לדלג לתוכן

Command & Conquer: Red Alert 2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־22:20, 1 בינואר 2006 מאת Bravo123 (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

Red Alert 2 - משחק ההמשך המצליח מבית westwood למשחק הראשון Red Alert. כמו במשחק הקודם, לשחקן יש צבא משלו והמטרה היא השמדת האויב וניצחון. בגרסה השנייה של המשחק נעשו מספר שיפורים משמעותיים לעומת הגירסה הראשונה. דוגמה לכך הם הסרטונים שבין הפעולות הצבאיות השונות שצולמו ברוזלוציה גבוהה יותר.

המשחק מכיל הרבה אלמנטים קומיים-אירוניים שלועגים למלחמה הקרה. דוגמה לכך הם יחידות חיל הים שבידי הצבא הסובייטי - אלו הם דולפינים שמופעלים באמצעות קולרים חשמליים. לצבא הסוביטי קיימים גם טילים גרעיניים, ומכשיר נוסף מיוחד - "מסך ברזל" - מכשיר המעניק לקבוצה מצומצמת של כלי שריון אפשרות להיות בלתי פגיעים למשך כדקה וחצי. הטילים ומסך הברזל הם סוגים לנשק על במשחק (Super weapon). על הצבא האמריקאי וכוחות הברית לועגים במשחק על ידי טכנולוגיות חזקות מדי ומגוחכות. כמו במשחק הראשון קיים מכשיר הכרונוספירה, שמאפשר להעביר יחידות שריון למרחקים גדולים באופן כמעט מידי. וכן, מכשיר השולט על מזג האוויר היוצר סערות וברקים אדירים מעל למחנות האויב. זהו לעג אירוני לשמועות על המכשיר שהאמריקאים מחזיקים באסלקה ושפותח בבסיס הצבאי הסודי אזור 51.

דמות חשובה שתרמה להצלחת המשחק היא השחקנית קארי וורהר ששיחקה את מגי בסדרה "גולשים בזמן (sliders). קארי מגלמת את דמותה של החיילת הפטריוטית האמריקאית טניה, שיכולה לפוצץ גשרים ומבנים ולירות בבת אחת בעשרות חיילים. בגרסה הזאת דאגו שיהיה שיווין מסוים בית בעלות הברית שאותם מרכיבים אמריקה, גרמניה, אנגליה, קוריאה וצרפת לבין הגוש הקומניסטי-סובייטי שאותם מרכיבים ברית המועצות, עיראק, לוב, וקובה. הצבא הסובייטי מורכב מכלי שריון מסיבים יותר ופחות פגיעים. דוגמה לכך הם טנק האפקוליפסה שיכול לשמש גם כטנק נגד מטוסים, או ספינת הקירוב )kirov ship ) שיכולה להמטיר טונות של פצצות דליקות מעל בסיס האויב. כמו כן, יחידות החי"ר שלו הם זולות מאוד, אך עם זאת הוא סובל מנחיתות מסוימת לעומת הגוש המערבי. לצבא בעלות הברית יש עליונות טכנולוגית - לוויני ריגול, חיילים שיכולים לשנות את מצבם (להתפרס), טנקים שמסווים את עצמם לעצים וטנקים שיורים קרן לייזר חזקה שחורכת את שדה האויב.

השליטה במשחק נעשית אחר ורק בעזרת העכבר כמו שאר המשחקים בקטגוריית command & conquer. ניתן להשתמש במקלדת על מנת לגרום לחיילים להריע, או כדי לקפוץ מאזור לאזור במשחק כדי לאתר מקומות שיש בהם מלחמות. השיפור המשמעותי ביותר שנעשה במשחק הוא במשחק החופשי (skrimish game) שבו ניתן לבחור מפה מסוימת, מדינה ומספר אויבים לפי גודל המפה, ללא קשר למלחמה שמתרחשת "באמת". להבדיל מהגירסה הראשונה שבה השחקן מקבל קומץ חיילים ועליו להקים בסיס בשטח עוין, בגרסה הזאת גם השחקן וגם המחשב מתחילים מאותה נקודת זינוק - לשניהם אין בסיסים בתחילת המשחק. בגרסה הישנה הדבר היה דומה להקמת מדינה בשטח עוין בזמן מלחמה.

כאשר משחקים במצב שהוזכר לעיל ניתן לבחור לשחקן שאותו מגלם המחשב שלוש אפשרויות: אויב קל, אויב בינוני ואויב אכזרי. ניתן לחשוב שקיימת כאן איזושהי אינטלגנציה מלאכותית אך אין כך הדבר. בתכנון המשחק הכתיבו למחשב אסטרטגיה לפי כל אחד מן המצבים. באפשרות הקלה ביותר המחשב יהיה אדיש ועדין מאוד. הוא יבנה בסיסים, מפעלי מלחמה (שריון) אך ייצר מעט מאוד יחידות ויסתמך על הטכנולוגיה שבידו. במצב הקשה ביותר המחשב ידאג לקו ביצורים אדיר שלא יאפשר לשחקן להתקרב לבסיס שלו מבלי להיפצע האפשרות הבינונית הינה שילוב כלשהו בין שתי האפשרויות שהוזכרו. ניתן גם לשחק במשחק ברשת עם מתחרה אנושי.

קיימת מספר אסטרטגיות לניצחון:

הצבא הקומינסיטי-סובייטי:

- שלח לפחות 3 ספינות קירוב אל בסיס האויב. הוא יזדקק להמון טילי פטריוט ורכבי נ"מ כדי להפיל אותם. - שליחת יחידת שריון של טנקי אפקוקליפסה. הטנקים יהיו יעלים יותר אם תצליח לקרב אותם לאויב ואז להפעיל עליהם את מסך הברזל. - הפצצת בסיס האויב בטיל גרעיני - כל יחידות החי"ר באזור פגיעת הטיל ימותו מידית מהחום ומקרינה. לאחר התקררות האזור ניתן להיכנס לפעולה.

הצבא המערבי-קפיטליסטי: - שליחה של 7 טנקי פריסם (prism) אל קווי האויב. הטנקים כבר יגיבו לבד כאשר האויב ינסה להגיב ויטגנו אותו. - הפצצה של בסיס האויב. ניתן לעשות זאת בעזרת מטוסי ההארייר (או הבלק-הוק אם אתה משחק תחת קוריאה), או בעזרת נושאת המטוסים. - שילוב של סערת ברקים ומיד לאחריה שיגור של יחידת שריון בעזרת הכרונוספירה.