https://de.wikipedia.org/w/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=UnfacedmanWikipedia - Benutzerbeiträge [de]2025-11-23T11:15:52ZBenutzerbeiträgeMediaWiki 1.46.0-wmf.3https://de.wikipedia.org/w/index.php?title=Chasamba&diff=147276772Chasamba2010-10-11T10:21:00Z<p>Unfacedman: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:Hasmba_cover.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרך הכולל את ארבעת הספרים הראשונים בסדרה חסמב"ה]]<br />
'''חסמב"ה''' (ראשי תיבות של: '''ח'''בורת '''ס'''וד '''מ'''וחלט '''בה'''חלט) היא סדרת ספרי ילדים שכתב [[יגאל מוסינזון]], והוא מזוהה אסוציאטיבית עמה יותר מאשר עם כל יצירותיו למבוגרים. <br />
<br />
==סדרת חסמב"ה==<br />
הסדרה היא סיפור עלילות הגבורה של חבורת ילדים מ[[תל אביב]], אשר בתקופת הקמת המדינה סייעו לארגון ה[[הגנה]] במאבקו בשלטון [[המנדט הבריטי]]. לאחר קום המדינה, סייעו ל[[צה"ל]] במלחמתו באויבי ישראל.<br />
<br />
את הסדרה החל מוסינזון לכתוב בתחילת [[שנות ה-50]]{{תבנית:מקור}} (הראשון בסדרה היה "חסמב"ה או חבורת סוד מוחלט בהחלט"), והמשיך לכותבה עד סוף ימיו, כמעט מדי שנה נוסף לסדרה ספר חדש. את רעיון כתיבת חסמב"ה קיבל מוסינזון מבנו הבכור {{נזכור|עדו|95332}} (אשר נפל במלחמת יום כיפור), כאשר בנו ביקש ממנו להביא לו עוד [[טרזן]] ומוסינזון העדיף לכתוב משהו מקורי. <br />
<br />
את ההשראה לדמותו של ירון זהבי, מפקד חסמב"ה, קיבל מוסינזון מ[[ירון לונדון]], בנו של השחקן [[בצלאל לונדון]], שבביתו הרבה מוסינזון לבקר. שאר הדמויות - סגניתו של ירון, תמר ודמויות אחרות בחבורה, כגון אהוד השמן, מנשה התימני ועוזי הרזה עוצבו לפי ילדי קיבוץ [[נען]] שבו חי מוסינזון.<ref>קרן ארמון וערן בורוכוב [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=10831 גיבורים מאויירים בתרבות הישראלית]</ref><br />
מוסינזון המשיך בכתיבת הסדרה תקופה ארוכה (44 ספרים) לאחר 16 ספרים, שהה פרק זמן ניכר בחו"ל מסיבות שונות, וכשחזר גילה את [[מלון הילטון תל אביב|מלון הילטון]] שנבנה על מיקומה של המערה החשמלית. בשל שהייה ארוכה זו בחו"ל, חש מוסינזון כי גם דמויותיו הראשונות התבגרו והמשיך את סיפורם של ילדי חסמב"ה בילדים צעירים: יואב צור, שרגא השמן, ארנון הרזה, רחל היפה (סגנית המפקד), ברוך הממושקף ויוסי הקטן. ברבות הימים יופיע גם בספר בנם של ירון ותמר - אורי זהבי, אשר הינו אחד הסודות השמורים ביותר במדינה על מנת שלא ירעו לילד, יחטפו אותו וידרשו כופר מהוריו רמי המעלה (בבגרותם) בצה"ל. <br />
<br />
בכתיבת "חסמב"ה" באו לידי ביטוי יצירתיותו השופעת של מוסינזון וכוח המצאתו, שכן הוא משלב בספורים טכנולוגיה מתוחכמת ועלילה מורכבת, שכולה שזורה פטריוטיות ודאגה לחלש. <br />
את סדרת הספרים איירו מספר מאיירים, ביניהם: [[שמואל כץ (צייר)|שמואל כץ]] ואריה מוסקוביץ, הידוע בשם [[מ' אריה]], שאייר גם את [[קופיקו]] ו[[דנידין הרואה ואינו נראה|דנידין]].<br />
<br />
==חסמב"ה בקולנוע, בתיאטרון, ובטלוויזיה==<br />
חסמב"ה הפכה להיות נושא לסרטים. ב-[[1971]] יצא סרט הקולנוע "'''[[חסמב"ה ונערי ההפקר]]'''" בו [[שלמה ארצי]] גילם את ירון זהבי ו[[זאב רווח]] גילם את אלימלך זורקין. ב-[[1985]] יצא סרט הקולנוע "'''[[חסמב"ה ושודדי הסוסים]]'''" בו [[ספי ריבלין]] גילם את אלימלך זורקין. לקראת סוף [[1998]] עלה ה[[מחזמר]] "חסמב"ה" בו [[אקי אבני]] גילם את ירון זהבי לצד [[סנדי בר]] שגילמה את תמר.<br />
<br />
באוקטובר [[2010]] עלתה לשידור בערוץ [[הוט 3]] [[סדרת טלוויזיה]] בת 17 פרקים בשם "'''[[חסמבה דור 3]]'''" המספרת את סיפורה של החבורה כאשר הם זקנים, בני 70. בסדרה משתתפים שחקנים מפורסמים רבים, בין היתר [[עודד קוטלר]] מגלם את ירון זהבי המבוגר, ואילו [[ירון לונדון]] (שבהיותו נער שימש השראה ליגאל מוסינזון כשיצר את דמותו של ירון זהבי) - בתפקיד אורח כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]].<br />
<br />
==פרודיות על חסמב"ה==<br />
אחת מסדרות ה[[קומיקס]] שכתבו [[קובי ניב]] ו[[דודו גבע]] נקראה "'''חסמבא"ה במערות האף'''". חסמבא"ה - '''ח'''יידקים '''ס'''ודיים '''מ'''אוד '''ב'''תוך '''א'''לוף '''ה'''ארץ.<br />
<br />
לאחר מותו של מוסינזון, כתבה הסופרת [[שפרה האפרתי]] ספר בשם "לא תשווה" (ראה אור בהוצאת "תמוז") המציג את גיבורי חסמב"ה ככישלונות מזדקנים החיים על תהילת עברם. בשער האחורי של הספר נכתב: "שנים עברו מאז פעלה חבורת חסמבה בין נופי הארץ הנאבקת, ניצחה אויבים מסוכנים וסיכלה פעולות חבלה. שרידי החבורה, קשישים נטושים, זועמים ופגועים, מנסים להתאחד עכשיו להרפתקה אחרונה בהחלט." <br />
התיאור הפארודי של החבורה משמש ניגוד לתיאור ההירואי בסדרת הספרים המקורית. כך למשל מתואר המפקד האגדי ירון כגבר מזדקן והומוסקסואל, המכור לאלכוהול. אלמנתו של מוסינזון, חנה מוסינזון, ניהלה מאבק משפטי ארוך כנגד הסופרת בנסיון למנוע את הפצת הספר, בנימוק כי היצירה מפרה את [[זכויות יוצרים|זכויות היוצרים]] של בעלה, אך לבסוף, בשנת 2003 דחה בית המשפט את תביעתה ואישר את הפצת הספר.<br />
<br />
בתוכנית הלילה "[[שינויים בלוח המשדרים]]" של ערוץ 10 עם [[שרון טייכר]] ו[[ערן זרחוביץ']] שודר מערכון קבוע בשם "החמישייה האמיצה" המהווה פרודיה על חסמב"ה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[יגאל מוסינזון/ביבליוגרפיה|רשימת כל ספרי חסמב"ה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[אלי אשד]], '''מטרזן ועד זבנג - הסיפור של הספרות הפופולרית העברית''', הוצאת בבל, 2002, עמ' 103-84.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* אורי קציר, [http://ha-pinkas.co.il/?p=1344 מאמר על סדרת חסמב"ה] בכתב-העת המקוון, "הפנקס".<br />
* [http://www.hasamba.co.il/ אתר חסמב"ה].<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<references /><br />
<br />
[[קטגוריה:מותחנים עבריים]]<br />
[[קטגוריה:ספרי ילדים ונוער עבריים]]<br />
[[קטגוריה:סדרות ספרים]]<br />
[[קטגוריה:כוח המגן העברי בתרבות ובאמנות]]<br />
<br />
[[en:Hasamba]]</div>Unfacedmanhttps://de.wikipedia.org/w/index.php?title=Peschitta&diff=73390907Peschitta2010-04-20T15:43:37Z<p>Unfacedman: </p>
<hr />
<div>Die '''Peschitta''' (syrisch: „die Einfache“) ist eine [[Bibelübersetzung]] in die [[Syrische Sprache]] („Ostaramäisch“). Ihre ältesten Handschriften stammen aus dem 5. Jahrhundert, doch ihre Anfänge reichen in das 1. Jahrhundert zurück. Sie wird heute in der [[Syrisch-Orthodoxe Kirche von Antiochien|Syrisch-Orthodoxen Kirche von Antiochien]] und der [[Assyrische Kirche des Ostens|Assyrischen Kirche des Ostens]] verwendet.<br />
<br />
== Begriff ==<br />
Der Name stammt aus späteren Legenden des syrischen [[Christentum]]s, die die Peschitta auf König [[Salomo]] zurückführten. Seine Bedeutung ist ungewiss: Mit „einfach“ kann im Sinne des lateinischen ''vulgaris'' das allgemein Übliche, Gewöhnliche gemeint sein. Vielleicht sollte diese Übersetzung damit von auslegenden [[Paraphrase]]n, Mehrfachübersetzungen wie der [[Hexapla]] oder umfangreicheren [[Bibelkanon|Kanonici]] wie der [[Septuaginta]] unterschieden werden.<ref>Ernst Würthwein: ''Der Text des Alten Testaments'', 4. Auflage 1973, S. 86</ref><br />
<br />
== Alttestamentliche Bestandteile ==<br />
Die Peschitta übersetzt einige der jüdischen heiligen Schriften, die das [[Judentum]] um 100 als [[Tanach]] kanonisiert und die [[Alte Kirche]] seit 180 als [[Altes Testament]] bezeichnet und übernommen hatte, sehr ähnlich wie die ältesten palästinischen [[Targum]]im. <br />
<br />
Daraus schloss ''Arthur Vööbus'' 1958, den Übersetzern habe ein solches Targum vorgelegen, das seinerseits auf einem eigenständigen hebräischen Urtext beruhte. [[Ernst Würthwein]] nahm dagegen eine direkte jüdische Herkunft der Peschitta an, deren Anfänge er auf 40 bis 70 datierte. Denn vor dem [[Jüdischer Aufstand|jüdischen Aufstand]] herrschte in Syrien eine zum Judentum konvertierte Dynastie; für sie und ihre Anhänger sei diese Übersetzung nötig geworden. Andere Forscher führen die Peschitta auf [[Judenchristen]] der ersten Jahrhunderte zurück, die die [[Leviten|levitischen Gebote]] der [[Tora]] nachlässig übersetzt hätten, da sie sie nicht mehr befolgten. <br />
<br />
Auf jeden Fall wurde die Peschitta mehrfach und in den einzelnen Büchern sehr unterschiedlich überarbeitet. Die älteste Peschitta-Handschrift zum AT aus dem Jahr 464 enthält die Bücher [[1. Buch Mose|Genesis]], [[2. Buch Mose|Exodus]], [[4. Buch Mose|Numeri]] und [[5. Buch Mose|Deuteronomium]]. Spätere Handschriften glichen den Wortlaut immer stärker griechischen Übersetzungen an und zeigen besonders den Einfluss der Septuaginta. Der [[Codex Ambrosianus]] aus dem 6. oder 7. Jahrhundert enthält alle Schriften der Septuaginta.<ref>Ernst Würthwein: ''Der Text des Alten Testaments'', 4. Auflage 1973, S. 87f</ref><br />
<br />
== Neutestamentliche Bestandteile ==<br />
Die Peschitta des [[Neues Testament|Neuen Testaments]] soll im syrischen Raum bis 145, nach anderen Forschern jedoch erst nach 250 entstanden sein. Sie vereinte erstmals alle vier [[Evangelium|Evangelien]] in einem Buch. Auch andere [[altsyrische NT-Übersetzungen]] wie das ''evangelion da-mephareshe'' (Evangelium des Getrennten) enthielten diese, wurden aber in der syrischen Kirche nicht verwendet. Bis zur Eingliederung des syrischen Christentums in die byzantinische [[Reichskirche]] (ca. 325-400) galten dort nur das [[Evangelienharmonie|Diatessaron]] und die [[Paulusbriefe]] als kanonisch. Danach verdrängte die stärker am griechischen NT orientierte neutestamentliche Peschitta das Diatessaron. Bischof [[Rabulas]] (411-435) verschaffte ihr alleinige Geltung, indem er das Diatessaron verbrennen ließ. Lange Zeit galt er auch als ihr Verfasser.<br />
<br />
== Ausgaben ==<br />
*M. P. Weitzman (Hrsg.): ''The Syriac Version of the Old Testament.'' University of Cambridge Press, Oriental Publications, Cambridge 2005, ISBN 0521017467<br />
*Peshiṭta Institute of the University of Leiden (Hrsg.): ''Peshitta. The Old Testament in Syriac.'' Brill Verlag<br />
:Part I/1, 1977: ''Genesis-Exodus'', ISBN 90-04-05286-0<br />
:Part II/1a, 1982: ''Job'', ISBN 90-04-06342-0<br />
:Part II/2, 1978: ''Judges - Samuel'', ISBN 90-04-05873-7<br />
:Part II/3, 1980: ''Proverbs-Wisdom of Solomon-Ecclesiastes-Song of Songs'', ISBN 90-04-06065-0<br />
:Part II/4, 1980: ''The book of Psalms'', ISBN 90-04-06207-6<br />
:Part III/1, 1980: ''Isaiah'', ISBN 90-04-07766-9<br />
:Part III/3, 1993: ''Ezekiel'', ISBN 90-04-07314-0<br />
:Part III/4, 1993: ''Dodekapropheton - Daniel-Bel-Draco'', ISBN 90-04-06302-1<br />
:Part IV/2, 1998: ''Chronicles'', ISBN 90-04-10960-9<br />
:Part IV/3, 1973: ''Apocalypse of Baruch, 4 Esdras'', ISBN 90-04-03741-1<br />
:Part IV/6, 1972: ''Canticles or Odes, Prayer of Manasseh, Apocryphal Psalms, Psalms of Solomon, Tobit, 1 - 3 Esdras'', ISBN 90-04-03469-2<br />
:Part V/1, 1997: ''Concordance'', ISBN 90-04-10664-2<br />
<br />
== Literatur ==<br />
*P. B. Dirksen: ''An Annotated Bibliography of the Peshitta of the Old Testament.'' Monographs of the Peshitta Institute Leiden, Brill Academic Publications 1989, ISBN 9004090177 (englisch)<br />
*P. B. Dirksen, M. J. Mulder (Hrsg.): ''The Peshitta: Its Early Text and History. Papers Read at the Peshitta Symposium Held at Leiden, 30-31 August 1985.'' Monographs of the Peshitta Institute Leiden, Vol IV, Brill, 1988, ISBN 9004087699 (englisch)<br />
*Arthur Vööbus: ''Peschitta und Targumim des Pentateuchs. Neues Licht zur Frage der Herkunft der Peschitta aus dem altpalästinischen Targum.'' Etse, Stockholm 1958<br />
<br />
== Weblinks ==<br />
* [http://www.hum.leiden.edu/religion/research/peshitta-institute/introduction.html Peschitta-Institut Leiden]<br />
* [http://books.google.de/books?id=7zbIDEDnKAMC&printsec=frontcover&source=gbs_navlinks_s ''Peshitta. The Old Testament in Syriac''] (Leidener Ausgabe, Buchauszug online)<br />
<br />
== Einzelbelege ==<br />
<references/><br />
<br />
<br />
[[Kategorie:Bibelübersetzung]]<br />
[[Kategorie:Christlicher Orient]]<br />
[[Kategorie:Literatur (Syrisch)]]<br />
<br />
[[arc:ܡܦܩܬܐ ܦܫܝܛܬܐ]]<br />
[[ca:Peshitta]]<br />
[[cs:Pešita]]<br />
[[el:Πεσίτα]]<br />
[[en:Peshitta]]<br />
[[es:Peshitta]]<br />
[[fr:Peshitta]]<br />
[[he:פשיטתא]]<br />
[[it:Peshitta]]<br />
[[ja:ペシタ訳]]<br />
[[kk:Пешитта]]<br />
[[nl:Pesjitta]]<br />
[[pl:Peszitta]]<br />
[[pt:Peshitta]]<br />
[[ru:Пешитта]]<br />
[[sl:Pešita]]<br />
[[sv:Peshitta]]</div>Unfacedman