High-level Data Link Control
High-Level Data Link Control (או HDLC) הינו פרוטוקול תלוי סיביות (Bit Oriented) שפותח ע"י ארגון ISO ומגדיר שיטה לעטיפת נתונים (Data encapsulation) ברמת שכבת הקישוריות של מודל הOSI ומודל הTCP/IP.
הבדלים בין HDLC לSDLC
- HDLC תומך במנגנון Checksum באורך של 32 סיביות.
- HDLC אינו תומך בטופולוגית LOOP או טופולוגית Hub Go ahead, אשר נתמכים ע"י SDLC.
- HDLC תומך ב־3 סוגי העברה, לעומת SDLC התומך בסוג אחד בלבד. סוגי התעבורה של HDLC הם:
- NRM - סוג התעבורה הנתמך גם ב־SDLC. במצב זה, תחנות המשנה אינן יכולות לתקשר על התחנה הראשית, אלא אם כן היא פנתה אליהם.
- ARM - במצב זה, תחנות הקצה יכולות לשלוח נתונים לתחנה הראשית, מבלי לקבל רשות לפני כן.
- ABM - במצב זה, עוברים נתונים בין מספר צמתים משולבים, כלומר כאלו היכולים לשמש גם כתחנה הראשית וגם כמשנית. וכל תחנה יכולה ליזום משלוח נתונים, מבלי לבקש רשות לפני כן.