Don't Hug Me I'm Scared
| סוגה |
תיאטרון בובות סוריאליסטי אימה קומית |
|---|---|
| יוצרים |
בקי סלואן ג'וזף פלינג |
| כותבים |
בקי סלואן ג'וזף פלינג הוגו דונקין (2014) בייקר טרי בוץ' הארטמן |
| ארץ מקור |
 בריטניה |
| שפות | אנגלית |
| מספר פרקים | 6 |
| הפקה | |
| הפצה |
Turner Broadcasting System  |
| שידור | |
| רשת שידור |
יוטיוב |
| תקופת שידור מקורית |
29 ביולי 2011 – 19 ביוני 2016 |
| קישורים חיצוניים | |
| אתר רשמי | |
| tt3633758, tt4287118, tt5114582, tt5114650/ דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
Don't Hug Me I'm Scared (בעברית: אל תחבק אותי אני מפחד) היא סדרת רשת סוריאליסטית בז'אנר אימה קומית, שנוצרה ובוימה על ידי היוצרים הבריטים, בקי סלואן וג'וזף פלינג. הסדרה הועלתה לראשונה לרשת ב-29 ביולי 2011, ושודרה ביוטיוב וב-Vimeo. הסדרה כוללת 6 פרקים.
כל פרק נפתח בסגנון סדרת ילדים טיפוסית, ונסוב סביב חבורת בובות אנושיות, בדומה לרחוב סומסום ותוכניות ילדים דומות. הסדרה מהווה מעין פרודיה לאותן סדרות, כשבתחילת כל פרק נראות הדמויות פוגשות בחברים חדשים וחושפות את עצמן למושגי יסוד חדשים כמו אהבה, יצירתיות, בריאות, טכנולוגיה, חלומות וזמן. אולם,בשלב מסוים מקבל הפרק תפנית אימתנית, המציג תוכן פסיכדלי ומראות גוֹריות מעוררי צמרמורת.
פרקים
פרק 1
הפרק הראשון עוסק ביצירתיות,שלושת הדמויות המרכזיות,'ילד "צהוב" (בקהילת המעריצים מוכר תחת השם דוי/מני), "ברווז" ירוק (בקהילת המעריצים מוכר תחת השם רובין) ואיש עם ראש דמוי מטאטא בצבע "אדום" (בקהילת המעריצים מוכר תחת השם הארי) יושבים יחד במטבח, ולפתע פנקסית (בקהילת המעריצים מוכרת תחת השם פייג') שנמצאת על השולחן נפתחת ומספרת להם על יצירתיות, תחילה הם לא יודעים מה זה יצירתיות והפנקסית מספרת להם ומלמדת אותם על יצירתיות. הפנקסית נותנת להם לבצע משימות הקשורות ליצירתיות אבל משמיצה את צהוב והורסת את יצירותיו. תוך כדי הפרק הדמויות מתחילות להשתגע יותר ויותר עד לרמה של טירוף ואז הן מפסיקות והפנקסית אומרת "בואו נסכים לא להיות יצירתיים יותר לעולם".
פרק 2
הפרק השני עוסק בזמן, הדמויות צופות בטלוויזיה ומחכות לסדרת הטלוויזיה שלהן שמתחילה בעוד 5 דקות והברווז אומר" זה לא מספיק זמן" ,ואז בא שעון מדבר (בקהילת המעריצים מוכר תחת השם טוני) שמסביר לדמויות הראשיות על זמן ,הוא מסביר להם על הרעיון של זמן, תקופות שונות בהיסטוריה, איך זמן משפיע על הסביבה ועל שהזמן עובר וככל שהזמן עובר דברים משתנים ,ולקראת סוף הפרק השעון אומר "שככל שהזמן עובר הנראות שלך משתנה" ואז הדמויות מתחילות ולהזדקן במהירות ואז להירקב ולגסוס, ובסוף מגלים שזו הייתה התוכנית שהם חיכו לה מההתחלה בטלוויזיה ואדום מכבה את הטלוויזיה. בפרק הזה רואים בפעם הראשונה את רוי, אביו של צהוב.
פרק 3
הפרק השלישי עוסק באהבה, שלושת הדמויות עושות פיקניק ביער, הברווז רואה פרפר והורג אותו וצהוב נהיה עצוב מזה ובורח בדמעות לעץ שנמצא באזור, פרפר מדבר (בקהילת המעריצים מוכר תחת השם שריגנולד) בא אליו ואומר לו שלא צריכים להיות עצובים ומסביר לו על אהבה, הוא לוקח אותו למסע קסום בעננים ,הוא מסביר לו מה זו אהבה ומסביר לו שהוא לעולם לא יצטרך להיות לבדו כי יש אותו ואת כל החברים שהוא מראה לו בעננים, אך אז הוא מראה לו את מלך האהבה "מלקולם", ומסתבר שהוא והחברים שלו הם בעצם חברי כת. הם מסבירים לצהוב שהוא צריך לסגוד למלך האהבה יחד איתם ושהם מאכילים אותו בחצץ כדי שלא יכעס וככה הוא ימצא אהבה ולא יהיה לעולם לבד.
ואז הוא מתעורר על העץ ומסתבר שהכול היה חלום ,החברים שלו ברווז ואדום באים לראות מה שלומו ולהביא לו את הביצה האחרונה שנשארה מהפיקניק מכיוון שהם אכלו את כל שאר המזון בזמן שהוא היה בעננים, מתוך הביצה בוקע יצור מפחיד שברווז הורג במהירות.
פרק 4
הפרק הרביעי עוסק בטכנולוגיה, שלושת הדמויות משחקות יחד במשחק קופסא ואדום מקבל שאלת טריוויה-"מהו הדבר הגדול ביותר בעולם?" לאחר תהיה בין הדמויות המחשב (בקהילת המעריצים מוכר תחת השם קולין) שנמצא בפינת החדר מתחיל לשיר על איך מחשב עובד ומה אפשר לעשות איתו. מיד לאחר מכן המחשב מתחיל לשאול את הדמויות שאלות פולשניות וכדי להשתיק אותו אדום נוגע בכפתור אבל המחשב מתעצבן ומעביר אותם לעולם הדיגיטלי, בו לכל אחד מהם יש דלת, הדלת של הצהוב מובילה אותו לטבלאות, של הברווז לתלבושות ושל האדום למחשב מרקד, בשלב זה השיר נעשה מהיר וקשה למעקב ורואים את אדום בעולם הרגיל מביט במסך ורואה שצהוב וברווז נעלמו. הוא מחפש אותם ומגיע לאזור בו מצולמת גרסה זולה ועלובה של הפרק הראשון ולאחר שהקלאפבורד נסגר, ראשו מתפוצץ והפרק נגמר. אדום לא מופיע בפרק הבא.
פרק 5
הפרק החמישי עוסק בבריאות, צהוב וברווז יושבים יחד במטבח ומבחינים משהו נעלם, אבל לא יודעים מה זה (אפילו שמובן שזה אדום). צהוב שואל אם זו כיכר הלחם המתופפת שעל הדלפק ולפתע פחית תרד (בקהילת המעריצים מוכרת תחת השם קנדיס) יוצאת מארון המטבח ומתחילה לשיר על אוכל בריא, ומצטרף אליה סטייק (בקהילת המעריצים מוכר תחת השם דייויד/סטיב) והמקרר, הם מסבירים לברווז וצהוב על מאכלים "בריאים" (לפיהם מזונות "נטולי מראה"- רוטב לבן, לחם לבן, שמרים וכו') ומאכלים "לא בריאים" (לפיהם מזונות בעלי "מראה" מובהק- בשר, סלט פירות, חלמון ביצה וכו') ועל איך הגוף עובד, הטלפון מצלצל לאורך כל השיר ובאיזשהו שלב ברווז צועק "אני לא יכול יותר!!" והסצינה נחתכת.
רואים את ברווז שוכב על מיטת ניתוח בחדר חשוך כשפחית התרד והסטייק ממשיכים לשיר לצהוב בעוד פחית מזון עם ציור של פניו של ברווז מסתובבת במיקרו, ובמקביל יצור שנראה כמו פחית מזון עם פרצוף שהוא גרסה מעוותת של צהוב אוכלת את אבריו הפנימיים של ברווז. הפרק נגמר כשרואים את צהוב מוקף בפחיות עם ציור של ברווז, דם, בשר ונוצות ירוקות נוטים מפיו והוא מביט בטלפון שמצלצל שוב. ברווז לא הופיע בפרק הבא. בקרדיטים ניתן לראות את אדום יוצא מתא טלפון.
פרק 6
הפרק השישי עוסק בחלומות, צהוב יושב במיטה שלו ובוכה לאחר ששני חבריו נעלמו, אומר "לילה טוב" ומכבה את מנורת הלילה שלו. מיד אחר כך המנורה (בקהילת המעריצים מוכר תחת השם לארי) מתעוררת לחיים ומתחילה לשיר על חלומות, צהוב שראה איך שני חבריו נספו בשני הפרקים הקודמים מסרב בכל תוקף לשתף פעולה עם המנורה אך המנורה מתעלמת מתחנוניו וממשיכה. הסצינה נחתכת לפלאשבק מעברו של אדום העובד במשרד משעמם מלא ביצורים אדומים כמוהו, יש לו חלום ליצור סדרה לילדים וכשהוא מספר זאת לבוס ולקולגות שלו הם יורדים עליו. בערב הוא הולך לבר קריוקי ופוגש ברוי, אביו של צהוב. מאוחר יותר הוא מגיע לחדר הדומה לחדר שברווז היה בו בפרק החמישי ומגלה את המכונה ששולטת בזוועות שעוברות עליו ועל שתי הדמויות האחרות, וכרגע שולטת באיזו דמות תגיע ותשיר לצהוב. צהוב מאבד את עשתונותיו כשהוא רואה דמויות שהרגו אותו ואת חבריו בפרקים קודמים ודמויות נוספות ששרות על מה שהן (כמו: מערכת השמש, מגנט, פחית ג'ל, את חפירה, סקסופון, רמזור, סיגריה, רדיו ועוד). כשהמסך חוזר לאדום יד צהובה נוגעת בו ומסתבר שזה רוי, המציע לו שת"פ כדי ליצור את סדרת הילדים שחלם עליה. אדום מסרב להצעה ומנתק את המכונה מהחשמל והסצינה נראית כמו בפרק הראשון רק שהצבעים של הדמויות שונים(כל דמות מופיעה בצבע שאמרה שהוא האהוב עליה בפרק הראשון) והחדר מכיל פחות פריטים. הפרק נגמר כשהדף בלוח השנה שאומר "19 ביוני" (שהיה ככה לאורך כל ששת הפרקים) נופל וחושף את הדף שמאחוריו והפנקסית מהפרק הראשון מתחילה לשיר את שיר היצירתיות אך נחתכת ע"י כתוביות הסיום.
סאטירה וביקורתיות
הסדרה מהווה פארודיה על סדרות כמו "רחוב סומסום", אבל מטרתה העיקרית (כפי שהוצג בראיון עם יוצרי הסדרה) היא לבקר את תאוות הבצע של החברות המייצרות את הסדרות הללו ואת היתר הפרסום בטלוויזיה הבריטית. לפי מה שנחשף בפרק השישי האדום בעצם חלם ליצור סדרה לילדים ורוימגשים לו את החלום הזה, ובתמורה עליו לפרסם את מוצריו ולהפוך את בנ לדמות מרכית, לא רק בשביל לפרסם את מוצריו, אלא גם כדי להעניש את בנו (בראיון של "it's nice that" עם דמויות הסדרה צהוב אמר שהוא מפחד מסוסים והבית בו הם נמצאים מלא בחפצים הקשורים לסוסים, בנוסף ה"מורים" בסדרה נוטים להיטפל אליו יותר מלברווז או לאדום). בפרק החמישי כשאדום יוצא מהתמונה רואים יותר בבירור מוצרים שרוי מפרסם. דבר זה מהוה ביקורת לחברות הפקה שמשתמשות בסדרות כדי "לשטוף את מוחם" של ילדים צעירים ולדחוף פרסומות לתוכן שהם משדרים, וגם ביקורת על החוקים הקשוחים בבריטניה לגבי שימוש בדמויות מסדרות על מנת לפרסם מוצרים.
קישורים חיצוניים
Don't Hug Me I'm Scared, ברשת החברתית פייסבוק
Don't Hug Me I'm Scared, סרטונים בערוץ היוטיוב
"Don't Hug Me I'm Scared", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"Don't Hug Me I'm Scared", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- האתר של בקי וג'וז