums werden, für das die Stadt Heilbronn eine Anerkennung als akademisches Lehrkrankenhaus im Jahre 1975 bekommen wollte.

Frankenbach

Heilbronn

Burgen und Schlösser

Das Caritas-Altenheim St. Elisabeth in Heilbronn ist ein Altenwohnheim in Heilbronn. Der heute nicht mehr bestehende ursprüngliche Bau war ein 11-geschossiges Hochhaus im Stil des Brutalismus und verkörperte in seinem Baustil die typische Beton-Bauweise der 70er Jahre. Der erste Bau des Caritas-Altenheim St. Elisabeth wurde im Auftrag der Caritas von den Architekten H.-G.Reuter und R. Fuchs entworfen und 1969 am rechten Neckarufer an der Rosenbergbrücke gebaut wurde[4][5]

Neckargartach

Sontheim

andere Orte

Judenschloss (Talheim)

private Profanbauten

Biberach

Böckingen

Haus Bahnbetriebswerk 1 (Böckingen), Bahnbetriebswerk 1
Gasthaus zur Rose (Böckingen)
Gasthaus zur Sonne (Böckingen)
Gasthaus Lamm (Böckingen)
Fabrikantenvilla (Böckingen)
Haus Eppinger Straße 51 (Böckingen), Eppinger Straße 51
Haus Eppinger Straße 68 (Böckingen), Eppinger Straße 68
Doppelhaus Eppinger Straße 47 und 49 (Böckingen), Eppinger Straße 47,49
Haus Eppinger Straße 64 (Böckingen), Eppinger Straße 64
Haus Eppinger Straße 66 (Böckingen), Eppinger Straße 66
Haus Eppinger Straße 72 (Böckingen), Eppinger Straße 72
Haus Großgartacher Straße 82 (Böckingen), Großgartacher Straße 82
Haus Großgartacher Straße 21 (Böckingen), Großgartacher Straße 21
Haus Großgartacher Straße 23 (Böckingen), Großgartacher Straße 23
Haus Rathausstraße 8 (Böckingen) , Rathausstraße 8
Evangelisches Pfarrhaus (Böckingen), Kirchsteige 8
Katholisches Pfarrhaus (Böckingen), Ludwigsburger Straße 66
Villa Heuchelbergstraße 89, Heuchelbergstraße 89
Handwerkerhaus Heuchelbergstraße 4 (Böckingen), Heuchelbergstraße 4
Haus Klingenberger Straße 139 (Böckingen), Klingenberger Straße 139
Doppelhaus Klingenberger Straße 153 und 155 (Böckingen), Klingenberger Straße 153,155
Haus Klingenberger Straße 105 (Böckingen), Klingenberger Straße 105
Haus Heckenstraße 27 (Böckingen), Heckenstraße 27
Haus Friedrichstraße 30 (Böckingen), Friedrichstraße 30
Villa Maas, Ludwigsburger Straße 61
Haus Querstraße 9 (Böckingen), Querstraße 9
Adler-Apotheke (Böckingen), Schuchmannstraße 13
Gehöft Seestraße (Böckingen), Seestraße 27/1

Frankenbach

Alte Mühle (Frankenbach, Saarbrückener Straße 16) ^[19]

Die Alte Mühle befand sich im Süden des Ortrands von Frankenbachs und lag an der Lein. Die Mühle wurde erstmalig 1347 erwähnt. Es wird angenommen daß diese jedoch älter als 1347 war ^[20]

Haus Kirchstraße 17 , Kirchstraße 17
Evangelisches Pfarrhaus (Frankenbach) , Kirchstraße 4
Haus Peter Martin Bohl
Gasthaus zum Lamm (Frankenbach)
Villa Hipfelhof 6
Alte Mühle (Hipfelhof)

Heilbronn

Fleinerstraße

Kaiserstraße

Wilhelmstraße

Haus Wilhelmstraße 68 (Heilbronn), Wilhelmstraße 68

Haus Wilhelmstraße 66 (Heilbronn), Wilhelmstraße 66

Haus Wilhelmstraße 64 (Heilbronn), Wilhelmstraße 64

Haus Wilhelmstraße 56 (Heilbronn), Wilhelmstraße 56

Haus Wilhelmstraße 54 (Heilbronn), Wilhelmstraße 54

Haus Wilhelmstraße 52 (Heilbronn), Wilhelmstraße 52

Bismarckstraße

Haus Bismarckstraße 67 (Heilbronn)

Haus Bismarckstraße 61 (Heilbronn)

Haus Bismarckstraße 54 (Heilbronn)

Haus Bismarckstraße 50 (Heilbronn)

Haus Bismarckstraße 48 (Heilbronn)

Cäcilienstraße

Liebigstraße

Haus Liebigstraße 26 (Heilbronn)

Das Haus an der Liebigstraße 26 ist ein historisches, denkmalgeschütztes Gebäude in Heilbronn^[21].

Beschreibung

Das Eckhaus an der Liebigstraße 26 wurde im Jahre 1911 als Einfamilienhaus für die höheren Angestellten der Knorr AG errichtet. Die "bewegt barocke Dachlandschaft", die "integralen Erker" und die mit Schindeln verkleidete Fachwerkfassade sind Merkmale des im Heimatstils errichteten Gebäudes.

Doppelhaus (Heilbronn, Liebigstraße 22,24) , Liebigstraße 22,24

Das Doppelhaus an der Liebigstraße 22,24 ist ein historisches, denkmalgeschütztes Gebäude in Heilbronn^[22].

Das Doppelhaus an der Liebigstraße 22,24 wurde im gleichen Stil wie das benachbarte Eckhaus an der Liebigstraße 26 errichtet. Auch hier beeindruckt die "bewegt barocke Dachlandschaft" und die "integralen Erker" des im Heimatstil errichteten Gebäudes.

Haus Liebigstraße 10 (Heilbronn), Liebigstraße 10
Doppelhaus Liebigstraße 12 und 14 (Heilbronn), Liebigstraße 12,14
Doppelhaus Liebigstraße 16 und 18 (Heilbronn), Liebigstraße 16,18
Haus Liebigstraße 8 (Heilbronn), Liebigstraße 8

Happelstraße

Haus Happelstraße 59 (Heilbronn), Happelstraße 59
Haus Happelstraße 29 (Heilbronn), Happelstraße 29
Haus Happelstraße 51 (Heilbronn), Happelstraße 51
Haus Happelstraße 53 (Heilbronn), Happelstraße 53
Haus Happelstraße 55 (Heilbronn), Happelstraße 55

Schmollerstraße

Haus Schmollerstraße 64 (Heilbronn), Schmollerstraße 64

Das Haus an der Schmollerstraße 64 ist ein historisches, denkmalgeschütztes Gebäude in Heilbronn^[23].

Das zweieinhalbgeschossige Eckhaus an der Schmollerstraße 64, wurde für den Bauunternehmer W. Schneider nach Plänen des Architekten Fr. Schneider als Arbeiterwohnung gebaut, wobei im Erdgeschoss früher ein Laden war.

Doppelhaus (Heilbronn, Schmollerstraße 60,62) , Schmollerstraße 60,62

Das Doppelhaus an der Schmollerstraße 60/62 ist ein historisches Gebäude in Heilbronn^[24] in Heilbronn. Das 1913 durch den Bauunternehmer W.Schneider errichtete Gebäude ist einer der wenigen erhaltenen Beispiele für den Neobarock einer Variante des Historismus ^[24]. Es ist denkmalgeschützt und wurde zum Kulturdenkmal erhoben.

Lage und Geschichte

Das Gebäude befindet sich an der nach Gustav von Schmoller benannten Schmollerstraße. Das Gebäude wurde seinerzeit in einem noch spärlich bebauten Gebiet errichtet. Später gehörte die Schmollerstraße zu einem Neubaugebiet, das unter dem Oberbürgermeister Emil Beutinger gefördert wurde. Beutinger behob die Wohnungsnot, indem er günstige Kredite und billiges Bauland für die Baugenossenschaften zur Verfügung stellte. So wurde das Neubauviertel im Bereich Schmollerstraße/Beethovenstraße gefördert ^[25]. In der Schmollerstraße befindet sich auch ein denkmalgeschütztes Beispiel für die Wohnhausarchitektur für Eisenbahnbedienstete: Es ist das Doppelhaus Schmollerstraße 22 und 24, das 1900 errichtet wurde ^[26].

Beschreibung

Das für Arbeiterfamilien errichtete Mehrfamilienhaus an der Schmollerstraße 60/62 wurde in Sichtmauerwerk im Stil des Historismus in seiner neobarocken Variante^[24] errichtet. Es ist ein zweigeschossiges Gebäude mit Mansarddach, wobei alle vier Seiten des Mansarddaches abgeknickt sind. Diese Form des Daches wurde häufig bei Gebäuden des Barock oder im Historismus in seiner neobarocken Variante verwendet. Das Dach selbst zeigt mehrere Giebelgauben.

Die beiden Gebäudenhälften des Doppelhauses werden durch ein Zwerchhaus in der Mitte optisch miteinander verbunden. Das mittige Zwerchhaus zeigt ein weit auskragendes Dachgesims. Das Zwerchhaus trägt ein Krüppelwalmdach. Das Gebäude selbst wird nach oben auch wiederum mit einem Dachgesims abgeschlossen. Weitere horizontale Gesimsbänder und alternierende Brüstungsfelder der Fenster im Erdgeschoss sind weitere Gestaltungsmerkmale des Gebäudes ^[24].

Kunstgeschichtliche Bedeutung

Der Ziegelbau wurde im Stil des Neobarock einer Variante des Historismus im Jahre 1913 erbaut. Das Gebäude repräsentiert laut Denkmaltopographie den "Siedlungscharakter" ^[24] dieser Zeit. Dabei werde dennoch "Individualität" ^[24] durch verschiedene Dachformen in "zeittypischer neobarocker Formensprache" ^[24] gewährleistet. Daher wurde das Gebäude zum Kulturdenkmal erhoben.

Doppelhaus (Heilbronn, Schmollerstraße 56,58) , Schmollerstraße 58,60.

Das Doppelhaus an der Schmollerstraße 56/58 ist ein historisches Gebäude in Heilbronn^[24] in Heilbronn. Das 1913 durch den Bauunternehmer W.Schneider errichtete Gebäude ist einer der wenigen erhaltenen Beispiele für den Neobarock einer Variante des Historismus ^[24]. Es ist denkmalgeschützt und wurde zum Kulturdenkmal erhoben.

Lage und Geschichte

Das Gebäude befindet sich an der nach Gustav von Schmoller benannten Schmollerstraße. Das Gebäude wurde seinerzeit in einem noch spärlich bebauten Gebiet errichtet. Später gehörte die Schmollerstraße zu einem Neubaugebiet, das unter dem Oberbürgermeister Emil Beutinger gefördert wurde. In der Zeit von Beutinger galt es, Arbeit für die Erwerbslosen zu besorgen, aber auch die Wohnungsnot zu bewältigen. Dies tat Beutinger, indem er den Baugenossenschaften billige Kredite und günstiges Bauland bereit stellte. Dadurch wurden Neubauviertel, wie das südlich vom Heilbronner Südbahnhof im Bereich Schmollerstraße/Beethovenstraße ausgebaut ^[27]. Das Gebäude steht demnach in einer Straße, die später im Rahmen der Bewältigung der Wohnungsnot unter Emil Beutinger besonders gefördert wurde.

In derselben Straße steht das im Jahre 1900 errichtete Doppelhaus Schmollerstraße 22 und 24 ^[28] ist ein denkmalgeschütztes Beispiel für die Wohnhausarchitektur für Eisenbahnbedienstete.

Beschreibung

Das Doppelhaus an der Schmollerstraße 56/58 wurde 1913 im Stil des Neobarock^[24] gebaut. Das für Arbeiterfamilien errichtete Mehrfamilienhaus ist als zweigeschossiges Doppelhaus mit Zwei- bzw. Dreizimmerwohnungen ohne Bad gestaltet worden. Während das mittige Zwerchhaus mit vorgeblendeten Schweifgiebel beide Gebäudehälften optisch miteinander verbindet, sind die einzelnen Hälften des Doppelhauses an den Fensterläden zu erkennen ^[24]. Während sich bei der linken Gebäudehälfte die Fensterläden im ersten Obergeschoss original erhalten haben, wurden diese bei der anderen Gebäudehälfte entfernt. Gewände an den Fenstern und eine Quaderung an der Ecke des Hauses im ersten Obergeschoss wurden in Sandstein ausgeführt ^[24]. Besonders aufwändig ist der Schweifgiebel mit geschwungenen Giebelgesims ausgearbeitet worden. Der Schweifgiebel hat als typisches Element des Barock, Eingang gefunden in den Historismus in seiner neobarocken Variante.

Kunstgeschichtliche Bedeutung

Das Gebäude wurde nach Plänen des Architekten Fr. Schneider gebaut^[24]. Errichten ließ das Gebäude der Bauunternehmer W.Schneider im Jahre 1913 ^[24]. Das Haus vereinige "Individualität"^[24], durch die individuellen Dachformen im Stil des Neobarock einer Variante des Historismus ^[24], und den "Siedlungscharakter "^[24] des Gebäudes. Daher wurde es zum Kulturdenkmal erhoben.

Uhlandstraße

Südstraße

Werderstraße

Ludwig-Pfau-Straße

Oststraße

Charlottenstraße

Bahnhofstraße

Herbststraße

Haus Herbststraße 8 (Heilbronn)

müller.architekten Matthias Müller Freier Architekt BDA Auszeichnung Guter Bauten Auszeichnungsjahr: 2005

„Die neue Struktur und Nutzung des Gebäudes berücksichtigt den einstigen Charakter der prachtvollen Stadtvilla. Das Innere ist geprägt von einer durchfließenden Leichtigkeit. Gleichwohl ist der Blick in die Zukunft berücksichtigt, eine spätere Umnutzung in separate Einheiten ist möglich. Saniert wurde mit höchster architektonischer Qualität und größtmöglichster Sorgfalt bei der Materialwahl. “

[6]

Karlstraße

Haus Karlstraße 82 (Heilbronn)

Innsbrucker Straße

Haus Innsbrucker Straße 27 (Heilbronn)

Kaiserstraße

Stoffhaus Model (Heilbronn)

Wilhelmstraße

Bismarckstraße

Villa Teuffel

Dittmarstraße

Villa Hagenmeyer

Gutenbergstraße

Villa Mayer

Alexanderstraße

Villa Schliz

Steinstraße

Villa Rauch

Wollhausstraße

Villa Pielenz

Doppelhaus Oststraße 21 und 23 (Heilbronn), Oststraße 21/23

Haus Oststraße 25/Bruckmannstraße 22 (Heilbronn)

Haus Oststraße 2 (Heilbronn)

Haus Charlottenstraße 2 (Heilbronn), Charlottenstraße 2

Haus Charlottenstraße 31 (Heilbronn)

Haus Bahnhofstraße 27 (Heilbronn)

Haus Herbststraße 8 (Heilbronn)

Haus Karlstraße 82 (Heilbronn)

Haus Innsbrucker Straße 27 (Heilbronn)

Wilhelmsbau (Heilbronn)

Villa Link

Villa Neumayer

Villa Faißt

Villa Teuffel

Villa Hagenmeyer

Villa Mayer

Villa Schliz

Villa Rauch

Villa Pielenz

Villa Fuchs

Villa Racher

Villa Racher in Heilbronn

Haus C. F. Hauth

Haus Hauth, Moltkestr. 35

Kernerstraße 60

Wohnhaus H. Huber

Haus Louise Müller

Haus Rosskampfstraße 4

Haus Louis-Hentges-Straße 5

Laubenganghaus

wilhelmstr25

Villa Seelig

Zigarrenfabrik (Heilbronn)

Haus Allee 18 (Heilbronn)

Haus Robert Mayer (Heilbronn)

1958 von Walter Maisak: Gedenkbild an Robert Mayer:Robert Mayer - Erhaltung der Energie

Villa Mertz

Villa Mertz in Heilbronn

Villa Mertz um 1840

Portal zum Rosenberg

Neckarseite

Pfleghof Zisterzienserkloster Kaisheim (Heilbronn)

Palais des Kaisheimer Hof

Palais des Kaisheimer Hof

Gipsabguss vom Wappen des Pfleghofs

Einhorn-Apotheke

Die Einhorn-Apotheke (Eckhaus links) am Heilbronner Hafenmarkt, Aufnahme von 1868

Einhorn-Apotheke, Detail

Detail der neuen Apotheke

Die Apotheke nach dem Krieg

Rauch'sches Palais

Rauch'sches Palais (links) und Kilianskirche am Marktplatz

Haus Zehender (links) und Rauch'sches Palais am Marktplatz

Innenraum

Haus Clement Imlin (Heilbronn)

Das Imlinsche Haus in Heilbronn

Das Imlinsche Haus in Heilbronn

Innenaufnahme 1896

Innenaufnahme 1896

Haus Philipp Orth

Gotisches Sternengewölbe im Orthschen Haus, Heilbronn (1944 zerstört).

Dienstgebäude der Eisenbahn (Heilbronn)

Dienstgebäude der Eisenbahn

Württembergisches Wappen an der Fassade

Maschinenfabrik (Heilbronn)

Die neogotische Maschinenfabrik in Heilbronn

Haus Friedrich Hubmann

Haus Hubmann in Heilbronn

Haus Hubmann (Rückansicht)

Handels- und Gewerbebank (Heilbronn)

Gebäude der Handels- und Gewerbebank Heilbronn

Doppelhaus Rosskampfstraße 22 und 24 (Heilbronn)

Haus Friedrich Gerock, Ansicht von Süden

Haus Friedrich Gerock, Ansicht von Westen

Gastwirtschaft Volksgarten (Heilbronn)

Gasthaus Volksgarten in Heilbronn

Horkheim

Kirchhausen

Haus Deutschritterstraße 9 (Kirchhausen), Deutschritterstraße 9
Amtmannshof (Kirchhausen), Deutschritterstraße 34
Wohnstallhaus (Kirchhausen), Deutschritterstraße 44
Alte Mühle (Kirchhausen), Mühle 2
Handwerkerhaus Schlossstraße 47 (Kirchhausen), Schlossstraße 47
Gehöft Schlossstraße 92 (Kirchhausen),
Zehntscheune (Kirchhausen), Schlosssplatz 5

Klingenberg

Haus Theodor-Heuss-Straße 143 (Klingenberg)

Neckargartach

Böllinger Mühle
Villa Pfau
Widmann'sche Papiermaschinenfabrik
Haus Mittelstraße 13/15 (Neckargartach), Mittelstraße 13/15
Haus Mittelstraße 21 (Neckargartach), Mittelstraße 21
Ludwig'sche Mühle, Kirchbergstraße 48
Mesnerhaus (Neckargartach) , Kirchbergstraße 6
Pfarrhaus (Neckargartach) , Kirchbergstraße 2
Haus Böckinger Straße 7 (Neckargartach), Böckinger Straße 7
Haus Böckinger Straße 98 (Neckargartach), Böckinger Straße 98
Villa Binder, Böckinger Straße 104

Heilbronn-Sontheim

Brunnen (Sontheim)
Rahmer-Mühle
Direktorenvilla Zwirnerei Ackermann (Sontheim)
Haus Mändle
Wilhelmsruhe
Villa Wolf
Schuhfabrik Wolko (Sontheim)
Bahnhof Sontheim, Bottwarbahnstraße 46
Gemeindebackhaus (Sontheim) , Bottwarbahnstraße 6
Deutschhof (Sontheim), Auf dem Bau 3
Gehöft Görresstraße 6-10, Görresstraße 6,8,10
Haus Görresstraße 9 und 11 (Sontheim), Görresstraße 9,11
Haus Hauptstraße 20 (Sontheim), Hauptstraße 20
Haus Hauptstraße 23 (Sontheim), Hauptstraße 23
Erbhof und Armenhaus, Horkheimer Straße 27, Klingenstraße 2
Haus Kolpingstraße 14 (Sontheim), Kolpingstraße 14
Haus Kolpingstraße 16 (Sontheim), Kolpingstraße 16
Haus Kolpingstraße 18 (Sontheim), Kolpingstraße 18
Hotel Altes Theater, Lauffener Straße 2
Evangelische Kleinkinderschule, Lauffener Straße 3
Staufenbergschule, Staufenbergstraße 46

andere Orte

Geschichte

Persönlichkeiten

Jakob Schloß-LD

Walter Vielhauer (1909–1986), Heilbronner Gewerkschafter und Antifaschist
Heinrich Chanowsky
Ludwig von Schmidberg
Gustav Schaeuffelen
Adolf von Rauch
Moriz von Rauch
Georg Peter Bruckmann
Friedrich Michael Münzing
Johann Jakob Widmann
Konrad IX. (Weinsberg)
Eberhard Gmelin
Hans Schweiner
Hans Kurz
Isaak Habrecht
Hellmut Kasel

Bürgermeister

1371 bis 1551: paritätische Verfassung

Durch die paritätische Verfassung Kaiser Karls IV. aus dem Jahr 1371 erhielten neben den Patriziern auch die nichtpatrizischen Kaufleute. Der Rat bildete sich künftig aus 13 Patriziern sowie 13 Vertretern der nichtpatrizischen Kaufleute und Handwerker, die aus ihrer Mitte (paritätisch) zwei Bürgermeister bestimmten, die gemeinsam amtierten. Die Mitglieder des Stadtrats bestimmten selbst ihre Nachfolger und wählten sich gegenseitig alle zwei Jahre wieder.

Jahr	"Bürger"	"Gemeinde"
Bürgermeister 1371-1551

1372:	Heinrich Harsch
1376:	Kunz Niere
1389:	Hans Erer der Ältere
1395:	Hans Erer der Ältere
1399:	Hans Erer der Ältere
1402:	Kunz Leder d.J.	Kunz Lutfried
1416:	von Nyperger
1420:	Benz Steffalter
1421:
1422:
1423:
1424:		Hans Erlewin
1425:
1426:
1427:
1428:
1429:
1430:
1431:		Hans Berlin
1432:	Hans Erer der Jüngere
1433:
1434:	Kaspar Mettelbach
1435:
1436:
1437:
1438:	Hans Erer der Jüngere	Markart Merklin
1439:
1440:
1441:	Kaspar Mettelbach
1442:	Ulrich Nenninger^[29]	Markart Merklin
1443:	Ulrich Nenninger
1444:	Kaspar Mettelbach	Ulrich Nenninger
1445:	Ulrich Nenninger	Markart Merklin
1446:	Kaspar Mettelbach	Ulrich Nenninger
1447:
1448:	Hans Erer der Jüngere	Markart Merklin ^[30]
1449:	Kaspar Mettelbach ^[31]	Eberhard Finsterlohn
1450:	Kaspar Mettelbach	Markart Merklin
1451:	Ulrich Nenninger^[32]
1452:	Hans Erer der Jüngere
1453:	Hans Erer der Jüngere
1454:
1455:
1456:	Kaspar Mettelbach	Bernhard Berlin
1457:	Hans Erer der Jüngere	Bernhard Berlin
1458:	Kaspar Mettelbach
1459:		Eberhard Finsterlohn
1460:	Gottfried Schenkel ^[33]
1461:
1462:
1463:		Hans Keller^[34]
1464:
1465:	Hans Erer der Jüngere
1466:
1467:	Hanmann Dinkelsbühl^[35]
1468:	Hans Erer der Jüngere
1469:	Kaspar Mettelbach	Michael Hüngerlin
1471:	Gottfried Schenkel^[36]	Daniel Mettelbach
1472:	Kaspar Mettelbach	Michael Hüngerlin
1473:	Gottfried Schenkel	Daniel Mettelbach
1474:	Kaspar Mettelbach	Michael Hüngerlin
1475:	Gottfried Schenkel	Daniel Mettelbach
1476:	Kaspar Mettelbach	Michael Hüngerlin
1477:	Johann Dinkelsbühl	Daniel Mettelbach
1478:	Kaspar Mettelbach	Adam Meißner
1479:	Gottfried Schenkel	Johann Thielmann
1480:	Johann Erer	Michael Hüngerlin
1481:	Gottfried Schenkel	Johann Thielmann
1482:	Ludwig Gerach	Claus Diemer
1483:	Gottfried Schenkel	Johann Horlewag
1484:	Kaspar Mettelbach	Frank Conz
1485:	Gottfried Schenkel	Johann Horlewag
1486:	Johann Erer	Michael Hüngerlin
1487:	Gottfried Schenkel	Johann Horlewag
1488:	Johann Erer	Michael Hüngerlin
1489:	Gottfried Schenkel	Johann Horlewag
1490:	Johann Erer	Michael Hüngerlin
1491:	Gottfried Schenkel	Johann Horlewag
1492:	Johann Erer	Michael Hüngerlin
1493:	Gottfried Schenkel	Michael Hüngerlin
1494:	Conrad Erer	Johann Horlewag
1495:	Johann Erer	Michael Hüngerlin
1496:	Conrad Erer	Johann Horlewag
1503:	Ludwig Gerach	Johann Thielmann
1504:	Conrad Erer	Thomas Engelhardt
1505:	Ludwig Gerach	Johann Thielmann
1506:	Conrad Erer	Thomas Engelhardt
1507:	Ludwig Gerach	Johann Thielmann
1508:	Conrad Erer	Thomas Engelhardt
1509:	Ludwig Gerach	Johann Thielmann
1510:	Conrad Erer	Thomas Engelhardt
1511:	Caspar Berlin	Johann Thielmann
1512:	Conrad Erer	Hans Wisbronn
1513:	Caspar Berlin	Johann Thielmann
1514:	Conrad Erer	Hans Wisbronn
1515:	Caspar Berlin	Johann Thielmann
1516:	Conrad Erer	Hans Wisbronn
1517:	Caspar Berlin	Johann Thielmann
1518:	Conrad Erer	Hans Wisbronn
1519:	Caspar Berlin	Ulrich Wintter
1520:	Conrad Erer	Hans Wisbronn
1521:	Caspar Berlin	Ulrich Wintter
1522:	Conrad Erer	Hans Wisbronn
1523:	Peter Kistenmacher	Hans Berlin
1524:	Conrad Erer	Hans Tygel
1525:	Caspar Berlin	Hans Diemer
1526:	Conrad Erer	Hans Wisbronn
1527:	Caspar Berlin	Georg Diemer
1528:	Johann Rieser	Hans Wisbronn
1529:	Peter Kistenmacher	Georg Diemer
1530:	Johann Rieser	Hans Wisbronn
1531:	Peter Kistenmacher	Georg Diemer
1532:	Johann Rieser	Hans Wisbronn
1533:	Peter Kistenmacher	Ulrich Wintter
1534:	Johann Rieser	Hans Wisbronn
1535:	Peter Kistenmacher	Ulrich Wintter
1536:	Johann Rieser	Hieronymus Schnabel
1537:	Peter Kistenmacher	Ulrich Wintter
1538:	Johann Rieser	Hieronymus Schnabel
1539:	Matthias Schnepf	Ulrich Wintter
1540:	Johann Rieser	Hieronymus Schnabel
1541:	Matthias Schnepf	Ulrich Wintter
1542:	Johann Rieser	Hieronymus Schnabel
1543:	Matthias Schnepf	Heinrich Erhard
1544:	Johann Rieser	Hieronymus Schnabel
1545:	Matthias Schnepf	Heinrich Erhard
1546:	Johann Rieser	Hieronymus Schnabel
1547:	Matthias Schnepf	Heinrich Erhard
1548:	Johann Rieser	Hieronymus Schnabel
1549:	Matthias Schnepf	Hans Leyher
1550:	Johann Rieser	Michael Wagenmann
1551:	Matthias Schnepf	Peter Feurer

Conrad Erer
Hans Riesser

Künstler

Alfred Bühler

Die Harmonie mit dem Fassadenrelief von Alfred Bühler in unverschaltem Beton "Béton brut"

1958 von Walter Maisak: Gedenkbild an Robert Mayer am Kirchhöfle

1951 von A. W. Sauter: Die Schaufenstergestaltung der Sicherer’sche Apotheke

Hans Epple

1957 von Hans Epple Aufstrebende Formen am Pavillonbau der Gustav-von-Schmoller-Schule

Architekten

Bündnisse

Judentum

Sprachen

Mittelhebräisch

Personalpronomen "הוא"

Als Copula (Verbindung von Subjekt und Prädikat im Nominalsatz)

Alles was du siehst, gehört Dir

כל מה שאת רואה (הוא) שלך הוא

Nicht das Studium ist das wichtigste

לא מדרש הוא (לא) העיקר

Als Attribut mit demonstrativer Bedeutung der Ferne

An jenem Tag

ביום ההוא

Dein Esel, jener (da)

חמורך (ה)הוא

Verkaufe mir deinen Esel, diesen und verkaufe mir deinen Esel, jenen

מכור לי חמורך (ה)זה...ומכור לי חמורך (ה)הוא

Jener Mund

אותו הפה

Jener Mund, der sagte:"Ich verspotte sie" begann zu sagen:"Gesegnet ist, der auswählte dieses Volk".

אותו הפה שאמר אני משחק בהם התחיל לומר: ברוך שבחר באומה הזו

Jene Kuh

אותה הפרה

Alle Kühe traten ein, aber jene Kuh, die trat nicht ein

נכנסו כל הפרות ואותה הפרה לא נכנסה

Personalpronomen mischnisch-hebräisch:

" את " :Du (2. Person Singular sowohl maskulin als auch femminin)
" אתן " :ihr (2. Person Plural sowohl maskulin als auch femminin)

" הן" : sie (3. Person Plural sowohl maskulin als auch femminin)

im Vergleich Demonstrativa Bedeutung der Nähe

nach dem Nomen

In dieser Zeit

בעת הזו (הזאת) הלזו

Im Diesseits zum Jensseits

בעולם הזה לעולם הבא

Das Diesseits ähnelt dem Vorzimmer zum Jensseits

העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא

An diesem Tag

ביום הלה (הזה) הלזה

In diesen Tagen

בימים האלו (האלה) הללו

Diese und jene stimmen überein

ושוין אלו ואלו

Diese bringen Sinn ihren Worten jene bringen Sinn ihren Worten

אלו מביאים טעם לדברים שלהם ואלו מביאים טעם לדברים שלהם

Eine über der anderen

זו למעלה לזו

אחד למעלה לשני

vor dem Nomen

Ein Rabbi legte aus diesen Midrasch

זה מדרש דרש רבי

Rabbi Elazar Ben Ezra legte diesen Midrasch vor den Weisen am Weinberg in Jawne aus

זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה

Demonstrativa als Subjekt im Nominalsatz

Siehe dies ist eine Versammlung der Clowns

הרי זה מושב לצים

Zwei, die sitzen und zwischen ihnen sind keinerlei Worte der Thora, siehe dies ist eine Versammlung der Clowns

שניים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים

Als Proleptisches (vorausweisendes) Pronomen

Er sagte dem Moses

אמר לו למשה רבנו

Er spielte dem Moses einen Streich

שיחק בו במשה רבנו

Als Pronomen, das den Rückbezug zum Nomen am Satzanfang schafft: "Casus Pendens"

Das isolierte Nomen am Satzanfang ohne Syntax erhält mit dem Pronomen den Bezug in den Pendens/Satz hinein:

שבטך ומשענתך המה ינחמני - תהלים כג ד –

dein Stecken und Stab, sie trösten mich Psalm 23:1,4

ומה דבר [...] הוא נתון : (und was denn)
ומה יוסי [...] יש לו אוטו
ומה ליוסי [...] יש אוטו
ומה זה ש [...] עלתה לו קלוחומר עלתה כך
ומה אם למי ש [...] עלתה קלוחומר עלתה כך

ומה דבר שהוא נתון אצלך ביום ובלילה אינך יודע היכן הוא נתון, ואתה שאלתני על דבר שהוא רחוק ממני שלושה אלפים וחמש מאות שנה,

etwas dass dir gegeben ist (sich bei Dir befindet) am Tag und bei Nacht und du weißt nicht wo er gegeben ist (sich befindet) aber du fragst mich über etwas dass 3 500 Jahre weit weg ist

Artikel "ה"

Als Vokativ-Partikel bei Schwursprüchen

" האלוהים" : Bei G'tt, (schwöre ich) .
" השמים" : Beim Himmel, (schwöre ich) .

Er sagte bei sich: Beim Himmel, wenn ich so gemacht habe (hätte)

אמר לו, השמים אם עשיתי כן

Artikel steht zur Verstärkung des Demonstrativums

" הכתוב מלמד" : Dieser Text lehrt.
" תלמוד לומר" : Dieser Text lehrt.

Dieser Text kommt hier vor (steht hier) um zu lehren über

בא הכתוב ולימד על

Vor nominalen Partizipien (Verbalisieren von Nominalen Partizipien)

" היורדים" : Diejenigen, die herunter steigen .
" המרבה" : Derjenige, der vermehrt .
" הכותב" : Derjenige, der schreibt .
" המחלל" : Derjenige, der entweiht .
" המבזה" : Derjenige, der missachtet .
" היוצא מ" : Der, der weggeht .
" הטעון" : Der, der beladen wurde .

Derjenige, der viel Thora macht, derjenige vermehrt das Leben

מרבה תורה מרבה חיים

Ben Soma sagt: welcher ist weise ? Derjenige, der von allen lernt. Welcher ist mutig ? Derjenige, der seine Triebe unterdrückt. Welcher ist reich ? Derjenige, der sich an seinem Anteil erfreut(Pirke Avot 4:1).

בן זומא אומר איזהו חכם? הלומד מכל אדם [...] איזהו גבור? הכובש את היצר שלו [...] איזהו עשיר? השמח בחלק שלו?

הכותב נכסיו לבניו צריך שיכתוב

Derjenige, der überschreibt seinen Besitz an seine Söhne, ist es nötig auf dass es aufgeschrieben werde

המחלל את הקדשים

והמבזה את המועדות

אין לו חלק להעולם הבא

Derjenige, der die Heiligtümer entweiht und die Festtage missachtet/schmäht... der hat keinen Anteil an der kommenden Welt.

לא ראית ל(איש) פלוני (ש)יוצא מתוך ביתי (ש)טעון כלים

Hast Du irgendeinen (Mann) gesehen, der hinausgegangen ist (Partizip ist zeitlos und wird angepasst) aus meinem Hause, der ein Gerätebeladener war (Re-verbalisierung des nominalisierten Partizip Passivs im Status Constructus) der mit Geräten beladen war

" איזוהי/א יזו היא/איזו " :welche (Singular femminin)
" איזהו/א יזה הוא/איזה " :welcher
" האלה/הללו/אילו " :welche (Plural communis)

Bei Nomen-Attribut Verbindung fehlt "ה" beim Nomen (kein status constructus)

" אדם ... הראשון" : Der erste Mann .
" יצר ... הרע" : Der böse Trieb (nicht der Trieb des Bösen) .
" יצר ... הטוב" : Der gute Trieb .
" כנסת ... הגדולה" : Die große Versammlung .
" צרה ... האחרונה " : Die letzte Sorge .
" שימחה ... האמורה" : Die glaubende Freude (Opfer).
" שבועה ... האמורה " : Die glaubende Woche .
" עבודה ... האמורה " : Die glaubende Arbeit .
" המוטיב ... האמור " : Das glaubende Motiv .
" הסתירה ... האמורה " : Die glaubende Satire .
" האמנה ... האמורה" : Der glaubende Glaube .

Die letzten Sorgen lassen die ersten Sorgen vergessen

צרות האחרונות משכיחות צרות הראשונות

Welche ist der erste Zeuge.

א יזו היא עדות הראשונה

" איזוהי/א יזו היא/איזו " :welche (Singular femminin)
" איזהו/א יזה הוא/איזה " :welcher
" האלה/הללו/אילו " :welche (Plural communis)

Simon der Gerechte war von denen, die vom SanHedrin übrigblieben: Er pflegte zu sagen: auf drei Worten steht die Welt, auf Thora, auf (G’ttes)-Dienst, auf Wohltätigkeit (Barmherzigkeit).

שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר: על שלושה דברים העולם עומד, על תורה ,ועל עבודה ועל גמילות חסדים

" כנסת הגדולה / בית דין עליון/סנהדרין " :SanHedrin
" נשארים/שירים" :Übrigbleibender
" כפרה/לכפר" :sühnen/Sühne

Einmal war Raban Johanan ben Zakaj von Jerusalem weggegangen und Rabbi Jehosua war ihm nach gegangen und er sah den zerstörten Tempel

פעם אחת היה רבן יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים והיה רבי יהושע הולך אחריו וראה (את) בית המקדש חרב

Rabbi Jehosua sagte: "Wehe uns darüber, dass er zerstört ist! Der Ort, an dem man sühnt die Sünden der Israeliten."

אמר רבי יהושע: אוי לנו על זה שהוא חרב! מקום שמכפרים בו (את) עונותיהם של ישראל

Raban Johanan ben Zakaj entgegnete ihm: "Mein Sohn verzage nicht! Für uns gibt es eine Form der Sühne die wie diese ist."

אמר לו רבן יוחנן בן זכאי : בני אל ירע לך! יש לנו כפרה אחת שהיא כמותה.

Rabbi Jehosua sagte: " Und welche. "

אמר רבי יהושע: ואיזה

Raban Johanan ben Zakaj entgegnete ihm: " Dies ist die Barmherzigkeit, wie gesagt, denn an der Barmherzigkeit habe ich Gefallen gefunden und nicht am Opfer."

אמר לו רבן יוחנן בן זכאי : זה גמילות חסדים, שנאמר, כי חסד חפצתי ולא זבח

" את החסד חופץ " : Objekt vorgezogen.
" על הדברים העולם עומד " : Objekt vorgezogen

Bei feststehenden Ausdrücken fehlt "ה" sowohl beim Artikel als auch beim Nomen

" תלמוד תורה " : Thorastudium .
" כוהן גדול" : Hohepriester .
" דרך ארץ" : Beruf .

Schön ist das Thorastudium zusammen mit dem Beruf/den Manieren.

יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ

Geht hinaus und seht welcher ist ein guter Weg

צאו וראו א יזו היא דרך טובה

Interrogativpronomen "מה "

Mit Präpositionen בשביל,מפני,אית,ל,ב

" את ... מה" : Womit auch .
" את ... מי" : Mit wem .

" למה" : Zu was/Wofür/ Wieso .
" למי" : Für wen.

Wenn ich nicht für mich, wer ist dann für mich...?

Wenn ich für mich bin, was bin ich dann... ?

? אם אין אני לי, מי לי

? כשאני לעצמי, מה אני

" במה" : Durch was....(Instrumental zu verstehen) .

Worüber spricht der Text/Vers bzw. die Quelle/Schrift ?

במה הכתוב מדבר

" במי" : Durch wen ... .

" מפני... מה" : weshalb .

Aus welchem Grund/weshalb hat der Herr nicht erschaffen die heißen Quellen in Jerusalem, ebenso wie die heißen Quellen Tiberias.

מפני מה לא ברא המקום חמים בירושלים כחמי טבריה

" בשביל... מה" : Weswegen .

Mit Pronomen מהו

" מה ... הוא" bzw. " מהו" : Was bedeutet das ..../Was heißt das .

Wie soll man den Text verstehen...und ein weiteres Argument sagt der Text.

מהו אומר...וכן הוא אומר

הוא bezieht sich auf מקרא

Auf diese Weise (so) sagt die Schrift/der Text

וכן הוא אומר

Die Zeltlager wo sind sie ?

? רפידים מהו

Mit Fragepronomina ש

" מה ...ש": Das, was ..../Was auch immer .

Wisse, was Du dem Häretiker antworten sollst.

דע מה שתשיב לאפיקורוס

Ich habe nichts, was ich antworten soll .

אין לי מה (ש)אשיב

" מי...ש": Derjenige, der ..../Wer auch immer .

Derjenige, der sprach und es wurde die Welt.

מי שאמר והיה העולם

Er hat niemanden, der es ihm erlauben soll .

אין לו מי (ש)יתיריך

להתיר:erlauben.

"אילו/איזה/איזו ...ש": Welcher, der ... .

Man vollziehe die Schwagerschaftsehe mit irgendeiner von denen, wie man will oder man schlage die Schwagerschaftsehe aus mit irgendeiner von denen wie man will

רבי שמעון אומר, מיבם לאיזו מהן שירצה או חולץ מהן לאיזו שירצה

למלא מצוות ייבום/ליבם:Schwagerschaftsehe eingehen

יבם:Schwager

Als Analogieschluß אף

מה ...אף : wie hier .... so auch hier Analogieschluß .

משלו משל : und sie gaben ein Gleichnis

לכן: כן ? או כן: Auf diese Weise: Ja ? oder so ?

וכן הוא אומר: Im selben Sinn bringt der Text weitere Belege

Es geht hier (Deuteronium 12,7) um Freude (am Opfern) und es geht im weiteren (Deuteronium 27,7) dort auch um Freude (am Opfern). Wie sich die Freude dort im weiteren (Deuteronium 27,7) auf Gans-Opfer bezieht, dann bezieht sich das Gans-Opfer auch auf die Freude hier (Deuteronium 12,7).

נאמר כאן (דברים יב,ז) שימחה ונאמר לחלן (דברים כז,ז) שימחה .מה שימחה האמורה לחלן (דברים כז,ז) שלמים אף שימחה האמורה כאן (דברים יב,ז) שלמים.

exklamatorisches מה

ומה אם...קלוחומר : wenn das so ist... dann gilt dies doch umso mehr: A fortiori-Schluss .

ומה אם...דין הוא : wenn das so ist... dann ist es eben so: Rhetorische Bejahung.

ומה אם...אין לו דין : wenn das so ist... dann ist es nicht so: Rhetorische Negation.

und wenn das so ist bei einem, der auf Weisung Gottes hört und durch den gesegneten Geist spricht, aber noch zusätzlich noch immer nachforschen muss (von Wochenabschnitt zu Wochenabschnitt, und von Thema zu Thema) dann gilt dies doch umso mehr bei einem, der von Einfachen zu einfachen ( nachforschen muss)

ומה אם מי שהוא שומע מפי הקדוש ברוך הוא ומדבר ברוח הקודש צריך להתבונן בין פרשה ופרשה ובין עניין לעניין קלוחומר הדיוט מן ההדיוט

wenn einer, der nichts lernte, außer (sondern) Bereschit und soviel Erfolg hat, umso mehr (wird einer Erfolg haben) der die ganze Thora lernt.

ומה אם למי שלא למד אלא ספר בראשית עלתה כך, קלוחומר (עלתה כך) הלומד כל התורה כולה

ומה זה שלא למד אלא ספר בראשית עלתה לו כך, קלוחומר (עלתה כך) הלומד כל התורה כולה על אחת כמה וכמה

אם נחלקו לא נחלקו אלא על קהלת

אם נחלקו רק על קהלת

wenn sie geteilter Meinung waren, außer in Bezug auf Kohelet Sie waren nur in Bezug auf Kohelet geteilter Meinung

"עלתה לו כך/למי שעלתה כך : derart jemandem angerechnet werden

wenn man einem Sohn einer Familie aus Fleisch und Blut Gutes antun, desto mehr (tut man Gutes) dem Sohn einer Familie dessen der sprach und es wurde

ומה אם בן ביתו של בשר ודם - מטיבים לו, קלוחומר הלומד (מטיבים) לבן ביתו של מי שאמר והיה העולם

ומה אם לבן ביתו של בשר ודם - מטיבים לו , קלוחומר הלומד (מטיבים) לבן ביתו של מי שאמר והיה העולם

wenn man sich dem Angehörigen der menschlichen Familie gegenüber gut verhält, wie viel mehr (verhält man sich gut gegenüber) dem Sohn dessen dem, der sprach und es wurde

Mit proklitischem Partikel

" למה" : Mit was .

Mit was ist die Sache zu vergleichen .

למה הדבר דומה

Als "Warum"

" מה ראית": warum .

Sie sagten zu Rabbi Nachonjia: Warum differierst du Deine Regeln

אמרו לו לרבי נכוניא: מה ראית לחלוק (את מידותיך) מדותיך

Warum soll man schönes Haar abschneiden

מה ראית להשחית שער נאה

Warum sagen die Weisen...

מה ראו חכמים לומר

Was bewegt Israel dazu, die Erstlingsgabe an Eseln freizukaufen, aber nicht die Erstlingsgabe an Pferden und Kamelen

מה ראו ישראל לפדות פרטי חמורים ולא פרטי סוסים וגמלים

Posessivpronomen "של"

Nominalisiert

" משלי/שלי " :Meins
" משלך/שלך " :Deins

שלך שלי

Das Deine ist das Meine

(Schälach schäli)

ארבע מדות באדם.האומר

4 Charakteren/Naturen/Arten im/des Menschen

(Es gibt) Der, der sagt

שלי שלי

ושלך שלך

זו מדה בינונית

Das Meine ist das Meine

und das Deine ist das Deine

das ist das Mittelmaß

שלי שלך

ושלך שלי

עם הארץ

Das Meine ist das Deine

und das Deine ist das Meine

das ist das Landvolk

שלי שלך

ושלך שלך

חסיד

Das Meine ist das Deine

und das Deine ist das Deine

das ist der Fromme

שלי שלי

ושלך שלי

רשע

Das Meine ist das Meine

und das Deine ist das Meine

das ist der Frevler

Gib ihm von dem Deinen, denn sowieso gehörst (bist) Du und das Deine (von) ihm!Oh...

תן לו משלך (מפני) שאתה ושלך (הוא) שלו (של המקום)!הוי

Jeder Einzelne kennt das Seine (Nominalisierung mit proleptischem Pronomen)

כל אחד ואחד מכיר את שלו

Es soll sein die Ehre Deines Freundes teuer für Dich entsprechend der Deinigen (Ehre) (Nominalisierung mit proleptischem Pronomen)

יהי כבוד (החבר שלך) חברך חביב עליך כשלך

Mit proleptischem Pronomen

Der Meister der Welt (G'ttesname)

הריבון של העולם

ריבונו של העולם

ריבון העולם

Die Hand des Armen

היד של העני

ידו של העני

יד העני

Die Vertretungsbefugnis gilt wie der seine

השלוח של האדם כמותו

שלוחו של האדם כמותו

שלוח האדם כמותו

כשישראל עושין רצונו של מקום

Wenn die Israeliten machen den Willen des Herrn

Negationspartikel "אין" eines Partizipialsatzes

Suffigierte Partikel

" איני " :Ich bin kein

" אינך " :Du (2.Person maskulin) bist kein

" איניך" :Du (2.Person femminin) bist kein

" אני לא " :Neuhebräisch verwendet "אני" als Subjekt

" איני " :Rabbinischhebräisch verwendet "אני" als Suffix zu dem Negationspartikel "אין"

" אינני " :Biblischhebräisch verwendet zusätzlich das "nun energicum" zwischen dem Negationspartikel "אין" und dem "אני" in seiner suffigierten Form.

Ich bin kein Wissender/Ich weiß nicht

איני יודע

Ich bin keine Wissende/Ich weiß nicht

איני יודעת

Du (2.Person maskulin) bist kein Wissender/Du weißt nicht

אתה אינך יודע

Du (2.Person femminin) bist keine Wissende/Du weißt nicht

את איניך יודעת

Sie (3.Person maskulin) sind keine Wissenden/Sie wissen nicht

הם אינן יודעין

Du (2.Person maskulin) bist kein Wissender/Du weißt nicht die Gabe (aus ihrem Lohn) aus dem Lohn der Gebote

Du kennst nicht die Lohnesgabe der Mizwot

אתה אינך יודע (את) מתן (המשכורת שלהן) שכרן של מצוות

Eurer Hände Arbeit (Götzen) seht ihr, sie (Götzen) aber jedoch sehen euch nicht

מעשה ידיכם אתם רואים והם אינם רואים אתכם

התקין (מותקן/מוכן) עצמך ללמוד תורה (מפני) שאינה ירושה לך

Rüste Dich die Thora zu lernen, denn sie ist nicht keine Vererbende/sie ist dir nicht vererbt(Partizip Passiv).

Partikel "הרי" eines Partizipialsatzes

Suffigierte Partikel

" Partizip + הריני " :Siehe ich bin dabei zu

" Partizip + הריך " :Siehe Du (2.Person maskulin) bist dabei zu

" Partizip + הריך" :Siehe Du (2.Person femminin) bist dabei zu

Indefinitive Ausdrücke

Laut Pérez Fernández^[37] werden indefinitive Ausdrücke wie folgt ausgedrückt:

mit "דבר"

Indefinitive Ausdrücke wird z.B. durch die Verwendung von "דבר" ^[38] ausgedrückt.

" דבר " :Wort, Sache, etwas

הריני (הרי אני) שואל לך דבר

Siehe, ich frage Dich etwas.

לא עשינו דבר

לא עשינו שום דבר

לא עשינו כלום

Wir haben nichts gemacht.

" כל דבר " :alles

כל דבר שהוא של עבודת כוכבים אסור

Alles, was Teil des Sternendienst (Götzendienst) ist , ist verboten.

" אין דבר " :nichts

אין אדם שאין לו שעה

אין דבר שאין לו מקום

Es gibt niemanden, der nicht seine Stunde hat. Es gibt nichts, das nicht seinen Ort hat. Es gibt niemanden, dessen Zeit nicht kommt. Es gibt nichts, das nicht seinen Platz in der Welt findet.

mit "אדם "

" אדם " :jemand

אם היה אדם מישראל חולה

wenn jemand aus Israel krank ist.

אדם טועה משהו

Einer (Jemand), der etwas falsch (einen Fehler/Irrtum) macht.

" כל אדם " :jeder

איזהו חכם? הלומד מכל אדם

Wer ist weise? Der der lernt von jedem.

" אין אדם " :niemand

אין אדם שאין לו שעה

אין דבר שאין לו מקום

Es gibt niemanden, der nicht seine Stunde hat. Es gibt nichts, das nicht seinen Ort hat. Es gibt niemanden, dessen Zeit nicht kommt. Es gibt nichts, das nicht seinen Platz in der Welt findet.

mit "כל "

Indefinitive Ausdrücke wird z.B. durch die Verwendung von "כל " ^[39] ausgedrückt, mit einem Beispiel aus Sprüche der Väter 2.2, hebr. Pirkei Avoth (פרקי אבות) :

" כל " :Jedweder, jeglicher

כל (לימוד) תורה שאין עמה מלאכה

Jedwedes (Kein) Studium der Thora, das nicht von Arbeit (der praktischen Umsetzung dessen) begleitet ist.

mit "כל ש "

כל שאינו (אין לו) יכול

Jeder, der nicht in der Lage ist.

" כתפיו של אביו" :Schultern seines Vaters
" הכתפיים של אביו" :Schultern seines Vaters
" כתפי אביו" :Schultern seines Vaters

איזהו קטן? כל שאינו (אין לו) יכול לרכוב על כתפיו של אביו

Wer ist klein? Jeder, der nicht in der Lage ist, auf den Schultern seines Vaters zu reiten.

" כל שהו " :Wer auch immer (mask. Sing.)
" כל שהי " :Wer auch immer (femm. Sing.)
" כל שהן " :Wer auch immer (mask. Plural.)

mit "Partizip+כל "

כל המחלל את שם השמים

Jeder der den göttlichen Namen entweiht (Re-verbalisierung des Nominalisierten Partizips, angedeutet durch die Verwendung des Artikels vor dem Partizip als Nomen).

כל המרבה (של) דברים מביא חטא

Jeder Wortvermehrer / Jeder der Worte vermehrt (Re-verbalisierung des Nominalisierten Partizips, angedeutet durch die Verwendung des Artikels vor dem Partizip als Nomen) bringt Sünde.

mit "מה ש "

" משהו " :Was auch immer (mask. Sing.)
" משהי " :Was auch immer (femm. Sing.)
" משהן " :Was auch immer (mask. Plural.)

מה שתומר

Was auch immer Du sagen wirst.

mit "מי ש "

" מי ש " :Wer auch immer

מאכיל לכל מי שירצה

Essengebend, einem jeden, der möchte. Füttere jeden, wen auch immer.

mit "כלום "

לא עשה כלום

Er hat nichts gemacht.

כלום יש לו עלינו אלא גשמים

אין לו בשבילנו אלא גשמים

Er hat nichts für uns außer Regen.

mit "(פלוני(ת " bzw. "(פלמוני(ת "

איש פלוני

בן איש פלוני

ממקום פלוני

מת

Irgendein Mann, der Sohn irgendeines Mannes, von irgendeinem Ort, stirbt.

לא ראית ל(איש) פלוני (ש)יוצא מתוך ביתי (ש)טעון כלים

Hast Du irgendeinen (Mann) gesehen, der hinausgegangen ist (Partizip ist zeitlos und wird angepasst) aus meinem Hause, der ein Gerätebeladener war (Re-verbalisierung des nominalisierten Partizip Passivs im Status Constructus) der mit Geräten beladen war

Partitives "מן "

mit "כל מקום"

Indefinitive Ausdrücke wird z.B. durch die Verwendung von "מכל מקום" ^[40] ausgedrückt.

יש אומרים מכל מקום

Es gibt welche, die auf jeden Fall / unter welchen Umständen auch immer sagen .

תלמוד לומר קדוש יהיה (במדבר ו,ה) מכל מקום

Der Text lehrt: "Er wird heilig sein (Numeri 5,4) unter welchen Umständen auch immer.

mit "הם"

תפס מהם

הרג מהם

צלב מהם

Einige von ihnen ergriff man, einige von ihnen tötete man, einige von ihnen kreuzigte man.

mit "קצת"

Indefinitive Ausdrücke wird z.B. durch die Verwendung von "קצת" ^[41] ausgedrückt, mit einem Beispiel aus Sprüche der Väter 5.8, hebr. Pirkei Avoth (פרקי אבות) :

מקצתן (מקצת שלהן) רעבין

מקצתן (מקצת שלהן) שבעין

Einige von ihnen waren hungrig, einige von ihnen waren satt.

mit "אתה "

אם למדת תורה הרבה

נותנים לך שכר הרבה

Wenn man viel Tora lernt, gibt man dir viel Lohn (wird einem viel Lohn gegeben).

Ausdrücke der Reflexivität/Gegenseitigkeit

Laut Pérez Fernández^[42] wird die Reflexivität bzw. Gegenseitigkeit wie folgt ausgedrückt:

mit "ל"

Reflexivität bzw. Gegenseitigkeit wird z.B. durch die Verwendung des "ל" mit Suffix ausgedrückt, mit einem Beispiel aus Sprüche der Väter 2.7, hebr. Pirkei Avoth (פרקי אבות) :

קנה לו דברי תורה

קנה לו חיי העולם הבא

Derjenige, der/Wer/Jemand, der für sich die Worte der Thora erwirbt

derjenige/Der/derjenige erwirbt für sich das Leben der kommenden Welt

exclamatorisches "ל"

Es gibt Fälle, in denen "ל" nicht übersetzt werden. In folgenden Fällen:

" הלך לו " :er ging (nicht:er machte sich auf)
" ישב לו " :er saß (nicht:er saß für sich)

ישב לו בתוך ביתו

הלך לו למדינת הים

Er saß in seinem Haus (für sich zu seinem Wohlergehen und fühlte sich dabei wohl) und ging zu einem fernen Land (zu seinem Vergnügen)

Laut Pérez Fernández^[43] kann es dabei auch zu Zweideutigkeiten kommen." אמר לו " kann demnach entweder er sagte zu ihm oder er führte mit sich selbst ein Zwiegespräch also er dachte nach, heißen. Beispielsatz wäre demnach:

" אמר לו " :er dachte (nicht:er sagte zu sich)

mit "עצם "

Laut Pérez Fernández^[44] wird die Reflexivität bzw. Gegenseitigkeit auch durch die Verwendung des "עצם " mit Suffix ausgedrückt, mit einem Beispiel aus dem Mischnatraktat Aboda Zara (מסכת עבודה זרה) (Vom Götzendienste) 58,b:

לשון תורה לעצמה

לשון חכמים לעצמה

Die Sprache der Thora steht für sich und die Sprach der Weisen steht für sich (Bibel-hebräisch ist eine Sprache für sich und Mischnisch-hebräisch ist eine Sprache für sich)

ינתן זה בעצמו

וזה בעצמו

Dieses wird für sich gebraucht/gegeben und dieses wird für sich gebraucht/gegeben (Das sind zwei verschiedene Paar Stiefel)

mit "בין לבין עצם "

" בינו לבין עצמו " :er allein (für sich allein, zwischen ihm und ihm selbst)

" ביני לבין עצמי " :ich allein (für mich allein, zwischen mir und mir selbst)

" בינן לבין עצמן " :sie allein (für sie alleine, zwischen ihnen und ihnen selbst)

וכשהוא מתפלל בינו ל(בין)עצמו אומר

וכשהוא מתפלל בבית-כנסת הוא אומר

wenn er (für sich) allein betet, dann sagt er, wenn er in der Synagoge betet, dann sagt er

וישמע ה [מדבר יב,ב], מלמד שלא היתה שם ברייה אלא בינן לבין עצמן דיברו בו

וישמע ה [מדבר יב,ב], מלמד שלא היתה שם ברייה , רק בינן לבין עצמן דיברו בו

"Und G'tt hörte" [Zitat] Lehrend dass/das heißt, dass dort nicht irgendeiner dort war, sondern unter sich sprachen sie gegen ihn

mit "מאליו-מעצמו"

" מאליו " :er von sich aus
" מעצמו " :er von sich aus
" מאליהן " :sie von sich aus
" מעצמן " :sie von sich aus

לא מובן מאליו

Das ist nicht selbstverständlich

בזמן שבאו מאליהן

In der Zeit als sie von sich aus kamen

mit "קיבל) עליו)"

Laut Pérez Fernández^[45] wird die Reflexivität bzw. Gegenseitigkeit auch durch die Verwendung des "קיבל) עליו)" ausgedrückt, mit einem Beispiel aus Demai 2.3, hebr. Demai (מסכת דמאי) :

המקבל עליו להיות חבר

Derjenige, der sich selbst verpflichtet Mitglied zu werden

המקבל עליו להיות חבר אינו מוכר לעם הארץ

Derjenige, der sich verpflichtet ein Mitglied zu sein, der verkauft nicht dem einfachen Volk/Ungebildeten

mit "חיים"

Laut Pérez Fernández^[46] wird die Reflexivität bzw. Gegenseitigkeit auch durch die Verwendung des "חיים" ausgedrückt, mit einem Beispiel aus Sprüche der Väter 4.5, hebr. Pirkei Avoth (פרקי אבות) :

כל הנהנה מדברי תורה

נוטל חיין מן העולם

Jeder, der sich einen finanziellen Vorteil verschafft durch die Worte der Thora, nimmt sich selbst aus dieser Welt heraus

mit "נפש"

Laut Pérez Fernández^[47] wird die Reflexivität bzw. Gegenseitigkeit auch durch die Verwendung des "נפש" ausgedrückt, mit einem Beispiel aus Numeri 131.1 (H 169) , hebr. BaMidbar (במדבר) :

איבדת את נפשך

איבדת את ממונך

Wenn man (Derjenige, der/Wer) sich selbst verliert, der verliert sein Geld

Ein anderes Beispiel aus Sprüche der Väter 3.4, hebr. Pirkei Avoth (פרקי אבות) :

מתחייב בנפשו

Sich selbst (zum Tode) verurteilen/verpflichten/verantworten

והמפנה לבו לבטלה הרי זה מתחייב בנפשו

Derjenige, der sich selbst (sein Herz) zuwendet dem Nichtstun, siehe er hat sich selbst (zum Tode) verurteilen/verpflichten/verantworten

mit "גוף"

Laut Pérez Fernández^[48] wird die Reflexivität bzw. Gegenseitigkeit auch durch die Verwendung des "גוף" ausgedrückt, mit einem Beispiel aus Sprüche der Väter 4.6, hebr. Pirkei Avoth (פרקי אבות) :

כל המכבד את התורה

גופו מכובד על הבריות

Jeder der die Thora respektiert/ehrt, dem wiederum (ihm selbst)wird Ehre erwiesen durch die Menschheit

mit "זה ל/את זה"

שחררן (שחרר את שלהם) זה את זה

Einer den anderen befreien

אדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה

הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחברו

Jemand/ein Mensch der einige Münzen mit einem Siegel prägt und alle gleichen einander

und der Herr prägte jeden (Menschen) mit/entsprechend dem Siegel des ersten Menschen und keiner unter ihnen, der wie der andere ist.

mit "רע"

Laut Pérez Fernández^[49] wird die Reflexivität bzw. Gegenseitigkeit auch durch die Verwendung des "רע" ausgedrückt, mit einem Beispiel aus Pea 4.4, hebr. (מסכת פיאה) :

כדי שלא יכו (נכה) איש את רעהו

Damit sie nicht einander schlagen

mit "חבר"

Laut Pérez Fernández^[50] wird die Reflexivität bzw. Gegenseitigkeit auch durch die Verwendung des "חבר" ausgedrückt, mit einem Beispiel aus Pea 1.1, hebr. (מסכת פיאה) :

הבאת השלום בין אדם (לבין) לחברו הה

Das untereinander Friedenstiften

Laut Pérez Fernández^[51] wird die Reflexivität bzw. Gegenseitigkeit nicht nur bei Personen (siehe oben) sondern auch für Sachen ausgedrückt, mit einem Beispiel aus Kilim 4.4, hebr. (מסכת כלאיים) :

אם אין בין קנה (לבין) לחברו שלושה תפחים

Wenn die Schilfrohre untereinander keinen Abstand von 3 haben

Ein anderes Beispiel aus Kilim 4.8, hebr. (מסכת כלאיים) :

אם אין בין שורה (לבין) לחברתה שש-עשרה אמה לא יביא זרע לשם

Wenn nicht zwischen den Reihen untereinander sechzehn Ellen sind, dann soll man nicht dort Samen bringen

Ein anderes Beispiel aus SanHedrin 4.5, hebr (מסכת סנהדרין) :

אדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה

הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחברו

Jemand/ein Mensch der einige Münzen mit einem Siegel prägt und alle gleichen einander

und der Herr prägte jeden (Menschen) mit/entsprechend dem Siegel des ersten Menschen und keiner unter ihnen, der wie der andere ist.

Partikel " ש"

Relativisch (der/die/das) "אשר"

Laut Pérez Fernández^[52] wird das "ש" im Sinne von "אשר" relativisch verwendet, mit einem Beispiel aus Sprüche der Väter 2.2, hebr. Pirkei Avoth (פרקי אבות) :

" אשר " :der, die und das

כל (לימוד) תורה שאין עמה מלאכה

Jedwedes (Kein) Studium der Thora, das nicht von Arbeit (der praktischen Umsetzung dessen/der Ausführung derselben) begleitet ist.

Ein anderes Beispiel aus Sprüche der Väter 3.11, hebr. Pirkei Avoth (פרקי אבות) :

המגלה (את ה)פנים בתורה שלא כהלכה אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק להעולם הבא

Derjenige, der Gesichtspunkte in der Thora offenbart, die nicht der Halacha entsprechen, obgleich in seiner Hand die Thora ist und obgleich er gute Taten vollbringt, hat er keinen Anteil an der kommenden Welt.

Als Konjunktion (dass) im Sinne von " כי " (Einleitung indirekter Rede)

Laut Pérez Fernández^[53] wird das "ש" im Sinne von biblisch hebräisch " כי " konjunktivisch verwendet zur Einleitung in einen Objektsatz für die indirekte Rede, mit einem Beispiel aus Sprüche der Väter 4.4, hebr. Pirkei Avoth (פרקי אבות) :

" ש" :dass

אל תאמר שהיא תבוא אחרך

Sage nicht, dass sie (die Thora) Dir hinterher läuft.

Als Doppelpunkt im Sinne von " לאמר" (Einleitung direkter Rede)

Laut Pérez Fernández^[54] wird das "ש" im Sinne von biblisch hebräisch " לאמר" konjunktivisch verwendet für die direkte Rede, mit einem Beispiel aus Sprüche der Väter 4.4, hebr. Mek 14.5 (פרקי אבות) :

" לאמר" ist hier nicht zu übersetzen.

אמר לו בגזירה שתאכל את הדג

Er sagte ihm mit Strenge: Iss den Fisch.

Als " שנאמר" (wie es heißt/wie gesagt ist)

" שנאמר" wie es heißt/wie gesagt ist.

כשעמדו אבותינו על הר סיני לקבל עליהם תורה לא ראו דמות אדם ולא דמות כל בריה ולא דמות כל נשמה שברא הקב"ה בעולמו שנאמר ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה (דברים ד) אלא אלהים

Als unsere Väter auf dem Berg Sinai standen um auf sich die Thora zu nehmen (um sich selbst der Thora zu verpflichten) sahen sie keine Gestalt eines Menschen, keine Gestalt irgendeines Geschöpfes, keine Gestalt irgendeines Lebewesens, das der Heilige gesegnet sei er, auf der Erde geschaffen hatte, wie es heißt: gebt sehr acht auf euch selbst, denn ihr habt keine Gestalt an jenem Tag gesehen .

אלא אלהים אחד הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים שמלכותו קיימת בשמים ובארץ ובשמי השמים העליונים ואתם אומרים אש אלוה הוא אינו אלא שבט שנתנה לתשמיש בני אדם על הארץ משלו למה"ד למלך שנטל את הרצועה ותלאה בתוך ביתו ואמר להם לעבדיו ולבניו ולבני ביתו בזה אני מכה אתכם ובזה אני הורג אתכם כדי שיחזרו בהן ויעשו תשובה ואם לא חזרו בהן בה מכה אותם ובה הורג אותם לכך נאמר אש תמיד תוקד ואומר כי באש ה' נשפט (ישעיה סו) יכול. ת"ל כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא (דברים ד) משלו משל למה"ד למלך שהיו עבדיו ובניו ובני ביתו נוהגין שלא כשורה אמר לבניו ולעבדיו ולבני ביתו דוב אני עליכם ארי אני עליכם מלאך המות אני עליכם מפרי דרכיכם לכך נאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא:

Als Exegese " מגיד ש" bzw. " ש"

Laut Pérez Fernández^[55] wird das "ש" nach einem Bibel-Zitat im Sinne von biblisch hebräisch " מלמד ש" exegetisch verwendet, mit einem Beispiel aus Numeri 19.3, hebr. Mek 14.5 (פרקי אבות) :

נזרעה זרע [...] (מלמד) שאם היתה עקרה, נפקדת

Sie wird Nachkommen haben (sie wird mit Samen besamt) [Numeri 5.28] das heißt, wenn sie unfruchtbar war, dann wird sie jetzt empfangen/aufgesucht werden (von Kindern)

" מגיד ש" :erklärend ,dass/das heißt
" מלמד ש" :erklärend ,dass/das heißt

Konsekutive/Finale Funktion (damit dass/auf dass) " כדי ש"

Laut Pérez Fernández^[56] wird das "ש" im Sinne von Neu hebräisch " כדי ש" konsekutiv/final verwendet.

כדי) שלא תאמר)

auf dass du nicht sagst

כדי) שלא יאמר)

auf dass man nicht sagst

Ein anderes Beispiel aus Taanit 3.8, hebr. Ta'anit (מסכת תענית) :

אמרו לו לחוני המעגל: התפלל (כדי) שירדו גשמים

Sie sagten dem Choni (Kreiszieher): Bete, auf dass /dafür dass Regen herunterkommen möge

Kausale Funktion (weil) "מפני ש" bzw. "לפי ש"

Laut Pérez Fernández^[57] wird das "ש" in Verbindung mit einer Präposition im Sinne von Neu hebräisch " מפני ש" kausal verwendet.

התקין (מותקן/מוכן) עצמך ללמוד תורה (מפני) שאינה ירושה לך

Rüste Dich die Thora zu lernen, denn sie ist nicht keine Vererbende/sie ist dir nicht vererbt(Partizip Passiv).

אמר רבי יוסי בן קיסמא: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד :ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום

Rabbi Jossi Ben Kisma sagte: Ich war einmal unterwegs und es (begegnete mir) traf auf mich ein Mann und er grüsste mich und ich erwiderte den Gruß

אמר לי: רבי מאיזה מקום אתה

אמרתי לו: מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני

Er sagte zu mir: Mein Meister/Rabbi aus welchem Ort kommst Du

Ich sagte zu ihm: aus einer großen Stadt der Weisen und der Schreiber bin ich

אמר לי: רבי רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דנרי זהב ואבנים טובות ומרגליות

Er sagte zu mir: Willst Du mit uns wohnen an diesem Ort (so) werde ich Dir abertausende von Dinar aus Gold und Edelsteinen und Perlen geben.

אמרתי לו: בני,אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה, לפי שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין (ללוות) לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעשים טובים

Ich sagte zu ihm: Mein Sohn, wenn du mir gibst alles Silber und Gold und Edelsteine und Perlen welche auf der Welt sind, ich wohne nur am Ort der Thora, denn in der Todesstunde des Menschen geleitet den Menschen nichts (begleiten ihn), weder Silber noch Gold noch Edelsteine noch Perlen sondern (außer) nur Thora und gute Werke

שנאמר:

בהתהלכך תנחה (להנחות) א(ו)תך

בשכבך תשמור עליך

והקיצות (להקיץ/להתעורר) היא תשיחך לעתיד לבא

WIE ES HEIßT/WIE GESAGT IST (nicht: wie geschrieben ist)

Bei deinem Umhergehen (temporal zu übersetzen:wenn du umhergehst) wird (die Thora) sie dich leiten, wenn du schläfst wird sie dich bewachen (im Bett) wenn Du aufwachst, wird sie Dich beleben

בהתהלכך תנחה (להנחות) א(ו)תך

בעולם הזה

בשכבך תשמור עליך זו מיתה

בשכבך תשמור עליך זו בקבר

והקיצות היא תשיחך לעתיד לבא

לעולם הבא

wenn Du aufwachst, wird sie Dich beleben

Bei deinem Umhergehen (temporal zu übersetzen:wenn du umhergehst) wird (die Thora) sie dich leiten,

in dieser Welt

wenn du schläfst wird sie dich bewachen (im Bett)

(ebenso) im Grab (wenn du schläfst, wird sie dich ebenso bewachen)

wenn Du aufwachst, wird sie Dich beleben

וכן כתוב בספר תלים על ידי דוד מלך ישראל [תהלים קיט

"טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"

ואומר (חגי ב): "לי הכסף ולי הזהב אמר

Und so steht geschrieben im Buch der Psalmen von David König von Israel:

Mir ist lieber die Weisung deines Mundes als tausende von Silber und Goldstücken [Psalm 119, 72] .

Und die Schrift sagt: Mir ist das Silber und mir ist das Gold spricht der Herr Zebaoth [Chaggaji 2,8].

ואומר: Und die Schrift sagt (nicht der Rabbi sagt)
שנאמר: wie es heißt/wie gesagt wird (nicht wie geschrieben steht)
וכן כתוב : und so steht geschrieben

Temporale Funktion (bis das, wenn als) " כש"

Laut Pérez Fernández^[58] wird das "ש" in Verbindung mit einer Präposition im Sinne von Neu hebräisch " כש" temporal verwendet.

" בעוד ש" :als
" כש" :als
" לכש" :als
" כאשר" :als
" בזמן ש" :als
" בשעה ש" :als
" בעת ש" :als

Mittelbare Nachzeitigkeit "מש "

Laut Pérez Fernández^[59] wird das "ש" in Verbindung mit einer Präposition im Sinne von Neu hebräisch " מאז" temporal verwendet.

" מש" :nachdem
" מאז" :nachdem
" אחרי כן" :nachdem

משלמד(ה) אותה משה

משלמדה (אותה) משה

Nachdem (von dem Zeitpunkt an), Moses sie (die Thora) lernte

Nachdem (von dem Zeitpunkt an), Moses (die Thora) lernte sie

אמר הקב"ה

Sagte der Heilige, gesegnet sei Er

לך ולמד(ה) אותה את בני

לך ולמדה (אותה) את בני

Geh und sie lehre meinen Söhnen

Geh und lehre sie meinen Söhnen

Unmittelbare Nachzeitigkeit "כיון ש "

Laut Pérez Fernández^[60] wird das "ש" in Verbindung mit einer Präposition im Sinne von Neu hebräisch " אחרי ש" temporal verwendet.

" אחרי ש" :nachdem
" לאחר" :nachdem
" מאחורי" :nachdem
" לאחר" :nachdem
" אחר כך" :nachdem

כיון ששמע הקיסר שבחו של הקב"ה עמד מכיסאו

Direkt nachdem der Kaiser gehört hatte, den Lob des Heiligen gesegnet sei er, stand er auf von seinem Thron

nota accusativi

" לשאול אותך" :Neuhebräisch verwendet "את" als nota accusativi (Akkusativmarker)
" לשאול לך" :Rabbinischhebräisch verwendert "ל" als nota accusativi
" ואהבתה לרעך כמוך" :Biblischhebräisch verwendet nicht "ל" als nota accusativi sonder "את". Ausnahme ist " ואהבתה לרעך כמוך".

Suffigierung des Verbs ולַמְדָהּ לַמֵד אותה /לְמָדָהּ לָמָד אותה

משלָמָד(ה) אותה משה

משלְמָדָהּ (אותה) משה

Nachdem (von dem Zeitpunkt an), Moses sie (die Thora) lernte

Nachdem (von dem Zeitpunkt an), Moses (die Thora) lernte sie

אמר הקב"ה

Sagte der Heilige, gesegnet sei Er

לך ולַמֵד(ה) אותה את בני

לך ולַמְדָהּ (אותה) את בני

Geh und sie lehre meinen Söhnen

Geh und lehre sie meinen Söhnen

ואתה שאלתני (אותי) על דבר שהוא רחוק ממני שלושה אלפים וחמש מאות שנה,

ואתה שאלת(ני) אותי על דבר שהוא רחוק ממני שלושה אלפים וחמש מאות שנה,

und du fragst mich über etwas, was dreitausendfünfhundert Jahre weit weg ist

Partizipien

Suffigierung

Laut Pérez Fernández^[61] kann die erste Person als Suffix an einem Partizip

גוזרני( Gosrani-Ich stimme zu)(Kal)

פורטני (portani-Ich spezifiere)(Kal)

שומעני (schomani-Ich interpretiere)(Kal)

Verwendung Impersonal, indefinite nature

אם למדת תורה הרבה, נותנין לך שכר הרבה

Wenn du viel die Thora studiert hättest, dann wird man viel ernten.

Morphologie Endung -t

Laut Pérez Fernández^[62] ist die Morphologie bemerkenswert. Die Endung -t wird beim weiblichen Partizip benutzt.

Niffal: Statt נזרעה wird dann נזרעת verwendet

ומנין אתה אומר: שהארץ עתידה להיות נזרעת, ועושה פירות בת יומה ? (Niffal)

Woher kannst Du ableiten, dass das Land gesät sein wird und Früchte machen wird ?

Hifil: Statt מדירה (Ma-Dirah) wird dann מדרת (Ma-Därät) verwendet

מה בין האיש לאישה: האיש פורע ופורם, ואין האישה פורעת ופורמת; האיש מדיר את בנו בנזיר, ואין האישה מדרת את בנה בנזיר; האיש מגלח על נזירות אביו, ואין האישה מגלחת על נזירות אביה. כיצד: מי שהיה אביו נזיר, והפריש מעות סתומים לנזירותו, ומת, ואמר הריני נזיר על מנת שאגלח על ...? (Hifil)

Ein Mann darf seinen Sohn als Nasiräer geloben, eine Frau darf nicht ihren Sohn als Nasiräer geloben

Lamed Aleph und Lamed He-Verben: Statt נעשה (Na-a-säh)oder נבנה (Niwnäh) wird dann נעשית (Na-a-seht) bzw. נבנית (Niw-neht)verwendet

רבי עקיבא אומר, לא תבנה עוד, לכמו שהיתה אינה נבנית אבל נעשית היא גנות ופרדסים.

Rabbi Jakob sagt; du sollst nicht weiter bauen, es sollt nicht jetzt wieder aufgebaut werden, in der Form wie es war, aber es sollt gemacht werden als Garten oder orchards.

Text 1

אמר רבי יוסי בן קיסמא

Rabbi Jossi Ben Kisma sagte

פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד

Ich war einmal unterwegs und es (begegnete mir) traf auf mich ein Mann

ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום

und er grüßte mich und ich erwiderte den Gruß

אמר לי: רבי מאיזה מקום אתה

Er sagte zu mir: Mein Meister/Rabbi aus welchem Ort kommst Du

אמרתי לו: מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני

Er sagte zu ihm: aus einer großen Stadt der Weisen und der Schreiber bin ich

אמר לי: רבי רצונך שתדור עמנו במקומנו

Ist es Dein Wille, dass Du mit uns wohnst an diesem Ort

ואני אתן לך אלף אלפים דנרי זהב ואבנים טובות ומרגליות

Ich werde Dir geben abertausende von Dinar aus Gold und Edelsteinen und Perlen

אמרתי לו: בני,אם אתה נותן לי

Ich sagte zu ihm: Mein Sohn, wenn du mir gibst

כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם

alles Silber und Gold und Edelsteine und Perlen welche auf der Welt sind

איני דר אלא במקום תורה, לפי שבשעת פטירתו של אדם

Ich wohne nur am Ort der Thora, denn in der Todesstunde des Menschen

אין מלוין לו לאדם

geleitet den Menschen nichts (begleiten ihn),

לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות

weder Silber noch Gold noch Edelsteine noch Perlen

אלא תורה ומעשים טובים

sondern (außer) nur Thora und gute Werke

שנאמר:

בהתהלכך תנחה (להנחות) א(ו)תך

בשכבך תשמור עליך

והקיצות (להקיץ/להתעורר) היא תשיחך לעתיד לבא

wenn Du aufwachst, wird sie Dich beleben

בהתהלכך תנחה (להנחות) א(ו)תך

Bei deinem Umhergehen (temporal zu übersetzen:wenn du umhergehst) wird (die Thora) sie dich leiten,

בעולם הזה

in dieser Welt

בשכבך תשמור עליך זו מיתה

wenn du schläfst wird sie dich bewachen (im Bett)

בשכבך תשמור עליך זו בקבר

(ebenso) im Grab (wenn du schläfst, wird sie dich ebenso bewachen)

והקיצות היא תשיחך לעתיד לבא

wenn Du aufwachst, wird sie Dich beleben

לעולם הבא

וכן כתוב בספר תלים על ידי דוד מלך ישראל [תהלים קיט

Und hier im Buch der Psalmen von David König von Israel steht geschrieben:

"טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"

Mir ist lieber die Weisung deines Mundes als tausende von Silber und Goldstücken [Psalm 119, 72] .

ואומר (חגי ב): "לי הכסף ולי הזהב אמר

Und es Heißt: Mir ist das Silber und mir ist das Gold spricht der Herr Zebaoth [Chaggaji 2,8].

ללוות

Text 2

תהלים - פרק קג - רמז תתנז

מעשה באחד ששאל לרבן גמליאל: באיזה מקום הקב"ה נתון

אמר לו: איני יודע

Es geschah als/dass einer (Ein Ereignis in bezug auf einen, der )den Rabban Gamaliel fragte: An welchem Ort befindet sich (ist) der Herr (gegeben)

Gamaliel antwortete: ich weiß nicht

אמר לו: זה חכמתכם שאתם מתפללים לפניו בכל יום ואין אתם יודעים מקומו של הקב"ה

Der Andere entgegnete: dies ist eure Weisheit, dass ihr vor ihm betet jeden Tag, aber ihr wisst nicht wo der Ort des Heiligen gepriesen sei er ist.

אמר לו: שאלת דבר שהוא רחוק שלשת אלפים וחמש מאות שנה

הריני שואל לך דבר שהוא נתון אצלך ביום ובלילה ואמור לי באיזה מקום נתון לך

Gamaliel erwiderte: Du hast mich etwas gefragt, dass von mir dreitausendfünfhundert Jahre entfernt ist. siehe ich frage dich etwas, was dir bei Tag und Nacht gegeben ist/was sich bei dir Tag und Nacht befindet

אמר לו: אמור

אמר לו: הנפש היא נתונה אצלך אמור לי היכן נתונה

Der Andere bat ihn dann: Sage

Gamaliel fragte ihn daraufhin: die Seele sie ist bei dir gegeben (sie befindet sich bei dir). Sage mir, wo ist sie gegeben (wo befindet sie sich)

אמר לו: איני יודע

אמר לו: תיפח רוחו של אותו האיש

Der Andere antwortete: ich weiß nicht

Gamaliel sagte: Der Geist jenes Mannes soll weggeblasen werden

ומה דבר שהוא נתון אצלך ביום ובלילה אינך יודע היכן הוא נתון, ואתה שאלתני על דבר שהוא רחוק ממני שלושה אלפים וחמש מאות שנה,

אמר לו: יפה אנו עושין שאנו משתחוים למעשה ידינו שאנו רואים בכל שעה

Gamaliel sagte: etwas dass bei dir gegeben ist (sich bei Dir befindet) am Tag und bei Nacht und du weißt nicht wo er gegeben ist (sich befindet) und du fragst mich über etwas, was dreitausendfünfhundert Jahre weit weg ist

Gamaliel sagte: Du weißt nicht wo etwas sich befindet, das bei Dir Tag und Nacht gegeben ist, aber du fragst mich über etwas, was dreitausendfünfhundert Jahre weit weg ist

Der Andere sagte: Wir tun gut daran zu machen, dassen wir uns niederwerfen vor den Götzen (unserer Hände Werk), die wir jeden Moment sehen

אמר לו: מעשה ידיכם אינם רואין אתכם.והקב"ה רואה למעשה ידיו ומעשה ידיו אינם רואין אותו דכתיב כי לא יראני האדם וחי:

Er antwortete: die Götzen sie sehen euch nicht. aber der Herr sieht das Werk eurer Hände (Menschen) aber das was seine Hände siehen ihn nicht (als Plural kollektiv) wie es heißt. denn keiner wird mich sehen und weiterleben.

שמות לג, כ

Exodus 33, 20

exklamatorisches מה und Casus Pendens

ומה דבר [...] הוא נתון : .
ומה יוסי [...] יש לו אוטו
ומה ליוסי [...] יש אוטו
ומה זה ש [...] עלתה לו קלוחומר עלתה כך
ומה אם למי ש [...] עלתה קלוחומר עלתה כך

אמר לו: תיפח רוחו של אותו האיש

ומה דבר שהוא נתון אצלך ביום ובלילה אינך יודע היכן הוא נתון, ואתה שאלתני על דבר שהוא רחוק ממני שלושה אלפים וחמש מאות שנה,

Indefinitive Ausdrücke

mit "כל "

" כל " :unbestimmt jedes

כל (לימוד) תורה שאין עמה מלאכה

Jedwedes (Kein) Studium der Thora, das nicht von Arbeit (der praktischen Umsetzung dessen) begleitet ist.

" בכל שעה " im Sinne von neuhebräisch " בכל רגע " :jeden Moment
" בכל זמן " :immer

אמר לו: יפה אנו עושין שאנו משתחוים למעשה ידינו שאנו רואים בכל שעה

Wir tun gut daran zu machen, dassen wir uns unterwerfen den Götzen (unserer Hände Werk), die wir jeden Moment sehen

אמר לו: מעשה ידיכם אינם רואין אתכם.והקב"ה רואה למעשה ידיו ומעשה ידיו אינם רואין אותו דכתיב כי לא יראני האדם וחי:

שמות לג, כ

Exodus 33, 20

ואל תשכחי כל גבמוליו. א"ר אבא אם יטול אדם פונדא ויתן פיה למטה המעוות נופלות, והאשה הזאת פיה נתון למטה ואין הולד נופל כאדם שנתון [בספינה] בתוך המים, הבהמה הזאת מהלכת על ארבע וולד במעיה והולד שמור במעיה והאשה מהלכת על ב' ואעפ"כ הולד שמור הוי ואל תשכחי כל גמוליו:

Text:תהלים - פרק קג

תהלים - פרק קג - רמז תתנז

מעשה באחד ששאל לרבן גמליאל: באיזה מקום הקב"ה נתון

אמר לו: איני יודע

Es geschah als/dass einer (Ein Ereignis in bezug auf einen, der )den Rabban Gamaliel fragte: An welchem Ort befindet sich (ist) der Herr (gegeben)

Gamaliel antwortete: ich weiß nicht

אמר לו: זה חכמתכם שאתם מתפללים לפניו בכל יום ואין אתם יודעים מקומו של הקב"ה

Der Andere entgegnete: dies ist eure Weisheit, dass ihr vor ihm betet jeden Tag, aber ihr wisst nicht wo der Ort des Heiligen gepriesen sei er ist.

אמר לו: שאלת דבר שהוא רחוק שלשת אלפים וחמש מאות שנה

הריני שואל לך דבר שהוא נתון אצלך ביום ובלילה ואמור לי באיזה מקום נתון לך

Gamaliel erwiderte: Du hast mich etwas gefragt, dass von mir dreitausendfünfhundert Jahre entfernt ist. siehe ich frage dich etwas, was dir bei Tag und Nacht gegeben ist/was sich bei dir Tag und Nacht befindet

אמר לו: אמור

אמר לו: הנפש היא נתונה אצלך אמור לי היכן נתונה

Der Andere bat ihn dann: Sage

Gamaliel fragte ihn daraufhin: die Seele sie ist bei dir gegeben (sie befindet sich bei dir). Sage mir, wo ist sie gegeben (wo befindet sie sich)

אמר לו: איני יודע

אמר לו: תיפח רוחו של אותו האיש

Der Andere antwortete: ich weiß nicht

Gamaliel sagte: Der Geist jenes Mannes soll weggeblasen werden

ומה דבר שהוא נתון אצלך ביום ובלילה אינך יודע היכן הוא נתון, ואתה שאלתני על דבר שהוא רחוק ממני שלושה אלפים וחמש מאות שנה,

אמר לו: יפה אנו עושין שאנו משתחוים למעשה ידינו שאנו רואים בכל שעה

Gamaliel sagte: etwas dass bei dir gegeben ist (sich bei Dir befindet) am Tag und bei Nacht und du weißt nicht wo er gegeben ist (sich befindet) und du fragst mich über etwas, was dreitausendfünfhundert Jahre weit weg ist

Gamaliel sagte: Du weißt nicht wo etwas sich befindet, das bei Dir Tag und Nacht gegeben ist, aber du fragst mich über etwas, was dreitausendfünfhundert Jahre weit weg ist

Der Andere sagte: Wir tun gut daran zu machen, dass wir uns unterwerfen den Götzen (unserer Hände Werk), die wir jeden Moment sehen

אמר לו: מעשה ידיכם אינם רואין אתכם.והקב"ה רואה למעשה ידיו ומעשה ידיו אינם רואין אותו דכתיב כי לא יראני האדם וחי:

שמות לג, כ

Exodus 33, 20

Text 3:

רבי נהוראי אומר מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה שאדם אוכל משכרה בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא

Rabbi Nahronai sagt: ich lasse ruhen (alle Künste) jedwedes Handwerk, das auf der Welt ist und ich lehre meine Söhne (nichts außer) nur die Thora, weil einer (jemand also indefinit) isst von ihrem Lohne (dem Lohn der Thora) in dieser Welt und der Gewinn ist beständig für ihn in der kommenden Welt.

ושאר כל אומנות אינן כן

und der Rest aller Künste sind nicht so:

כשאדם בא לידי חולי או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו הרי הוא מת ברעב

Wenn eine Krankheit sich jemandes bemächtigt (jemand krank wird) oder das Alter sich jemandes bemächtigt (alt wird) oder sonst etwas ihn heimsucht und er sich deshalb nicht mit seiner Arbeit beschäftigen kann, siehe dann stirbt er an Hunger.

אבל התורה אינה כן אלא משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו בנערותו מהו אומר (ישעיהו מ) וקוי ה' יחליפו כח בזקנותו מהו אומר (תהילים צב) עוד ינובון בשיבה וכן הוא אומר באברהם אבינו (בראשית כד) ואברהם זקן וה' ברך את אברהם בכל מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה שנאמ' (בראשית כו) עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי

Aber die Thora ist nicht so. sondern steht dem Menschen bei und bewahrt ihn vor allem Bösen in seiner Jugend und gibt ihm Zukunft. was sagt der text die schrift? diejenigen die hoffen die werden gewinnen neue kraft. und wie sagt der Text er über abraham ? Gen 24

Text 4

'א"ר נחמיה, מהו אנכי, לשון מצרי הוא.

Rabbi Nachmaja fragte: Was bedeutet (dieses Wort) " אנכי ", das ist ägyptische Sprache.

אדם שמבקש לומר לחבירו במצרים אני הוא אומר אנוך

Jemand der einem anderen gegenüber ( als Indefinit - "jemand" oder im Sinne der Gegenseitigkeit - "einander" zu übersetzen) in Ägypten "ich" sagen möchte, der sagt "אנוך".

למה הדבר דומה

Mit was ist es zu vergleichen ? (Analogiebildung möglich)

למלך (בשר ודם) שנשבה בנו ועשה (שעשה) ימים רבים עם השבאים למד סיחתן של אותן השבאים

Es ist zu vergleichen mit einem König, dessen Sohn gefangen genommen wurde und (der letztere/der Sohn) viel Zeit mit den Gefängniswächtern verbracht hatte und die Sprache jener Wächter erlernte.

כשעשה (המלך) נקמה באוביו והביאו, ובא להסיח עמו בלשונן (של שבאים) ולא היה יודיע

Nachdem der König Rachte übte an seine Feinden und er ihn zurückbrachte und er (der Sohn) kam um mit ihm zu sprechen in der Sprache (der Wächte) aber er verstand ihn nicht.

מה עשה ? התחיל לספר עמו בלשון השבאים

was hat er gemacht? Er begann zu reden mit ihm in der Sprache der Gefängiswächter.

כך עשה הקב"ה עם ישראל

und so ist das Gleichnis zu sehen und derart machte der Herr mit Israel

כל אותן השנים שהיו ישראל במצרים למדו סיחתן של מצרים

In all jenen Jahren in denen Israel in Ägypten war lernten sie die Sprache der Ägypter

כשגאלן הקב"ה ובא ליתן להם את התורה ולא היו יודעים לשמוע

Als der Herr sie befreite und kam un ihnzen die Thora zu geben und sie verstanden ihn ihn nicht

אמר הקב"ה הריני מסיח עמהם בלשון מצרי

Da sprach der Herr: Siehe ich spreche mit ihn in ägyptischer Sprache

פתח הקב"ה בלשונם ואמר אנכי

Er begann in ihrer Sprache und sagte:"אנכי"

Text 5: ולַמְדָהּ לַמֵד אותה /לְמָדָהּ לָמָד אותה

ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים האלה (שמות לד כז) ה'

Und es sagte der Herr zu Mose: schreib für dich diese Worte auf (Exodus 34,27)

כשבא הקב"ה ליתן את התורה לישראל,

כשבא הקב"ה כדי לתת את התורה לישראל,

כשבא הקב"ה כדי שייתן את התורה לישראל,

Als der Herr kam um die Thora Israel zu geben

אמרָהּ למשה על הסדר, מקרא משנה אגדה ותלמוד

אמר למשה על הסדר שלה ,המקרא המשנה האגדה התלמוד

אמר למשה על הסדר של התורה מקרא משנה אגדה ותלמוד

sagte er zu Moses in ihrer Ordnung:Die Schrift, die Mischna, die Aggada und die Gemara.

sagte er in bezug auf ihre Ordnung:Die Schrift, die Mischna, die Aggada und die Gemara.

נאמר: וידבר אלוהים את כל הדברים האלה (שמות כ א) ה'

Wie es heißt: und Gott sagte all diese Worte (Exodus 20,1)

אפילו מה שעתיד תלמיד ותיק לשאול מרבו, אמר הקב"ה למשה באותה שעה"

Selbst das was ein frommer (tüchtiger) Schüler seinen Meister fragen wird (Futur wird mit עתיד und Infinitiv ausgedrückt), sagte der Herr zu Mose in jenem Moment

אפילו מה שישאל תלמיד ותיק לרבו, אמר הקב"ה למשה באותה שעה"

Selbst das was ein frommer (tüchtiger) Schüler seinen Meister fragen kann (PK wird modal mit kann übersetzt) in jenem Moment

משלְמָדָהּ משה אמר לו הקב"ה

מאז לְמָדָהּ משה אמר לו הקב"ה

אחרי שלמד אותה משה אמר לו הקב"ה

(מש) Temporal zu übersetzen : Von dem Zeitpunkt an, nachdem Moses sie gelernt hat, sagte ihm der Herr:

לך ולַמְדָהּ את בני

לך ולַמֵד אותה את בני

Geh zu und lehre (Piel - Imperatif) sie meinen Söhnen.

אמר לו משה: רבונו של עולם כתוב אותה לבניך

Moses sagte zu ihm: Meister der Welt, schreib (Kal - Imperatif) Du sie auf für deine Söhne.

אמר לו : מבקש אני ליתן אותה להם בכתב ?ה

(Der Herr) antwortete ihm: Ich (nicht:bitte zu geben sondern will) will sie ihnen geben schriftlich ?

אלא שגלוי לפני שעתידים אומות העולם לשלוט בהם וליטול אותה מהם ויהיו בני כאומות העולם.

Nein, sondern/Vielmehr ist es doch so, dass (גלה heißt entdecken als Partizip Passiv offenbar/ersichtlich) es offensichtlich ist, dass vor meinen Augen dass zukünftig (עתיד mit proleptischem vorausweisenden Personalsuffix und Infinitiv ) Weltvölker Macht über sie haben werden und sie (die Thora) von ihnen wegnehmen werden und sie werden sein meine Söhne wie die Völker der Welt.

אלא המקרא תתן להם בכתב

Nein, sondern/Vielmehr ist es doch so, dass die Schrift sie kann ihnen schriftlich geben

והאגדה והמשנה והתלמוד על פה

und die Aggada, die Mischna und der Talmud (Gemara) mündlich

ויאמר ה' אל משה כתב לך

Und der Herr sagte zu Mose: schreib Dir auf

זה מקרא.

diese Schrift

כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית (שמות לד כז) ה'

denn gemäß dieser Worte schloss ich mit dir den Bund

זו המשנה והתלמוד

diese Mischna diese Gemara

שהן מבדילים בין ישראל ובין אומות העולם.

welche sie unterscheiden zwischen Israel und den Weltvölkern.

Text 1A

Text 2A

Text 3A

מעשה בגר אחד ששאל את רבן יוחנן בן זכאי:דברים אלה שאתם עושים נראים כמין כשפים. אתם מביאים פרה ושורפים אותה

דברים אלו שאתם עושים נראים כמין כשפים. אתם מביאים פרה ושורפים אותה, וכותשים אותה, ונוטלים את אפרה. ואחד מכם [ש] מטמא למת, [אתם] מזים עליו שתים-שלוש טיפות ואומרים לו: טהרת'. אמר לו: 'נכנסה בך רוח תזזית [שגעון] מימיך?' אמר לו: 'לאו'. אמר לו: 'שמא ראית אדם שנכנסה בו רוח תזזית?' אמר לו: 'הן'. אמר לו: 'ומה אתם עושים לו?' אמר לו: 'מביאים עקרין [שורשים] ומעשנים תחתיו. ומרביצים עליו מים והיא [השיגעון] בורחת'. אמר לו: 'ישמעו אוזניך מה שאתה מוציא מפיך. כך הרוח הזו רוח טומאה היא, מזים עליה מי-נידה והיא בורחת'. לאחר שיצא אמרו לו תלמידיו: 'רבנו, לזה דחית בקש, לנו מה אתה אומר?' אמר להם: 'חייכם, לא המת מטמא ולא המים מטהרים. אלא, גזרתו של מלך מלכי המלכים היא'. אמר הקב"ה: 'חוקה חוקקתי, גזרה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזרתי. זאת חוקת התורה!'

Text 4A:

קידושין לב ב

מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק שהיו מסובין בבית המשתה בנו של רבן גמליאל, והיה רבן גמליאל עומד ומשקה עליהם.

Es geschah als Rabbi Eliezar und Rabbi Jehoshua und Rabbi Zadok im Kreis zusammensassen in einem Gasthaus des Sohn von Raban Gamliel und es pflegte Raban Gamliel aufzustehen und allen zu trinken zu geben.

נתן הכוס לר' אליעזר ולא נטלו.

Er gab den Becher dem Rabbi Eliezer, aber der nahm es nicht

נתנו(נתן אותו) לר' יהושע וקיבלו(קיבל אותו).

Er gab es dem Rabbi Jehoshua und der nahm es an.

אמר לו רבי אליעזר: מה זה, יהושע, אנו יושבין ורבן גמליאל (ברבי) עומד ומשקה עלינו?

Es sagte Rabbi Eliezer zu ihm: (Mah säh als Demonstrativ - Verstärkung des Fragepronomens) Na Jehoshua, während wir gemütlich sitzen und ist es Raban Gamliel der stehen muss und uns zu trinken zu geben. (Haben wir keine anderen Probleme, als dass Raban Gamliel aufstehen muss und uns zu trinken gibt).

אמר ליה: מצינו גדול ממנו ששמש.

למצוא:לאתר, לגלות, לחשוף, לעלות על-; לפגוש, להיתקל; לחשוב, להיות סבור, לראות, להחזיק בדעה

לשמש:להיות, להוות, לכהן, לתפקד, להיות על תקן-, למלא תפקיד, לשאת משרה; להיות מיועד ל-; לשרת, להיות שמש, לעמוד לשירותו של-, לדאוג לצרכיו של-

להשתמש:לנצל, להפיק תועלת, לעשות שימוש, לצרוך, לרתום לצרכיו, להפעיל, להנות, להיעזר, להסתייע

Lamed A-Verben werden wie Lamed H-Verben behandelt. wir haben einen grösseren als uns gefunden, der bedient.

אברהם גדול הדור היה, וכתוב בו: [בראשית יח]

Abraham, der der grösste der Generation war und über ihn ist geschrieben.

והוא עומד עליהם!

und er stand über ihnen

ושמא תאמרו, כמלאכי השרת נדמו לו?

שמא:פן, לבל, אולי, יתכן, האם? , כלום? , דבר ספק

מלאכי-השרת:מלאכים המשרתים את אלוהים

משרת:עבד, שמש, עובד אצל מישהו, עושה מלאכתו של אחר; נותן שירות, מעניק שירות

Falls Du sagen solltest (Für den Fall, dass Du sagst), dass sie ihm als Engel erschienen

לא נדמו לו אלא לערביים, ואנו לא יהא רבן גמליאל עומד ומשקה עלינו?

לנדום:לשתוק, לשקוט, להיאלם, להחריש, להשתתק, לעמוד דומם; לא לנוע, להיעצר, להירגע, לשכוך, לשבות

sie (die Engel) erscheinen ihm nicht ausser den Araber, und es soll Rabban Gamliel nicht aufstehen um uns zu trinken zu geben.

אמר להם רבי צדוק: עד מתי אתם מניחים כבודו של מקום ואתם עוסקים בכבוד הבריות?

Es sagte ihnen Rabbi Zadok: wie lange lasst ihr zurück den Herrn, und ihr beschäftigt mit den Lebewesen.

להניח:לשים, להציב, להעמיד, למקם, לשכן, לתת ב-, להושיב, לקבוע, להשית, להשכיב

ברייה:יצורים, בעלי חיים, חיות משונות, בריאות מוזרות

הקב"ה משיב רוחות ומעלה נשיאים ומוריד מטר ומצמיח אדמה, ועורך שולחן לפני כל אחד ואחד, ואנו לא יהא רבן גמליאל ברבי עומד ומשקה עלינו?

Der Herr lässt wehen Winde und lässt aufsteigen Wolken und lässt herabfallen Regen und lässt spriessen die Erde und bereitet den Tisch für jeden an jeden, und wir aber , und es ist nicht Rabban Gamliel der aufsteht und uns zu trinken gibt.

נשב:נשיבה, משב רוח, הפחה, נפיחה, נשיפה, בריזה, תנועת אוויר, שריקת רוח

לנשב:לנשוב, לנשוף, לנפוח, לעבור בנשיבה, לעבור במשב, לחלוף, לנוע, לסעור, להשתולל, להמות, לרגוש, לרעוש, לשרוק (רוח)

Text 5A

תנו רבנן: מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: כמה תורות יש לכם?

Die Weisen lehrten: Es geschah mit einem Fremden, der vor Schamaji kam. Er sagte zu ihm. Wieviele Toras habt ihr ?

אמר לו: שתים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה.

Er sagte zu ihm: zwei, eine schriftliche und eine mündliche Thora.

אמר לו: שבכתב - אני מאמינך, ושבעל פה - איני מאמינך.

להאמין: לתת אמון, לבטוח, לסמוך על-; לקבל את דברי-, לקבל כנכון, "לבלוע", "לקנות את מה שאומרים", "לאכול לוקשים" ; לחשוב, לסבור, להניח, להעריך, לצפות, לקוות, לפלל; למנות לנאמן, לתת כתב אמנה; לדגול

Er sagte: die geschriebene- ich akzeptiere Dich, die mündliche - keineswegs akzeptiere ich Dich.

Maaminach - r.hebr.
Maaminecha - bibl. hebr.

גיירני על מנת (בתנאי) שתלמדני תורה שבכתב.

לגייר:לייהד, לעשות ליהודי, להמיר דת, לעשות לגר, לעשות גיור, להכניס ליהדות; לתת צביון יהודי
ללמד:להורות, לשמש מורה, להקנות השכלה, להקנות דעת, להדריך, להכשיר, לאמן, לתת הנחיות, לחנך

Ich lasse mich bekehren, unter der Bedingung, dass du mir die schriftl. Thora lehrst.

Gajereni von legajer/bekehren
telamdeni-von lelamed/Piel-lehren

גער בו והוציאו(הוציא אותו) בנזיפה.

לגעור:לנזוף, להוכיח, להטיף מוסר, לדבר בכעס, להשמיע גערות, לגנות, לייסר
לצאת:

Er beschimpfte ihn und warf ihn hinaus mit Schimpf und Schande.

Gahar-beschimpfen
hozio-ließ ihn hinaus
nezifa-mit einer Schelte

בא (הנוכרי) לפני הלל - גייריה

גייריה: גיירו/הלל גייר אותו

Es kam der Fremde vor Hillel - und er bekehrte ihn

יומא קמא

יומא קמא :ביום הראשון כשלימד הלל תורה את הגר

Am nächsten Morgen (als Hillel lehrte Torah den Fremden).

אמר ליה: א"ב ג"ד,

אמר ליה :אמר הלל לגר

Er sagte zu ihm: A, B, C, D.

למחר אפיך ליה.

למחר אפיך ליה:למחרת הפך את סדר האותיות

Am nächsten Tag, hatte für ihn gewechselt.

אמר ליה: והא אתמול לא אמרת לי הכי?

אמר ליה:אמר הגר להלל
והא:אבל
הכי:כך

Er sagte zu ihm: aber gestern, hast du mir nicht in dieser Weise gesagt.

אמר לו: אינך סומך עלי?

אינך: אתה לא
לסמוך:לבטוח, להאמין, לתת אמון, לתת מבטחו; להתבסס, להישען, להיתמך, להיאחז, להיעזר, להיתלות; לשים, להניח, להשעין

Du verlässt dich nicht auf mich ?

דעל פה נמי סמוך עלי!

Aber ebenso auf meinen Mund sollst du dich verlassen (Partizip wird modal verwendet)

בעניין התורה שבעל פה גם כן עליך לסמוך עלי

Du sollst dich auch die mündliche Thora verlassen.

שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי

Es geschah erneut, dass ein Fremder kam vor Schamaji.

אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת.

לגור:Piel wie von La-Kum-le-hit-kajiem hier:Gajereni Imperatif

Er sagte zu ihm: Behehre mich unter der Bedingung, dass Du mich lehrst die gesamte Thora, aber bitte auf die Schnelle.

דחפו באמת הבנין שבידו.

Er stiess ihn mit einer Messlatte weg, der in seiner Hand war.

בא לפני הלל, גייריה.

Da kam er vor Hillel, und dieser bekehrte ihn.

אמר לו: דעלך סני לחברך לא תעביד

דעלך:מה שעליך
סני: שנאוי
תעביד:תעשה

Hillel sagte zu ihm: das was dir verhasst ist, deinem Freund dem tust du das nicht an.

זו היא כל התורה כולה, ואידך - פירושה הוא, זיל גמור.

זוהי:זו היא
אידך: השאר
זיל גמור: לך תלמד

Das ist die gesamte Thora, und der Rest ist nur Deutung. Geh lernen.

שוב מעשה בנכרי אחד שהיה עובר אחורי בית המדרש, ושמע קול סופר (מלמד ילדים) שהיה אומר

Erneut geschah es, dass ein Nichtjude bei einem Lehrhaus vorbeiging, und er hörte die Stimme des Lehrers, der zu pflegen sagte:

שמות כח,ד:ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד.

(ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי )

Exodus 28,4:Und dies sind die Kleider, die sie machen sollen: eine Brustschild, einen Efod

אמר: הללו למי?

Diese für wen ?

אמרו לו: לכהן גדול,

Für den Hohepriester.

אמר אותו נכרי בעצמו, אלך ואתגייר, בשביל שישימוני(ישימו אותי) כהן גדול.

לשים: להניח, למקם, להציב, להעמיד, להושיב, לקבוע, להשכיב, לשכן, לתת, להכניס, להשית, לאחסן, לתלות; לכסות, לעטות; לעשות, לגרום, להפוך; לערוך, לסדר, לארגן; לשבץ, לשלב, למנות, להפקיד

Jener/Derselbe (oto) Fremde dachte sich: Ich werde gehen und mich bekehren lassen, (Ke-deji-schäh wie bischwil schä) dafür dass sie mich einsetzen als Hohepriester.

בא לפני שמאי, אמר ליה: גיירני על מנת שתשימני כהן גדול.

Er kam vor Schamaji und sagte ihm: Bekehre mich unter der Bedingung, dass du mich einsetzt als Hohepriester.

דחפו באמת הבנין שבידו.

Und dieser scheuchte ihn mit seiner Messlatte, die er in der Hand hatte, weg.

בא לפני הלל - גייריה.

Also kam er vor Hillel und dieser bekehrte ihn.

אמר לו:(הלל לגר) כלום מעמידין המלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות?

אמר לו:(הלל לגר) האים מעמידין המלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות?

להעמיד:להביא לעמידה, לגרום לעמוד, לשים על הרגליים, להקים, להרים, להביא למצב מאונך; לזקוף, להביא לזקפה; להציב, להניח, לשים, לקבוע, למקם; לעצור, להחנות, לעכב; להפסיק פעולתו של-, לדומם; לקומם, לבנות, לייסד

טכסיס:תחבולה, להטוט, שיטה, אופן פעולה, טריק, הערמה, מרמה, מזימה, טקטיקה; סדר, נוהג, סידור

האים: כלום? , הנכון הוא? , וכי? , ה- ? , היש אפשרות? , היש אמת בדבר? , שמא? , האפשר ש-? , הייתכן כי-? ,

Erhebt man keinen zum König, der nicht ein Königreich zu organisieren weiss.

לך למוד טכסיסי מלכות.

lerne die Zeremonie des Königreichs.

הלך וקרא

er ging und rief.

כיון שהגיע

כיון:בגלל, היות, משום, מפני, מאחר, בשל, הואיל, לאור, בגין, בעקבות, עקב, כתוצאה מ-, כדי, לשם, לצורך, בשביל, למען

sobald er an die Stelle kam.

(במדבר א,נא) והזר הקרב יומת(לבית המקדש אסור למי שאינו כהן להתקרב)

הומת:נהרג, חוסל, נרצח, נתלה, הוצא להורג, הושמד, גרמו למותו, נקטל, הושם קץ לחייו, נספה

לקרב:לעשות לקרוב יותר, להסמיך, להצמיד, להגיש אל-, להקריב; להאיץ, להחיש, לזרז, להביא במהרה, להקדים, לדחוק ב-

Numeri 1,51:Der Fremde, der sich nähert wird getötet.

אמר ליה(הגר) מקרא זה על מי נאמר?

מקרא:תנ"ך, ספרי הקודש, ספרי התורה; זימון, כינוס, קריאה, הזמנה, הכרזה, הודעה להתאסף; קריאה, הקראה, עיון בספר; פסוק, כתוב, סיפור, תיאור, הרצאה; פירוט מפה, הסבר רכיבי המפה

Diese Stelle, für wen wurde diese gesagt.

אמר לו (הלל): אפילו על דוד מלך ישראל.

דוד:דוד המלך בן שאול מלך ישראל השני

Sie wurde sogar gesagt für David, König von Israel.

נשא אותו גר קל וחומר בעצמו

Derselbe Fremde erhob (bezog) den folgenden Kal-we-Chomer-Schluss auf sich

ומה ישראל שנקראו בנים למקום, ומתוך אהבה שאהבם קרא להם:"בני בכרי ישראל"

(שמות ד)

Israel wird als die Söhne Gottes bezeichnet und aus dieser Liebe heraus, mit der er sie liebte nannte er sie: mein erstgeborener Sohn ist Israel.

Exodus: 4,22:

להינשא:להתחתן, להפוך לאשת איש, להפוך לבעל

לשאת:לסחוב, להחזיק על הידיים, להוביל, להעביר, להסיע, לטלטל, למשוך, לגרור; להרים, להניף, להגביה, להעלות; לסבול, לעמוד ב-, להחזיק מעמד, למשוך בעול; לקחת בן-זוג, להתחתן, להינשא

נשא:נושא מחלה, נגוע, נושא מחולל מחלה מבלי להיות חולה, נושא חיידק, נושא נגיף, נושא וירוס, שנדבק במחלה

נישא:נשגב, רם, מרומם, גבוה, אדיר, עליון, נעלה, אומר הוד, מרשים; מתנוסס, מזדקר, מונף, מתנופף

ומה:Exklamatorisches Ma.

כתיב עליהם והזר הקרב יומת, גר הקל שבא במקלו ובתרמילו - על אחת כמה וכמה!

und dennoch das Gebot gilt (auch) für die G"ttessöhne (obwohl er sie liebt), dass jeder nähernde Fremde getötet werden soll.

um wie viel mehr gilt dies (die Einhaltung des Gebots dass sich Nähernde Unbefugte getötet werden sollen) für einen Nichtjuden der mit seinem Wanderstab und seinem Ranzen kommt. Al ächat kama we-kama ist ein anderer Begriff für den Affortiori Schlus kal we chomer.

בא לפני שמאי, אמר לו: כלום ראוי אני להיות כהן גדול?(הגר חוזר בעצם מבקשתו להיות כהן גדול)והלא כתיב בתורה:והזר הקרב יומת!

Klum rah-uhji ani lihiot cohen gadol. Bin ich nicht angesehen/sehenswürdig genug um ein Hohepriester zu sein ? und steht dies nicht in der Thora: der Fremde der sich nähert soll getötet werden.

בא לפני הלל, אמר לו: ענוותן הלל

Er kam vor Hillel und sagte zu ihm: Bescheidener Hillel. Inwetan Hillel.

ענוותן:עניו, צנוע, שפל רוח, כנוע, כן, נקלה, חסר גאווה, מפחית בערך עצמו, סלחן, ותרן

ינוחו לך ברכות על ראשך שהקרבתני תחת כנפי השכינה.

Ja-Nuchu lach brachot al roschach schä-Hikraftani tachat cenefi ha-Schechina. Es sollen Dir, die Brachot auf deinem Kopf ruhen, weil (schäh entweder als Weil oder als Auf dass) du mich unter die Flügel der Schechina nahe gebracht hast.

להקריב:להעלות קרבן, להעלות לעולה, לזבוח, לשחוט בהמה לצורך הקרבה; לוותר על-, לתת, לתרום, להקדיש, למסור; להשליך מנגד, לחרף נפשו; לקרב, להביא בסמוך אל-, להגיש אל-, להסמיך, להצמיד, לעשות לקרוב יותר

לימים נזדווגו שלשתן למקום אחד ( שלושת הגרים נזדמנו למקום אחד)

Lejamim Nisdawgu schlaschtan (Nominalbildung) LeMakom ächad am nächsten Tag trafen sich drei Nichtjuden an einem Ort.

להזדווג:לקיים יחסי-מין, לשכב עם-, לקיים משגל; להתחבר, להיעשות בן-זוג; להצטרף, להיצמד, להסתפח

להזדמן:לקרות, להתרחש; לבוא במקרה, לפגוש באקראי, להיקרות, להיפגש, להיתקל

להצטער:להרגיש צער, להתעצב, להצר, להרגיש שחבל על-, להשתתף בסבלו של-, לכאוב על אבדן, להתאבל, לבכות על חלב שנשפך, לחמול, לרחם; להתחרט, לחזור בו, לחוש נקיפות מצפון; להתנצל, לבקש מחילה

להסתכל:להתבונן, להביט, להשקיף, לראות, לעמוד על המשמר, לצפות, להשגיח, להפנות עיניים, לשים לב, לתת הדעת, להעיף מבט, להעיף עין, לשים עין, להציץ, לעיין, לבחון, לחפש

אמרו: קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם

Amru: Kaftanuto schäl schamaji bikschah letordanu mi ha olam. Sie sagten:Die Strenge des Schamaji trieb heraus die Kommende Welt.

לבקש:לשאול, לדרוש, להביע בקשה, לתבוע; להפציר, להתחנן, לעתור, להתפלל, לפלל, להעתיר; לחפש, להשתדל למצוא; לחפוץ, לרצות, להשתוקק, להתאוות

קפדנות:הקפדה יתירה, החמרה, דקדוק, ירידה לפרטים, דייקנות, פדנטיות, כעסנות, רגזנות

ענוותנותו של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה

Inwetanuto schäl Hillel kerwanu tachat capnej ha schechina. Die Bescheidenheit des Hillel nähert uns unter die Flügel der Schechina.

ענוותנות:ענווה, צניעות, כנות, השפלה עצמית, שפלות רוח, הכנעה, הפחתה בערך עצמך, חוסר גאווה

Text 6A

(ירושלמי חגיגה פ"ב ה"ב)

"כשנתמנה רבי שמעון בן שטח נשיא באו ואמרו לו: יש שמונים נשים מכשפות במערה באשקלון .

להתמנות:להיות מופקד, להתקבל למשרה, לקבל תפקיד, לקבל הסמכה, להיבחר, לקבל ייפוי כוח, לקבל תואר, להיות מוכתר, להיקבע, להיות מוצב

K-Schäh-Nitmana (Nitpaal von Manah)rabbi Schimon ben schätach nasi, ba-uh we-amru lo: jesch schmonim naschim mekaschpot/machschfot be-maarah be-Aschkelon.

Als Rabbi Schimon ben Schätach zum Leiter des SanHedrin ernannt wurde, kamen sie und sagten zu ihm: es gibt achtzig Frauen, die hexen in der Höhle zu Aschkelon.

Nitmana: das ist Nitpaal - ist der Reflexiv zum Piel

Machschefot oder Mekaschpot: das ist Partizip zum Piel

מיד עמד רבי שמעון בן שטח ביום סגריר וכנס שמונים בחורים בעלי קומה ונטלם עמו, ונתן ביד כל אחד כד חדש וטלית נקיה מקופלת בתוכו, וכפו את הכדים על ראשם.

מקופל:בעל קפלים, שיש בו קיפולים, מקומט, גלול, מכווץ, דחוס; בחוש בעדינות, מוכנס לתערובת

כיפה:כובע, כיסוי ראש, מצנפת, מגבעת, כומתה; קימור, בליטה, תקרה, גג; רקיע, שמים, מרומים, דוק; עלה התמר

Mi-Jad amad rabbi Schimon ben Schätach ba-Jom sagrir we-Kines schmonim bachurim baaleji kuma we netalam imo, we-natan be-Jad kol ächad cad chadasch we talit nekiah mekopälät betocho, wecapo aet ha-Kadim al rascham.

Sofort stand Rabbi Schimon ben Schätach an einem regnerischen Tag auf und sammelte achtzig junge Männer und nahm sie mit sich, er gab jedem von ihnen in die Hand einen neuen Krug und ein sauberes Gewand, das in diesem Krug gefaltet war und sie stellten die Krüge um auf die Köpfe.

אמר להם: אם אצפצף לכם פעם אחת לבשו טליותיכם.

Ihm atzaphezeph lechäm paam ächad libschu taliutechäm. Er sagte zu ihnen: wenn ich das erste mal pfeife, zieht eure Gewänder an.

Atzaphtzeph ist Palpel : ich werde zwitschern.

libschu ist Imperatif

ואם אצפצף לכם פעם שנית הכנסו כולכם כאחד למערה.

we-Ihm atzapezef le-Chäm paam schenit hicansu kolchäm ke-Ächad le-Maarah.

Wenn ich nach euch zum zweiten Mal pfeiffe, tretet alle wie einer ein in die Höhle.

hicansu: Imperatif vom Niffal.

וכשתכנסו כל אחד ואחד מכם יגפף אחת ויגביהנה מן הקרקע, שכך דרכו של מכשף:

לחבק, להקיף, לסובב, להחזיק בזרועות, ללטף, להצמיד אל הגוף, להדק אל הגוף, להפגין חיבה :לגפף

לכשף:להקסים, לרתק, למשוך, לפתות, להטיל כישוף, להפוך למכושף, לשבות לב, להיות שובה לב

We-kschäh-tikansu col ächad we ächad mi-Käm, jigapech ächat we-Jagbihena min ha-Karka, schä-Cach derako schäl mekaschech: wenn ihr eintreten jeder einzelne von euch, umarmt eine und hebt sie vom Erdboden hoch. so ist der Weg des Zauberes (er benötigt Erdkontakt zum Zaubern).

tikansu:ihr werdet eintreten.

jagbihena: nun energigum vom Hifil von Gabah - ihr werdet sie nun aufheben. 3.Plural mit Objektsuffix und nun energicum.

הגבהת אותו מן הארץ אינו יכול לעשות כלום.

להגביה:להרים, להניף, לשאת; להעלות, לרומם; לעשות לגבוה, לגרום לגדילה, להצמיח; להגביר, לחזק

Higbahat oto min ha-Äretz eijno jachol laasot klum.

Wenn du ihn erhoben vom Boden, dann kann er nichts mehr tun.

הלך ועמד על פתח המערה.

Er ging und stellte sich vor dem Eingang zur Höhle auf.

אמר להן: אויים אויים פתחו לי משלכן אני.

Amar lahäen :Oim oim,pitchu li mischälchän ani.

Er sagte zu ihnen: Akrakadabra, öffnet mir,ich bin einer von euch.

pichu - Imperatif.

אמרו לו: היאך באת נגוב לכאן בשעה זו של גשמים

amru lo: hä-Ach baata niguf lekan baschaha so schäl gschamim.

Sie sagten zu ihm: wie bist Du trocken hergekommen in der Zeit dieser Stunde des Regens ?

אמר להן: בין הטיפין הייתי מהלך.

Bejin ha ha-Tifin hajit mehalech.

Ich bin zwischen die Regentrophen hindurchgeschlüpft.

אמרו לו: ומה באת לעשות כאן

Sie sagten zu ihm: warum kamst du hierher was zu tun ?

אמר להן: ללמוד וללמד.

Amar lahen:lilmod we-lelamed.

Er sagte: Um zu lernen und zu lehren.

וכל אחת מכן תעשה, מה שהיא יודעת.

We-Kol ächat mi-ken ta'hasäh ma schäh hie jodaat.

ta'hasäh:modal und nicht als Futur zu übersetzen. Ansonsten würde da be-Atid stehen.

Jede von euch soll tun, was sie kann.

אמרה אחת מה שאמרה והביאה פת, אמרה אחרת - והביאה בשר, אמרה אחרת והביאה תבשילין, אמרה אחרת - והביאה יין.

amrah ächat mah schä-amrah, we-hebiah pet, amrat achäret we-hebiah basar, amrah achäret we-hebiah tiwschilin, amrah achäret we hebiah jain.

eine sagte etwas, was auch immer (indefinit) sie sagte und sie brachte Brot herbei, eine andere sagte und brachte Fleisch herbei, eine andere sagte und brachte was zu Essen herbei, eine andere sagte und brachte wein herbei.

אמרו לו: ואתה מה אתה יכול לעשות

Uns sie sagten zu ihm: und du was kannst du machen ?

אמר להן: יכלני לצפצף שתים ואני מביא לכן שמונים בחורים עטופים טליות נגובות, הם יהיו שמחין בכם ומשמחים אתכן.

עטוף:סגור, אטום, מכוסה, מצופה, מולבש, כרוך, מוצנע, מוחבא, מוסווה, נמצא בעטיפה, נמצא במעטפה

נגוב:ייבוש, קינוח, מחיטה, ניקוי, ספיגת רטיבות, סילוק לכלוך, סילוק לחות

jachol-ni - heisst ich kann- ni ist kein Objektsuffix. Es heisst also nicht: ich kann mich mal, sondern: ich bin in der Lage.

atufim - eingehüllt

mesachmchim - Piel beglücken

jacholni lezazef schtaim we-ani mebia lachän schmonim bachurim athufim taliut niguwot, hem jihu smachin bachäm, we mesamchim ätchen

Er sagte zu ihnen: ich bin in der Lage zu pfeiffen zweimal und ich bringe euch achtzig junge Männer eingehüllt in trockenen Gewändern, sie werden sich an euch erfreuen und euch beglücken.

צפצף פעם אחת לבשו טליותיהם.

ללבוש:לשים בגד על הגוף, לעטות, לשים כסות, להתלבש, להתכסות, להתעטף; לקבל (צורה) ; להיעשות

zifzef paam ächat labschu taliuthäm.

zifzef - Piel vergangenheit

labshu - vergangehnheit

Er pfiff einmal und sie zogen ihre Hemden an

צפצף פעם שניה ונכנסו כלם כאחד.

לצפצף:להשמיע צפצוף, לשרוק, לצייץ, לצפור, להשמיע קול דק; לשים פס, לזלזל, לבוז; לפצות פה, להשמיע קול, להגיד משהו, להתלונן, להביע דעתו

Er pfiff ein zweites mal und sie traten alle ein wie ein Mann.

אמר: כל אחד ואחד יברור בת זוגו.

לברור:לבחור, לעשות סלקציה, לנפות, למיין, לסנן, להבדיל, להבחין; לחקור, לבחון, לעיין; להבהיר

בת-זוג:אחת מהזוג, אחת משניים או שתיים; הנקבה שבזוג, אישה, חברה; שותפה

jibror - nicht Futur sondern jussivisch modal zu übersetzen.

Er sagte: jeder einzelne soll sich eine Partnerin aussuchen.

טענו אותן ויצאו ותלאון".

לטעון:לנמק תביעה, לסנגר; להגיש תביעה; לתבוע; להעלות טענה, להקשות; לקבוע, להצהיר; להתיימר

לצאת:יצאו

להלאות:לעייף, לייגע, להוגיע, לשחוק, להתיש, לסחוט, להחליש, לכלות את כוחו, לשעמם, להפקיע סבלנות, לנדנד, להטריד, להטריח, להציק, לא להניח ל-, להדריך את מנוחת-, לבלבל את המוח

תלאו אותן:תלה:תלאון

קראון

Sie beluden sich mit den Frauen, gingen hinaus und hingen sie auf.

ימיו של שמעון בן שטח נזכרים בתולדות עמנו כימי שגשוג כלכלי מיוחד הממחיש, לאן ניתן להגיע אם דבקים בדרך הישר: "מעשה בימי שמעון בן שטח ובימי שלמציון המלכה שהיו הגשמים יורדין מלילי שבת ללילי שבת עד שנעשו החיטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב וצברו מהן חכמים והניחו אותן לדורות הבאים, כל כך למהר כדי להודיע כמה החטא גורם, לקיים מה שנאמר 'עוונותיכם הטו אלה וחטאתיכם מנעו הטוב מכם". (ויקרא רבה לה, י) ההקפדה בה נהג שמעון בן שטח בכבוד הגוי וממונו הפכה לשם נרדף לקידוש שם שמים ברבים לאורך הדורות: "מעשה ברבי שמעון בן שטח שלקח חמור אחד מישמעאלי אחד הלכו תלמידיו ומצאו בו אבן אחת טובה תלויה לו בצוארו אמרו לו רבי 'ברכת ה' היא תעשיר'. אמר להם רבי שמעון בן שטח: חמור לקחתי (קניתי) אבן טובה לא לקחתי. הלך והחזירה לאותו ישמעאלי, וקרא עליו אותו ישמעאל: ברוך ה' אלהי שמעון בן שטח". (דברים רבה ג , ג)

Text 7A

תלמוד בבלי מסכת תענית דף כג עמוד א תנו רבנן: פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים.

Tannu rabbanan: pa'am ächat jaz'a rov adar we-lo jardu gschamim.

Es lehrten die Rabbiner: ein mal ging vorbei der Großteil des Monats Adar, und kein Regen kam herab.

אדר:החודש השישי בלוח השנה העברי

שלחו לחוני המעגל: התפלל וירדו גשמים! התפלל ולא ירדו גשמים.

Schalchu le-choni ha-Ma'agel: Hitpalel (Kedei schä/schäh) we-Jirdu gschamim. Hitpalel we-lo jardu gschamim.

Sie schickten nach Honi Hame'agel/ Rip Van Winkle: Bete auf dass Regentropfen herunterkommen sollen FUTUR ZU LESEN. er betete aber es kamen keine Regentropfen herunter.

Hitpalel einmal als Imperativ und einmal als Vergangenheitsform.

jirdu- Futur bzw. Jussiv

jardu - Vergangenheit

חוני המעגל:חכם תלמודי שהתפלל להורדת גשמים בבצורת

הורדה:הנמכה, העברה מלמעלה למטה, הקטנה, המעטה, הפחתה, צמצום, החלשה, הוזלה, הנחה, גריעה, הסרה

בצורת:יובש, עצירת גשמים, חוסר גשמים, תקופת יובש, חורב, תקופה חרבה, צמא

חכמי התלמוד:האמוראים, החכמים שדבריהם מופיעים בתלמוד

עג עוגה ועמד בתוכה, כדרך שעשה חבקוק הנביא, שנאמר "על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור" וגו´.

Er zog einen Kreis und stellte sich mittendrin, eben auf die Weise, wie sie Habakuk der Prophet machte, als gesagt wurde: AUF MEINER WARTE WILL ICH STEHEN UND AUF DEN WALL WILL ICH MICH HINSTELLEN

Schwächung der Gutturale

aus chug wird 'ug.: Im Kreis

חוג: wirdעוג

חוגה :חוג

תוך:פנים, קרב; תוכן, החלל הפנימי, מהות, מה שבפנים

חבקוק הוא היה אחד מנביאי התנ"ך מתקופת הבית הראשון. נבואותיו של חבקוק מצויות בספר חבקוק בן שלושת הפרקים, שהוא אחד מספרי התרי עשר, והן עוסקות בשאלת צדיק ורע לו על רקע עלייתם של הכשדים - הם הבבלים, כנראה

משמרת:משך זמן קצוב שקבוצת אנשים עסוקה בו; עמדה, עמדת השומר, מקום המצפה, מקום תצפית, מקום צפייה; השגחה, אפוטרופסות, שמירה, הפקדה לתקופה קצובה; קבוצת אנשים שתפקידה לשמור

מצור:הסגר, בלוקדה, סתימה, סגירה, כיתור, בידוד; מחסור, דוחק, חוסר, צמצום, מצוקה, קושי, לחץ, מועקה, צרה, אסון; מבצר, מעוז, מצודה, מקום מוגן, מגן, מקלט

גו:אחור, חלק אחורי, שכם, החלק בו עובר עמוד השדרה; מסעד, משען, משענת

גו:back

משמרת: watch

מצור:fortress

אמר לפניו: רבונו של עולם! בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך.

Er sagte vor ihnen: Oh G"tt! Deine Söhne haben ihr Gesicht zu mir hingestellt/hingewandt, weil ich vor Dir wie ein Familienangehöriger bin.ICH SCHWOERE bei deinem grossen Namen das ich bin kein Bewegender von hier weg, bis Du Dich Deiner Söhne erbarmst.

ראיתי את אנאשים

לשבוע:לחוש שובע, להתמלא, לאכול במידה מספקת, לרוות, להשקיט רעב; להגיע לסיפוק, לחוש שביעות רצון, לקבל די צרכו, להיות מרוצה; להיגדש, לקבל די והותר, למאוס, לבחול, לקוץ ב-

אין:לא קיים, חסר, נעדר, נפקד, לא מצוי; לא, לאו, מלת שלילה; אי-אפשר, אסור, לא ייתכן, נבצר מ-, נמנע מ-, לא מסוגל; ללא, נטול, בלא, בלי

לזוז:לנוע, לעבור הצידה, לשנות מקום, לסור, למוש, לסטות, להתרחק, לשנות עמדה, להתנועע, להתקדם

לרחם: לחמול, לחוס, לחוש רחמים, להתמלא חמלה, להטות חסד, להימנע מלפגוע; לחנון, לוותר ל-

לשבוע:schwören

לזוז:move

לרחם:to have mercy on

התחילו גשמים מנטפין.

Es begannen die Regen zu tropfen.

להתחיל:begin

להתחיל:לפתוח, לפצוח, לפרוץ ב-; להיתקף ב-; לעשות את הצעדים הראשונים, לגשת אל-; לנסות קשר רומנטי; להיפתח; לפרוץ, לצאת לדרך; להיות הראשון, להניח את היסוד, ליזום

נטף:drop

נטף: טיפה, אגל, רסיס, כדור זעיר, טיפונת, רסיס נוזל

אמרו לו תלמידיו: רבי, ראינוך ולא נמות. כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא להתיר שבועתך.

Seine Schüler sagten zu ihm: Rabbi, wir haben (Deine Taten) Dich gesehen und (wissen daher, das) wir nicht sterben werden.

Uns scheint es, dass nicht Regen fällt außer um zuzulassen/einzulösen Deinen Schwur.

לראות

למות:

דומין אנו:Partizip Passiv in Verbindung mit einem Personalpronomen wird als aktives Partizip übersetzt (Fernandez S. 139/140)

לרדת:

נתר:להתירEinlösen, das Nun wird wegassimiliert.

דומה

אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות שיחין ומערות.

Er sagte: so habe ich nicht gefragt, aber der Regen der Zisternen der Gräben und Höhlen

גשם:rain

גשם: מטר, ממטרים, סגריר, דלף, טיפות מים מהשמים, אדים מעובים, מי-עננים

בור :Zisterne

בורות:נבערות, אנאלפביתיות, עם הארץ, חוסר השכלה, אי-ידיעת קרוא וכתוב, חוסר ידע

שיח:bush, tree

שיח:עץ נמוך, צמח מעוצה, צמח רב-שנתי, סבך ירוק מעוצה

מערה:cave

מערה:חלל תת קרקעי, מאורה, מחילה, בור; תעלה, מנהרה, ארובה, סינוס, גת, חלל בגולגולת

ירדו בזעף, עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית.

Sie kamen herunter mit Heftigkeit, bis dass alle Tropfen und Tropfen wie auffüllend waren, den Mund des Vorratskruges.(so gross wie der Mund der Fässer war).

בזעף:Mit Heftigkeit

בזעף:בכעס, ברוגז, בחמה, בזעם, בעצבנות, בדכדוך

טפה:Tropfen

טפה:נטף, אגל, נטיפה, כדור זעיר, טיפונת; קצת, מעט, מזער, קורטוב, טיפ-טיפה

מלא:full

מלא:שלם, עמוס, תפוס, עסוק, מכיל במלוא קיבולו; עשיר, שופע, רב, עתיר; שמן, שמנמן, כרסתן; שתוי, שיכור

חבית:Vorratskrug

חבית:מכל, דוד, סיר גדול, כלי קיבול לנוזלים, תיבה עגולה, טנק, מאגר

ושיערו חכמים שאין טפה פחותה מלוג.

DIE WEISEN VERMUTETEN, DASS kein Tropfen WENIGER WAR ALS EIN MASS.

לערות:to empty

לערות:לעשות אינפוזיה, לעשות עירוי, להעביר נוזל, לשפוך, לצקת, למזוג, להכניס נוזל, לרוקן

פחותה:inferior

פחותה:מועט, נופל מ-, גרוע, ירוד, תחתון, תחת, כפוף

לוג:old liquid measure

לוג:מידה עתיקה לנוזלים, רבע הקב

אמרו לו תלמידיו: רבי, ראינוך ולא נמות.

Wir sahen dich und werden nicht sterben.

לראות:לקלוט מראה בעין, להשתמש בחוש הראייה, להיות עד ל-, לא להיות עיוור; להסתכל, להביט, להתבונן, להשקיף, לחזות, לצפות, להפנות עיניים; לנבא, לנחש; למצוא, לפגוש, להיתקל ב-

למות:לא לחיות, לשבוק חיים, לגווע, לעבור לעולם הבא, לעבור מהעולם, להחזיר נשמתו לבורא, ללכת לעולמו, להוציא נשמתו, "להסתלק", להתפגר, להיפטר, להיספות; לא להתקיים עוד, לחדול מהיות, להתחסל, להיגמר, להסתיים

כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא לאבד העולם.

Wir sind wie Gläubige, dass kein Regen herabkommt sondern dass die Welt sich verliert

לאבד:im Piel verlieren

לאבד:לגרום שיאבד, לא לשמור כראוי; להפסיד, לסבול מאבדן, לקפח, להיפגע, להינזק ; להשמיד, להרוס, להרוג

מדומין:

אמר לפניו: לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון ברכה ונדבה.

Er sagte vor ihnen: so habe ich nicht gefragt, aber der Regen des Willens ist segensreich und ist weit

רצון:will

רצון:בקשה, שאיפה, חפץ, משאלה, איווי, חשק, רצייה; מוטיבציה נפשית; נחת-רוח, הסכמה; חסד

ברכה:blessings

ברכה:איחול, תפילה, הבעת משאלה, הבעת רצון, הבעת כל-טוב, אמירת דברים טובים

נדבה:largess

נדבה:תרומה, מתן, מתנת כסף לעני, חסד, מתנה, מתת, כסף הניתן לקבצן, צדקה, גמילות חסדים

ירדו כתיקנן, עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים.

(Die Tropfen) sie kamen herab entsprechend wie angeordnet wurde, bis dass das gesamte Volk aufstieg auf den Hausberg vor dem Regen.

לתקן:Piel-anordnen.

לתקן:להחזיר למצב תקין, להחזיר לתפקוד, לטפל בליקויים, לשפץ, לשפר, לסדר; לרפא; להכניס שינויים; להוציא שגיאות, להגיה; לקבוע תקנות, לחוקק חוקים; להנהיג רפורמות

אמרו לו: רבי, כשם שהתפללת שירדו, כך התפלל וילכו להם.

Er sagte zu ihm: wenn dort du gebeten hast auf dass herunterkommen (die Regentropfen) , auf diese Weise betet er und sie werden gehen zu ihnen.

ללכת:to go

ללכת: להלך, לצעוד, לעבור ברגל, לשוטט, לפסוע, לדרוך, לטייל; לנסוע; לנהוג כמו, להיגרר, לחקות צעד

אמר להם: כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה.

Er sagte ihnen: auf diese Art und Weise ist es mir populär, dass es nicht gibt Beter auf den Grossteil des Guten.

מקובל:popular

מקובל:מוסכם, נהוג, מוכר, שהתקבל, שקיבלו אותו; קונבנציונלי, רגיל, שכיח; רצוי, אהוד, פופולרי

טובה:kindness

טובה:חסד, צדקה, מעשה טוב, תמיכה, הקלה; אושר, נחת, רווחה

אף על פי כן, הביאו לי פר הודאה.

Trotz dem hier, sie brachten mir einen Bullen der Danksagung.

הודאה:profession

הודאה: וידוי, התוודות, אמירת האמת, גילוי האמת; הודיה, אמירת תודה, הוקרה, הכרת תודה, הכרת טובה

פר:שור, זכר הפרה, בן בקר, עגל בוגר

הביאו לו פר הודאה.

Wir werden ihm den Stier der Danksagung bringen.

סמך שתי ידיו עליו, ואמר לפניו: רבונו של עולם!

stütze deine beiden Hände auf ihn, sagte er vor ihnen: Oh Herr.

לסמוך:to trust

לסמוך:לבטוח, להאמין, לתת אמון, לתת מבטחו; להתבסס, להישען, להיתמך, להיאחז, להיעזר, להיתלות; לשים, להניח, להשעין

לסמך:to support

לסמך:לתמוך, לסעוד, לחזק, לעודד, לעזור, לסייע, לשמש כמשענת

עמך ישראל שהוצאת ממצרים אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות, כעסת עליהם - אינן יכולין לעמוד, השפעת עליהם טובה - אינן יכולין לעמוד, יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם.

Deine Mutter Israel die auszieht aus Ägypten, sie können nicht im Grossteil des Guten und den Grossteil des Unglücks, Wut über sie. sie können nicht stehen, Grippe über sie Güte sie können nicht stehen. Es wird geschehen der Wille vor dir auf dass sie unterbrechen den Regen und es wird Gewinn überall geben.

רווח:Gewinn

להרוויח:להשתכר, לקבל משכורת, לקבל שכר, להנות מהכנסה, להתפרנס, להתכלכל; לעשות כסף, להפיק רווחים; לזכות, לקבל, להשיג, ליהנות מ-

לינן :ליינן

פורענות:misfortune

פורענות:צרה, אסון, פגע, ייסורים, סבל, שואה

לכעוס:לזעום, לזעוף, לקצוף, לצאת מהכלים, להתחמם, להתרגז, לרגוז, לרתוח, להתמלא חמה, להתעצבן

שפעת:מחלה נגיפית מידבקת, כאבים כלליים וחום, מגיפה

לפני:מלפנים, תחילה, ראשונה, טרם, קודם, בזמן קודם, במקום קודם, בראש; מול, נוכח, בנוכחות, לעומת, כנגד; לשעבר, הקודם; קדם, טרום

לפסוק:to decide

לפסוק:לחרוץ משפט, לשפוט, להכריע, לגזור, להורות הלכה, להתקין תקנה, לצוות, לחוקק, לקבוע, להחליט, לדון

עמך ישראל:עמך הוא המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה ובני משפחותיהם, כולל בני הדור

השני והשלישי.

Deine Mutter Israel, das ist das israelische Zentrum für den seelischen und freundschaftlichen Beistand im Überleben der Shoa/Katastrophe und die Söhne/Mitglieder ihrer Familien, insgesamt Söhne des zweiten und dritten Geschlechts/Generation.

ניצול:überleben

תמיכה:Beistand

מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים, וזרחה החמה, ויצאו העם לשדה והביאו להם כמהין ופטריות.

Es wird blasen sofort der Wind und sie werden die Wolken zerstreuen, und die Wärme scheint, und das Volk es wird ausziehen aufs Feld und bringen ihnen Trüffel und Champignons.

לנשוב:to blow wind

להתפזר:sich zerstreuen, zerstreut werden.

להתפזר:היות מופץ, להיזרות, להישלח לכל עבר, להתבזר, להתבדר, להיפרע, להיפרד, להתעופף, להיעלם; ללכת כל אחד לדרכו, להתפרש בשטח, להתפשט, לצאת ממבנה מאורגן, להיערך בתפזורת

עב: thick, fat

עב: עב, רחב, לא דק, שמן, גדול, מלא, כרסתן, מגושם, גס; עמוק, נמוך

לזרוח:to shine

לזרוח:לזהור, לנצוץ, לנצנץ, להיות קורן, להאיר, להבריק, להבהיק, להתנוצץ, להזהיר, להפיץ זוהר

לכמוה:to desire

לכמוה:לערוג, לשאוף, לרצות, לחפוץ, להתאוות, להשתוקק, להיכסף, להתגעגע, להיות צמא ל-, לחוש כמיהה

פטריות:champignon.

שלח לו שמעון בן שטח: אלמלא חוני אתה - גוזרני עליך נידוי.... אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך, כבן שמתחטא על אביו ועושה לו רצונו.

Es sandte ihm Simon Ben Schätach: wenn nicht du ein Zauberer bist - dann beschneide ich dich Verbannter ... aber was auch immer ich dir antun werde auf dass du dich freundlich zeigst vor dem Herrn, und ich mache Dir nach deinem Willen, als Sohn der sich seinem Vater freundlich gegenüber verhält und er macht ihn nach seinem Willen.

אלמלא:אילו לא, אם לא, אילולי, לולא

לגזור:beschneiden, anordnen, behaupten,

לגזור:לחתוך, לגזוז, לקצץ, לגזום, להסיר

נידוי:excommunication

נידוי:החרמה, הרחקה, חרם, גירוש, איסור לבוא בקהל, בידוד, השעייה, הוצאה מכלל-

לחטא:im Hitpael sich gütlich tun, und sich freundlich zeigen, sich vertraurlich benehemn.

לחטא:לעקר, לטהר, לנקות, לבצע חיטוי, לעשות סטריליזציה, להשמיד גורמי מחלה, למנוע זיהום

ואומר לו: אבא, הוליכני לרחצני בחמין, שטפני בצונן, תן לי אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורמונים - ונותן לו. ועליך הכתוב אומר ישמח אביך ואמך ותגל יולדתיך.

Er sagte zu ihm: Vater, ich gehe mich waschen mich in den warmen Quellen, und kalt abspülen, gib mir Walnüsse, Mandeln, Pfirsiche und Granatäpfel, und er ist ein Gebender zu ihm. Und über dich steht geschrieben er sagt; Dein Vater, er wird sich freuen und deine Mutter sie wird Schande antun und wird dich gebären.

חמין:hot spring, water

לרחוץ:to wash

לרחוץ:לשטוף, לנקות, להדיח; לעשות אמבטיה, לעשות מקלחת, להתרחץ, להתקלח; לכבס; לשחות, להיכנס למים, לטבול במים; לטהר

אגוזים:walnut

שקדים:עץ פרי ממשפחת הוורדניים, זרעיו משמשים למאכל

אפרסקים:peach

רמונים:grenade

ללדת:to bear

שטף:Schetaf- überschwemmen, wegschwemmen, abspülen, übermäßig sein, im Hifil:abspülen, im Niffal:weggeschwemmt werden, Hitpael, wegggeschwemmt werden, sich übergießen.

צונן:cold

צונן:קר, קריר, שאינו חם; קר-רוח, אדיש, חסר חיים, חסר התלהבות, אינו מעניק חום, לא חביב, משעמם

לגלות:למצוא, לאתר, לחדש ; לחשוף, להסיר כיסוי; לפענח, לפתור, להתיר, לפצח; להציג לראווה, להראות; לספר, לפרסם, להודיע, לתת פומביות, להסיר סודיות, ליידע, להראות, להוציא לאור, לבשר, להגיד, להכריז

Synagogen

Synagoge in Polen

Masowien

Große Synagoge (Warschau)

Die Große Synagoge in Warschau

Die Friedhofsynagoge in Warschau

Schul-Synagoge (Warschau)

Die Hochschulsynagoge in Warschau

Die Nozyk-Synagoge in Warschau

Die Pragaer Synagoge in Warschau

Die Pragaer Synagoge in Warschau

Die Targowa Synagogue in Warschau

Die Hospital Synagoge in Warschau

Großpolen

Synagoge Lissa

Die alte Synagoge Leszno (Lissa)

Synagoge Kempen

Die alte Synagoge Kępno (Kempen)

Synagoge Rawitsch

Die alte Synagoge Rawicz (Rawitsch)

Die alte Synagoge Rawicz (Rawitsch)

Synagoge Ostrowo

Die alte Synagoge Ostrów Wielkopolski (Ostrowo)

Die alte Synagoge Ostrów Wielkopolski (Ostrowo)

Kleinpolen

Synagoge Tarnów

Die Synagoge von Tarnów war eine Synagoge in Tarnów (damals: Tarnau) in der Woiwodschaft Kleinpolen.

Niederschlesien

Synagoge Wrocław (Breslau)

Synagoge Głogów (Glogau)

Die alte Synagoge Głogów (Glogau)

Schlesien

Synagoge Ratibor

Die alte Synagoge Racibórz

Die alte Synagoge Racibórz

Neue Synagoge (Tschenstochau)

Die alte Synagoge Częstochowa

Die alte Synagoge Częstochowa

Synagoge Rybnik - Synagoge Rybnik

Die Synagoge von Rybnik war eine Synagoge in Rybnik in der Woiwodschaft Schlesien im südlichen Teil Polens nahe der Grenze zu Tschechien.

Die alte Synagoge Rybnik

Jüdisches Waisenhaus in Rybnik

Lublin

Große Synagoge (Włodawa)

Die alte Synagoge Włodawa

Synagoge (Biłgoraj)

Die alte Synagoge Biłgoraj

Synagoge Łęczna Synagoga w Łęczna-Synagoge Leczna

Die alte Synagoge Łęczna

Karpatenvorland

Synagoge (Łańcut)

Die alte Synagoge Łańcut

Oppeln

Synagoge (Kreuzburg)

Synagoge Oppeln - Synagoge Oppeln

Pommern

Synagoge (Marienburg)

Die alte Synagoge Marienburg

Die alte Synagoge Marienburg

Große Synagoge (Danzig)

Die alte Synagoge Danzig

Synagoge Stolp

Die Synagoge von Slupsk war eine Synagoge in Slupsk (damals: Stolp) in Pommern.

Westpommern

Neue Synagoge (Stettin)

Synagoge in Russland

Moskau

Holocaust Memorial Synagoge

Marina Rosha Synagoge

Choral-Synagoge (Moskau)

Sankt Petersburg

Große Choral-Synagoge (Sankt Petersburg)

Königsberg

Synagoge in der Ukraine

Lemberg

Chassidische Synagoge (Lemberg)

Kiew

Brodsky-Synagoge

Choral-Synagoge (Kiew)

Halyzka-Synagoge

Kenesa (Kiew)

Podil-Synagoge

andere

Synagoge Uschhorod-Synagoge Uschhorod

Synagoge Deutschland

Hessen

Hauptsynagoge (Frankfurt)

Die alte Synagoge Frankfurt

Alte Synagoge (Wiesbaden)

Die alte Synagoge Wiesbaden

Sachsen

Die alte Synagoge Chemnitz

Sachsen-Anhalt

Alte Synagoge (Dessau)

Die Synagoge Dessau

Brandenburg

Alte Synagoge (Potsdam)

Die alte Synagoge Potsdam

Alte Synagoge (Cottbus)

Die alte Synagoge Cottbus

Nordrhein-Westfalen

Synagoge Glockengasse (Köln)

Die alte Synagoge in der Glockengasse in Köln um 1861

Die alte Synagoge in der Glockengasse in Köln um 1861

Berlin

Neue Synagoge (Berlin)

Die Synagoge in der Oranienburger Straße 1865

Baden-Württemberg

Lemle-Moses-Klaussynagoge

Die alte Lemle-Moses-Klaus Synagoge

Die alte Lemle-Moses-Klaus Synagoge

Alte Synagoge (Pforzheim)

Die alte Synagoge Pforzheim

Rheinland-Pfalz

Alte Synagoge (Kaiserslautern)

Die alte Synagoge Kaiserslautern

Thüringen

Neue Synagoge (Gotha)

Die alte Synagoge Gotha

Synagoge in der Slowakei

Synagoge Lučenec-Synagoge Lucenec-Synagoge Lučenec

Die Synagoge Lucenec ist eine ehemalige Synagoge in Lučenec (deutsch Lizenz, ungarisch Losonc, lateinisch Lutetia) in der Mittelslowakei.

Synagoga w Lucenec

Synagoge Trencin

Die Synagoge von Trencin war eine Synagoge in Trencin (damals: Trentschin) in der Westslowakei.

Synagoge in Tschechien

Die Synagoge von Liberec war eine Synagoge in Liberec (damals: Reichenberg) in Tschechien.

Synagoge Troppau

Die Synagoge von Opava war eine Synagoge in Opava (damals: Troppau ) in Tschechien.

Synagoge Olmütz -Synagoge Olmütz -Synagoge Olmütz

Die Synagoge Olomouc war eine Synagoge in Olomouc (damals:Olmütz) in Tschechien.

Synagoge Ungarisch Hradisch

Die Synagoge Uherske Hradister ist eine Synagoge in Uherské Hradiště (deutsch Ungarisch Hradisch) im Südosten Tschechiens.

Synagoga w Uherske Hradiste

Synagoge in Litauen

Synagoge (Wilna)- Вильнюс Синагога-ru:Храмы Вильнюса

pl:Stara Synagoga w Wilnie

Stara Synagoga i biblioteka Straszuna
Wnętrze synagogi

Wnętrze synagogi
Ruiny synagogi

Ruiny synagogi

Die Khoralnaya-Synagoge an der Pilimo Straße in Vilnius wurde nach Plänen des Architekten Aleksey Polozov in den Jahren 1820-1903 errichtet.

Datei:Vilnius Great Synagogue 1945.jpg

Kenasa (Wilna) -pl:Kienesa w Wilnie-lt:Vilniaus kenesa-ru:Кенасса в Вильнюсе

Die Kenasa in Wilna wurde 1911 nach Plänen des Architekten Mikhail Prozorov errichtet, wobei der erste Weltkrieg die Arbeiten unterbrach. Am 9. September 1923 wurde der Sakralbau eingeweiht. Das Gebäude wurde 1949 enteignet aber 1989 zurückübereignet. 1993 fand die erneute Einweihung nach vorausgegangener Restaurierung statt.

Geschichte

Geschäftsgebäude mit der neuen Synagoge der IRGW Filiale Heilbronn

Patriarchat (jüdisch)
Jüdische Gemeinde Heilbronn
Israelitisches Asyl Sontheim, israelitisches Altersheim in Sontheim
Jüdische Gemeinde Heilbronn
Israelitische Religionsgemeinschaft Adass Jeschurun
Verein zur Abwehr des Antisemitismus Heilbronn
Betsaal der Adass Jeschurun, abgespaltene Gemeinde 1911–1938
Judentum im öffentlichen Leben in der Zeit von 1857 bis 1933 in Heilbronn.
Verein zur Abwehr des Antisemitismus Heilbronn in der Zeit von 1928 bis 1933 bestand diese Ortsgruppe in Heilbronn
Siegfried Gumbel, Präsident der israelitischen Loge (Herder-Loge), Vorsitzender der Heilbronner Ortsgruppe des Central-Vereins und Präsiden des Oberrats der Juden in Württemberg.
Adolph Grünwald, Kaufmann und Kunstsammler
Heinrich Grünwald, Präsident der Heilbronner Ortsgruppe des Abwehr-Vereins.
Jüdisches Zentrum Heilbronn, die neue Synagoge Heilbronn.

Organisationen

Landverbände in Deutschland[9]

Jüdische Gemeinde Potsdam

[10] [11][12][13] [14]

[19] [20] [21] [22] und [23]

[26] [27] [28][29]

[44] [45] [46] [47] [48] [49] [50]

[54][55][56][57] [58]

[63] [64] [65] [66][67] [68]

Synagogengemeinde Saar [69] [70]

[71][72][73][74][75]

Landesverband Sachsen der Jüdischen Gemeinden

[76] [77]

Landesverband jüdischer Gemeinden in Sachsen-Anhalt K.d.ö.R.

[78] [79][80] [81] [82] [83] [84] [85] [86] [87][88] [89]

JGemeinschaftSH c/o Jüdische Gemeinde Kiel und Region mit Sitz in Kiel

[90][91]

LVJGemeindenSH

[92] [93][94][95]

Jüdische Landesgemeinde Thüringen

[96][97][98]

Biographien

Patriarchen in Israel

Hillel (30-9)
Simeon I. (?-9)
Gamaliel I. (~20-~50)
Simeon II. (~10-70)
Gamaliel II. (80-110)
Simeon III. (~135-165)
Jehuda ha-Nasi (Juda I.) (165-217)
Gamaliel III. (217-~235)
Juda II. (~235-250)
Gamaliel IV. (~250-265)
Juda III. (265-330)
Hillel II. (330-365)
Gamaliel V. (365-380)
Juda IV. (380-400)
Gamaliel VI. (400-415)

Exilarchen in Persien

Historische Persönlichkeiten

Rauabi

Gesprengt (Architektur)LD

Wilhelm Stiassny

Weblink

[102]

Wichtig:

Nach der GNU-Lizenz für freie Dokumentation, der alle Wikipedia-Artikel unterliegen, muss die Information über die Originalautoren stets erhalten bleiben. Diese speichert die MediaWiki-Software in der Versionsgeschichte.
Ein einfaches Cut&Paste von Text in andere Artikel ohne Hinweis auf die Autoren ist nicht gestattet.
Die Übernahme der Versionsgeschichte erfolgt durch die Aktion "Verschieben" mittels der gleichnamigen Registerkarte. Dabei wird der gesamte Artikel mit der Versionsgeschichte auf ein anderes Lemma oder in einen anderen Namensraum verschoben[[103]]

Benutze zum Artikelverschieben immer die Funktion Verschieben oder bitte einen erfahreneren Benutzer, der dazu berechtigt ist, darum.
Wenn du Artikel zusammenführst oder Teile kopierst, gib in der Zusammenfassung immer als Quelle den Ursprungsartikel und möglichst die fünf Hauptautoren an, z. B. »Material aus John Ronald Doe in Abschnitt 'Biographie' eingefügt. Mitarbeit: Schreiberling, 217.237.15.1«.
Die Versionsgeschichte des ursprünglichen Artikels muss dabei erhalten bleiben (z. B. indem du den ursprünglichen Artikel in eine Weiterleitung umwandelst, anstatt ihn zu löschen).
Artikel aufteilen:
Als erste Version des neuen Artikels den vollständigen alten Artikelinhalt und die vollständige Versionsgeschichte kopieren und im Bearbeitungskommentar erklären, z. B. »Artikel und Versionsgeschichte aus John Ronald Doe (Version [Permanentlink]) kopiert.«
Dann in einem zweiten Bearbeitungsschritt die nicht benötigten Teile und die Versionsgeschichte wieder löschen. Die Versionsgeschichte kann man mit dem Contributors-Tool entsprechend aufbereiten; verwende die Einstellung „Wiki Text (list)“.
Arbeitskopien:
Beachte, dass Arbeitskopien von Artikeln und Artikelteilen auch der GNU-Lizenz für freie Dokumentation unterliegen. Wenn Du eine Arbeitskopie eines Artikels (zB in Deinem Benutzernamensraum) anlegst, verwende bitte die Vorlage {{Temporärkopie}}. Soweit das Original wegen seiner Qualität gelöscht worden ist, wäre eine Copy-Paste-Kopie der gelöschten Seite, unter anderem wegen der bei diesem Vorgang verloren gegangenen Versionsgeschichte, eine Urheberrechtsverletzung. In einem solchen Fall muss Du Dich an die Wikipedia:Löschprüfung wenden, um den Originalartikel im Arbeitsbereich wiederherstellen zu lassen.

Checkuser:

Vor ein paar Wochen gab es hier massenhaft Löschanträge gegen Bahnhöfe. Im Gegensatz zu diesen Anträgen waren die sogar rein formal aufgrund der aufgestellten Relevanzkriterien und teilweise auch der Artikelqualität berechtigt. Trotzdem wurde die Aktion als so schwerwiegende Projektstörung angesehen, dass eine Checkuserabfrage mit dem Ziel durchgeführt wurde, die entsprechende Person aus der Wikipedia rauszuschmeissen. Warum ich meine, dass dieses ein sinnvoller Beitrag zu dieser Löschdiskussion ist? Keine Ahnung, denkt selbst mal drüber nach! -- Torsten Bätge 20:51, 1. Sep. 2008 (CEST) aus http://de.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:L%C3%B6schkandidaten/1._September_2008#Wohnhaus_.28B.C3.B6ckingen.2C_Eppinger_Stra.C3.9Fe_64.29

Bündnisse

Messina-namespace

Liste der Vernichtungslager

↑ Denkmaltopo, S. 187
↑ Denkmaltopo, S. 179
↑ Denkmaltopo, S. 231f.
↑ Denkmaltopo, S. 231
↑ Denkmaltopo, S. 229
↑ Helmut Schmolz, Hubert Weckbach: Heilbronn. Geschichte und Leben einer Stadt. 2. Auflage. Konrad, Weißenhorn 1973, ISBN 3-87437-062-3, S.172 Nr. 585
↑ Helmut Schmolz, Hubert Weckbach: Heilbronn. Geschichte und Leben einer Stadt. 2. Auflage. Konrad, Weißenhorn 1973, ISBN 3-87437-062-3 , S.163 Nr. 573
↑ Helmut Schmolz, Hubert Weckbach: Heilbronn. Geschichte und Leben einer Stadt. 2. Auflage. Konrad, Weißenhorn 1973, ISBN 3-87437-062-3, S.172 Nr. 585
↑ Helmut Schmolz, Hubert Weckbach: Heilbronn. Geschichte und Leben einer Stadt. 2. Auflage. Konrad, Weißenhorn 1973, ISBN 3-87437-062-3, S.163 Nr. 573
↑ Uwe Jacobi: Neue Frauenklinik. In: Das war das 20. Jahrhundert in Heilbronn. Wartberg, Heilbronn 2001, ISBN 3-86134-703-2 , S.76
↑ Uwe Jacobi: Neue Frauenklinik. In: Das war das 20. Jahrhundert in Heilbronn. Wartberg, Heilbronn 2001, ISBN 3-86134-703-2 , S.76
↑ Uwe Jacobi: Neue Frauenklinik. In: Das war das 20. Jahrhundert in Heilbronn. Wartberg, Heilbronn 2001, ISBN 3-86134-703-2 , S.76
↑ Helmut Schmolz, Hubert Weckbach: Heilbronn. Geschichte und Leben einer Stadt. 2. Auflage. Konrad, Weißenhorn 1973, ISBN 3-87437-062-3, S.170 Nr. 582
↑ Helmut Schmolz, Hubert Weckbach: Heilbronn. Geschichte und Leben einer Stadt. 2. Auflage. Konrad, Weißenhorn 1973, ISBN 3-87437-062-3, S.171 Nr. 583
↑ Helmut Schmolz, Hubert Weckbach: Heilbronn. Geschichte und Leben einer Stadt. 2. Auflage. Konrad, Weißenhorn 1973, ISBN 3-87437-062-3, S.172 Nr. 586
↑ Helmut Schmolz, Hubert Weckbach: Heilbronn. Geschichte und Leben einer Stadt. 2. Auflage. Konrad, Weißenhorn 1973, ISBN 3-87437-062-3 , S.162 Nr. 569
↑ Helmut Schmolz, Hubert Weckbach: Heilbronn. Geschichte und Leben einer Stadt. 2. Auflage. Konrad, Weißenhorn 1973, ISBN 3-87437-062-3 , S.163 Nr. 573
↑ Helmut Schmolz, Hubert Weckbach: Heilbronn. Geschichte und Leben einer Stadt. 2. Auflage. Konrad, Weißenhorn 1973, ISBN 3-87437-062-3, S.163 Nr. 570
↑ 182 "südlichen Ortsrand an der Lein gelegenen, 1347 erwähnten, aber sicher älteren Mühle (Saarbrückener Straße 16)"
↑ 178:Kartenbild des 19. Jahrhunderts [...] am südöstlichen Rand gelegenen und 1347 erstmals erwähnten Mühle [...]
↑ Julius Fekete, Simon Haag, Adelheid Hanke, Daniela Naumann mit Beiträgen von Gerhard Bauer, Martina Berner-vom Feld, Jörg Biel, Ulrich Frey, Wolfgang Hansch, Joachim Hennze, Markus Numberger, Ulrike Plate, Christhard Schrenk: Denkmaltopographie Baden-Württemberg Band I.5 Stadtkreis Heilbronn. Edition Theiss, Stuttgart 2007, ISBN 978-3-8062-1988-3 S. 113 und S. 114
↑ Julius Fekete, Simon Haag, Adelheid Hanke, Daniela Naumann mit Beiträgen von Gerhard Bauer, Martina Berner-vom Feld, Jörg Biel, Ulrich Frey, Wolfgang Hansch, Joachim Hennze, Markus Numberger, Ulrike Plate, Christhard Schrenk: Denkmaltopographie Baden-Württemberg Band I.5 Stadtkreis Heilbronn. Edition Theiss, Stuttgart 2007, ISBN 978-3-8062-1988-3 S. 113 und S. 114
↑ Julius Fekete, Simon Haag, Adelheid Hanke, Daniela Naumann mit Beiträgen von Gerhard Bauer, Martina Berner-vom Feld, Jörg Biel, Ulrich Frey, Wolfgang Hansch, Joachim Hennze, Markus Numberger, Ulrike Plate, Christhard Schrenk: Denkmaltopographie Baden-Württemberg Band I.5 Stadtkreis Heilbronn. Edition Theiss, Stuttgart 2007, ISBN 978-3-8062-1988-3 Seite 126
↑ ^a ^b ^c ^d ^e ^f ^g ^h ⁱ ^j ^k ^l ^m ⁿ ^o ^p ^q Julius Fekete et al.: Denkmaltopographie Baden-Württemberg Band I.5 Stadtkreis Heilbronn. Edition Theiss, Stuttgart 2007, ISBN 978-3-8062-1988-3 , S. 126
↑ Julius Fekete et al.: Denkmaltopographie Baden-Württemberg Band I.5 Stadtkreis Heilbronn. Edition Theiss, Stuttgart 2007, ISBN 978-3-8062-1988-3 , S. 52
↑ Julius Fekete, Simon Haag, Adelheid Hanke, Daniela Naumann mit Beiträgen von Gerhard Bauer, Martina Berner-vom Feld, Jörg Biel, Ulrich Frey, Wolfgang Hansch, Joachim Hennze, Markus Numberger, Ulrike Plate, Christhard Schrenk: Denkmaltopographie Baden-Württemberg Band I.5 Stadtkreis Heilbronn. Edition Theiss, Stuttgart 2007, ISBN 978-3-8062-1988-3 Seite 126
↑ Julius Fekete et al.: Denkmaltopographie Baden-Württemberg Band I.5 Stadtkreis Heilbronn. Edition Theiss, Stuttgart 2007, ISBN 978-3-8062-1988-3 , S. 52
↑ Julius Fekete, Simon Haag, Adelheid Hanke, Daniela Naumann mit Beiträgen von Gerhard Bauer, Martina Berner-vom Feld, Jörg Biel, Ulrich Frey, Wolfgang Hansch, Joachim Hennze, Markus Numberger, Ulrike Plate, Christhard Schrenk: Denkmaltopographie Baden-Württemberg Band I.5 Stadtkreis Heilbronn. Edition Theiss, Stuttgart 2007, ISBN 978-3-8062-1988-3 Seite 126
↑ Jäger, Seite 203
↑ Renz
↑ Renz
↑ Renz
↑ Knupfer, Eugen: Urkundenbuch der Stadt Heilbronn in württemberg. Quellen herausgegeben von der württemberg. Kommission für Landesgeschichte, Kohlhammer Verlag, Stuttgart, 1904. Band 1 Seite 366 Es geht um eine Klage Erhards von Utzlingen an HN bzgl. der Rückgabe von Briefen die 1449 begann und sich bis 1460 hinzog. 1460 sichert HN für den Gang zu Gericht freies Geleit zu.
↑ Knupfer, Eugen: Urkundenbuch der Stadt Heilbronn in württemberg. Quellen herausgegeben von der württemberg. Kommission für Landesgeschichte, Kohlhammer Verlag, Stuttgart, 1904. Band 1 Seite 254 Nr. 523 Am 25. Mai 1463 belehnt Abt Gerung von Maulbronn Bürgermeister Keller
↑ Knupfer, Eugen: Urkundenbuch der Stadt Heilbronn in württemberg. Quellen herausgegeben von der württemberg. Kommission für Landesgeschichte, Kohlhammer Verlag, Stuttgart, 1904. Band 1 Seite 469 " Kaiser Friedrich verleiht dem Hans Zirkendörfer..." Am 7. Januar 1467 bittet der Kaiser für Zirkendörfer um die Hand der Tochter des Bürgermeisters Dinkespuhel an
↑ Knupfer, Eugen: Urkundenbuch der Stadt Heilbronn in württemberg. Quellen herausgegeben von der württemberg. Kommission für Landesgeschichte, Kohlhammer Verlag, Stuttgart, 1904. Band 1 Seite 431 HN erhält das kaiserliche Mandat bzgl. einer Forderung und lässt diese am 2. September durch den Bürgermeister Gottfried Schenkel überreichen. Seite 254 Nr. 523 Abt Gerung von Maulbronn belehnt Bürgermeister Schenkel
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 39, Unit Six: INDEFINITE EXPRESSIONS
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 40, Unit Six: INDEFINITE EXPRESSIONS, III 4.
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 40, Unit Six: INDEFINITE EXPRESSIONS, III Grammar and usage 4.
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 41, Unit Six: INDEFINITE EXPRESSIONS, III Grammar and usage 4.
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 41, Unit Six: INDEFINITE EXPRESSIONS, III Grammar and usage 10.
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 44, Unit Seven: REFLEXIVE AND RECIPROCAL STRUCTURES
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 45, III. Grammar and usage: 3 C
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 45, III. Grammar and usage: 4.B
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 46, III. Grammar and usage: 6
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 46, III. Grammar and usage: 5 A
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 46, III. Grammar and usage: 5 B
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 46, III. Grammar and usage: 5 C
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 46, III. Grammar and usage: 7.B
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 46, III. Grammar and usage: 7.C
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 46, III. Grammar and usage: 7.C
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 50, II. Morphology: 2 bzw. III. Grammar and usage 6.A
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 51, III. Grammar and usage 7.A
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 51, III. Grammar and usage 7.B
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 52, III. Grammar and usage 7.C
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 52, III. Grammar and usage 7.C
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 52, III. Grammar and usage 7.D
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 52, III. Grammar and usage 7.D
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 52, III. Grammar and usage 7.D
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 52, III. Grammar and usage 7.D
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 129f., Unit Nineteen, Participle
↑ Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 129f., Unit Nineteen, Participle

[1] Denkmaltopo, S. 187

[2] Denkmaltopo, S. 179

[3] Denkmaltopo, S. 231f.

[4] Denkmaltopo, S. 231

[5] Denkmaltopo, S. 229

[6] Helmut Schmolz, Hubert Weckbach: Heilbronn. Geschichte und Leben einer Stadt. 2. Auflage. Konrad, Weißenhorn 1973, ISBN 3-87437-062-3, S.172 Nr. 585

[7] Helmut Schmolz, Hubert Weckbach: Heilbronn. Geschichte und Leben einer Stadt. 2. Auflage. Konrad, Weißenhorn 1973, ISBN 3-87437-062-3 , S.163 Nr. 573

[8] Helmut Schmolz, Hubert Weckbach: Heilbronn. Geschichte und Leben einer Stadt. 2. Auflage. Konrad, Weißenhorn 1973, ISBN 3-87437-062-3, S.172 Nr. 585

[9] Helmut Schmolz, Hubert Weckbach: Heilbronn. Geschichte und Leben einer Stadt. 2. Auflage. Konrad, Weißenhorn 1973, ISBN 3-87437-062-3, S.163 Nr. 573

[10] Uwe Jacobi: Neue Frauenklinik. In: Das war das 20. Jahrhundert in Heilbronn. Wartberg, Heilbronn 2001, ISBN 3-86134-703-2 , S.76

[11] Uwe Jacobi: Neue Frauenklinik. In: Das war das 20. Jahrhundert in Heilbronn. Wartberg, Heilbronn 2001, ISBN 3-86134-703-2 , S.76

[12] Uwe Jacobi: Neue Frauenklinik. In: Das war das 20. Jahrhundert in Heilbronn. Wartberg, Heilbronn 2001, ISBN 3-86134-703-2 , S.76

[13] Helmut Schmolz, Hubert Weckbach: Heilbronn. Geschichte und Leben einer Stadt. 2. Auflage. Konrad, Weißenhorn 1973, ISBN 3-87437-062-3, S.170 Nr. 582

[14] Helmut Schmolz, Hubert Weckbach: Heilbronn. Geschichte und Leben einer Stadt. 2. Auflage. Konrad, Weißenhorn 1973, ISBN 3-87437-062-3, S.171 Nr. 583

[15] Helmut Schmolz, Hubert Weckbach: Heilbronn. Geschichte und Leben einer Stadt. 2. Auflage. Konrad, Weißenhorn 1973, ISBN 3-87437-062-3, S.172 Nr. 586

[16] Helmut Schmolz, Hubert Weckbach: Heilbronn. Geschichte und Leben einer Stadt. 2. Auflage. Konrad, Weißenhorn 1973, ISBN 3-87437-062-3 , S.162 Nr. 569

[17] Helmut Schmolz, Hubert Weckbach: Heilbronn. Geschichte und Leben einer Stadt. 2. Auflage. Konrad, Weißenhorn 1973, ISBN 3-87437-062-3 , S.163 Nr. 573

[18] Helmut Schmolz, Hubert Weckbach: Heilbronn. Geschichte und Leben einer Stadt. 2. Auflage. Konrad, Weißenhorn 1973, ISBN 3-87437-062-3, S.163 Nr. 570

[19] 182 "südlichen Ortsrand an der Lein gelegenen, 1347 erwähnten, aber sicher älteren Mühle (Saarbrückener Straße 16)"

[20] 178:Kartenbild des 19. Jahrhunderts [...] am südöstlichen Rand gelegenen und 1347 erstmals erwähnten Mühle [...]

[21] Julius Fekete, Simon Haag, Adelheid Hanke, Daniela Naumann mit Beiträgen von Gerhard Bauer, Martina Berner-vom Feld, Jörg Biel, Ulrich Frey, Wolfgang Hansch, Joachim Hennze, Markus Numberger, Ulrike Plate, Christhard Schrenk: Denkmaltopographie Baden-Württemberg Band I.5 Stadtkreis Heilbronn. Edition Theiss, Stuttgart 2007, ISBN 978-3-8062-1988-3 S. 113 und S. 114

[22] Julius Fekete, Simon Haag, Adelheid Hanke, Daniela Naumann mit Beiträgen von Gerhard Bauer, Martina Berner-vom Feld, Jörg Biel, Ulrich Frey, Wolfgang Hansch, Joachim Hennze, Markus Numberger, Ulrike Plate, Christhard Schrenk: Denkmaltopographie Baden-Württemberg Band I.5 Stadtkreis Heilbronn. Edition Theiss, Stuttgart 2007, ISBN 978-3-8062-1988-3 S. 113 und S. 114

[23] Julius Fekete, Simon Haag, Adelheid Hanke, Daniela Naumann mit Beiträgen von Gerhard Bauer, Martina Berner-vom Feld, Jörg Biel, Ulrich Frey, Wolfgang Hansch, Joachim Hennze, Markus Numberger, Ulrike Plate, Christhard Schrenk: Denkmaltopographie Baden-Württemberg Band I.5 Stadtkreis Heilbronn. Edition Theiss, Stuttgart 2007, ISBN 978-3-8062-1988-3 Seite 126

[Julius_Fekete_S._126-24] ↑ ^a ^b ^c ^d ^e ^f ^g ^h ⁱ ^j ^k ^l ^m ⁿ ^o ^p ^q Julius Fekete et al.: Denkmaltopographie Baden-Württemberg Band I.5 Stadtkreis Heilbronn. Edition Theiss, Stuttgart 2007, ISBN 978-3-8062-1988-3 , S. 126

[25] Julius Fekete et al.: Denkmaltopographie Baden-Württemberg Band I.5 Stadtkreis Heilbronn. Edition Theiss, Stuttgart 2007, ISBN 978-3-8062-1988-3 , S. 52

[26] Julius Fekete, Simon Haag, Adelheid Hanke, Daniela Naumann mit Beiträgen von Gerhard Bauer, Martina Berner-vom Feld, Jörg Biel, Ulrich Frey, Wolfgang Hansch, Joachim Hennze, Markus Numberger, Ulrike Plate, Christhard Schrenk: Denkmaltopographie Baden-Württemberg Band I.5 Stadtkreis Heilbronn. Edition Theiss, Stuttgart 2007, ISBN 978-3-8062-1988-3 Seite 126

[27] Julius Fekete et al.: Denkmaltopographie Baden-Württemberg Band I.5 Stadtkreis Heilbronn. Edition Theiss, Stuttgart 2007, ISBN 978-3-8062-1988-3 , S. 52

[28] Julius Fekete, Simon Haag, Adelheid Hanke, Daniela Naumann mit Beiträgen von Gerhard Bauer, Martina Berner-vom Feld, Jörg Biel, Ulrich Frey, Wolfgang Hansch, Joachim Hennze, Markus Numberger, Ulrike Plate, Christhard Schrenk: Denkmaltopographie Baden-Württemberg Band I.5 Stadtkreis Heilbronn. Edition Theiss, Stuttgart 2007, ISBN 978-3-8062-1988-3 Seite 126

[29] Jäger, Seite 203

[30] Renz

[31] Renz

[32] Renz

[33] Knupfer, Eugen: Urkundenbuch der Stadt Heilbronn in württemberg. Quellen herausgegeben von der württemberg. Kommission für Landesgeschichte, Kohlhammer Verlag, Stuttgart, 1904. Band 1 Seite 366 Es geht um eine Klage Erhards von Utzlingen an HN bzgl. der Rückgabe von Briefen die 1449 begann und sich bis 1460 hinzog. 1460 sichert HN für den Gang zu Gericht freies Geleit zu.

[34] Knupfer, Eugen: Urkundenbuch der Stadt Heilbronn in württemberg. Quellen herausgegeben von der württemberg. Kommission für Landesgeschichte, Kohlhammer Verlag, Stuttgart, 1904. Band 1 Seite 254 Nr. 523 Am 25. Mai 1463 belehnt Abt Gerung von Maulbronn Bürgermeister Keller

[35] Knupfer, Eugen: Urkundenbuch der Stadt Heilbronn in württemberg. Quellen herausgegeben von der württemberg. Kommission für Landesgeschichte, Kohlhammer Verlag, Stuttgart, 1904. Band 1 Seite 469 " Kaiser Friedrich verleiht dem Hans Zirkendörfer..." Am 7. Januar 1467 bittet der Kaiser für Zirkendörfer um die Hand der Tochter des Bürgermeisters Dinkespuhel an

[36] Knupfer, Eugen: Urkundenbuch der Stadt Heilbronn in württemberg. Quellen herausgegeben von der württemberg. Kommission für Landesgeschichte, Kohlhammer Verlag, Stuttgart, 1904. Band 1 Seite 431 HN erhält das kaiserliche Mandat bzgl. einer Forderung und lässt diese am 2. September durch den Bürgermeister Gottfried Schenkel überreichen. Seite 254 Nr. 523 Abt Gerung von Maulbronn belehnt Bürgermeister Schenkel

[37] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 39, Unit Six: INDEFINITE EXPRESSIONS

[38] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 40, Unit Six: INDEFINITE EXPRESSIONS, III 4.

[39] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 40, Unit Six: INDEFINITE EXPRESSIONS, III Grammar and usage 4.

[40] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 41, Unit Six: INDEFINITE EXPRESSIONS, III Grammar and usage 4.

[41] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 41, Unit Six: INDEFINITE EXPRESSIONS, III Grammar and usage 10.

[42] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 44, Unit Seven: REFLEXIVE AND RECIPROCAL STRUCTURES

[43] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 45, III. Grammar and usage: 3 C

[44] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 45, III. Grammar and usage: 4.B

[45] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 46, III. Grammar and usage: 6

[46] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 46, III. Grammar and usage: 5 A

[47] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 46, III. Grammar and usage: 5 B

[48] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 46, III. Grammar and usage: 5 C

[49] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 46, III. Grammar and usage: 7.B

[50] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 46, III. Grammar and usage: 7.C

[51] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 46, III. Grammar and usage: 7.C

[52] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 50, II. Morphology: 2 bzw. III. Grammar and usage 6.A

[53] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 51, III. Grammar and usage 7.A

[54] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 51, III. Grammar and usage 7.B

[55] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 52, III. Grammar and usage 7.C

[56] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 52, III. Grammar and usage 7.C

[57] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 52, III. Grammar and usage 7.D

[58] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 52, III. Grammar and usage 7.D

[59] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 52, III. Grammar and usage 7.D

[60] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 52, III. Grammar and usage 7.D

[61] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 129f., Unit Nineteen, Participle

[62] Pérez Fernández, Miguel, An Introductory Grammar of Rabbinic Hebrew (trans. John Elwolde), Leiden: E.J. Brill 1997. Seite 129f., Unit Nineteen, Participle

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]