עריכת הדף "JavaScript"

{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=לא מעודכן. כמו כן חסר מידע על שימוש בג'אווה סקריפט כסביבת ריצה עצמאית|נושא=מחשוב|נושא2=מדע וטכנולוגיה}}
{{שפת תכנות
| שם = ג'אווה סקריפט
| סמל = [[קובץ:Javascript.svg|220px|Javascript]]
| פרדיגמות =
| מתכנן = [[ברנדן אייך]]
| מפתח = [[נטסקייפ]]
| טיפוסיות =
| מימושים =
| ניבים =
| הושפעה על ידי = [[שפת C]]
| השפיעה על = [[ActionScript]], [[AssemblyScript]], [[CoffeeScript]], [[Dart]], [[Haxe]], [[JS++]], [[Opa]], [[TypeScript]]
| רישיון =
| סיומת = js .cjs .mjs.
}}
'''JavaScript''' (ב[[עברית]]: '''ג'אווה סקריפט,''' בקיצור: '''JS''') היא [[שפת תכנות]] המשמשת לפיתוח [[אתרי אינטרנט]] [[אפליקציית מובייל|ואפליקציות]]. היא גם אחת מהטכנולוגיות הבסיסיות שיוצרות את ה[[אינטרנט]], יחד עם [[HTML]] ו־[[CSS]]. נכון ל־2023, 98.7% [[אתר אינטרנט|מהאתרים]] משתמשים ב־JavaScript ב[[צד לקוח|צד הלקוח]] של האתר שלהם,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://w3techs.com/technologies/details/cp-javascript|כותרת=Usage Statistics of JavaScript as Client-side Programming Language on Websites, December 2023|אתר=w3techs.com|תאריך_וידוא=2023-12-16}}</ref> לעיתים קרובות תוך שימוש [[ספרייה (תכנות)|בספריות חיצוניות]] לשם כך. לכל [[דפדפן|הדפדפנים]] הגדולים יש [[מנועי הרצה]] להריץ [[קוד מקור|קוד]] JavaScript על המכשירים של [[משתמש (מחשוב)|המשתמשים]].

JavaScript היא [[שפת תכנות עילית]], לעיתים [[מתקמפלת בדיוק בזמן]], שמממשת את [[ECMAScript|תקן ECMAScript]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://tc39.es/ecma262/#sec-overview|כותרת=ECMAScript® 2020 Language Specification}}</ref> יש בה [[מערכת טיפוסים|טיפוסיות דינאמית]], [[תכנות מונחה-עצמים|תכנות מונחה עצמים]] מבוסס [[תבנית Prototype|תבניות (Prototye)]] ופונקציות שהן חלק טבעי מהשפה {{אנ|First-class_function}}. יש בה מספר [[פרדיגמת תכנות|פרדיגמות]], ביניהן [[תכנות מונחה-אירועים|תכנות מונחה אירועים]], [[תכנות פונקציונלי]] ו[[תכנות אימפרטיבי]]. יש בה [[ממשק תכנות יישומים|ממשקים (APIs)]] לעבודה עם טקסט, תאריכים, [[ביטוי רגולרי|ביטויים רגולריים]], [[מבנה נתונים|מבני נתונים]] סטנדרטיים ו־[[Document Object Model|Document Object Model (DOM)]].

תקן ECMAScript ש־JavaScript מממשת אינו כולל ממשקי [[פלט]] ו[[קלט]] כמו [[תקשורת נתונים|ממשקי תקשורת]], {{קישור שפה|אנגלית|Computer data storage|אחסון (מחשבים)|אחסון}} או [[גרפיקה ממוחשבת|גרפיקה]]. בפועל, דפדפנים או [[סביבות הרצה]] שונות מספקות ל־JavaScript [[ממשק תכנות יישומים|ממשקים]] עבור יכולות אלה.

על בסיס סביבת הריצה של ה[[דפדפן|דפדפנים]], נבנו סביבות להרצה של ג'אווה סקריפט במחשבים אישיים ובשרתים ([[Node.js]], Deno.js, Bun).

אף על פי ש־Java ו־JavaScript דומות בשם וב{{קישור שפה|אנגלית|Syntax (programming languages)|סינטקס (שפות תכנות)|סינטקס}}, שתי השפות הן נפרדות ושונות מהותית אחת מהשנייה.

נכון לשנת 2023, JavaScript היא שפת התכנות הפופולרית ביותר בעולם בקרב מפתחים.{{הערה|על פי {{קישור כללי|כתובת=https://octoverse.github.com/2022/top-programming-languages|כותרת=נתוני GitHub}} ו{{קישור כללי|כתובת=https://survey.stackoverflow.co/2023/#section-most-popular-technologies-programming-scripting-and-markup-languages|כותרת=סקר StackOverflow}}}}

==היסטוריה==
השפה פותחה על ידי חברת [[נטסקייפ]] בשנת [[1995]], ויושמה לראשונה בדפדפן נטסקייפ 2.0. הגרסה הייתה JavaScript 1.0. שמה המקורי היה LiveScript, (בעברית: לייבסקריפט) והוא שונה ל־JavaScript מטעמי פרסום מסוימים וכדי להראות לקהל המתכנתים של אותה התקופה שהשפה דומה ל־[[ג'אווה (שפת תכנות)|Java]] (שהייתה אז השפה המרכזית לתכנות אתרים באינטרנט), רק שהיא מעוצבת לתכנות אתרים (שלא כמו Java, שהיא שפה שמועצבת לבניית אפליקציות לטלפונים ניידים ושולחן העבודה). בנוסף לכתיבת תסריטים בצד הלקוח (בדפדפן), מאפשרת JavaScript כתיבת תסריטים גם ב[[צד שרת|צד השרת]], לתפעול ב[[שרת אינטרנט]]. התחביר של שפת [[ActionScript]], שמיוחדת ל[[אדובי פלאש|פלאש]], נגזר משפה זו. קיימת גרסה תקנית של השפה הקרויה [[ECMAScript]].

חברת [[מיקרוסופט]] פיתחה שפה מתחרה להפעלה בדפדפן בשם [[VBScript]], אך גרסה זו לא תפסה. בנוסף יצאה מיקרוסופט עם גרסה משלה של שפת JavaScript, והיא קרויה '''JScript'''. דבר זה גרם בעיות רבות בקרב מפתחי האינטרנט, אך בסופו של דבר גם מיקרוסופט אימצה את התקן המקובל של השפה בגרסאות החדשות של [[אינטרנט אקספלורר]] ויותר מכך ב[[מיקרוסופט אדג']].

== אפיוני השפה ==
השפה היא שפה שעוברת תהליך [[מפרש (תוכנה)|אינטרפרטציה (פירוש)]] ולא [[מהדר|קומפילציה (הידור)]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.stanford.edu/class/cs98si/slides/overview.html|כותרת=Introduction|אתר=web.stanford.edu|תאריך_וידוא=2020-02-16}}}} משמעות הדבר שקוד המקור לא צריך לעבור תהליך של קימפול (הידור) לשפת ביניים ואז להריץ אותו, אלא המפרש (interpreter) קורא שורה שורה או מקבץ של שורות (למשל [[תחום הכרזה]] של פונקציה) ומריץ אותן ישירות.

העברת פרמטרים לפונקציה בשפה משתנה בין טיפוסים פרימטיבים לאובייקטים.

טיפוסים פרמיטיביים עוברים by value. כלומר, המפרש מעביר לפונקציה העתק של האובייקט ולא את האובייקט המקורי. טיפוסים מורכבים או אובייקטים עוברים by reference כלומר המפרש מעביר רפרנס (מעין מצביע) לערך ואינו יוצר העתק שלו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.w3schools.com/js/js_function_parameters.asp|כותרת=JavaScript Function Parameters|אתר=www.w3schools.com|תאריך_וידוא=2020-02-16}}}}

השפה תומכת בתחביר הסטנדרטי של שפת C, מבחינת [[אופרטור (תכנות)|אופרטורים]], מבני בקרה ופקודות, ומבדילה בין אותיות גדולות לקטנות (case-sensitive). כמו ברוב שפות התסריט טיפוסי השפה מקושרים לערכים ולא למשתנים, טיפוס משתנה X יכול להפוך במהלך הריצה ממספר למחרוזת לפי ההשמה.

השפה מבוססת "תכנות מונחה דגמי אב" (Prototypes), שהוא סוג (לא נפוץ) של [[תכנות מונחה-עצמים|תכנות מונחה־עצמים]]. השפה בעיקרה היא שפה מבוססת [[אובייקט (מדעי המחשב)|אובייקטים]] (אפילו טיפוס בוליאני [Boolean] הוא למעשה אובייקט). האובייקטים בשפה הם מערכים אסוציאטיביים. תכנות מונחה עצמים אפשרי על ידי הגדרת [[מחלקה (תכנות)|מחלקה]] החל מגרסה ES6, או באמצעות יצירת אובייקט והצמדת מאפיינים אליו (בגרסה ES5 ומטה). כל מאפיין באובייקט יכול לתפקד כ[[משתנה (תכנות)|משתנה]] או [[שגרה (תכנות)|פונקציה]].

ישנם שלושה סוגי אובייקטים: אובייקטים של השפה כמו משתנים (כמו אובייקט תאריכי Date ואובייקט מחרוזתי), אובייקטים של הדפדפן (כמו אובייקטי window ו־document), ואובייקטים שיוצר המשתמש. אובייקטים של הדפדפן אינם נתמכים בגרסאות הערות בסביבת ריצה שאינה דפדפן (כגון nodeJS) אלא אם כן משתמשים בספריות או חבילות מסוימות הנועדו לתת לקוד עוד פונקציות כדי לבנות אפליקציות לשולחן העבודה, אפליקציות לטלפון, משחקים מסובכים (משחקי תלת-מימד לדוגמה), סימולציות ועוד. השפה תומכת בהרחבת מתודות של אובייקטים טבעיים בשפה כמו מחרוזות או Date באמצעות Prototyping.

השפה היא גם [[תכנות מונחה-אירועים|שפה מונחית־אירועים]] (Events), כך שמהלך ריצת התוכנית מבוסס על אירועים שמתרחשים בזמן ביצועה. לכל אובייקט קיים אוסף אירועים הייחודי לו, והדרך הנפוצה היא לכרוך פונקציות של המשתמש עם אירוע של אובייקט מובנה. להלן רשימה חלקית של האירועים:
{| class="wikitable"
!תיאור
!אירוע
|-
|בעת טעינה
|onload
|-
|בעת לחיצה
|onclick
|-
|בעת סגירת דף
|onabort
|-
|בעת סגירת חלון
|Onunload
|-
|בעת יציאה מפוקוס
|Onblur
|-
|בעת שינוי אובייקט
|onchange
|-
|בעת בחירה
|onselect
|-
|בעת שליחת טופס
|onsubmit
|-
|בעת שגיאה
|onerror
|-
|בעת מעבר עכבר
|onmouseover
|-
|בעת עזיבת סימן העכבר את האובייקט
|onmouseout
|-
|בעת הוספת קלט
|oninput
|}
השפה תומכת ב[[תכנות פונקציונלי]]. פונקציה בשפה היא אזרחית ממחלקה ראשונה, ולמעשה כל פונקציה היא אובייקט בעצמה. השפה מאפשרת השמה של פונקציות למשתנים, העברה של פונקציה כארגומנט, והגדרת פונקציות אנונימיות. השפה מתממשקת באופן טבעי עם ממשק [[DOM]], המייצג מסמכי HTML ו־XML תוך שימוש ב[[מתודולוגיה]] של תכנות מונחה־עצמים. לשפה תמיכה מובנית ב[[ביטוי רגולרי]].

== דוגמה לתוכנית JavaScript ==
להלן תוכנית בשפת JavaScript לבדיקת [[מספר ראשוני|ראשוניות]] של מספרים. בתחילה נוספים לדף האינטרנט תגיות [[HTML]] בסיסיות – שדה [[קלט]] (input) וכפתור (button), שלחיצה עליו מפעילה את הפונקציה checkPrime לבדיקת ראשוניות של הקלט, ומציגה למשתמש את ה[[פלט]]. לאחר מכן מוגדרות שתי פונקציות, getFactor – פונקציית עזר שמקבלת מספר ומחפשת [[מחלק]] [[מספר טבעי|טבעי]] שלו שגדול מ-[[1 (מספר)|1]], ו־checkPrime – הפונקציה הראשית שבודקת את הקלט שמועבר לה ומחזירה תוצאה. הסימן "<tt>//</tt>" מציין הערות שמסבירות את הקוד למתכנת. בלוקים מוזחים להקל על הבנת מבנה הקוד.

<syntaxhighlight lang="JavaScript" line="1">
// Create input and button elements
const input = document.createElement("input");
const button = document.createElement("button");
button.textContent = "Check";

// When clicked, read input, check if prime, and show the result
button.onclick = () => alert(checkPrime(Number(input.value)));

// Add elements to the page
document.body.append(input, button); 

// Return a non-trivial factor of n if one exists, otherwise null
function getFactor(n) {
    const limit = Math.sqrt(n); // only need to check up to √n
    for (let i = 2; i <= limit; i++) {
        if (n % i === 0)
            return i; // found a factor
    }
    return null; // no factor found => n is prime
}

// Check if the num is a prime number and return a message
function checkPrime(num) {             
    // validate num
    if (!Number.isInteger(num) || num <= 0)
        return "Invalid input. The checked object should be a whole positive number";

    // special case: 1 is not prime
    if (num === 1)
        return "1 is not a prime";

    // check for factors
    const factor = getFactor(num);
    if (factor)
        return `${num} is not a prime, ${num} = ${num/factor} × ${factor}`;
    else
        return `${num} is a prime`;
}
</syntaxhighlight>

== אבטחה בתוכניות JavaScript ==

מאחר ש-JavaScript היא שפת [[צד לקוח]] שמריצה פקודות על גבי המכשיר של המשתמש, נוצרו ניסיונות רבים לגנבת מידע אישי על ידי שימוש ב־[[XSS]]. בעקבות זאת, נוצרו כלים שמשמשים לאבטחה נגד XSS וקוד זדוני כמו ה[[תוסף]] noscript, וגם הדפדפנים עצמם פיתחו מנגוני הגנה נגד התקפות אפשריות.

== JavaScript Manipulation ==
בדפדפנים ישנים ופחות מאובטחים, ניתן להזריק ולהריץ קוד שלא מוזכר כלל בקוד מקור, בכל דף אינטרנט שמופיע בדפדפן. שיטה זו נקראת JavaScript manipulation.
ב־JavaScript manipulation מכניסים את פקודות הסקריפט בשורת הכתובת של הדפדפן, ולרוב הוא מיועד להשפיע על ה־[[Document Object Model|DOM]].
דוגמה:
<syntaxhighlight lang="JavaScript">
javascript: alert(document.cookie);
</syntaxhighlight>
בדוגמה זו נקפיץ באמצעות הפקודה alert תיבת הודעה עם העוגיות ששמורות בדפדפן לדף זה.

על מנת להגן מפני התקפות [[הנדסה חברתית (אבטחת מידע)|הינדוס חברתי]], השימוש בשיטה זו נחסם בדפדפנים המודרניים. כך לדוגמה, ב[[מוזילה פיירפוקס]] החל מגרסה 6, קוד שהוזרק בשיטה זו לא יתייחס לתוכן הדף, ומשכך, לא יתאפשר לו להשפיע על ה־DOM. ב[[גוגל כרום]] וב[[אינטרנט אקספלורר]] מגרסה 9 ומעלה, כאשר מדביקים כתובות כאלה בשורת הכתובת, הפרוטוקול (JavaScript:) מושמט מהכתובת המודבקת, ובכך מנטרל את השפעתו של הקוד.

הדבקת הקוד מהדוגמה הקודמת בשורת הכתובת ידביק את הקוד הבא –
<syntaxhighlight lang="JavaScript">
alert(document.cookie);
</syntaxhighlight>

עם זאת, במרבית הדפדפנים המתקדמים קיימים כלי פיתוח ייעודיים, בהם ניתן לבצע JavaScript manipulation בהיקף נרחב.

== יישומי JavaScript ==
{{הפניה לערך מורחב|ספריית JavaScript}}
בזכות הפופולריות שלה, JavaScript זכתה להרבה ספריות ומהדרים, מלבד השימוש כשפת תכנות וחישוב ובניית קוד פשוט להרצה בדפדפן [הנקרא ונילה], המאפשרים לבנות בעזרתה יישומים שונים. רוב היישומים נבנים ב־Node.js אך לפעמים מהודרים לקוד JavaScript רגיל על מנת להריץ אותם בדפדפנים.

לעבודה קלה עם ה-[[Document Object Model|DOM]] מוכרת הספרייה [[jQuery]].

לבניית אפליקציות [[World Wide Web|web]] [[קצה קדמי וקצה אחורי|front-end]] מוכרות הספריות [[Angular]], [[React]], Ember.js, [[Vue.js]], ו־Svelte.

לבניית אפליקציות למכשירים המריצים [[אנדרואיד (מערכת הפעלה)|אנדרואיד]] ו־[[iOS]] מוכרות הספריות ReactNative, ו־NativeScript שמהדרות קוד המתבסס על React ו־Angular בהתאמה לקוד הנקרא נייטיבי, כלומר אפליקציות הנראות כאילו נכתבו בשפות הנייטיביות לכל פלטפורמה, Java עבור [[אנדרואיד (מערכת הפעלה)|אנדרואיד]], ו־Objective-C עבור iOS. לעומתן מוכרת גם הספרייה ionic שמהדרת את ה-JavaScript לאפליקצייות היברידיות, הממנפות את הקוד לבניית תוכנות הנראות רגילות אך למעשה מבוססות web גם בזמן הריצה. תוכנות אלה עדיין מקבלות גישה לכלים השמורים ליישומונים נייטיביים כמו שימוש במצלמה. ספריות אלה לרוב מבוססות על תחביר הדומה ל-[[HTML]].

לבניית שרתי אינטרנט הפועלים בצורה א-סינכרונית ומבוססים על ניתוב, מוכרת הספרייה [[Express.js]]. ספרייה זו אינה מבוססת על HTML כברירת מחדל, אלא רק על JavaScript לבניית API מבוסס [[JSON]] לדוגמה, אך למעשה היא יכולה להגיש כל דבר, החל מקבצים וכלה ב־HTML בו מוזרק מידע. היא עושה שימוש בפרוטוקלי [[Hypertext Transfer Protocol|HTTP]] על מנת להעביר מידע מהלקוח ובחזרה.

לבניית תוכנות למחשבים עם מערכת הפעלה [[Microsoft Windows|Windows]], [[MacOS|macOs]], או [[לינוקס]] מוכרת הספרייה Electron שמאחורי הקלעים מתקינה סביבת ריצה ייעודית הנקראת [[כרומיום]] (שהיא גם הליבה של [[גוגל כרום]]) ומציגה דפי אינטרנט בתוכנות מחשב רגילות המקבלות גם גישה לפונקציות השמורות לתוכנות בלבד כמו שליטה מלאה על הקבצים ואפשרות התקנה.

== ייבוא קובצי JS ==

ניתן לכתוב JavaScript ישירות בתוך [[תגית HTML|תגית]] script ב־HTML, אולם גישה נפוצה יותר היא לייבא סקריפט מתוך קובץ נפרד, באמצעות הפרמטר src (קיצור של source) ב[[תגית]] script.
דוגמה:
<syntaxhighlight lang="html5">
<script type="text/javascript" src="filename.js"></script>
</syntaxhighlight>
כאשר filename.js הוא קובץ ה {{משמאל לימין|.js}} אליו מפנים.

קובץ ה־{{משמאל לימין|.js}} מכיל את כל הפקודות המופיעות בתוך התגית <syntaxhighlight lang="html4strict" inline class=nowrap><script></syntaxhighlight> ושהדפדפן יריץ.

כמו כן, קובץ JavaScipt יכול לייבא קבצים נוספים שאינם מוצהרים במסמך ה־HTML בצורתו ההתחלתית. לדוגמה:
<syntaxhighlight lang="JavaScript">
const myScript = document.createElement("script"); // יצירת אלמנט סקריפט חדש
myScript.type = "text/javascript"; // קביעת סוג הסקריפט
myScript.src = "filename.js"; // קביעת הקובץ שיש לייבא
document.head.appendChild(myScript); // הכנסת האלמנט למסמך, על־מנת להריץ אותו
</syntaxhighlight>
בדוגמה זו, ארבע שורות אלה, הכלולות באחד הסקריפטים הקיימים בדף, יוצרות אלמנט script חדש, המייבא את הקובץ "filename.js", ומוסיפות אותו למסמך ה־HTML (לסוף אלמנט ה־head של המסמך).

== ראו גם ==
* [[ספריית JavaScript]]
* [[node.js]]
* [[דף אינטרנט דינמי]]
* [[TypeScript]]

== קישורים חיצוניים ==
* {{אתר רשמי}}
{{מיזמים|ויקיספר=JavaScript}}
* [https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/JavaScript JavaScript] – באתר [[MDN Web Docs]] {{אנגלית}}
* [https://web.archive.org/web/20101207062624/http://sro.co.il/blog/?page=9 JavaScript Manipulation]
* [http://vlib.eitan.ac.il/javascript1/Tutorial/Lesson1/Lesson1_1.html מדריך ללימוד השפה], אתר אית"ן
* [http://webmaster.org.il/articles/js מדריך לימוד השפה], אתר וובמסטר
* [http://www.internet-israel.com/internet/נגישות/javascript-לא-פולשני-unobtrusive-javascript/ JavaScript לא פולשני] <small>מידע טכני</small>
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007551493605171|שפת תכנות מחשבים, JavaScript}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:JavaScript|*]]
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:שפות תכנות מונחות עצמים]]
[[קטגוריה:עיצוב אתרי אינטרנט]]
[[קטגוריה:פיתוח יישומי ווב]]
[[קטגוריה:ארצות הברית: המצאות]]