Simple Network Management Protocol

ניהול רשת בעזרת פרוטוקול SNMP

Simple Network Management Protocol (ראשי תיבות: SNMP, בתרגום חופשי: פרוטוקול פשוט לניהול רשת) הוא פרוטוקול תקשורת לניהול ציוד רשת (Network elements) ברשתות IP . הפרוטוקול מאפשר להגדיר את תצורת הציוד (Configuration) ,ולאסוף מידע מציוד הרשת לגבי מצבו ולגבי התצורה שלו. רשת המנוהלת באמצעות SNMP מורכבת מתחנות ניהול רשת ( Network Managment Stations) הכוללות יישום לניתור ולשליטה בציוד ברשת. ציודי רשת הם התקנים כגון מתגים, נתבים, שרתים ועוד, הכוללים סוכני ניהול המתקשרים עם תחנת ניהול הרשת ומבצעים את הוראותיה.

פרוטוקול SNMP פועל בשכבת היישום במודל OSI. והוא משתמש בפרוטוקול TCP/IP ועובד מעל UDP בפורטים 161 ו-162.

למרות יכולותיו, השימוש בפרוטוקול ברוב המקרים הוא לקבלת נתונים ולא לשינוי הגדרות.

תיאור כללי

בפרוטוקול זה מדברים ביניהם שני צדדים:

• סוכן SNMP - זוהי תוכנה שרצה על הרכיבים המנוהלים ברשת. הסוכן הוא זה שנגיש אל המידע המקומי של הרכיב המנוהל.
• תחנת הניהול הראשית (Network Management System או בקיצור NMS), המשמשת כתחנה מרכזית לניטור ואיסוף מידע. ה-NMS יכול לבקש מסוכן SNMP לקבל/לשנות מידע עבור הרכיב הספציפי עליו הוא יושב.

במודל הקלאסי של הפרוטוקול, ישנו NMS אחד ברשת, ועל כל רכיב מנוהל יושב סוכן. בפועל, במקרים רבים ישנם מספר NMS ברשת, בעיקר לצורכי נוחות ונגישות.

לפרוטוקול קיימת גם גרסה מאובטחת (secure SNMP) הפועלת בפורטים 10161 ו-10162.

מבנה הנתונים

ייצוג המידע על ידי סוכני SNMP על הרכיבים המנוהלים ברשת נעשה על ידי Management Information Base, או בקיצור MIB. מבנה נתונים זה הוא עץ היררכי, בו לכל קודקוד ממופה מספר זהות ייחודי, הנקרא Object Identifier, ובקיצור OID. מספר הזהות הוא מחרוזת המורכבת ממספרים המפורדים על ידי נקודות; המחרוזת מתארת את המסלול שיש לבצע כדי להגיע אל הקודקוד משורש העץ: כל מספר מייצג בתורו לאיזה קודקוד יש לעבור בשלב זה של המסלול. למשל, 1.2.4 הוא ה-OID המתאים לקודקוד אליו מגיעים אם בוחרים במסלול המוביל מהשורש (1) אל הקודקוד השני המחובר ישירות אל השורש (2) ומשם אל הקודקוד הרביעי (4).

על פי הפרוטוקול, לכל קודקוד בעץ ההיררכי יש משמעות קבועה מראש. אם כן, כאשר רוצה NMS לקבל מידע מסוכן כלשהו, הוא שולח אליו בקשה ובא הוא מציין את ה-OID אותו הוא רוצה לקבל. כעת, הסוכן ניגש אל המקום הרלוונטי ב-MIB ושולף משם את המידע הנחוץ, אותו הוא מחזיר אל ה-NMS. ה-NMS יודע גם לבצע את התרגום בין OID לערך קריא וברור, ובכך מאפשר להשתמש בו בצורה מובנת.

אופן פעולת הפרוטוקול

בעת פעילות סטנדרטית של הפרוטוקול, מתבצעים השלבים הבאים:

1. ה-NMS שולח בקשה אל סוכן ספציפי (ב-UDP אל פורט 161).
2. הסוכן מקבל את הבקשה, שולף את המידע הנחוץ ומחזיר אותו אל ה-NMS.
3. ה-NMS מקבל אליו את התשובה של הסוכן.

פרטי בקשה

כדי לבצע בקשה אל סוכן, ה-NMS צריך לציין את הפרטים הבאים:

• כתובת ה-IP או השם של הרכיב.
• סיסמה הגישה אל הרכיב - על כל רכיב מוגדרת סיסמאת גישה, אותה חייב לדעת ה-NMS לפני ביצוע הבקשה. הרכיב מגדיר מספר סוגים של סיסמאות, כמו סיסמה לקריאה בלבד, או סיסמה לקריאה וכתיבה של נתונים.
• סוג הבקשה (ראו בהמשך).
• ה-OID אותו רוצה הרכיב לקבל.

סוגי הבקשות

סוכן SNMP תומך במספר סוגים של בקשות עבור OID נתון:

1. GET - הסוכן יישלח את הערך של ה-OID המבוקש.
2. GET-NEXT - הסוכן יישלח את ההיררכיה השלמה של אובייקט מסוים, כלומר כל תתי-הצמתים אותם הוא מכיל, על פי סדר.
3. WALK - הסוכן יישלח את כל המידע באופן רקורסיבי החל מה-OID המבוקש ועד סוף העץ.
4. SET - הסוכן יישנה את ה-OID המבוקש לערך מבוקש. רוב ה-OID אינם תומכים בבקשת SET, והיא אינה נפוצה.
5. TRAP - זוהי הודעה על מאורע חריג שהתבצע על הסוכן, שתשלח באופן עצמאי על ידי הסוכן אל ה-NMS בפורט 162. בהודעה זו יישלח הזמן שעבר מאז שהרכיב נדלק לראשונה, OID שמגדיר את ה-trap, ומידע נוסף במידת הצורך.

ראו גם

• MIB
• CMIP

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא Simple Network Management Protocol בוויקישיתוף