Don't Hug Me I'm Scared
סוגה |
תיאטרון בובות סוריאליסטי אימה קומית |
---|---|
יוצרים |
בקי סלואן ג'וזף פלינג |
כותבים |
בקי סלואן ג'וזף פלינג הוגו דונקין (2014) בייקר טרי בוץ' הארטמן |
ארץ מקור |
![]() |
שפות | אנגלית |
מספר פרקים | 6 |
הפקה | |
הפצה |
Turner Broadcasting System ![]() |
שידור | |
רשת שידור |
יוטיוב ![]() |
תקופת שידור מקורית |
29 ביולי 2011 – 19 ביוני 2016 ![]() |
קישורים חיצוניים | |
אתר רשמי | |
tt3633758, tt4287118, tt5114582, tt5114650/ דף התוכנית ב-IMDb | |
![]() ![]() |
Don't Hug Me I'm Scared (בעברית: אל תחבק אותי אני מפחד) היא סדרת רשת סוריאליסטית בז'אנר אימה קומית, שנוצרה ובוימה על ידי היוצרים הבריטים, בקי סלואן וג'וזף פלינג. הסדרה הועלתה לראשונה לרשת ב-29 ביולי 2011, ושודרה ביוטיוב וב-Vimeo. הסדרה כוללת 6 פרקים.
כל פרק נפתח בסגנון סדרת ילדים טיפוסית, ונסוב סביב חבורת בובות אנושיות, בדומה לרחוב סומסום ותוכניות ילדים דומות. הסדרה מהווה מעין פרודיה לאותן סדרות, כשבתחילת כל פרק נראות הדמויות פוגשות בחברים חדשים וחושפות את עצמן למושגי יסוד חדשים כמו אהבה, יצירתיות, בריאות, טכנולוגיה, חלומות וזמן. אולם,בשלב מסוים מקבל הפרק תפנית אימתנית, המציג תוכן פסיכדלי ומראות גוֹריות מעוררי צמרמורת.
פרקים
פרק 1
הפרק הראשון עוסק ביצירתיות, יש פנקס מדבר שפונה אל שלושת הדמויות המרכזיות(ילד "צהוב", "ברווז" ואיש עם ראש דמוי מטאטא בצבע "אדום") ומספר להם על יצירתיות, תחילה הם לא יודעים מה זה יצירתיות והפנקס מספר להם ומלמד אותם על יצירתיות ותוך כדי הפרק הדמויות מתחילות להשתגע יותר ויותר עד לרמה של טירוף ואז הן מפסיקות והפנקס אומר "בואו נסכים לא להיות יצירתיים יותר לעולם".
פרק 2
הפרק השני עוסק בזמן, הדמויות צופות בטלוויזיה ומחכות לסדרת הטלוויזיה שלהן שמתחילה בעוד 5 דקות והברווז אומר" זה לא מספיק זמן" ,ואז בא שעון מדבר שמסביר לדמויות הראשיות על זמן ,הוא מסביר להן על הרעיון של זמן ועל שהזמן עובר וככל שהזמן עובר דברים משתנים ,ולקראת סוף הפרק השעון אומר "שככל שהזמן עובר הנראות שלך משתנה" ואז הדמויות מתחילות ולהזדקן במהירות ואז להירקב ולגסוס, ובסוף מגלים שזו הייתה התוכנית שהם חיכו לה מההתחלה בטלוויזיה והדמות האדומה סוגרת את הטלוויזיה.
פרק 3
הפרק השלישי עוסק באהבה, שלושת הדמויות עושות פיקניק ביער, הברווז רואה פרפר והורג אותו והצהוב נהיה עצוב מזה ובורח בדמעות לעץ שנמצא באזור, פרפר מדבר בא אליו ואומר לו שלא צריכים להיות עצובים ומסביר לו על אהבה, הוא לוקח אותו למסע קסום בעננים ,הוא מסביר לו מה זו אהבה ומסביר לו שהוא לעולם לא יצטרך להיות לבדו כי יש אותו ואת כל החברים שהוא מראה לו בעננים, אך אז הוא מראה לו את מלך האהבה "מלקולם", הוא והחברים שלו מסבירים לצהוב שהוא צריך לסגוד למלך האהבה יחד איתם ושהם מאכילים אותו בחצץ כדי שלא יכעס וככה הוא ימצא אהבה ולא יהיה לעולם לבד.
ואז הוא מתעורר על העץ ומסתבר שהכול היה חלום ,החברים שלו ברווז ואדום באים לראות מה שלומו ולהביא לו את הביצה האחרונה שנשארה מהפיקניק מכיוון שהם אכלו את כל שאר המזון בזמן שהוא היה בעננים.
פרק 4
הפרק הרביעי עוסק בטכנולוגיה, שלושת הדמויות משחקות יחד במשחק קופסא ואדום מקבל שאלת טריוויה-"מהו הדבר הגדול ביותר בעולם?" לאחר תהיה בין הדמויות המחשב שנמצא בפינת החדר מתחיל לשיר על איך מחשב עובד ומה אפשר לעשות איתו, אדום נוגע בכפתור והמחשב מתעצבן ומעביר אותם לעולם הדיגיטלי, בו לכל אחד מהם יש דלת, הדלת של הצהוב מובילה אותו לטבלאות, של הברווז לתלבושות ושל האדום למחשב מרקד, בשלב זה השיר נעשה מהיר וקשה למעקב ורואים את אדום בעולם הרגיל מביט במסך ורואה שצהוב וברווז נעלמו. הוא מחפש אותם ומגיע ל"מאחורי הקלעים" ולאחר שהקלאפבורד נסגר, ראשו מתפוצץ והפרק נגמר. אדום לא מופיע בפרק הבא.
פרק 5
הפרק החמישי עוסק בבריאות, צהוב וברווז יושבים יחד במטבח ומבחינים משהו נעלם, אבל לא יודעים מה זה (אפילו שמובן שזה אדום). פחית תרד יוצאת מארון המטבח ומתחילה לשיר על אוכל בריא, ומצטרף אליה סטייק, הם מסבירים לברווז וצהוב על מאכלים "בריאים" (לפיהם מזונות "נטולי מראה"- רוטב לבן, שיבולת שועל וכו') ומאכלים "לא בריאים" (לפיה מזונות בעלי "מראה" מובהק- ירקות צבעוניים, כריכים וכו') ועל איך הגוף עובד, הטלפון מצלצל לאורך כל השיר ובאיזשהו שלב ברווז צועק "אני לא יכול יותר!!" והסצינה נחתכת.
רואים את ברווז שוכב על מיטת ניתוח בחדר חשוך כשפחית התרד והסטייק ממשיכים לשיר לצהוב בעוד פחית מזון עם ציור של פניו של ברווז מסתובבת במיקרו, ובמקביל יצור שנראה כמו גרסה מעוותת של צהוב אוכלת את אבריו הפנימיים של ברווז. הפרק נגמר כשרואים את צהוב מוקף בפחיות עם ציור של ברווז, דם נוטף מפיו והוא מביט בטלפון שמצלצל שוב. ברווז לא הופיע בפרק הבא.
פרק 6
הפרק השישי עוסק בחלומות, צהוב יושב במיטה שלו ובוכה לאחר ששני חבריו נעלמו, אומר "לילה טוב" ומכבה את מנורת הלילה שלו. מיד אחר כך המנורה מתעוררת לחיים ומתחילה לשיר על חלומות, צהוב שראה איך שני חבריו נספו בשני הפרקים הקודמים מסרב בכל תוקף לשתף פעולה עם המנורה אך המנורה מתעלמת מתחנוניו וממשיכה. הסצינה נחתכת לאדום העובד במשרד משעמם מלא ביורים אדומים כמוהו, הוא מתגעגע לחבריו ובערב כשהולך לבר שר את שיר היצירתיות בתקווה שמישהו יאהב את זה אך נכשל. מאוחר יותר הוא מגיע לחדר הדומה לחדר שברווז היה בו בפרק החמישי ומגלה לוח בקרה ששול באיזה חפץ ישיר לצהוב. צהוב מאבד את עשתונותיו כשהוא רואה דמויות שהרגו אותו ואת חבריו בפרקים קודמים. כשהמסך חוזר לאדום יד צהובה נוגעת בו ומסתבר שזה רוי, אביו של צהוב שבא לבדוק את בנו. אדום מנתק את לוח הבקרה מהחשמל והסצינה נראית כמו בפק הראשון רק שהצבעים של הדמויות שונים. הפרק נגמר כשהדף בלוח השנה שאומר "19 ביולי" (שהיה ככה לאורך כל ששת הפרקים) נופל וחושף את הדף שמאחוריו.
קישורים חיצוניים
Don't Hug Me I'm Scared, ברשת החברתית פייסבוק
Don't Hug Me I'm Scared, סרטונים בערוץ היוטיוב
"Don't Hug Me I'm Scared", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"Don't Hug Me I'm Scared", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- האתר של בקי וג'וז