Histadrut ha-Noʿar ha-ʿOved we-ha-Lomed

Vorlage:תנועת נוער [[תמונה:hanoar.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חניכי הנוער העובד בכינוס התנועה על הר הכרמל, קיץ 1945]] הנוער העובד והלומד (הנוע"ל) היא תנועת נוער שהוקמה ב-1924 בארץ ישראל על ידי בני נוער עובדים שהתאגדו על מנת להגן על עבודתם וזכויותיהם. תנועת הנוער הזו היא חיבור בין תנועת הנוער העובד והתנועה המאוחדת (חברי תנועות אלו היוו, בתקופה שלפני קום מדינת ישראל, כמחצית מחברי ההכשרות המגויסות לפלמ"ח). בתנועה כיום מאות סניפים, קנים ומועדונים בכל רחבי הארץ. בתנועה חברים עשרות אלפי חניכים. את חניכי התנועה ניתן לזהות על-פי החולצה הכחולה המסמלת את מעמד הפועלים העובד, והשרוך האדום המסמל את דם הפועלים והעמדות הסוציאליסטיות של התנועה.

היסטוריה

תנועת הנוער העובד נוסדה בשנת 1924 עם כינוסם של 35 נערים עובדים, שייצגו יותר מ-300 נערים בכל רחבי הארץ, במטרה להנהיג את המאבק על זכויות נערים עובדים ועל עבודה עברית. באותם הימים, לא היה גוף שפיקח על זכויותיהם של הנערים העובדים, ושכרם ותנאי העסקתם היו בתהליך של שחיקה מתמדת. אל מול אלה, כתבו אותם נערים עובדים, את מה שעתיד להיקרא "הכרוז הראשון" - מסמך הקורא לנוער העברי העובד להתאגד ולהיאבק על זכויותיו, וכן כינס את כינוס ההקמה של תנועת הנוער העובד.

הסניף הראשון שהוקם היה בבית הספר דב הוז בתל אביב. הקן הראשון שהוקם הוא "קן בורוכוב" בשכונת הפועלים "בורוכוב" בגבעתיים, שנחשב עד היום לאחד מן הקינים הגדולים בתנועה.

תנועת הנוער העובד הייתה הן איגוד מקצועי אשר דאג לזכויותיהם של הנערים העובדים בכלל, והן גוף תרבותי-חינוכי, שסיפק פעילויות תרבות והכשרות מקצועיות לנערים העובדים החברים בו.

לתנועה שורשים אידאולוגיים עמוקים עם מפלגת העבודה הישראלית, וכן היא מזוהה עם ההסתדרות הכללית. הקשר עם ההסתדרות נוצר מיד בשנותיה הראשונות של התנועה, ואף שאינה מקושרת ישירות להסתדרות בשום צורה, היא נחשבת תנועת בת של ההסתדרות. בעבר היה הקשר הרעיוני בין ההסתדרות לתנועה חזק והיה ביניהן שיתוף פעולה, אולם בעקבות תהליכים שהתרחשו בהסתדרות בשנים האחרונות, הקשר התרופף מאוד. כמו כן, התנועה קשורה אידאולוגית ונתמכת כלכלית על ידי התנועה הקיבוצית המאוחדת. כמו עם ההסתדרות, בעבר היו קשרים אלו הדוקים וכללו בעיקר שליחת גרעינים לקיבוצי יעד ואחוזים רבים של בני-קיבוצים בגרעיני התנועה, אך בשנות ה-2000 הקשר הפך לרופף יחסית.

בשנת 1959 התאחדה תנועת הנוער העובד עם התנועה המאוחדת, ושינתה את שמה לתנועת הנוער העובד והלומד. אופן הפעילות בתנועה השתנה בעקבות האיחוד. התנועה הפכה לכוללת יותר, ופנתה לכלל העם ולא רק לנערים העובדים, במטרה "לחנך את העם".

בעבר התמקדה התנועה בהתיישבות עברית, ובחסותה הקימו הגרעינים הבוגרים של התנועה יותר מ-60 יישובים ברחבים הארץ. נכון ל-2007, התנועה מתמקדת בעיקר בפן החינוכי - חוות ההכשרה מתמקדות בחינוך, תפעול ובפעילויות שונות בקנים השונים, ורוב הקומונות מוגדרות כ"קומונות עירוניות", מעין קיבוץ קטן בתוך עיר, על מנת שיוכלו להתמקד בפעילויות החינוך השונות. גם בקיבוצי התנועה מתייחסים בצורה רחבה מאוד לפן החינוכי, למשל - קיבוץ רביד של התנועה מחזיק בתוכו את ארגון המעורר, ארגון חינוכי לבני נוער.

לנוער העובד והלומד תנועת-אחות בינלאומית הנקראת הבונים דרור, וכן קשרים הדוקים עם איגודים מקצועיים לנוער ותנועות וארגוני נוער סוציאליסטים ברחבי העולם.

הנוער העובד והלומד כתנועה פדרטיבית

תנועת הנוער העובד והלומד פועלת במתכונת של פדרציה. היא מורכבת ממספר חלקים.

קיני התנועה

שמאל|ממוזער|300px|קן הרצליה בהתאם למבנה הכללי, קיימים שישה סוגי קינים (סניפים) בתנועת הנוער העובד והלומד. הקינים נבדלים ביניהם באופן הפעילות ובמתכונתו, אך הערכים והתכנים העומדים בבסיסם, כמובן, זהים.ברחבי הארץ פועלים כ-700 קינים במתכונות הבאות:

הקן העירוני - הקן המוכר ביותר לגבי רוב האוכלוסייה. הקן העירוני פועל בערים ובעיירות רבות ברחבי הארץ.
מעגל קהילה- פונה לאוכלוסיות שלא יגיעו לקיני התנועה באמצעות מועדונים לנוער. פעילותם שונה במקצת מהקנים העירוניים הרגילים.
הקן הקיבוצי - פועל בקיבוצים רבים בארץ, ומשתדל להתאים את אופן הפעילות למסגרת הקיבוצית הייחודית ולתהליכי ההפרטה המתרחשים בימינו בקיבוצים רבים.
הקן האזורי - הקן האזורי הוא בדרך כלל קן פדרטיבי בפני עצמו, בו קיימים מספר מועדוני שכבה צעירה הפועלים כחלק מהקן, ומקום עיקרי לפעילויות השכבה הבוגרת. קיימים קינים בודדים שהם קינים אזוריים.
חטיבת בני המושבים - בעבר פעלה במושבים בלבד וכיום פועלת בכל המרחב הכפרי - מושבים, קיבוצים, יישובים קהילתיים ומועצות מקומיות.
הקן הערבי - פועל בישובים ערביים רבים בארץ. קן מזרח ירושלים הוא הקן הגדול בתנועה [1]
הקן הדרוזי - פועל בכל היישובים הדרוזים בישראל.
המחדשים והאיגוד המקצועי לנוער - גוף ייחודי לתנועת הנוער העובד והלומד, האחראי על חינוך הנוער העובד בארץ בכלל ובפרט נוער שלומד בבתי ספר מקצועיים. כמו כן, גוף זה מגן על זכויותיהם של הנערים העובדים ובכלל. למחדשים גם סניפים ברחבי הארץ שבהם הפעילות דומה לפעילות בקינים אך פונה לבני נוער עובדים.
הבתים למדע ועמדה - מעגל בו עוסקים חלק מחברי תנועת הבוגרים. בשונה מרוב פעילות תנועת הנוער שמתמקדת בחינוך בלתי פורמלי, הבתים למדע ועמדה עוסקים גם בפעילות לימודית, בתוך בתי ספר קיימים או בבתי ספר של התנועה.

מחוזות התנועה

הקנים העירוניים (ובתוכם גם מעגלי הקהילה) והקנים הקיבוציים, מחולקים לשבעה מחוזות שונים בארץ וכל קן משתייך למחוז מסוים. לכל מחוז יש רכזים והוא פועל בפני עצמו, קינים רבים מתגבשים בתוך המחוז ממש כמו ההתגבשות התוך קינית, ויוצאים יחד לטיולים מחוזיים.

מחוזות התנועה, סמליהם וחלק מהקינים בתחומם:

מחוז תיכון

עתלית, בנימינה, חוף-כרמל (קן אזורי), זכרון יעקב, פרדס חנה - כרכור, גבעת עדה, חדרה, בית אליעזר (חדרה), אור עקיבא, נורדאו (נתניה), נאות גנים (נתניה), הרצליה, בורוכוב (גבעתיים), מועדון הדורבן (דרום תל אביב), תל אביב מרכז, רמת השרון, פרדס כץ, רמת גן מרכז, שפיים, גליל-ים, קריית בורכוב (רמת גן).

מחוז שרון

רמתיים (הוד השרון), גיל עמל (הוד השרון), מועדון הקוף (הוד השרון), מועדון גיורא (הוד השרון) כפר סבא ישן, כפר סבא חדש, ראש העין, מועדון התמנון (ראש העין), קריית אונו, יהוד, פרדסיה, מרכז פעילות קדימה (קן פרדסיה), מרכז פעילות הדסים (קן פרדסיה), פתח-תקווה מאוחד, הדר גנים (פתח-תקווה),אם-המושבות (פתח-תקווה) מועדון נווה עוז (פתח-תקווה), מועדון אחדות (פתח-תקווה).

מחוז דרום

חולון, תל גיבורים (חולון), ראשון מרכז (ראשון לציון), ראשון מזרח (ראשון לציון), קריית ראשון (ראשון לציון), קריית גנים (ראשון לציון), רמת אליהו (ראשון לציון), יפה נוף(ראשון לציון), רחובות, חבצלת (רחובות), גני אביב (לוד), גני יער (לוד), אפקה (רמלה), טבג'ה (רמלה), נס ציונה, רמת יוסף (בת ים), מזכרת בתיה, קריית עקרון, יבנה, גן יבנה, גדרה, נען, נצר סירני, גבעת ברנר'

מחוז צפון

כפר תבור, טבעון, נופית, עמק הירדן (אזורי), טבריה, ראש פינה, גבעת אלה, רמת ישי, גליל עליון (אזורי), בקעת בית שאן (אזורי), מגדל העמק, עפולה, קריית שמונה, מועדון הג'ירף (קריית שמונה),נצרת עילית, חצור הגלילית, בית שאן.

מחוז חיפה
- העיר חיפה: רוממה, קריית חיים, כרמל צרפתי, הדר, בת גלים, נוה-שאנן, קריית אליעזר,
- קריות: קריית אתא, קריית ים, קריית ביאליק מרכז, קריית ביאליק דרום, קריית ביאליק - צור שלום,
- גליל:כרמיאל, טל-אל, יובלים, מצפה אבי"ב, רקפת, שכורנית, עצמון , אי"ה , תובל , כמון , הר חלוץ, נהריה מרכז, אושיסקין (נהריה), טרומפלדור (נהריה), גשר הזיו, ראש הנקרה, לוחמי הגטאות, עכו, רגבה.
מחוז נגב

אשדוד דרום, אשדוד מזרח, אשדוד מרכז, ערד ,מיתר, שער הנגב (מועצה אזורית), רמות (באר שבע), נווה-זאב (באר שבע), נווה-נוי (באר שבע), קן י"א (באר שבע), קן ט' (באר שבע), דימונה, קריית-גת, להבים, אפרידר (אשקלון), עתיקות-חבצלת (אשקלון), נווה דקלים (אשקלון), מועדון ד' (אשקלון), שדרות,ירוחם, מצפה רמון, רביבים, משמר הנגב, אר"ץ (מועצה אזורית אשכול).

מחוז ירושלים

מודיעין, שוהם, גבעה צרפתית (ירושלים), גילה (ירושלים), פסגת זאב (ירושלים), קריית יובל (ירושלים), מצו"ק (מעלה החמישה, צרעה וקריית ענבים), בית שמש, מעלה אדומים, צפון ים-המלח (קן אזורי).

מפעלי התנועה

סמינרים, טיולים ומחנות נקראים בתנועה "מפעלים" והם משתנים משכבה לשכבה ומותאמים לה.

לשכבה הצעירה (ד'-ו')

מתקיימים טיול סוכות וטיול חורף ששניהם בני יום, טיול פסח בן יומיים ומחנה הקיץ המסורתי ביער כפר החורש שהוא בין 3-4 ימים.

לשכבה המתבגרת (ז'-ח')

מתקיימים אירוע סוכות ואירוע חורף ששניהם בני יומיים. לשכבת ז' מתקיים "מחנה העפלה" שהוא בן חמישה ימים, ולשכבת ח' מתקיים טיול פסח בן ארבעה ימים. בקיץ מצטרפת השכבה לשכבה הבוגרת, ובקייצת (קייטנת התנועה) הם שם כ"פלוגים" - עוזרי מדריכים שמפעילים תחנות ועוזרים לבנות ימי קייצת. מתקיים סמינר ה"חייצת", שהוא סמינר בן יומיים, ולאחר מכן טיול מים בן ארבעה ימים.

לשכבה הבוגרת (ט'-יב')

ט' - שלושה כנסי ט' המכינים אותך להדרכה כל אחד 2-3 ימים), טיול פסח בן ארבעה ימים, ובסופו סמינר מד"צים (מדריכים צעירים) המסורתי ביער כפר החורש בן 12 יום, שבסופו מקבל החניך תעודת מדריך.
י' - טיול חנוכה בן ארבעה ימים, כנס י' ("כנס בונים") בן יומיים - סמינר בו מדברים על מהות הקבוצה, טיול פסח בן ארבעה ימים ובקיץ מתקיים "סמינר הנהגה" (שמתרכז שוב במהות הקבוצה) ו"סמינר מש"שים" - מדריכי שנה שנייה, בו אלו שבוחרים להמשיך בהדרכה מקבים חיזוק ורענון לקראת השנה הקרבה. שני המפעלים הללו מחוברים ביחד ואורכם שישה ימים (הנהגה ארבעה ימים ומש"שים יומיים).
יא' - סמינר פולין וטיול חנוכה (כל אחד יומיים, מחוברים), יציאה למסע לפולין עם התנועה במרץ (שמונה ימים), "סמינר הרכבה" בן יומיים בו מרכיבים גרעין לשנת שירות ולשירות בנח"ל, "סמינר הגשמה" בפסח בן ארבעה ימים בו מתגבשים ומכירים את הגרעין ובוחרים לו שם. בקיץ - ה"רפסודיה" המסורתית שמתרחשת בכנרת בת חמישה ימים. בנוסף, מתקיים סמינר מש"צים (מלווי שכבה צעירה) בן ארבעה ימים.
יב' - טיול חנוכה עם הגרעין בן ארבעה ימים, "מחנה קופים" בפסח בן ארבעה ימים. בקיץ - "סמינר משלחת" בו מתגבשים עם הגרעין ועם הגרעין שיוצא לשנת שירות באותו מחוז, ו"סמינר חוות" בו מוכשרים סופית לשנת השירות.

עוד במסגרת המבנה הפדרטיבי, התנועה מקיימת מספר מפעלים בתוכה (הרחבה על חלק מהמפעלים שהוזכרו):

סמינר מד"צים - בכל שנה בשבועיים הראשונים של החופש הגדול, יוצאים אלפי חניכים בוגרי כיתה ט' לסמינר מדריכים צעירים (מד"צים) ביער כפר החורש, אשר ניטע על ידי תנועת הנוער העובד והלומד, ומשמש אותה במפעלי הקיץ השונים. אורך הסמינר הוא 12 יום. בעבר הסמינר התקיים במעיין חרוד וארך שבועיים מלאים. בסמינר החניכים מתחלקים לחוגים עם חניכים מכל רחבי הארץ, ואינם נמצאים בחוג עם חברי קבוצתם. סמינר מדריכים נוסף הוא סמינר מובילים ביער לביא ואורכו הוא 6 ימים. הסמינר נעשה במתכונת קבוצתית, כשבכל חוג 2 קבוצות.
המסע לגילוי שורשי המהפכה הציונית ומרד תנועות הנוער - שואה וגבורה - הינו המסע לפולין התנועתי, הנערך מדי שנה ומתמקד בציונות ובמהפכה הציונית בגולה, בדגש על מרידות תנועות הנוער בגטאות בתקופת השואה. למסע זה יוצאים חניכי שכבת המעפילים (כיתה י"א) חניכי הקינים העירוניים-קיבוציים, חניכי "הבתים למדע ועמדה" וחניכי מגזר "המחדשים". כמו כן, למסע מצטרפת קבוצת קומונרים (חניכים בשנת שירות) שלא יצאו למסע בכיתה י"א. המסע נערך בשיתוף תנועת המחנות העולים. בשנת 2008 יצאה לפולין המשלחת ה-20, ובה 600 חניכים בקירוב. בנוסף לביקורים בגיטאות, מחנות השמדה ומחנות עבודה, ביקרה המשלחת גם בנקודות ציון יהודיות חשובות בגולה, כמו ישיבת חכמי לובלין, הרובע היהודי בקרקוב ובית הכנסת בטיקטין, שם למדו על התפתחות הציונות בגולה.
מפעל חוות ההכשרה - בכל שנה דוחים מאות בוגרי י"ב של תנועת הנוער את שירותם הצבאי על מנת לחיות בתקופת שנת-שירות. במסגרת שנת השירות, החניכים גרים יחד במה שמכונה חוות הכשרה, בתוך גרעיני נוע"ל שונים ברחבי הארץ. החניכים משתתפים בהפעלת תנועת הנוער ומקיימים חיי קבוצה שיתופיים ופעילים, ומודרכים על ידי מדריכי הגרעינים מתוך התנועה. בני חוות ההכשרה מכונים קומונרים בשל היותם חיים בקומונה, והם מדריכים בקינים שונים ברחבי הארץ, תוך תהליך למידה שלהם בתוך הגרעינים.

שירות בנח"ל - חברי הגרעין, בוגרי חוות ההכשרה, משרתים במסלול בני-גרעינים מיוחד בחטיבת הנח"ל, במסגרות צבאיות שונות (גדוד 50, גדוד קרקל, חיל החינוך והנוער ועוד). מסלול זה משלב שירות צבאי רגיל (עם בני הגרעין) ופרקים חינוכיים מיוחדים (פרקי משימה ופרקי של"ת), שבהם חוזרים הגרעינים לחיות בקבוצות רבות ברחבי הארץ, וממשיכים בהתנסות בחיי שיתוף ובפעילות חינוכית בתנועה. בעבר היו פרקים מיוחדים אלו בקיבוצי יעד אליהם כוונו הגרעינים להתיישב, אך כיום יעד ההגשמה הוא כקבוצות נפרדות בחסות התנועה בלבד.

מרחבים פנימיים

מרח"ב - מחדשי רעיון החלוץ בישראל - מתוך תנועת הנוער והגרעינים וגרעיני בוגריה, צמחה בשנות ה-80 תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד. חבריה הם בוגרי התנועה אשר בחרו להקים ולחיות בצורות חיים שיתופיות התיישבותיות ברחבי הארץ, ולפעול במסגרת התנועה בפעילויות חינוכיות, פורמליות ולא-פורמליות. תנועת הבוגרים מורכבת מקבוצות וקיבוצי-קבוצות בכל הארץ, ובמסגרתה אף הוקמו שני קיבוצים חדשים שחבריהם משתייכים לתנועה - רביד ואשבל. תנועת הבוגרים נמצאת במצב מתמיד של גדילה מאז הקמתה. כיום עשרות גרעינים של בוגרי התנועה לאחר פרק משימה בוחרים להתיישב בשכונות מצוקה ופריפריות ולהגדיל את מערך הפעילות של התנועה גם לישובים ולמקומות הקשים ביותר.

האיגוד המקצועי לנוער של הנוער העובד והלומד - הוא הגוף המייצג על פי חוק את הנערים העובדים בישראל. הארגון עוסק בארגונם, איגודם, ליווים והגנה על זכויותיהם של נערים עובדים, וכן מקיים מערכת הכשרה מקצועית, פעילות תנועתית כגון מחנות, טיולים וסמינרים, והבראה לנערים עובדים. הארגון מציע ייעוץ משפטי חינם לנערים עובדים, וכן ייצוג משפטי חינם בבית הדין לעבודה לנערים עובדים מנוצלים כנגד מעסיקיהם. במסגרת הארגון פועל המחדשים (פירוט למעלה). פועל בשיתוף ובקשר עם הסתדרות העובדים הכללית החדשה, אם כי בשנים האחרונות קשר זה נפגע ונחלש.

Vorlage:להשלים

המעורר -

דרור - בתי חינוך -

מסלול ואופן החניכות בקן העירוני

בקן העירוני הפעילות מתחילה מכיתה ד' (מהחופש שבין ג' ל-ד' למעשה, בקייטנת התנועה - הקייצת). שמות השכבות הן:

ד' - ניצנים
ה' - עמלים צעירים
ו' - עמלים בוגרים
ז' - חותרים
ח' - מגנים
ט' - חושלים
י' - בונים
י"א - מעפילים
י"ב - גרעין
י"ג - שכבה ייחודית לקינים הערביים והדרוזים, מקבילים לשכבת חוות ההכשרה בתנועת הנוער (שנת השירות).

השכבה הצעירה והמתבגרת

החניך מתחיל את חניכותו בתנועה בכיתה ד', בגיל 9. הוא מצטרף לתנועה והופך לחלק מקבוצת שווים. הרעיון של קבוצה אינו נובע מנוחות, לקבוצה ערך חינוכי אדיר - בתוך הקבוצה החניך חווה שותפות, שיתוף פעולה ושוויון, וכמו כן יוצר ומפתח קשרים חברתיים. הקבוצה היא המסגרת של החניך בקן. המודל המשמש את התנועה הוא "כיתה=קבוצה", כלומר: החברים בכיתה הם יהיו החברים בקבוצה על מנת ליצור לחניך בשכבה הצעירה חוויה אורגנית בה הוא לא מתנתק מחיי היום-יום, ובה הערכים הם לא דבר שונה מחיי החברה. את הקבוצה בשכבה הצעירה מדריך חבר בשכבה הבוגרת אשר עבר סמינר הדרכה רשמי (מד"צים, מובילים או סמינר מתנועה אחרת או ממשרד החינוך) והוא מדריך בעל תעודה.

ככל שהחניך מתבגר, כך גם התכנים שהוא עובר עם קבוצתו משתנים. בעוד הבסיס הערכי נשאר זהה התכנים מותאמים לגילם ויכולת הבנתם של החניכים, לאופי הקבוצה וחבריה, ובמידה רבה גם לאופי וראיית עולמם של המדריך. החניך ממשיך להיות חלק מהשכבה הצעירה עד כיתה ו'.

בכיתה ז' החניך עובר לשכבה המתבגרת, בה התכנים והצורה מותאמים לחוויה החדשה של חטיבת הביניים, לפירוד בין הכיתות ולעתים הדגם "כיתה=קבוצה" משתנה בהתאם למספר החניכים. בסוף כיתה ח' החניך כבר יכול להתחיל לקחת על עצמו אחריות בדמות עזרה למדריכים בצוותים השונים, עזרה טכנית ויצירתית במפעלי השכבה הצעירה של הקן.

השכבה הבוגרת

אחרי תהליך חינוכי מסוים ששיאו בחופש שבין כיתה ח' לכיתה ט', עולה החניך לשכבה הבוגרת. האחריות על חברי השכבה הבוגרת גדולה בהרבה מאחריות חברי השכבה הצעירה, מאחר שעכשיו עליהם לדאוג באופן מלא לתפקודו של הקן על כל חלקיו - אחריות זו באה לידי ביטוי בוועדות הקן השונות, בעזרה למדריכים בימי הפעילות ובעשייה החינוכית המיוחדת בה עוסקים חניכי שכבה ט' הנקראת פרויקט מסוק"ים (מדריכי ספורט וקהילה). במהלך שנה זו חניכי שכבת החושלים מוכשרים לקראת ההדרכה והמשימה.

בסוף כיתה ט' יוצאים החניכים לסמינר מד"צים (מדריכים צעירים) - 12 ימים ביער כפר החורש, ליד היישוב תמרת, בהם מוענקים להם הכלים הדרושים להם להפוך למדריכים. או לחלופין לסמינר מובילים - 6 ימים ביער לביא, המכשיר אותם להדרכה בתחום מסוים (מועדון קהילתי, קבוצה בתנועת נוער, מתנ"ס). ההבדל בין הסמינרים הוא שהמד"צים לא בהכרח ידריכו עם חברי קבוצתם, ולכן הם מפוזרים עם בוגרי ט' מרחבי הארץ בחוגים במהלך הסמינר. המובילים ככל הנראה ידריכו עם חברי קבוצתם ולכן חוויית הסמינר היא קבוצתית, וגם מכיוון שהיוצאים למובילים זקוקים לחיזוק הקשר עם בני קבוצתם או עם התנועה.

בכיתה י' יכול החניך, אם יבחר, להדריך קבוצה בשכבה הצעירה, כפי שהודרך הוא על ידי חבר השכבה הבוגרת כשהוא היה בשכבה הצעירה או המתבגרת. חניך שבוחר להדריך עובר במהלך השנה מספר השתלמויות, וכן סמינר מש"שים (מדריכי שנה שנייה) ומשל"שים (מדריכי שנה שלישית) בסוף כיתות י" ו-י"א בהתאמה.

בכיתה י"א יוצאת משלחת משותפת של הנוער העובד ושל המחנות העולים למסע לפולין ששמו המלא הוא- המסע לגילוי שורשי המהפכה הציונית ומרד תנועות הנוער - שואה וגבורה. משלחת זו כוללת בממוצע כ-600 עד 700 חניכים והיא המשלחת הגדולה ביותר שיוצאת לפולין מטעם משרד החינוך. כמו כן בשכבה זו מקימים החניכים גרעינים - בין 14 ל-15 גרעינים במחזור. הגרעינים מורכבים על ידי גוף הנקרא "מועצת שביעיות" המורכב מחניכי השכבה ובו 2 נציגים מכל קבוצה. אחרי מספר מפגשים מרכיבים חברי המועצה את הגרעינים השונים על ידי צירוף קבוצות שונות בארץ לקבוצה אחת גדולה - היא הגרעין המונה בממוצע כ 30 חברים היוצאים בסוף השנה למפעל הרפסודיה בו כל גרעין בונה רפסודה איתה הוא חוצה את הכנרת.

בכיתה י"ב - שכבת הגרעין - חבר השכבה יכול לצאת לסמינר מש"צים (מרכזי שכבה צעירה) וללוות את ההדרכה של המדריכים, להיות אחראי על ישיבות המד"צים ולמעשה על השכבה הצעירה בשיתוף עם הקומונרים. כמו כן הוא יכול להמשיך להדריך. בשנה זו הגרעין נבנה דרך סמינרים גרעיניים ופעולות קבוצתיות. בתום השנה הגרעין יוצא לסמינר חוות, המכשיר אותם להיות קומונרים מתוך חוות ההכשרה, ולאחר מכן לסמינר משלחת, המכשיר אותם לאותו מחוז אליו הם נשלחו.

חוות ההכשרה, גרעין נח"ל ותנועת הבוגרים

בסוף כיתה י"ב יוצא כל גרעין, בסביבות 20 חברים, לחוות הכשרה. הגרעין דוחה את השירות הצבאי שלו בשנה וחי במסגרת שנת שירות. כל בני הגרעין חיים ביחד בבית המכונה "חוות הכשרה" (זכר לחווֹת ההכשרה באירופה בתחילת המאה ה-20, וסמל לשנה של התנסות בחיים שיתופיים לקראת המשך בתנועת הבוגרים). הם עוסקים בפעילות חינוכית ואחראים על הפעילות בקיני התנועה, ונקראים "קומונרים" (מלשון "קומונה").

בסוף השנה מתגייס כל הגרעין ביחד לצבא, לנח"ל, במסלול מיוחד לבני גרעינים. מרבית הבנים מתגייסים לגדוד 50 ומרבית הבנות מתגייסות לתפקידי הדרכה כמורות חיילות, כמדריכות גדנ"ע או לגדוד קרקל. לאחר שנה וחצי של שירות צבאי רגיל, חוזרים בני הגרעין לגור ביחד לשנה של "פרק משימה" - בו הם עוסקים בפעילות משימתית-חינוכית ברחבי הארץ. לאחר מכן הבנות משתחררות והבנים חוזרים לעוד תקופה של שירות צבאי רגיל, ולאחר מכן תקופת של"ת (שירות ללא תשלום).

לאחר שחרורם מהצבא, משתקע הגרעין במקום כלשהו בארץ והופך לחלק מתנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד.

אופן הפעילות

הפעילות בקינים מתקיימת במתכונת של שתיים עד שלוש פעולות בשבוע. הפעולות בבסיסן מתחלקות לפעולות ערכיות, פעולות בתחום הסיירות והמחנאות, ערבי תרבות (ערבים של כיף וגיבוש) ופעולות חוץ. בנוסף, מידי שנה ישנם מספר טיולים ואירועים מסרותיים (חג המעלות, פורימון, קייצת וכדומה...).

חג המעלות

חג המעלות הוא אחד מהחגים המסורתיים שבו מציינים את עלייתן של השכבות בקן ומהווה אירוע שפותח את שנת הפעילות. חג המעלות הוא אירוע שיא הכולל מצעד לפידים, כתובות אש, מסכת וטקס העלאת שכבות. האירוע מאורגן על ידי חברי הקן. בטקס העלאת השכבות כל שכבה מעלה את השכבה שמתחתיה ומכניסה אותה באופן רשמי לשנת הפעילות הנוכחית, כאשר לכל שכבה בתנועה יש שם.

בכל שנה ישנה הופעה שנבנית ומוצגת על ידי השכבה הצעירה והבוגרת של הקן. המסכת כוללת הצגה שהיא בדרך-כלל בעל מסר ערכי, ריקודים ושירים. לפני תחילת הטקס מתאספים חניכי הקן במקום מסוים בישוב ומשם הולכים בתהלוכה עד לשטח שבו נערך חג המעלות כשהם נושאים בידיהם לפידים, תוך כדי שירה. לפעמים מוחלפים הלפידים בבלונים מטעמי בטיחות, ועם ההגעה לשטח החג מפריחים את כל הבלונים יחדיו. לפני החג מכינים חברי השכבה הבוגרת בקן (ולפעמים גם חברי השכבה הצעירה) כתובות אש המודלקות בחג המעלות. הכתובות בדרך-כלל כוללות את סיסמת התנועה, שם הקן והמחוז ואת שמות השכבות.

ערכי התנועה ועקרונותיה

סיסמת התנועה היא "לעבודה, להגנה ולשלום - עלה והגשם". סיסמה זו מבטאת את ארבעת ערכי התנועה החשובים: ציונות, סוציאליזם, שלום ודמוקרטיה. כמו כן, אחד הערכים החשובים של התנועה הוא ערך החינוך.

אחד העקרונות החשובים בתנועה הוא עיקרון הא-מפלגתיות. בעוד התנועה היא תנועת פוליטית, בעלת עמדה פוליטית ברורה, התנועה היא תנועה א-מפלגתית, כלומר - היא לא משתייכת או נמצאת בחסותה של אף מפלגה.

עקרון מרכזי נוסף הוא עקרון הכלליות ("ביתנו פתוח לכל נערה ונער"), עקרון המבוסס על כרוז שיצא בעת הקמת התנועה, והזמין את כלל הנוער לקחת חלק בפעילות התנועה. עקרון זה הוא המנחה את הרחבת הקינים והרחבת אופני הפעילות מעבר ל"קן הקלאסי" - פעילות כדוגמת המחדשים, רשת דרור בתי חינוך וכדומה. עקרון זה מחנך את חברי התנועה לכך שכל נער באשר הוא זכאי לחינוך, לשותפות ולחברות בתנועת הנוער.

מטרות התנועה

התנועה חותרת לעצב את תפיסת עולמם של חניכיה על-פי הקווים הבאים:

בוגר הרואה את האדם ואושרו כיסוד מרכזי בהוויה ומקיים אורחות חיים המבטאים אמונה זו.
בוגר בעל עמדות דמוקרטיות וסוציאליסטיות.
בוגר הרואה את מסורת ישראל כמקור השראה ולא כמקור סמכות.
בוגר שהאחריות האישית והטלת הספק הינם יסודות בגיבוש תפיסת עולמו ומימושה.
בוגר המבסס את קיומו החומרי והתרבותי על עשייה אישית.
בוגר המעורב ופעיל בתהליכי שינוי חברתיים בכיוון אמונותיו ותפיסותיו.
בוגר השואף להגשים עצמו במדינת ישראל ושותף לתהליכי בנייתה והגנתה.
בוגר השואף להגשים עצמו במסגרת הקיבוץ או במסגרות שיתופיות סוציאליסטיות אחרות.

סמל התנועה

סמל תנועת הנוער העובד

שמאל|ממוזער|100px|סמל הנוער העובד סמל תנועת הנוער העובד היה בשימוש מהקמת התנועה ועד האיחוד עם התנועה המאוחדת בשנת 1959.

הסמל הוא עגול ובתוכו מוצלבים ענף עץ זית וחץ. ביניהם עובר סרט ועליו הכתובת "לעבודה להגנה ולשלום - נוער עובד".

סמל התנועה המאוחדת

סמל התנועה המאוחדת היה בשימוש מהקמת התנועה בשנת 1945 ועד האיחוד עם "הנוער העובד" בשנת 1959.

הסמל הינו מגן דוד המוקף עלי זית, כרוכים בסרט ועליו הכתובת "עלה והגשם". במרכז מגן הדוד מגל החובק שלושה שיבולים. שמאל|ממוזער|100px|סמל התנועה הנוכחי

סמל התנועה הנוכחי

עם איחוד התנועות בשנת 1959, אוחדו הסמלים לכדי סמל המכיל מרכיבים משני הסמלים. כמו כן, נוצרה סיסמה תנועתית חדשה מסיסמאות שתי התנועות - "לעבודה, להגנה ולשלום - עלה והגשם!". המרכיבים בסמל תנועת הנוער העובד והלומד מייצג מספר דברים:

עלי הזית העוטפים את הסמל מסמלים את השלום, אליו שואפת התנועה.
החיטה והחרמש מסמלים את עבודת האדמה.
החץ מסמל את ההגנה.
סרט ועליו מתנוססת סיסמת התנועה מחבר ומאחד את כל המרכיבים.

קישורים חיצוניים

האתר הרשמי של התנועה
הנוער העובד אתר תנועת העבודה הישראלית.
הסתדרות הנוער העובד - האיגוד המקצועי לנוער - אתר "מינימום" בנושא זכויות נוער בעבודה

Vorlage:תנועות וארגוני נוער בישראל קטגוריה:תנועות נוער עבריות * קטגוריה:ציונות סוציאליסטית קטגוריה:ההסתדרות הכללית