Wikipedia - Benutzerbeiträge [de]

Gary Goldstein

2019-06-09T14:48:55Z

EranBot: בקרת זהויות

{{אמן
| שם = גרי גולדשטיין
| שם בשפת המקור =
| תמונה =
| תאריך לידה = 1950
| מקום לידה = [[נאשוויל]], [[טנסי]], [[ארצות הברית]]
| תחום יצירה =
| משפיעים =
}}
'''גרי גולדשטיין''' (נולד ב[[נאשוויל]] שב[[טנסי]] ב-[[1950]]) הוא [[אמן (תרבות)|אמן]] [[ישראלי]] ומורה לאמנות. עבודותיו בציור, רישום וספרים מטופלים הוצגו בתערוכות מוזיאליות, ונכללות בין השאר באוספי [[מוזיאון תל אביב לאמנות|מוזיאון תל אביב]], [[מוזיאון ישראל]], [[מוזיאון ויקטוריה ואלברט]] ו[[גלריית טייט]] ב[[לונדון]] ו[[המוזיאון לאמנות מודרנית]] ב[[ניו יורק]].

==ביוגרפיה==

גולדשטיין הוא בן ל[[ניצולי השואה|ניצולי שואה]] אשר היגרו ל[[ארצות הברית]] לאחר [[מלחמת העולם השנייה]]. הוא גדל ב[[הרטפורד]] שב[[קונטיקט]].

גולדשטיין הוא מוסמך M.F.A מטעם [[מכון פראט]] לאמנות ב[[ניו יורק]]. הוא מושפע מ[[פופ-ארט]], מ[[סוריאליזם]], מ[[דאדא]] ומכתבי יד מאויירים, ויוצר מערכים דמויי [[קומיקס]], פרסומות וכרזות [[קולנוע]].

גולדשטיין [[עלייה לארץ ישראל|עלה לישראל]] ב-1977. בתחילה היה חבר קיבוץ [[אפיקים]]. בתקופת מגוריו בקיבוץ ייסד את מגמת האמנות ב[[תיכון בית ירח]]. ב-[[1981]] עבר ל[[ירושלים]] והתגורר בשכונת [[רחביה]], וב-[[2011]] עבר ל[[תל אביב-יפו|תל אביב]].

מאז, משמש גולדשטיין כמרצה ב-[[HIT מכון טכנולוגי חולון]] וב[[בית הספר לאמנות קלישר]].

==תערוכות==
* "חדשות טובות, הגורמות לאושר", [[מוזיאון ינקו דאדא]]
* 2010, "אירועים נקודתיים" (עם [[רונית אגסי]]), [[מוזיאון תל אביב]]
* 2015, תערוכת יחיד, [[מוזיאון חיפה לאמנות]]. אוצרת: [[סבטלנה ריינגולד]]

==פרסים==
* 1980 - פרס "[[סיטה דה פאריס|סיטה דה פריז]]", משרד החינוך, פריז, צרפת.
* 1990 - [[קרן ירושלים]], מלגה לפרסום ספר.
* 2007 - [[פרס מפעל חיים]], משרד המדע התרבות והספורט.
* 2015 - [[פרס אריק איינשטיין]] ליוצרים ותיקים, משרד התרבות והספורט.

==קישורים חיצוניים==
*{{אתר רשמי|http://www.gary-goldstein.com/|גרי גולדשטיין|אנגלית||||||}}
*[http://journal.bezalel.ac.il/he/protocol/article/3100 גרי גולדשטיין, אמן סדרתי], באתר בצלאל, כתב עת לתרבות חזותית וחומרית, גיליון 15 - קומיקס וקריקטורה, ינואר 2010
*{{הארץ|אלי ערמון אזולאי|ביקור בסטודיו של גרי גולדשטיין: אוהב להיות בבית|1.3302835|20 באוגוסט 2010}}
*[http://www.hma.org.il/%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA/2762/%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%AA_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93_-_%D7%92%D7%A8%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F תערוכת יחיד - גרי גולדשטיין], באתר מוזיאון חיפה
* שוקי טאוסיג, [http://maarav.org.il/archive/classes/PUItem79c7.html?lang=HEB&id=1029 ראיון עם גרי גולדשטיין באתר מארב], 12 בנובמבר 2007

{{קצרמר|אמנות}}

{{מיון רגיל:גולדשטיין, גרי}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1950]]
[[קטגוריה:ציירים ישראלים]]
[[קטגוריה:מורים לאמנות ישראלים]]
[[קטגוריה:עולים בשנות ה-1970]]
[[קטגוריה:רחביה: אישים]]

Nurit Hirsh

2017-06-10T21:57:12Z

EranBot: בקרת זהויות

{{מוזיקאי
| סיווג = פזמונאי
|שם=נורית הירש
|תמונה=[[קובץ:Nurit Hirsh.jpg|250px|נורית הירש]]
|כיתוב=
|שם לידה=
|תאריך לידה=[[13 באוגוסט]] [[1942]]
|תאריך פטירה=
|מקום לידה=[[תל אביב]], [[ישראל]]
|מוקד פעילות={{דגל|ישראל||+}}
|מקום פטירה=
|שנות פעילות=
|סוגה=[[זמר עברי]]
|סוג קול=
|עיסוק=[[מוזיקאי|מוזיקאית]], [[מלחין|מלחינה]], [[מנצח|מנצחת]], [[מעבד|מעבדת]], [[פסנתרן|פסנתרנית]]
|כלי נגינה=[[פסנתר]]
|חברת תקליטים=
|שיתופי פעולה בולטים=
|אתר אינטרנט=
|חברי ההרכב=
|חברים לשעבר=
}}
'''נורית הירש''' (נולדה ב-[[13 באוגוסט]] [[1942]], ל אב [[ה'תש"ב]]) היא [[מוזיקאי]]ת, [[מנצח|מנצחת]], [[עיבוד מוזיקלי|מעבדת]], [[פסנתרנית]] ו[[מלחין|מלחינה]] [[ישראל]]ית. כלת [[פרס ישראל]] בתחום ה[[זמר עברי|זמר העברי]] לשנת [[ה'תשע"ו]]. הלחינה למעלה מ-1,600 שירים.

== ביוגרפיה ==
[[קובץ:Gaon Jordana Nurit.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יהורם גאון]], נורית הירש ו[[ירדנה ארזי]] בעת הקלטת הדואט "אדם אחר", 1988]]
[[קובץ:Nurit.JPG|ממוזער|250px|נורית הירש ו[[שרהלה שרון]]]]
נורית הירש נולדה וגדלה ב[[תל אביב]], לזוג הורים שעלו לישראל ממזרח [[אירופה]] והשתלבו היטב בארץ. אביה הילל, היה [[זמר אופרה]] שפתח בית מסחר לעטים נובעים, ואמה לאה הייתה [[עורך דין|עורכת דין]]{{הערה|{{מעריב השבוע|יעקב בר-און|נורית הירש מספרת על 20 התחנות החשובות בחייה|16 באפריל 2014|זיהוי=pn6Vq{{=}}L&0r9VQ{{=}}FFHKJ}}}}. היא סיימה את [[בית ספר תיכון|לימודיה התיכוניים]] ב[[עירוני א']] בעיר. מגיל צעיר עבדה כפסנתרנית בתיאטרון "[[החמאם]]" ביפו, בתיאטרון "[[הבימה]]" ובסטודיו לבלט, וליוותה בנגינה [[זמר]]ים של [[האופרה הישראלית]] ואת [[רביעיית מועדון התיאטרון]].

את [[שירות בצה"ל|שירותה הצבאי]] עשתה ב[[להקת גייסות השריון]] וב-[[1962]] השתתפה בתוכניתה החמישית של הלהקה "זמר לשריון". לאחר שחרורה מהצבא, החלה בהלחנת שירים.

הירש היא בוגרת [[האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים|האקדמיה למוזיקה ע"ש רובין]] במגמה לפסנתר, שם למדה [[פסנתר]] אצל [[אלכסנדר בוך]], [[הלחנה]] אצל [[מרדכי סתר]], [[יחזקאל בראון]] ו[[יצחק סדאי]], [[ניצוח]] אצל [[לסלו רוט]] ו[[תזמור]] אצל [[נועם שריף]]. בנוסף, ניגנה בכיתתו של [[עדן פרטוש]] [[מוזיקה קאמרית]] ולמדה גם לנגן ב[[קלרינט]] אצל [[יעקב ברנע]]. לאחר מכן, יצאה הירש ללימודים ב[[ארצות הברית]], שם למדה הלחנה בניו יורק והשתלמה בהלחנה ב[[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]], בתחומי מוזיקה לסרטים ו[[מוזיקה אלקטרונית]].

הירש הייתה נשואה בעבר לאיש העסקים יורם רוזנפלד, בנו של העיתונאי [[שלום רוזנפלד]]. לזוג שני ילדים: רותי רוזנפלד, זמרת אופרה המתגוררת ב[[גרמניה]], ודני רוזנפלד, אשר נחשב לאחד מגדולי נגני החצוצרה בג'אז הישראלי והעולמי ומתגורר ב[[ארצות הברית]]. בן זוגה הנוכחי של הירש הוא משה לינדן. השניים מתגוררים ב[[תל אביב]].

=== יצירתה ===
שירה הראשון שהתפרסם היה "פרח הלילך", שהלחינה ב-[[1965]] למילותיו של [[אורי אסף]]. השיר הוקלט לראשונה על ידי [[שלישיית שריד]]. שיר זה התפרסם לאחר מכן בביצוע הזמרת [[חוה אלברשטיין]], שהקליטה אותו לאלבומה הראשון מ-[[1967]]. שירה המצליח השני היה "כחולה כחלום" שבשנת 1965 ביצעה [[שלישיית גשר הירקון]] בתוכניתה השנייה.

בין כותבי המלים עמם הרבתה הירש לשתף פעולה, נמנה [[אהוד מנור]]. היא הלחינה את שיריו "הבתים שנגמרו ליד הים", "[[בשנה הבאה]]", "[[ללכת שבי אחרייך]]" ועוד עשרות שירים שהפכו ללהיטים גדולים. גם עם [[יורם טהרלב]] יצרה הירש להיטים גדולים כמו "מלאך מסולם יעקב" ([[להקת הנח"ל|צוות הווי נח"ל]]), "בפרדס ליד השוקת" ([[יהורם גאון]]), "אתה לי ארץ" ([[ירדנה ארזי]]) ו"חשמל בכפות ידיך" ([[רותי נבון]]). הזמרת [[אילנית]] הירבתה לבצע את שיריה של הירש, בהם היו "אל הדרך", "אהבתה של תרזה דימון", "כבר אחרי חצות", "ושוב איתכם" ו"נחמה".

הירש הגיעה להשגים עולמיים כאשר שיריה זכו להצלחה ב[[אירוויזיון]]. ב[[אירוויזיון 1973]], כאשר השתתפה ישראל לראשונה באירוויזיון, היא יוצגה בשיר "[[אי שם]]" שהלחינה הירש למלותיו של אהוד מנור ובוצע על ידי [[אילנית]]. השיר הגיע למקום הרביעי כשהירש עצמה [[מנצח]]ת על ה[[תזמורת]] שלוותה את השיר. זו הייתה גם הפעם השנייה (הראשונה הייתה המנצחת השוודית באותה שנה) שאישה ניצחה על תזמורת האיריוויזיון. שיא הצלחתה באירוויזיון היה ב[[אירוויזיון 1978]], כשישראל זכתה במקום הראשון עם ביצועו של הזמר [[יזהר כהן]] לשיר "[[אבניבי]]", למלותיו של מנור וללחן של הירש. בעקבות הזכייה תורגם השיר לשפות נוספות והיה ל[[להיט]] עולמי.

הירש פעלה גם בתחום הזמר ה[[יהדות|יהודי]]-מסורתי. לחנה ל"עושה שלום במרומיו" נכתב במקורו ל[[פסטיבל הזמר החסידי]] הראשון, שנערך ב-[[1969]], אולם ב[[בית כנסת|בתי כנסת]] ובקהילות יהודיות רבות בחרו מאז להכליל אותו כלחן [[תפילה]].

הירש הלחינה נעימות ופזמונים למספר [[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]] ישראלים, כשהבולטים ביניהם היו "בלדה לשוטר", שיר הנושא של הסרט "[[השוטר אזולאי]]" של [[אפרים קישון]], שבוצע על ידי [[אושיק לוי]] ו"תני לי יד", שיר הנושא של הסרט "[[מאחורי הסורגים]]" בביצועו של [[בועז שרעבי]]. הירש כתבה גם את הלחנים ל[[מחזמר]] "[[סאלח שבתי]]", אף הוא של אפרים קישון, בתיאטרון "[[הבימה]]". אחד השירים במחזמר, "אח יא ראב", הפך ללהיט גדול שהושר על ידי כוכב ההצגה, [[זאב רווח]]. הירש הלחינה גם פתיחים ל[[תוכנית טלוויזיה|תוכניות טלוויזיה]] - ביניהם זה של הסדרה "[[קרובים קרובים]]".

היא תרמה להיטים גם ל[[להקה צבאית|להקות הצבאיות]] בהם: "לצפון באהבה", "לאחד החיילים", "רק בישראל", "אל הנחל" ו"בוא בשלום".

הירש הלחינה גם שירי ילדים רבים, חלקם ל[[פסטיבל שירי ילדים]] ול[[פסטיגל]]. בין הנודעים מביניהם ניתן למנות את "ברבאבא" ו"אני ג'ינג'י" בביצוע [[ציפי שביט]] וכן את "הדרך אל הכפר" ו"חלקת אלוהים" בביצוע [[רבקה זוהר]]. [[חוה אלברשטיין]] ביצעה חלק משירי הילדים של הירש ובייחוד נודעו שיריה "מקהלה עליזה", למילותיה של [[לאה נאור]] ו[[עץ הכוכבים]] ה[[יידיש|יידי]] במקור. הירש הלחינה גם פתיחים לתוכניות טלוויזיה לילדים כמו "[[פרפר נחמד]]", "[[הבית של פיסטוק]]" ו"[[דלת הקסמים]]". בשנת [[1992]] הפיקה הירש יחד עם [[מיכל חזון]] קלטת וידאו עם שירי משחק וריקודים לילדים בשם "דיג דיג דוג". הקלטת זכתה להצלחה גדולה כשנמכרה במאות אלפי עותקים, ועל פיה הועלה מופע לילדים שזכה גם הוא להצלחה. הירש וחזון הפיקו בהמשך עוד שלוש קלטות המשך בשם זה. ב-2016 הוקדש מופע הילדים "[[מותק של פסטיבל]]" לשירי הילדים שלה.

נורית הירש מרבה להופיע כ[[זמר]]ת עם שיריה במקומות שונים, ומוכיחה את עצמה גם כאישיות בימתית כשהיא שרה עם הקהל ומלווה את האירועים בנגינה ב[[פסנתר]].

ב-[[2014]] הלחינה הירש שיר לפסוקי [[דבורה הנביאה#שירת דבורה|שירת דבורה]] עבור [[טקס הדלקת המשואות]] של [[יום העצמאות]] ה-66 למדינת ישראל, שהיה בסימן "זמן נשים". השיר בוצע על ידי [[אסתר רדא]] ותזמורת [[סימפונט רעננה]] בניצוחו של [[דוד זבה]]. בשיר השתתפו גם נגני [[חיל החינוך והנוער]], מקהלת זמר לך מ[[הרצליה]], מקהלת שירן מ[[רמת השרון]], ומקהלת רון מ[[חולון]].

ב-2016 זכתה הירש ב[[פרס ישראל]] עבור תרומתה לזמר העברי ולאומנות עממית.{{הערה|{{נענע10|חדשות nana10|נורית הירש ודורון אלמוג קיבלו את פרס ישראל|1188674|12 במאי 2016||news}}}}

==ספרים==
* נורית הירש ואהוד מנור - 50 להיטים - ידיעות אחרונות וספרי חמד - 1969
* נורית הירש - רק בינתיים - משכל - ידיעות אחרונות וספרי חמד - [[1990]]
* נורית הירש - ללכת שבי אחרייך - ידיעות וספרי חמד - [[1999]]
* נורית הירש - מקהלה עליזה-משכל - ידיעות אחרונות וספרי חמד - [[2007]]

==אלבומים==
* זמר שכזה - השירים היפים של נורית הירש - [[1982]]
* נורית הירש - נורית הירש - 1992
* נורית הירש - בעקבותייך - [[1997]]
* אילנית ונורית הירש - הנה ימים באים - [[2003]]
* נורית הירש - המיטב - [[2006]]
* נורית הירש - מקהלה עליזה - 2007

==הוקרה==
נורית הירש זכתה במספר פרסים, וביניהם:
* פרס [[אקו"ם]] ב[[הלחנה]] בתחום [[זמר עברי|הזמר העברי]] - [[2001]]
* אשת השנה מ[[ליונס]] ישראל - 2006
* פרס על מפעל חיים מ[[אוניברסיטת בר-אילן]] - 2006
* [[פרס רוזנבלום]] על [[מפעל חיים]] - 2014
* [[פרס ישראל]] בתחום [[הזמר העברי]] - [[2016]]
ב[[פסטיבל עין גב]] בשנת [[2017]] התקיים מופע הצדעה לנורית הירש.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Nurit Hirsh|שם ויקישיתוף=נורית הירש}}
* [http://www.nurit-hirsh.com נורית הירש] - אתר האינטרנט הרשמי של היוצרת
* {{שירונט|מספר=714|שם=נורית הירש}}
* {{ynet|נורית הירש|נורית הירש והיהדות|3439552|20 באוגוסט 2007}}
* {{nrg|[[יובל אברמוביץ']]|ושוב אתכם: נורית הירש בפרק ב'|760/967|19 ביולי 2008||47|1}}
* {{ynet|רז שכניק|מנצחת|4795728|28 באפריל 2016}}
* {{מחוץ לזמן|a87wuLOVV-Q|כלת פרס ישראל נורית הירש|8.5.16}}
* נתן שחר, {{אנצ נשים יהודיות|hirsch-nurit}}
{{פרופילי מוזיקאים}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:הירש, נורית}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:זוכי פרס אקו"ם]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ישראל לזמר עברי]]
[[קטגוריה:זוכי פרס רוזנבלום]]
[[קטגוריה:חברי להקת גייסות השריון]]
[[קטגוריה:מוזיקאים ישראלים]]
[[קטגוריה:מלחיני פסקולים ישראלים]]
[[קטגוריה:מעבדים מוזיקליים ישראלים]]
[[קטגוריה:מלחינים יהודים]]
[[קטגוריה:מלחינים ישראלים]]
[[קטגוריה:מנצחי מקהלות ישראלים]]
[[קטגוריה:מנצחים ישראלים]]
[[קטגוריה:מנצחים יהודים]]
[[קטגוריה:פסנתרנים ישראלים]]
[[קטגוריה:פסנתרנים יהודים]]
[[קטגוריה:תל אביב: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תיכון עירוני א' (תל אביב)]]
[[קטגוריה:זוכות פרס ישראל]]

Raphael Eliaz

2015-09-23T05:38:24Z

EranBot: בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-שנות הששים +שנות השישים)

[[קובץ:רפאל אליעז.jpg|250px|ממוזער|שמאל|רפאל אליעז]]
'''רפאל אליעז''' ([[תרס"ה]], [[1905]], [[סופיה]] – [[י"ט בסיוון]] [[תשל"ד]] [[1974]], [[רעננה]]) היה [[סופר]] [[משורר]], [[עורך]] ו[[מתרגם]] [[ישראלי]], חתן [[פרס טשרניחובסקי]] לתרגום.

החל לפרסם שירים ב[[בולגרית]] בהיותו בן 17. [[העלייה השלישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] בשנת [[1923]]. עבד ב[[חקלאות]] וב[[בנייה|בניין]] ולאחר מכן כפקיד. עבר לכתיבה ב[[עברית]]. שירו הראשון נתפרסם בשנת [[1932]] ב[[כתב עת ספרותי|כתב העת הספרותי]] "[[כתובים (כתב עת)|כתובים]]" בעריכת [[אברהם שלונסקי]] ו[[אליעזר שטיינמן]]. ספר שיריו הראשון, "שמש בדרכים", יצא לאור בשנת [[1939]]. משנת [[1943]] ואילך עבר לעבוד לפרנסתו בתחומי היצירה הספרותית, עריכת עתונים, תרגום ו[[דרמטורגיה]].

יצירתו התפרשה על פני תקופה ארוכה ועל פני ז'אנרים רבים, משירה לירית ופואמות ועד לבלדות ולשירי זמר (שהשתרשו כשירי עם ארצישראליים); משירים לילדים ועד למחזות מקוריים, ביניהם "החתן השמיני" ו"הנסיכה ליאור" (האחרון – מחזה לילדים). יצירתו הידועה ביותר לילדים היא "הבובה זיוה" שכתב למחזה [[בובטרון]] שמככבת בו בובה, מעשה ידיו של דוד בן שלום (הונזו). שיריו שהולחנו על ידי מלחינים ישראלים כוללים את "הרועה הקטנה", שהלחין [[משה וילנסקי]] והפך להיות [[ריקודי עם|ריקוד עם]] ידוע, "זמר אהבה לים" שהלחין [[סשה ארגוב]] ו"עמק" ("פלדה כחולה") שהלחין [[מרק לברי]].

תרגם לעברית ממחזותיהם של [[פדריקו גרסייה לורקה]] ושל [[ויליאם שייקספיר]].

==קורות חייו==
אביו של רפאל אליעז, נסים אליאס (וִיֶינְסקי),{{הערה|נקרא גם "ויינסקי" (ב[[בולגרית]]: 'מן העיר [[וינה]]') מפני שגר שנים רבות בווינה, והתמחה שם בתפירת בגדי ילדים. שמה של העיר הוסיף ככל הנראה ליוקרתו. (כך ע"פ: רפאל אליעז, '''שירים''', [[ספרית פועלים]], 1976, עמ' 31.}} היה מראשוני החייטים לילדים בבולגריה. רפאל, שנקרא בבולגריה רודולף, ובפי מכריו – רודי, היה הבן הבכור במשפחה (אחיו – ויקטור וזקו ואחותו – רוזה). שנות ילדותו הראשונות עברו עליו ברחוב פוזיטנו, שנתכנה גם בשם "הרובע היהודי", ושימש בעתיד כרקע וכשם למחזור שירים שכתב על ילדותו. את לימודיו היסודיים סיים בבית-ספר יהודי בעיר. הוא היה תלמיד חרוץ, אך יחסו לעברית היה שלילי בעטיו של המורה לעברית שהתייחס אליו בגסות. אליעז למד שנתיים ב[[גימנסיה]] הקלאסית של סופיה, אך עזב בשל הערה [[אנטישמיות|אנטישמית]] של אחד המורים. הוא החל לטפח חלומות על [[עלייה לארץ ישראל]] וכתב בבולגרית שיר על החלום הציוני. לאחר [[הכשרה חקלאית]] בחווה הציונית ב[[גורנה-באניה]] (כפר נופש הסמוך לסופיה), עלה עם משפחתו ארצה, ועבד במשך שלוש שנים בבניין ובחקלאות ב[[פתח תקוה]], ב[[ראשון לציון]] וב[[תל אביב]]. חבריו בקבוצת ההכשרה הקימו את המושב [[בית חנן]], אך הוא לא נמנה עמהם מפאת המחסור באמצעים כספיים למימון חלקו ברכישת חלקה. בשנת 1926 התקבל לעבודה כפקיד במחלקת הארכיון ב[[בנק אפ"ק]] בתל אביב. מחמת המצוקה הכלכלית שבה המשפחה לבולגריה, אך הוא ואחיו ויקטור נשארו בארץ. שלוש שנים אחר כך, והוא בן 24 נשא לאישה את פולה (לבית כהנא), [[אגרונום|אגרונומית]] במקצועה, שעלתה מפולין. הזוג התגורר ברמת-גן, ושנתיים לאחר מכן נולד בנם הבכור, [[אורי אליעז|אורי]], לימים [[פסל (מקצוע)|פסל]], [[צייר]] וצייר [[תפאורה|תפאורות]].

בשנת [[1932]] שבה משפחתו לארץ והתיישבה בתל אביב. שלוש שנים לאחר מכן נולד בנו השני, {{נזכור את כולם|510357|אמנון}} (שנפל ב-1982 ב[[מלחמת לבנון הראשונה]], בה השתתף כ[[סמח"ט]]). ב-[[1942]] פרש אליעז מעבודתו בבנק, שם הגיע לעמדת ניהול, והתקבל לעבודה כפקיד במחלקת האספקה ב"[[ספרית פועלים]]", ובמקביל החל לתרגם מחזות. בשנה שלאחריה, עם ייסוד העיתון "משמר" התקבל לעבודת עריכה בעיתון והחל לפרסם בו שירים. ב-[[1947]] התמנה אליעז לעורך הראשון של "[[משמר לילדים]]", בו פרסם שירים וסיפורים לילדים, מקוריים ומתורגמים. בין השנים 1948-1951 ערך את הדף הספרותי של "[[על המשמר]]", אך פעילותו הספרותית לא פחתה בשל עומס העבודה, אלא דווקא הלכה והתרחבה.

בשנת [[1951]] שינה אליעז כיוון: התפטר מ"על המשמר" והתקבל לעבודה ב"[[הבימה]]" כמתרגם. בשנת [[1953]] הוזמן על ידי הבמאי והמנהל [[יוסף מילוא]] לשמש כמתרגם, כחבר ועדת הרפרטואר וכעורך התרגומים של [[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]]. באמצע [[שנות ה-50|שנות החמישים]] של המאה העשרים נסע לספרד ללמוד שפה וספרות ספרדית באוניברסיטת [[סלמנקה]] ב-[[1960]] הוזמן על ידי יוסף מילוא לשמש כדרמטורג ומרכז ועדת הרפרטואר ב[[תיאטרון חיפה|תיאטרון העירוני]] החדש שהקים בחיפה.

{{ערך מורחב|רצח פולה אליעז}}
שמו של רפאל אליעז היה כרוך באירוע טרגי שהסעיר את המדינה בראשית שנות השישים. צעירה בשם עליזה פאנו הועמדה לדין בפני בית המשפט המחוזי בחיפה ב-[[1 באפריל]] [[1961]] באשמת [[רצח]] באמצעות הרעלה של אשת המשורר פולה אליעז, בכך שהכניסה רעל לכוס מיץ שמזגה לה. במשפט נתברר כי הנאשמת, שהייתה במשך ארבע שנים מאז [[1956]] המאהבת של המשורר, רצחה את אשת המשורר מתוך קנאה, זאת למרות שהנאשמת הייתה נשואה כבר לגבר אחר. טענת אי שפיות שהעלו עורכי הדין של הנאשמת נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי והיא נדונה למאסר עולם. [[בית המשפט העליון]] דחה את ערעורה. עליזה פאנו נשלחה לכלא ובעלה התגרש ממנה. בשנת [[1967]] קיבלה [[חנינה]] מנשיא המדינה עקב מצבה הנפשי ויצאה לחופשי.

שנה לאחר רצח אשתו התחתן רפאל אליעז בשנית, עם דבורה (לבית סופר), ממנה נולדו לו עוד שני בנים, יוחאי ו[[ניסים אליעז|ניסים]] (לימים [[גיטריסט]] להקת [[סאבווי סאקרס]]). ב-1967 הוצע לו על ידי תיאטרון "אהל", שנקלע לקשיים, לכהן כמנהל אמנותי, בתקווה שדרמטורג ומתרגם מנוסה כמותו יצליח לחלצו מקשיו. הוא נענה בחיוב, אך תקווה זו התבדתה.

ב-1968 עבר רפאל אליעז להתגורר ביפו העתיקה. ב-[[1973]] עבר אירוע מוחי ונפטר כעבור שנה. הוא נקבר ב[[בית העלמין הדרום (בת ים)|בית העלמין הדרום בחולון]].

==יצירתו==
כבר בעת לימודיו בגימנסיה הקלאסית של סופיה, התגלה רפאל אליעז כבעל כישרונות של [[פוליגלוט]] וכאוהב נלהב של הספרות הקלאסית ובעיקר של מחזות שקספיר. לדברי מכריו, באותה עת "שקספיר לא ירד מדל שפתיו". ביכורי שיריו בבולגרית התפרסמו בעיתון הגימנסיה ובכתב-העת האוונגארדי "היפריון" (העורכים: המשוררים – טודור טרייאנוב ולודמיל סטויאנוב וכן מ. י. דניאל, בעתיד הבמאי שיעלה לארץ ויבים הצגות ב"[[המטאטא]]" וב"[[האהל]]"). קשרי ידידות נוצרו בינו ובין המשורר הבולגרי הנודע ניקולאי חרלקוב, שהציג לפניו את השירה המודרנית.

אף כי החל לכתוב שירים בעברית כבר בשנת [[1927]], כפי שמעידים כתבי היד המעטים ששרדו בעזבונו, רק ב-1932 התפרסמו ביכורי שיריו בעברית ("שרעפים ואש", "תפילתי לשמש") בגיליון ערב פסח של "[[כתובים]]", כתב העת של המשוררים המודרניסטיים העבריים. שנה אחר כך, עם ייסודה של קבוצת הסופרים "יחדיו", הצטרף אליה אליעז ופרסם שירים בשבועונה "טורים" ואחר כך ב"עתים". הוא היה מקורב ל[[אברהם שלונסקי]] וחש קרבה והערצה ל[[נתן אלתרמן]]. וב-1939 – הופיע ספר שיריו הראשון "שמש בדרכים".
ב-1942 החל לתרגם מחזות, והקומדיה "טופז" מאת [[מרסל פניול]] בתרגומו מצרפתית הועלתה בתיאטרון "המטאטא". בשנה שלאחריה, והחל לפרסם שירים בעתון "משמר" בו עבד באותה עת. כעבור שנה יצא לאור תרגומו לספרו של [[אירווינג סטון]] "הספן על גבי הסוס", ושנה לאחר מכן הופיעו ראשוני תרגומיו לשירי [[לורקה]] ב"משמר" ([[1944]]). שנת [[1946]] הייתה פורייה במיוחד: בשנה זו ראה אור ספר שיריו השני, "אהבה במדבר", ותרגומו לספרו הפופולרי של [[ג'ון סטיינבק]], "[[הפוני האדום]]".

בהיותו עורך העתון "משמר לילדים" פרסם שירים וסיפורים לילדים, מקוריים ומתורגמים. בין השנים 1948-1951 ערך את הדף הספרותי של "על המשמר", אך פעילותו הספרותית לא פחתה בשל עומס העבודה, אלא דווקא הלכה והתרחבה. תיאטרון "אהל" הציג בשנת 1949 את המחזה "יום מנוחה" מאת המחזאי ב. [[קטאייב]] בתרגומו של אליעז, והוא שקד על תרגום "[[מעיין הכבשים]]" מאת [[לופה דה וגה]], שהועלה בתיאטרון "הבימה" ב-1951. בזכות שליטתו בספרות האירופית הקלאסית והמודרנית ובשל כשרונותיו הלשוניים המגוונים, התקבלו תרגומיו בהערכת והוא נעשה במהרה לאחד המתרגמים הבולטים של הבמה העברית. ב"הבימה", ב"קאמרי" וב"אהל" הועלו תרגומיו למחזות של שקספיר, [[ברכט]], [[מולייר]], לורקה, לופה דה-וגה ואחרים.

לאחר נסיעתו ללימודים בספרד, הופיע ב-[[1958]] ספר תרגומי לורקה, "רומנסרו צועני", שצבר פופולריות רבה. ההערכה לעבודתו כמתרגם באה לידי ביטוי בסוף שנות החמישים עם הענקת פרס טשרניחובסקי ([[1959]]) לתרגומיו למחזות שקספיר, מחזות לורקה ושיריו, ול"מעין הכבשים" ללופה דה-וגה.

בשנת [[1968]] החל להתקין לדפוס את שיריו, ומסר כרך אחד, "תיבת העדיים", להוצאת "ספריית פועלים", אולם הספר לא הופיע בחייו.

שנתיים אחר מותו הופיעו כל שיריו בחמישה כרכים (בעריכת [[חיים נגיד]], בתוספת מבוא וביבליוגרפיה). שיריו הליריים ומחזור גדול של בלאדות נאספו בכרכים הראשון והשני, "תיבת העדיים" ו"החייט הכחול". ב"ראמון", הכרך השלישי, נכללו עשר פואמות. הכרך הרביעי, "שירי יפו", הכיל מחזור גדול של שירים ליריים קצרים ("רצינו קן על עץ הדעת"), מחזור פואמות המוקדשות לסביבת גידולו של המשורר ("תמונות מרחוב פוזיטנו"), והמחזור "שירי יפו". שירים אלה נכתבו לאחר שעבר להתגורר ביפו, ומדי יום היה יושב ליד שולחן עבודתו וכותב שיר חדש, כעדות של מקורביו.

==דעת הביקורת==
חרף עושרה וגיוונה, יצירתו המקורית לא זכתה לאותו הד ולאותה אהדה שמהם נהנו תרגומיו. כבר עם הופעת ספרו הראשון "שמש בדרכים", הביעה הביקורת הסתייגות, והצביעה על קרבתו היתירה מדי לשירת אלתרמן. נעלמה מן המבקרים העובדה שהקצבים, הפרוזודיה והדימויים המודרניסטיים שאובים מאותה מסורת סימבוליסטית ואימאז'יסטית שהשפיעה גם על השירה הבולגרית, מסורת שאליעז התוודע אליה ויצר בה טרם עלייתו ארצה.

==מיצירותיו==
===ספרי שירה===
*'''אהבה במדבר''', שירים, מרחביה, 1946.
*'''הבובה זיוה''', לילדים, תמונות [[פטר מירום]], [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 1957.
*'''שמש בדרכים''', שירים, תל אביב, 1939.
*'''שירים בחמישה כרכים''', מבוא מאת חיים נגיד, רישומים מאת המחבר, [[ספרית פועלים]], 1977.
*'''כשהגוף חולם''', מבחר שירים בעריכת חיים נגיד [ספרא] 2009.
*'''פרח המדבר''', אגדה בחרוזים, ציורים של אורי אליעז, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1963
*'''שירי תיאטרון''', מבחר שירים ושירי זמר מתוך מחזות מתורגמים ומקוריים, בעריכת חיים נגיד [ספרא] 2009.

=== תרגומים ===
*'''[[בית הבובות (מחזה)|בית הבובות]]''', '''נורה''', מחזה בשלוש מערכות, מאת [[הנריק איבסן]], עברית רפאל אליעז, תל אביב, שנות השישים.
*'''[[חתונת הדמים]]''', טרגדיה בשלש מערכות ושבע תמונות, [[פדריקו גרסיה לורקה]], מספרדית - רפאל אליעז, תל אביב, 1970.
*'''ילקוט הקסמים''', אגדות וספורי עמים, תרגם ועבד רפאל אליעז, ציורים - [[צלה בינדר]], הקיבוץ המאוחד, 1955.
*'''[[הלילה השנים עשר]]''', קומדיה, [[ויליאם שייקספיר]], תרגם רפאל אליעז, הקיבוץ המאוחד, 1980.
*'''מבחר שירים''', מאת [[סימצ'ו איסקוב]], מבולגרית - רפאל אליעז, רישומים - [[דוד משולם]], תל אביב, 1973.
*'''מבחר שירים''', פדריקו גרסיה לורקה, מספרדית - רפאל אליעז, ספרית פועלים, 1972.
*'''מסע צלב של ילדים''', מאת [[ברטולד ברכט]], עם עשרים וארבע ליטוגרפיות של [[גרשון קניספל]], תרגם רפאל אליעז, עם מבוא מאת [[ווילם סנדברג]] ואחרית דבר מאת [[מתי מגד]], ירושלים, 1967.
*'''[[מעין הכבשים]]''', (פואנטה אובחונה), מאת [[לופה דה וגה]], מספרדית רפאל אליעז, אחרית דבר והערות - [[מנחם דורמן]], הקיבוץ המאוחד, 1978. ‬
* "הפוני האדום" של [[ג'ון סטיינבק]] משנת [[1946]]
*"[[פרנסואה ראש גזר]]" של [[ז׳יל רנאר]] משנת [[1950]].
* מחזות של שייקספיר כגון: "[[אילוף הסוררת]]", "[[המלך ריצ'רד השלישי (מחזה)|המלך ריצ'רד השלישי]]", "[[רומיאו ויוליה]]", "הלילה השנים עשר" ו"[[אגדת החורף]]".

==לקריאה נוספת==
* [[שלמה יניב]], 'קווים לייחודן התבניתי של בלדות רפאל אליעז', על הבלדות של אליעז, '''[[דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות]]''', 11, 1994.
* [[אברהם בנימין יפה]], 'משורר שבא מרחוק: לזכר רפאל אליעז', '''[[מאזנים]]''', ל"ט, 1974. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23872131}}

==קישורים חיצוניים==
* {{הספרייה הלאומית|רפאל, אליעז}}
*{{לקסיקון הספרות2|00243}}
*{{זמרשת|מספר=128|שם=רפאל אליעז}}
* שרית פוקס, [http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=96EjESVLnuL0fFJbC5Y8Ai%2FSnm6tMrX3mwyy50Jk2Wxhz2PLIx0NhcFjuiP3mC8rYw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1987%2F12%2F18&page=117&rtl=true אורי ותמי. מסתורין], [http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=96EjESVLnuL0fFJbC5Y8Ai%2FSnm6tMrX3mwyy50Jk2Wy3%2Bgo%2FYLbTj5T98XL9OmShYw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1987%2F12%2F18&page=120&rtl=true המשך הכתבה], "[[מעריב סופהשבוע|מעריב סופשבוע]]", 18 בדצמבר 1987, באתר [[עיתונות יהודית היסטורית]]
* תמר רותם, [http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1018,209,40365,.aspx בלב חם, בדם קר], [[עכבר העיר]], 18 בספטמבר 2009
* {{סימניה סופר|65596}}
* {{דבר||מת המשורר רפאל אליעז|1974/06/10|00102}} {{דבר||המשך|1974/06/10|00217}}
* {{הספרייה|693}}

מפרי עטו:
* {{על המשמר||עץ הזית|1945/02/23|00407}} (שיר)

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אליעז, רפאל}}

[[קטגוריה:אנשי העלייה השלישית]]
[[קטגוריה:משוררים ישראלים]]
[[קטגוריה:משוררים עבריים]]
[[קטגוריה:מתרגמים ישראלים]]
[[קטגוריה:סופרים ישראלים]]
[[קטגוריה:סופרים עבריים]]
[[קטגוריה:סופרי ילדים ונוער ישראלים]]
[[קטגוריה:עורכי עיתונים ישראלים]]
[[קטגוריה:עיתונאי ילדים ונוער]]
[[קטגוריה:זוכי פרס טשרניחובסקי]]
[[קטגוריה:יהודים בולגרים]]
[[קטגוריה:סגל על המשמר]]

Raphael Eliaz

2015-09-22T07:56:59Z

EranBot: בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-[‏ +[)

[[קובץ:רפאל אליעז.jpg|250px|ממוזער|שמאל|רפאל אליעז]]
'''רפאל אליעז''' ([[תרס"ה]], [[1905]], [[סופיה]] – [[י"ט בסיוון]] [[תשל"ד]] [[1974]], [[רעננה]]) היה [[סופר]] [[משורר]], [[עורך]] ו[[מתרגם]] [[ישראלי]], חתן [[פרס טשרניחובסקי]] לתרגום.

החל לפרסם שירים ב[[בולגרית]] בהיותו בן 17. [[העלייה השלישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] בשנת [[1923]]. עבד ב[[חקלאות]] וב[[בנייה|בניין]] ולאחר מכן כפקיד. עבר לכתיבה ב[[עברית]]. שירו הראשון נתפרסם בשנת [[1932]] ב[[כתב עת ספרותי|כתב העת הספרותי]] "[[כתובים (כתב עת)|כתובים]]" בעריכת [[אברהם שלונסקי]] ו[[אליעזר שטיינמן]]. ספר שיריו הראשון, "שמש בדרכים", יצא לאור בשנת [[1939]]. משנת [[1943]] ואילך עבר לעבוד לפרנסתו בתחומי היצירה הספרותית, עריכת עתונים, תרגום ו[[דרמטורגיה]].

יצירתו התפרשה על פני תקופה ארוכה ועל פני ז'אנרים רבים, משירה לירית ופואמות ועד לבלדות ולשירי זמר (שהשתרשו כשירי עם ארצישראליים); משירים לילדים ועד למחזות מקוריים, ביניהם "החתן השמיני" ו"הנסיכה ליאור" (האחרון – מחזה לילדים). יצירתו הידועה ביותר לילדים היא "הבובה זיוה" שכתב למחזה [[בובטרון]] שמככבת בו בובה, מעשה ידיו של דוד בן שלום (הונזו). שיריו שהולחנו על ידי מלחינים ישראלים כוללים את "הרועה הקטנה", שהלחין [[משה וילנסקי]] והפך להיות [[ריקודי עם|ריקוד עם]] ידוע, "זמר אהבה לים" שהלחין [[סשה ארגוב]] ו"עמק" ("פלדה כחולה") שהלחין [[מרק לברי]].

תרגם לעברית ממחזותיהם של [[פדריקו גרסייה לורקה]] ושל [[ויליאם שייקספיר]].

==קורות חייו==
אביו של רפאל אליעז, נסים אליאס (וִיֶינְסקי),{{הערה|נקרא גם "ויינסקי" (ב[[בולגרית]]: 'מן העיר [[וינה]]') מפני שגר שנים רבות בווינה, והתמחה שם בתפירת בגדי ילדים. שמה של העיר הוסיף ככל הנראה ליוקרתו. (כך ע"פ: רפאל אליעז, '''שירים''', [[ספרית פועלים]], 1976, עמ' 31.}} היה מראשוני החייטים לילדים בבולגריה. רפאל, שנקרא בבולגריה רודולף, ובפי מכריו – רודי, היה הבן הבכור במשפחה (אחיו – ויקטור וזקו ואחותו – רוזה). שנות ילדותו הראשונות עברו עליו ברחוב פוזיטנו, שנתכנה גם בשם "הרובע היהודי", ושימש בעתיד כרקע וכשם למחזור שירים שכתב על ילדותו. את לימודיו היסודיים סיים בבית-ספר יהודי בעיר. הוא היה תלמיד חרוץ, אך יחסו לעברית היה שלילי בעטיו של המורה לעברית שהתייחס אליו בגסות. אליעז למד שנתיים ב[[גימנסיה]] הקלאסית של סופיה, אך עזב בשל הערה [[אנטישמיות|אנטישמית]] של אחד המורים. הוא החל לטפח חלומות על [[עלייה לארץ ישראל]] וכתב בבולגרית שיר על החלום הציוני. לאחר [[הכשרה חקלאית]] בחווה הציונית ב[[גורנה-באניה]] (כפר נופש הסמוך לסופיה), עלה עם משפחתו ארצה, ועבד במשך שלוש שנים בבניין ובחקלאות ב[[פתח תקוה]], ב[[ראשון לציון]] וב[[תל אביב]]. חבריו בקבוצת ההכשרה הקימו את המושב [[בית חנן]], אך הוא לא נמנה עמהם מפאת המחסור באמצעים כספיים למימון חלקו ברכישת חלקה. בשנת 1926 התקבל לעבודה כפקיד במחלקת הארכיון ב[[בנק אפ"ק]] בתל אביב. מחמת המצוקה הכלכלית שבה המשפחה לבולגריה, אך הוא ואחיו ויקטור נשארו בארץ. שלוש שנים אחר כך, והוא בן 24 נשא לאישה את פולה (לבית כהנא), [[אגרונום|אגרונומית]] במקצועה, שעלתה מפולין. הזוג התגורר ברמת-גן, ושנתיים לאחר מכן נולד בנם הבכור, [[אורי אליעז|אורי]], לימים [[פסל (מקצוע)|פסל]], [[צייר]] וצייר [[תפאורה|תפאורות]].

בשנת [[1932]] שבה משפחתו לארץ והתיישבה בתל אביב. שלוש שנים לאחר מכן נולד בנו השני, {{נזכור את כולם|510357|אמנון}} (שנפל ב-1982 ב[[מלחמת לבנון הראשונה]], בה השתתף כ[[סמח"ט]]). ב-[[1942]] פרש אליעז מעבודתו בבנק, שם הגיע לעמדת ניהול, והתקבל לעבודה כפקיד במחלקת האספקה ב"[[ספרית פועלים]]", ובמקביל החל לתרגם מחזות. בשנה שלאחריה, עם ייסוד העיתון "משמר" התקבל לעבודת עריכה בעיתון והחל לפרסם בו שירים. ב-[[1947]] התמנה אליעז לעורך הראשון של "[[משמר לילדים]]", בו פרסם שירים וסיפורים לילדים, מקוריים ומתורגמים. בין השנים 1948-1951 ערך את הדף הספרותי של "[[על המשמר]]", אך פעילותו הספרותית לא פחתה בשל עומס העבודה, אלא דווקא הלכה והתרחבה.

בשנת [[1951]] שינה אליעז כיוון: התפטר מ"על המשמר" והתקבל לעבודה ב"[[הבימה]]" כמתרגם. בשנת [[1953]] הוזמן על ידי הבמאי והמנהל [[יוסף מילוא]] לשמש כמתרגם, כחבר ועדת הרפרטואר וכעורך התרגומים של [[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]]. באמצע [[שנות ה-50|שנות החמישים]] של המאה העשרים נסע לספרד ללמוד שפה וספרות ספרדית באוניברסיטת [[סלמנקה]] ב-[[1960]] הוזמן על ידי יוסף מילוא לשמש כדרמטורג ומרכז ועדת הרפרטואר ב[[תיאטרון חיפה|תיאטרון העירוני]] החדש שהקים בחיפה.

{{ערך מורחב|רצח פולה אליעז}}
שמו של רפאל אליעז היה כרוך באירוע טרגי שהסעיר את המדינה בראשית שנות השישים. צעירה בשם עליזה פאנו הועמדה לדין בפני בית המשפט המחוזי בחיפה ב-[[1 באפריל]] [[1961]] באשמת [[רצח]] באמצעות הרעלה של אשת המשורר פולה אליעז, בכך שהכניסה רעל לכוס מיץ שמזגה לה. במשפט נתברר כי הנאשמת, שהייתה במשך ארבע שנים מאז [[1956]] המאהבת של המשורר, רצחה את אשת המשורר מתוך קנאה, זאת למרות שהנאשמת הייתה נשואה כבר לגבר אחר. טענת אי שפיות שהעלו עורכי הדין של הנאשמת נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי והיא נדונה למאסר עולם. [[בית המשפט העליון]] דחה את ערעורה. עליזה פאנו נשלחה לכלא ובעלה התגרש ממנה. בשנת [[1967]] קיבלה [[חנינה]] מנשיא המדינה עקב מצבה הנפשי ויצאה לחופשי.

שנה לאחר רצח אשתו התחתן רפאל אליעז בשנית, עם דבורה (לבית סופר), ממנה נולדו לו עוד שני בנים, יוחאי ו[[ניסים אליעז|ניסים]] (לימים [[גיטריסט]] להקת [[סאבווי סאקרס]]). ב-1967 הוצע לו על ידי תיאטרון "אהל", שנקלע לקשיים, לכהן כמנהל אמנותי, בתקווה שדרמטורג ומתרגם מנוסה כמותו יצליח לחלצו מקשיו. הוא נענה בחיוב, אך תקווה זו התבדתה.

ב-1968 עבר רפאל אליעז להתגורר ביפו העתיקה. ב-[[1973]] עבר אירוע מוחי ונפטר כעבור שנה. הוא נקבר ב[[בית העלמין הדרום (בת ים)|בית העלמין הדרום בחולון]].

==יצירתו==
כבר בעת לימודיו בגימנסיה הקלאסית של סופיה, התגלה רפאל אליעז כבעל כישרונות של [[פוליגלוט]] וכאוהב נלהב של הספרות הקלאסית ובעיקר של מחזות שקספיר. לדברי מכריו, באותה עת "שקספיר לא ירד מדל שפתיו". ביכורי שיריו בבולגרית התפרסמו בעיתון הגימנסיה ובכתב-העת האוונגארדי "היפריון" (העורכים: המשוררים – טודור טרייאנוב ולודמיל סטויאנוב וכן מ. י. דניאל, בעתיד הבמאי שיעלה לארץ ויבים הצגות ב"[[המטאטא]]" וב"[[האהל]]"). קשרי ידידות נוצרו בינו ובין המשורר הבולגרי הנודע ניקולאי חרלקוב, שהציג לפניו את השירה המודרנית.

אף כי החל לכתוב שירים בעברית כבר בשנת [[1927]], כפי שמעידים כתבי היד המעטים ששרדו בעזבונו, רק ב-1932 התפרסמו ביכורי שיריו בעברית ("שרעפים ואש", "תפילתי לשמש") בגיליון ערב פסח של "[[כתובים]]", כתב העת של המשוררים המודרניסטיים העבריים. שנה אחר כך, עם ייסודה של קבוצת הסופרים "יחדיו", הצטרף אליה אליעז ופרסם שירים בשבועונה "טורים" ואחר כך ב"עתים". הוא היה מקורב ל[[אברהם שלונסקי]] וחש קרבה והערצה ל[[נתן אלתרמן]]. וב-1939 – הופיע ספר שיריו הראשון "שמש בדרכים".
ב-1942 החל לתרגם מחזות, והקומדיה "טופז" מאת [[מרסל פניול]] בתרגומו מצרפתית הועלתה בתיאטרון "המטאטא". בשנה שלאחריה, והחל לפרסם שירים בעתון "משמר" בו עבד באותה עת. כעבור שנה יצא לאור תרגומו לספרו של [[אירווינג סטון]] "הספן על גבי הסוס", ושנה לאחר מכן הופיעו ראשוני תרגומיו לשירי [[לורקה]] ב"משמר" ([[1944]]). שנת [[1946]] הייתה פורייה במיוחד: בשנה זו ראה אור ספר שיריו השני, "אהבה במדבר", ותרגומו לספרו הפופולרי של [[ג'ון סטיינבק]], "[[הפוני האדום]]".

בהיותו עורך העתון "משמר לילדים" פרסם שירים וסיפורים לילדים, מקוריים ומתורגמים. בין השנים 1948-1951 ערך את הדף הספרותי של "על המשמר", אך פעילותו הספרותית לא פחתה בשל עומס העבודה, אלא דווקא הלכה והתרחבה. תיאטרון "אהל" הציג בשנת 1949 את המחזה "יום מנוחה" מאת המחזאי ב. [[קטאייב]] בתרגומו של אליעז, והוא שקד על תרגום "[[מעיין הכבשים]]" מאת [[לופה דה וגה]], שהועלה בתיאטרון "הבימה" ב-1951. בזכות שליטתו בספרות האירופית הקלאסית והמודרנית ובשל כשרונותיו הלשוניים המגוונים, התקבלו תרגומיו בהערכת והוא נעשה במהרה לאחד המתרגמים הבולטים של הבמה העברית. ב"הבימה", ב"קאמרי" וב"אהל" הועלו תרגומיו למחזות של שקספיר, [[ברכט]], [[מולייר]], לורקה, לופה דה-וגה ואחרים.

לאחר נסיעתו ללימודים בספרד, הופיע ב-[[1958]] ספר תרגומי לורקה, "רומנסרו צועני", שצבר פופולריות רבה. ההערכה לעבודתו כמתרגם באה לידי ביטוי בסוף שנות החמישים עם הענקת פרס טשרניחובסקי ([[1959]]) לתרגומיו למחזות שקספיר, מחזות לורקה ושיריו, ול"מעין הכבשים" ללופה דה-וגה.

בשנת [[1968]] החל להתקין לדפוס את שיריו, ומסר כרך אחד, "תיבת העדיים", להוצאת "ספריית פועלים", אולם הספר לא הופיע בחייו.

שנתיים אחר מותו הופיעו כל שיריו בחמישה כרכים (בעריכת [[חיים נגיד]], בתוספת מבוא וביבליוגרפיה). שיריו הליריים ומחזור גדול של בלאדות נאספו בכרכים הראשון והשני, "תיבת העדיים" ו"החייט הכחול". ב"ראמון", הכרך השלישי, נכללו עשר פואמות. הכרך הרביעי, "שירי יפו", הכיל מחזור גדול של שירים ליריים קצרים ("רצינו קן על עץ הדעת"), מחזור פואמות המוקדשות לסביבת גידולו של המשורר ("תמונות מרחוב פוזיטנו"), והמחזור "שירי יפו". שירים אלה נכתבו לאחר שעבר להתגורר ביפו, ומדי יום היה יושב ליד שולחן עבודתו וכותב שיר חדש, כעדות של מקורביו.

==דעת הביקורת==
חרף עושרה וגיוונה, יצירתו המקורית לא זכתה לאותו הד ולאותה אהדה שמהם נהנו תרגומיו. כבר עם הופעת ספרו הראשון "שמש בדרכים", הביעה הביקורת הסתייגות, והצביעה על קרבתו היתירה מדי לשירת אלתרמן. נעלמה מן המבקרים העובדה שהקצבים, הפרוזודיה והדימויים המודרניסטיים שאובים מאותה מסורת סימבוליסטית ואימאז'יסטית שהשפיעה גם על השירה הבולגרית, מסורת שאליעז התוודע אליה ויצר בה טרם עלייתו ארצה.

==מיצירותיו==
===ספרי שירה===
*'''אהבה במדבר''', שירים, מרחביה, 1946.
*'''הבובה זיוה''', לילדים, תמונות [[פטר מירום]], [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 1957.
*'''שמש בדרכים''', שירים, תל אביב, 1939.
*'''שירים בחמישה כרכים''', מבוא מאת חיים נגיד, רישומים מאת המחבר, [[ספרית פועלים]], 1977.
*'''כשהגוף חולם''', מבחר שירים בעריכת חיים נגיד [ספרא] 2009.
*'''פרח המדבר''', אגדה בחרוזים, ציורים של אורי אליעז, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1963
*'''שירי תיאטרון''', מבחר שירים ושירי זמר מתוך מחזות מתורגמים ומקוריים, בעריכת חיים נגיד [ספרא] 2009.

=== תרגומים ===
*'''[[בית הבובות (מחזה)|בית הבובות]]''', '''נורה''', מחזה בשלוש מערכות, מאת [[הנריק איבסן]], עברית רפאל אליעז, תל אביב, שנות הששים.
*'''[[חתונת הדמים]]''', טרגדיה בשלש מערכות ושבע תמונות, [[פדריקו גרסיה לורקה]], מספרדית - רפאל אליעז, תל אביב, 1970.
*'''ילקוט הקסמים''', אגדות וספורי עמים, תרגם ועבד רפאל אליעז, ציורים - [[צלה בינדר]], הקיבוץ המאוחד, 1955.
*'''[[הלילה השנים עשר]]''', קומדיה, [[ויליאם שייקספיר]], תרגם רפאל אליעז, הקיבוץ המאוחד, 1980.
*'''מבחר שירים''', מאת [[סימצ'ו איסקוב]], מבולגרית - רפאל אליעז, רישומים - [[דוד משולם]], תל אביב, 1973.
*'''מבחר שירים''', פדריקו גרסיה לורקה, מספרדית - רפאל אליעז, ספרית פועלים, 1972.
*'''מסע צלב של ילדים''', מאת [[ברטולד ברכט]], עם עשרים וארבע ליטוגרפיות של [[גרשון קניספל]], תרגם רפאל אליעז, עם מבוא מאת [[ווילם סנדברג]] ואחרית דבר מאת [[מתי מגד]], ירושלים, 1967.
*'''[[מעין הכבשים]]''', (פואנטה אובחונה), מאת [[לופה דה וגה]], מספרדית רפאל אליעז, אחרית דבר והערות - [[מנחם דורמן]], הקיבוץ המאוחד, 1978. ‬
* "הפוני האדום" של [[ג'ון סטיינבק]] משנת [[1946]]
*"[[פרנסואה ראש גזר]]" של [[ז׳יל רנאר]] משנת [[1950]].
* מחזות של שייקספיר כגון: "[[אילוף הסוררת]]", "[[המלך ריצ'רד השלישי (מחזה)|המלך ריצ'רד השלישי]]", "[[רומיאו ויוליה]]", "הלילה השנים עשר" ו"[[אגדת החורף]]".

==לקריאה נוספת==
* [[שלמה יניב]], 'קווים לייחודן התבניתי של בלדות רפאל אליעז', על הבלדות של אליעז, '''[[דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות]]''', 11, 1994.
* [[אברהם בנימין יפה]], 'משורר שבא מרחוק: לזכר רפאל אליעז', '''[[מאזנים]]''', ל"ט, 1974. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23872131}}

==קישורים חיצוניים==
* {{הספרייה הלאומית|רפאל, אליעז}}
*{{לקסיקון הספרות2|00243}}
*{{זמרשת|מספר=128|שם=רפאל אליעז}}
* שרית פוקס, [http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=96EjESVLnuL0fFJbC5Y8Ai%2FSnm6tMrX3mwyy50Jk2Wxhz2PLIx0NhcFjuiP3mC8rYw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1987%2F12%2F18&page=117&rtl=true אורי ותמי. מסתורין], [http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=96EjESVLnuL0fFJbC5Y8Ai%2FSnm6tMrX3mwyy50Jk2Wy3%2Bgo%2FYLbTj5T98XL9OmShYw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1987%2F12%2F18&page=120&rtl=true המשך הכתבה], "[[מעריב סופהשבוע|מעריב סופשבוע]]", 18 בדצמבר 1987, באתר [[עיתונות יהודית היסטורית]]
* תמר רותם, [http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1018,209,40365,.aspx בלב חם, בדם קר], [[עכבר העיר]], 18 בספטמבר 2009
* {{סימניה סופר|65596}}
* {{דבר||מת המשורר רפאל אליעז|1974/06/10|00102}} {{דבר||המשך|1974/06/10|00217}}
* {{הספרייה|693}}

מפרי עטו:
* {{על המשמר||עץ הזית|1945/02/23|00407}} (שיר)

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אליעז, רפאל}}

[[קטגוריה:אנשי העלייה השלישית]]
[[קטגוריה:משוררים ישראלים]]
[[קטגוריה:משוררים עבריים]]
[[קטגוריה:מתרגמים ישראלים]]
[[קטגוריה:סופרים ישראלים]]
[[קטגוריה:סופרים עבריים]]
[[קטגוריה:סופרי ילדים ונוער ישראלים]]
[[קטגוריה:עורכי עיתונים ישראלים]]
[[קטגוריה:עיתונאי ילדים ונוער]]
[[קטגוריה:זוכי פרס טשרניחובסקי]]
[[קטגוריה:יהודים בולגרים]]
[[קטגוריה:סגל על המשמר]]

Raphael Eliaz

2015-04-11T21:04:43Z

EranBot: {{זמין ב-JSTOR}}

[[קובץ:רפאל אליעז.jpg|250px|ממוזער|שמאל|רפאל אליעז]]
'''רפאל אליעז''' ([[תרס"ה]], [[1905]], [[סופיה]] – [[י"ט בסיוון]] [[תשל"ד]] [[1974]], [[רעננה]]) היה [[סופר]] [[משורר]], [[עורך]] ו[[מתרגם]] [[ישראלי]], חתן [[פרס טשרניחובסקי]] לתרגום.

החל לפרסם שירים ב[[בולגרית]] בהיותו בן 17. [[העלייה השלישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] בשנת [[1923]]. עבד ב[[חקלאות]] וב[[בנייה|בניין]] ולאחר מכן כפקיד. עבר לכתיבה ב[[עברית]]. שירו הראשון נתפרסם בשנת [[1932]] ב[[‏כתב עת ספרותי|כתב העת הספרותי]] "[[כתובים (כתב עת)|כתובים]]" בעריכת [[אברהם שלונסקי]] ו[[אליעזר שטיינמן]]. ספר שיריו הראשון, "שמש בדרכים", יצא לאור בשנת [[1939]]. משנת [[1943]] ואילך עבר לעבוד לפרנסתו בתחומי היצירה הספרותית, עריכת עתונים, תרגום ו[[דרמטורגיה]].

יצירתו התפרשה על פני תקופה ארוכה ועל פני ז'אנרים רבים, משירה לירית ופואמות ועד לבלדות ולשירי זמר (שהשתרשו כשירי עם ארצישראליים); משירים לילדים ועד למחזות מקוריים, ביניהם "החתן השמיני" ו"הנסיכה ליאור" (האחרון – מחזה לילדים). יצירתו הידועה ביותר לילדים היא "הבובה זיוה" שכתב למחזה [[בובטרון]] שמככבת בו בובה, מעשה ידיו של דוד בן שלום (הונזו). שיריו שהולחנו על ידי מלחינים ישראלים כוללים את "הרועה הקטנה", שהלחין [[משה וילנסקי]] והפך להיות [[ריקודי עם|ריקוד עם]] ידוע, "זמר אהבה לים" שהלחין [[סשה ארגוב]] ו"עמק" ("פלדה כחולה") שהלחין [[מרק לברי]].

תרגם לעברית ממחזותיהם של [[פדריקו גרסייה לורקה]] ושל [[ויליאם שייקספיר]].

==קורות חייו==
אביו של רפאל אליעז, נסים אליאס (וִיֶינְסקי),{{הערה|נקרא גם "ויינסקי" (ב[[בולגרית]]: 'מן העיר [[וינה]]') מפני שגר שנים רבות בווינה, והתמחה שם בתפירת בגדי ילדים. שמה של העיר הוסיף ככל הנראה ליוקרתו. (כך ע"פ: רפאל אליעז, '''שירים''', [[ספרית פועלים]], 1976, עמ' 31.}} היה מראשוני החייטים לילדים בבולגריה. רפאל, שנקרא בבולגריה רודולף, ובפי מכריו – רודי, היה הבן הבכור במשפחה (אחיו – ויקטור וזקו ואחותו – רוזה). שנות ילדותו הראשונות עברו עליו ברחוב פוזיטנו, שנתכנה גם בשם "הרובע היהודי", ושימש בעתיד כרקע וכשם למחזור שירים שכתב על ילדותו. את לימודיו היסודיים סיים בבית-ספר יהודי בעיר. הוא היה תלמיד חרוץ, אך יחסו לעברית היה שלילי בעטיו של המורה לעברית שהתייחס אליו בגסות. אליעז למד שנתיים ב[[גימנסיה]] הקלאסית של סופיה, אך עזב בשל הערה [[אנטישמיות|אנטישמית]] של אחד המורים. הוא החל לטפח חלומות על [[עלייה לארץ ישראל]] וכתב בבולגרית שיר על החלום הציוני. לאחר [[הכשרה חקלאית]] בחווה הציונית ב[[גורנה-באניה]] (כפר נופש הסמוך לסופיה), עלה עם משפחתו ארצה, ועבד במשך שלוש שנים בבניין ובחקלאות ב[[פתח תקוה]], ב[[ראשון לציון]] וב[[תל אביב]]. חבריו בקבוצת ההכשרה הקימו את המושב [[בית חנן]], אך הוא לא נמנה עמהם מפאת המחסור באמצעים כספיים למימון חלקו ברכישת חלקה. בשנת 1926 התקבל לעבודה כפקיד במחלקת הארכיון ב[[בנק אפ"ק]] בתל אביב. מחמת המצוקה הכלכלית שבה המשפחה לבולגריה, אך הוא ואחיו ויקטור נשארו בארץ. שלוש שנים אחר כך, והוא בן 24 נשא לאישה את פולה (לבית כהנא), [[אגרונום|אגרונומית]] במקצועה, שעלתה מפולין. הזוג התגורר ברמת-גן, ושנתיים לאחר מכן נולד בנם הבכור, [[אורי אליעז|אורי]], לימים [[פסל (מקצוע)|פסל]], [[צייר]] וצייר [[תפאורה|תפאורות]].

בשנת [[1932]] שבה משפחתו לארץ והתיישבה בתל אביב. שלוש שנים לאחר מכן נולד בנו השני, [http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=510357 אמנון] (שנפל ב-1982 ב[[מלחמת לבנון הראשונה]], בה השתתף כ[[סמח"ט]]). ב-[[1942]] פרש אליעז מעבודתו בבנק, שם הגיע לעמדת ניהול, והתקבל לעבודה כפקיד במחלקת האספקה ב"[[ספרית פועלים]]", ובמקביל החל לתרגם מחזות. בשנה שלאחריה, עם ייסוד העיתון "משמר" התקבל לעבודת עריכה בעיתון והחל לפרסם בו שירים. ב-[[1947]] התמנה אליעז לעורך הראשון של "[[משמר לילדים]]", בו פרסם שירים וסיפורים לילדים, מקוריים ומתורגמים. בין השנים 1948-1951 ערך את הדף הספרותי של "[[על המשמר]]", אך פעילותו הספרותית לא פחתה בשל עומס העבודה, אלא דווקא הלכה והתרחבה.

בשנת [[1951]] שינה אליעז כיוון: התפטר מ"על המשמר" והתקבל לעבודה ב"[[הבימה]]" כמתרגם. בשנת [[1953]] הוזמן על ידי הבמאי והמנהל [[יוסף מילוא]] לשמש כמתרגם, כחבר ועדת הרפרטואר וכעורך התרגומים של [[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]]. באמצע [[שנות ה-50|שנות החמישים]] של המאה העשרים נסע לספרד ללמוד שפה וספרות ספרדית באוניברסיטת [[סלמנקה]] ב-[[1960]] הוזמן על ידי יוסף מילוא לשמש כדרמטורג ומרכז ועדת הרפרטואר ב[[תיאטרון חיפה|תיאטרון העירוני]] החדש שהקים בחיפה.

{{ערך מורחב|רצח פולה אליעז}}
שמו של רפאל אליעז היה כרוך באירוע טרגי שהסעיר את המדינה בראשית שנות השישים. צעירה בשם עליזה פאנו הועמדה לדין בפני בית המשפט המחוזי בחיפה ב-[[1 באפריל]] [[1961]] באשמת [[רצח]] באמצעות הרעלה של אשת המשורר פולה אליעז, בכך שהכניסה רעל לכוס מיץ שמזגה לה. במשפט נתברר כי הנאשמת, שהייתה במשך ארבע שנים מאז [[1956]] המאהבת של המשורר, רצחה את אשת המשורר מתוך קנאה, זאת למרות שהנאשמת הייתה נשואה כבר לגבר אחר. טענת אי שפיות שהעלו עורכי הדין של הנאשמת נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי והיא נדונה למאסר עולם. [[בית המשפט העליון]] דחה את ערעורה. עליזה פאנו נשלחה לכלא ובעלה התגרש ממנה. בשנת [[1967]] קיבלה [[חנינה]] מנשיא המדינה עקב מצבה הנפשי ויצאה לחופשי.

שנה לאחר רצח אשתו התחתן רפאל אליעז בשנית, עם דבורה (לבית סופר), ממנה נולדו לו עוד שני בנים, יוחאי ו[[ניסים אליעז|ניסים]] (לימים [[גיטריסט]] להקת [[סאבווי סאקרס]]). ב-1967 הוצע לו על ידי תיאטרון "אהל", שנקלע לקשיים, לכהן כמנהל אמנותי, בתקווה שדרמטורג ומתרגם מנוסה כמותו יצליח לחלצו מקשיו. הוא נענה בחיוב, אך תקווה זו התבדתה.

ב-1968 עבר רפאל אליעז להתגורר ביפו העתיקה. ב-[[1973]] עבר אירוע מוחי ונפטר כעבור שנה. הוא נקבר ב[[בית העלמין הדרום (בת ים)|בית העלמין הדרום בחולון]].

==יצירתו==
כבר בעת לימודיו בגימנסיה הקלאסית של סופיה, התגלה רפאל אליעז כבעל כישרונות של [[פוליגלוט]] וכאוהב נלהב של הספרות הקלאסית ובעיקר של מחזות שקספיר. לדברי מכריו, באותה עת "שקספיר לא ירד מדל שפתיו". ביכורי שיריו בבולגרית התפרסמו בעיתון הגימנסיה ובכתב-העת האוונגארדי "היפריון" (העורכים: המשוררים – טודור טרייאנוב ולודמיל סטויאנוב וכן מ. י. דניאל, בעתיד הבמאי שיעלה לארץ ויבים הצגות ב"[[המטאטא]]" וב"[[האהל]]"). קשרי ידידות נוצרו בינו ובין המשורר הבולגרי הנודע ניקולאי חרלקוב, שהציג לפניו את השירה המודרנית.

אף כי החל לכתוב שירים בעברית כבר בשנת [[1927]], כפי שמעידים כתבי היד המעטים ששרדו בעזבונו, רק ב-1932 התפרסמו ביכורי שיריו בעברית ("שרעפים ואש", "תפילתי לשמש") בגיליון ערב פסח של "[[כתובים]]", כתב העת של המשוררים המודרניסטיים העבריים. שנה אחר כך, עם ייסודה של קבוצת הסופרים "יחדיו", הצטרף אליה אליעז ופרסם שירים בשבועונה "טורים" ואחר כך ב"עתים". הוא היה מקורב ל[[אברהם שלונסקי]] וחש קרבה והערצה ל[[נתן אלתרמן]]. וב-1939 – הופיע ספר שיריו הראשון "שמש בדרכים".
ב-1942 החל לתרגם מחזות, והקומדיה "טופז" מאת [[מרסל פניול]] בתרגומו מצרפתית הועלתה בתיאטרון "המטאטא". בשנה שלאחריה, והחל לפרסם שירים בעתון "משמר" בו עבד באותה עת. כעבור שנה יצא לאור תרגומו לספרו של [[אירווינג סטון]] "הספן על גבי הסוס", ושנה לאחר מכן הופיעו ראשוני תרגומיו לשירי [[לורקה]] ב"משמר" ([[1944]]). שנת [[1946]] הייתה פורייה במיוחד: בשנה זו ראה אור ספר שיריו השני, "אהבה במדבר", ותרגומו לספרו הפופולרי של [[ג'ון סטיינבק]], "[[הפוני האדום]]".

בהיותו עורך העתון "משמר לילדים" פרסם שירים וסיפורים לילדים, מקוריים ומתורגמים. בין השנים 1948-1951 ערך את הדף הספרותי של "על המשמר", אך פעילותו הספרותית לא פחתה בשל עומס העבודה, אלא דווקא הלכה והתרחבה. תיאטרון "אהל" הציג בשנת 1949 את המחזה "יום מנוחה" מאת המחזאי ב. [[קטאייב]] בתרגומו של אליעז, והוא שקד על תרגום "[[מעיין הכבשים]]" מאת [[לופה דה וגה]], שהועלה בתיאטרון "הבימה" ב-1951. בזכות שליטתו בספרות האירופית הקלאסית והמודרנית ובשל כשרונותיו הלשוניים המגוונים, התקבלו תרגומיו בהערכת והוא נעשה במהרה לאחד המתרגמים הבולטים של הבמה העברית. ב"הבימה", ב"קאמרי" וב"אהל" הועלו תרגומיו למחזות של שקספיר, [[ברכט]], [[מולייר]], לורקה, לופה דה-וגה ואחרים.

לאחר נסיעתו ללימודים בספרד, הופיע ב-[[1958]] ספר תרגומי לורקה, "רומנסרו צועני", שצבר פופולריות רבה. ההערכה לעבודתו כמתרגם באה לידי ביטוי בסוף שנות החמישים עם הענקת פרס טשרניחובסקי ([[1959]]) לתרגומיו למחזות שקספיר, מחזות לורקה ושיריו, ול"מעין הכבשים" ללופה דה-וגה.

בשנת [[1968]] החל להתקין לדפוס את שיריו, ומסר כרך אחד, "תיבת העדיים", להוצאת "ספריית פועלים", אולם הספר לא הופיע בחייו.

שנתיים אחר מותו הופיעו כל שיריו בחמישה כרכים (בעריכת [[חיים נגיד]], בתוספת מבוא וביבליוגרפיה). שיריו הליריים ומחזור גדול של בלאדות נאספו בכרכים הראשון והשני, "תיבת העדיים" ו"החייט הכחול". ב"ראמון", הכרך השלישי, נכללו עשר פואמות. הכרך הרביעי, "שירי יפו", הכיל מחזור גדול של שירים ליריים קצרים ("רצינו קן על עץ הדעת"), מחזור פואמות המוקדשות לסביבת גידולו של המשורר ("תמונות מרחוב פוזיטנו"), והמחזור "שירי יפו". שירים אלה נכתבו לאחר שעבר להתגורר ביפו, ומדי יום היה יושב ליד שולחן עבודתו וכותב שיר חדש, כעדות של מקורביו.

==דעת הביקורת==
חרף עושרה וגיוונה, יצירתו המקורית לא זכתה לאותו הד ולאותה אהדה שמהם נהנו תרגומיו. כבר עם הופעת ספרו הראשון "שמש בדרכים", הביעה הביקורת הסתייגות, והצביעה על קרבתו היתירה מדי לשירת אלתרמן. נעלמה מן המבקרים העובדה שהקצבים, הפרוזודיה והדימויים המודרניסטיים שאובים מאותה מסורת סימבוליסטית ואימאז'יסטית שהשפיעה גם על השירה הבולגרית, מסורת שאליעז התוודע אליה ויצר בה טרם עלייתו ארצה.

==מיצירותיו==
===ספרי שירה===
*'''אהבה במדבר''', שירים, מרחביה, 1946.
*'''הבובה זיוה''', לילדים, תמונות [[פטר מירום]], [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 1957.
*'''שמש בדרכים''', שירים, תל אביב, 1939.
*'''שירים בחמישה כרכים''', מבוא מאת חיים נגיד, רישומים מאת המחבר, [[ספרית פועלים]], 1977.
*'''כשהגוף חולם''', מבחר שירים בעריכת חיים נגיד [ספרא] 2009.
*'''פרח המדבר''', אגדה בחרוזים, ציורים של אורי אליעז, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1963
*'''שירי תיאטרון''', מבחר שירים ושירי זמר מתוך מחזות מתורגמים ומקוריים, בעריכת חיים נגיד [ספרא] 2009.

=== תרגומים ===
*'''[[בית הבובות (מחזה)|בית הבובות]]''', '''נורה''', מחזה בשלוש מערכות, מאת [[הנריק איבסן]], עברית רפאל אליעז, תל אביב, שנות הששים.
*'''[[חתונת הדמים]]''', טרגדיה בשלש מערכות ושבע תמונות, [[פדריקו גרסיה לורקה]], מספרדית - רפאל אליעז, תל אביב, 1970.
*'''ילקוט הקסמים''', אגדות וספורי עמים, תרגם ועבד רפאל אליעז, ציורים - [[צלה בינדר]], הקיבוץ המאוחד, 1955.
*'''[[הלילה השנים עשר]]''', קומדיה, [[ויליאם שייקספיר]], תרגם רפאל אליעז, הקיבוץ המאוחד, 1980.
*'''מבחר שירים''', מאת [[סימצ'ו איסקוב]], מבולגרית - רפאל אליעז, רישומים - [[דוד משולם]], תל אביב, 1973.
*'''מבחר שירים''', פדריקו גרסיה לורקה, מספרדית - רפאל אליעז, ספרית פועלים, 1972.
*'''מסע צלב של ילדים''', מאת [[ברטולד ברכט]], עם עשרים וארבע ליטוגרפיות של [[גרשון קניספל]], תרגם רפאל אליעז, עם מבוא מאת [[ווילם סנדברג]] ואחרית דבר מאת [[מתי מגד]], ירושלים, 1967.
*'''[[מעין הכבשים]]''', (פואנטה אובחונה), מאת [[לופה דה וגה]], מספרדית רפאל אליעז, אחרית דבר והערות - [[מנחם דורמן]], הקיבוץ המאוחד, 1978. ‬
* "הפוני האדום" של [[ג'ון סטיינבק]] משנת [[1946]]
*"[[פרנסואה ראש גזר]]" של [[ז׳יל רנאר]] משנת [[1950]].
* מחזות של שייקספיר כגון: "[[אילוף הסוררת]]", "[[המלך ריצ'רד השלישי (מחזה)|המלך ריצ'רד השלישי]]", "[[רומיאו ויוליה]]", "הלילה השנים עשר" ו"[[אגדת החורף]]".

==לקריאה נוספת==
* [[שלמה יניב]], 'קווים לייחודן התבניתי של בלדות רפאל אליעז', על הבלדות של אליעז, '''[[דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות]]''', 11, 1994.
* [[אברהם בנימין יפה]], 'משורר שבא מרחוק: לזכר רפאל אליעז', '''[[מאזנים]]''', ל"ט, 1974. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23872131}}

==קישורים חיצוניים==
* {{הספרייה הלאומית|רפאל, אליעז}}
*{{לקסיקון הספרות2|00243}}
*{{זמרשת|מספר=128|שם=רפאל אליעז}}
* שרית פוקס, [http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=96EjESVLnuL0fFJbC5Y8Ai%2FSnm6tMrX3mwyy50Jk2Wxhz2PLIx0NhcFjuiP3mC8rYw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1987%2F12%2F18&page=117&rtl=true אורי ותמי. מסתורין], [http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=96EjESVLnuL0fFJbC5Y8Ai%2FSnm6tMrX3mwyy50Jk2Wy3%2Bgo%2FYLbTj5T98XL9OmShYw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1987%2F12%2F18&page=120&rtl=true המשך הכתבה], "[[מעריב סופהשבוע|מעריב סופשבוע]]", 18 בדצמבר 1987, באתר [[עיתונות יהודית היסטורית]]
* תמר רותם, [http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1018,209,40365,.aspx בלב חם, בדם קר], [[עכבר העיר]], 18 בספטמבר 2009
* {{סימניה סופר|65596}}
* {{דבר||מת המשורר רפאל אליעז|1974/06/10|00102}} {{דבר||המשך|1974/06/10|00217}}
* {{הספרייה|693}}

מפרי עטו:
* {{על המשמר||עץ הזית|1945/02/23|00407}} (שיר)

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אליעז, רפאל}}

[[קטגוריה:אנשי העלייה השלישית]]
[[קטגוריה:משוררים ישראלים]]
[[קטגוריה:משוררים עבריים]]
[[קטגוריה:מתרגמים ישראלים]]
[[קטגוריה:סופרים ישראלים]]
[[קטגוריה:סופרים עבריים]]
[[קטגוריה:סופרי ילדים ונוער ישראלים]]
[[קטגוריה:עורכי עיתונים ישראלים]]
[[קטגוריה:עיתונאי ילדים ונוער]]
[[קטגוריה:זוכי פרס טשרניחובסקי]]
[[קטגוריה:יהודים בולגרים]]
[[קטגוריה:סגל על המשמר]]

IDF Caterpillar D9

2013-04-09T17:36:37Z

EranBot: בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(\.(pdf|PDF).*?)\{\{PDF\}\} +\1)

{{חיל ההנדסה הישראלי|תמונה=[[קובץ:IDF-D9-Zachi-Evenor-001.jpg|300px|מרכז|דחפור די-9 משוריין בשירות צה"ל]]}}
[[File:Flickr - Israel Defense Forces - IDF D9s hold drill 1cropped.jpg|300px|ממוזער|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפור D9R של צה"ל]] בעת אימון. הדחפור הממוגן מכונה בצה"ל "[[דובי]]" וזוכה ל[[מיגון]] כבד המאפשר לו לעבוד בחזית ובשדה הקרב, כולל תחת אש אויב.]]
'''[[דחפור]] [[שריון|משוריין]] [[קטרפילר די-9]]''' (מכונה ב[[צה"ל]] "[[דובי]]" וידוע בעולם בשם '''IDF Caterpillar D9''') הוא אחד מכלי ה[[צמ"ה]] (ציוד מכני הנדסי) ה[[רכב קרבי משוריין|משוריינים]] שבשירות [[חיל ההנדסה הקרבית]] של '''[[צה"ל]]'''.

חיל ההנדסה הישראלי מפעיל [[דחפור]]ים כבדים החל מ[[מלחמת העצמאות]]. ב-[[1954]] בנתה חברת [[קטרפילר]] לראשונה את ה-[[קטרפילר די-9|D9]] ועד מהרה הוא מצא את דרכו אל [[הנדסה אזרחית|ההנדסה האזרחית]] ב[[ישראל]] ומשם לשורות [[צה"ל]]. כיום [[צה"ל]] מחזיק דחפורי D9 רבים במספר דגמים - L ,N וכיום R. הצבא ממגנם בחליפת [[מיגון]], ב[[מערכת כיבוי אש]] ובמערכות [[תקשורת|קשר]], וניתן להתקין עליהם גם [[מקלע]] ([[מאג]] 7.62 מ"מ) ו[[מדוכות עשן]] (תוצרת [[תע"ש]]) בעת הצורך. D9R ממוגן שוקל 56 [[טון (משקל)|טון]] ובעל מנוע בעוצמה של 405 [[כוחות סוס]].

הדחפורים מופעלים על ידי יחידות ה[[צמ"ה]] של [[חיל ההנדסה הקרבית]] ופעילים במגוון תחומים ומשימות, בעתות שגרה ובעתות מלחמה. צוות הדחפור מורכב משני חיילים: מפעיל ומפקד. המפעיל נוהג בדחפור ומפעיל את הכלים, ואילו המפקד משמש כאחראי [[מכשיר קשר|קשר]] ו[[תצפית (צבא)|תצפית]] וכ[[מקלע]]ן בעת הצורך.

ייעודיהם של דחפורי חיל ההנדסה ב[[מלחמה|מלחמה כוללת]] הם:
# [[חיל הנדסה|פריצה הנדסית]] - פתיחת צירים, הרס סוללות, כיסוי תעלות, סלילת דרכים, [[סילוק פצצות|ניקוי זירות מטענים]]{{הערה|שם=נגד-מטענים|1={{ynet|חנן גרינברג|דחפור הדי-9 - "הכלי האולטימטיבי נגד מטענים"|2861457|19 בינואר 2004||1}}}} ופינוי [[מוקש]]ים.
# הבטחת ניידות של הכוחות גם באמצעות [[חילוץ כלי רכב]] ו[[רכב קרבי משוריין]] תקועים או פגועים. על פי תורת חילוץ ה[[רכב קרבי משורין|רק"ם]] בצה"ל, לחוליית המחלצים של [[חיל החימוש]] מצטרף דחפור המאבטח את הכוחות על ידי בניית חומת מפגע סביבם, ובמקרה הצורך הופך, דוחף או גורר טנקים וכלי רכב.<ref>[http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=241321#post2781810 ידיעה על הסבת D9 לדחפור חילוץ], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=241321#post2782871 תמונות של חילוצים באמצעות D9] (פורום צבא וביטחון ב[[פרש (אתר)|פרש]]).</ref>{{הערה|שם=דחפור-הופך-דחפור|1=[http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=3621971&postcount=113 תמונות של דחפור D9N צה"לי מחלץ דחפור D9R צה"לי שהתהפך], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=4411#post3621971 אשכול תאונות טנקים ורק"מ], פורום צבא וביטחון, [[פרש (אתר)|פרש]].}}
# בניית עמדות [[מגנן]], עמדות ירי ו[[סוללת עפר|סוללות עפר]] ל[[טנק]]ים של [[חיל השריון הישראלי|חיל השריון]] כנגד ירי [[נ"ט]].
# הריסת תשתיות אויב (לאחר שהשתלטו עליהם) ובהן [[מבנה|מבנים]], [[מוצב]]ים, דרכי גישה ועוד.

ב[[עימות נמוך עצימות]], ב[[לחימה בשטח בנוי]] וב[[לוחמה בטרור]] הדחפורים הממוגנים גם [[הריסת מבנים|הורסים מבנים ובתים]] [[מלכודת|ממולכדים]] שבהם מתבצרים מחבלים חמושים היורים על הכוחות. השריון של ה-D9 מקנה לו עמידות בפני יריות ומטעני חבלה, ולכן הוא מועדף על פני כלי [[צמ"ה]] אחרים (כמו [[מחפר]] ו[[יעה אופני]]) כאשר ישנה סכנה של ירי ומטענים מהמבנה.

בעת שגרה משמשים הדחפורים לפעילות [[ביטחון שוטף]], [[עבודות עפר]], סיוע בעבודות [[בנייה]] ו[[ביצורים|ביצור]], הכשרת צירים, [[כיבוי אש]]{{הערה|שם=כיבוי-אש1|[http://www.hnn.co.il/gallery4917.html כוחות כיבוי אש גדולים הנעזרים בכבאים ממרכז הארץ, במטוסים ובדחפורים פועלים בשריפה באזור נחל עוז שבנגב], [[HNN]], {{כ}} 13 ביוני 2008.}}{{הערה|שם=כיבוי-אש2|ארבעה דחפורי D9 צה"ליים נטלו חלק בכיבוי [[השריפה בכרמל (2010)|השריפה הגדולה בכרמל]] בדצמבר [[2010]] ([http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/10/12/0204.htm לידיעה] באתר [[דובר צה"ל]]).}} ופעילות הנדסית לצד כלי [[צמ"ה]] אחרים. הדחפורים הכבדים גם משמשים לפינוי [[שדה מוקשים|שדות מוקשים]] ישנים ב[[גבולות מדינת ישראל|גבולות שלום]]. דחפורי די-9 משמשים גם את יחידות [[סילוק פצצות|סילוק הפצצות]] (ס"פ) של חיל ההנדסה, כולל את פלגות הס"פ של [[יהל"ם]], המצוידות גם בדחפורי D9 המופעלים ב[[שלט רחוק]].

עיקר שימושו של ה-D9 כיום הוא בעימות עם גורמי ה[[טרור]] ה[[פלסטינים]], בפעילות ביטחון שוטף בגבול הצפון ובפעולות הנדסה שגרתיות.

במשך שנים ארוכות סבלו מפעילי הדי-9, כשאר מפעילי ה[[צמ"ה]], מדימוי שלילי בצה"ל. אלו תויגו כחסרי משמעת וכמי שעוסקים בעבודות עפר אפורות וחסרות תהילה. אולם, עם השימוש הגובר בדחפורים ב[[המלחמה בטרור|מלחמה בטרור]], ובמיוחד לאחר תרומתם המכרעת ב[[הקרב בג'נין 2002|קרב במחנה הפליטים בג'נין]] ובמקומות אחרים במהלך [[מבצע חומת מגן]], חלה תמורה משמעותית בדימוי זה ומפעילי הדי-9 נתפשו כ[[לוחם|לוחמים קרביים]] לכל דבר ועניין.{{הערה|צדוק יחזקאלי וענת טל-שיר, '''עד עפר''', [[ידיעות אחרונות]], 10 במאי 2002.}} הפופולריות של הכלי גדלה במיוחד במהלך [[האינתיפאדה השנייה]] ויחידות רבות ביקשו להסתייע בכלי ובמפעיליו.

== מיגון הדחפורים ==
[[תמונה:D9R-002.jpg|ממוזער|300px|[[דחפור D9R צה"לי|דחפור D9R]] '''משוריין'''. זהו הדחפור המתקדם ביותר בסדרת ה-D9 שבידי צה"ל. [[מיגון]] הדחפור כולל לוחות [[שריון]] על תא המפעיל והמערכות המכניות (בהן ה[[בוכנה|בוכנות]]), [[מיגון כלוב|מיגון "כלוב"]] כנגד [[רקטות נ"ט]] וחלונות מ[[זכוכית משוריינת]] (נראים בצבע [[תכלת]] בעד סורגי הכלוב).]]
[[תמונה:Caterpillar1133-3.jpg|ממוזער|300px|'''דחפור D9N''' צה"לי משוריין. ניתן לראות את דוגמת הזיגזג של החלונות הממוגנים.]]

החל מ[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] החל [[צה"ל]] במיגון הדחפורים על מנת להקנות הגנה למפעילים, שלעתים קרובות נמצאים בקו הראשון בחזית. חליפת [[מיגון]], הכוללת בעיקר מעטפת [[שריון]] פסיבי ו[[זכוכית משוריינת|חלונות משוריינים]], מעניקה להם חסינות מפני [[כלי ירייה|ירי]] ו[[מטען חבלה|מטעני חבלה]]. ניתן להתקין על הדחפור [[מדוכות עשן]] ו[[מקלע]] בעת הצורך. חבילות המיגון השונות נחלו הצלחה רבה והקנו לדחפור ה-D9 עמידות גבוהה לרבים מהאיומים נגדו. יש לציין כי ככיום המיגון ל-D9 מפותח ומיוצר כולו ב[[ישראל]] ומותקן על הדחפורים על ידי גורמים ישראלים ([[צה"ל]] ו[[פיתוח אמצעי לחימה בישראל|התעשיות הביטחוניות הישראליות]]) ללא מעורבות של חברת [[קטרפילר]] בתהליך המיגון.

לדחפור חמישה דורות [[מיגון]] שונים. אחרי מיגונים ניסיוניים ל-D9F ול-D9H פותח מיגון סידור החל משנת [[1986]] על סדרת ה-D9L. שני הדורות הראשונים פותחו ויוצרו על ידי [[תע"ש]] במימון [[צה"ל]] ובשיתוף חברת [[קטרפילר]]. את המיגון תכנן צוות בראשות [[יגאל כשר]] והוא כלל קבינה ממוגנת, לוחות שריון במקום לוחות ה[[פח (מתכת)|פח]] המקוריים ומיגון ל[[בוכנה|בוכנות]]. הדור הראשון הותקן על גבי ה-'''D9L''' ונחל הצלחה רבה, על אף שפגע ברְאוּת של המפעיל. הדור השני, שהותקן על ה-'''D9N''', כלל הפקת לקחים ושיפורים, בהם שינוי סדר החלונות בצד שמאל מריבוע לתבנית זיג-זג כדי לאפשר ראות טובה יותר למפקד הכלי והוספת מיגון ל[[בוכנה|בוכנות]] (שנוסף מאוחר יותר גם ל-D9L). הדור השלישי, שמותקן על ה-'''D9R''', כלל שינויים גדולים: קבינה מוקטנת (להקטנת הפגיעות ל[[רקטה נגד טנקים|רקטות נ"ט]] לא מדויקות), חלונות מוגדלים וקרובים יותר (להגדלת הראות של המפעיל) ומיגונים נוספים לחלקי הדחפור (כגון ה[[בוכנה|בוכנות]]). המיגון פותח בידי מפעל "[[רמתא]]" של [[התעשייה האווירית]] ביחד עם [[מש"א]], [[רפא"ל]] ו[[זוקו שילובים]] על בסיס המיגון של ה-D9L\N. הדור הרביעי, מ-[[2005]], מתבסס על הדור השלישי וכולל שיפורי מיגון ותוספת של כלוב סורגים ("[[מיגון כלוב]]", Slat armor, הנקרא גם "[[מיגון סטטיסטי]]" על ידי [[צה"ל]]) לקבינה על מנת להגן על המפעילים מ[[רקטות נ"ט]] ו[[טיל נ"ט|טילי נ"ט]] בעלי [[מטען חלול|ראש קרב חלול]] (HEAT). מיגון זה הוכיח עצמו כמציל חיים ב[[מבצע גשמי קיץ]] ו[[מלחמת לבנון השנייה]] ועל פיתוחו זכו [[מש"א]], [[חט"ל]] וה[[מנת"ק]] בפרס מפקד [[זרוע היבשה (צה"ל)|זרוע היבשה]] לשנת [[2006]]. ‏‏<ref name="PanuDerech">רעם ראש-האי, [http://mazi.idf.il/5222-6385-HE/IGF.aspx פנו דרך], "[[ביבשה]]" - ביטאון [[זרוע היבשה (צה"ל)]]‏.</ref>‏‏<ref>‏רעם ראש-האי, [http://mazi.idf.il/4637-5230-HE/IGF.aspx מצטיינים ביבשה] (פסקת "טכנולוגיה"), אתר [[זרוע היבשה (צה"ל)]].‏</ref>{{הערה|1={{nrg|אמיר בוחבוט|ה"פטנט" שהציל את חיי לוחמי ההנדסה|541/347|8 בפברואר 2007||1|1}} (כתבה ו[http://www.nrg.co.il/online/52/ART1/542/083.html סרט וידאו).}} ב-[[2012]] החלו להיכנס לשירות [[חיל ההנדסה הקרבית]] דחפורי '''D9T''' משוכללים עם מיגון משופר מדור חמישי. בנוסף למיגון המשופר, מצוידים דחפורים אלה גם בתאי אחסון פנימיים (במקום בחיצוניים) ובהנדסת אנוש טובה יותר. דחפורים אלה החלו להיקלט בקרב יחידות הצמ"ה הסדירות של החיל, כאשר צמ"ה 601 (גדוד אסף) זכתה בבכורה, ודחפורי D9 ישנים יותר יועברו לשירות כוחות ה[[מילואים]].{{הערה|שם=במחנה-משופר-2012|{{דובר צה"ל|ירדן אלעזר|די־9 משופר בדרך ללוחמים|1603-15075|29 בפברואר 2012}}.}}

דחפורי D9 הוכיחו עצמם כממוגנים היטב בפני רבים מאיומי הנשק הפלסטיני שהופעלו נגדם כגון ירי [[צלף (ירי)|צלפים]], ירי [[מקלע]]ים, [[מטען חבלה|מטעני חבלה]] ואף [[מטען גחון|מטעני גחון]] כבדים<ref name="HalfTonBomb">{{nrg|אמיר בוחבוט|חיזבאללה הכין הפתעות לצה"ל|451/288|18 ביולי 2006||1|1}}. ה-D9 שרד מטען של 500 ק"ג בשל מיגונו ובשל העובדה שגובה הגחון שלו רב יותר מאלו של [[טנק]]י [[מרכבה (טנק)|מרכבה]] לדוגמה, שדי היה במטעני גחון של 150-200 ק"ג כדי להשמידם.</ref>. המיגון של ה-D9 מספק לו הגנה חלקית כנגד [[רקטות נ"ט]] ו[[טיל נגד טנקים|טילי נ"ט]] עם [[מטען חלול|רש"ק חלול]] ובמקרים רבים הדף בהצלחה רקטות נ"ט<ref name="IntelJenin"> [http://www.terrorism-info.org.il/malam_multimedia/html/final/sp/jenin/jen_yr.htm הכף שהכריעה את המערכה], [[המרכז למורשת המודיעין]].</ref> וטילי נ"ט. [[מיגון כלוב|מיגון ה"כלוב"]] שהוצג בתערוכת LIC 2005 על דחפורי ה-D9R ומאז הותקן על רוב הכלים אמור לספק למפעילי הדחפור שכבת הגנה נוספת מפני רקטות וטילי נ"ט.

במסגרת הפעילות הצבאית ב[[יהודה, שומרון ועזה]] לא נהרג אף מפעיל D9 במשך 12 שנות ה[[עימות בעצימות נמוכה|עימות]] ([[האינתיפאדה השנייה]] ו[[הלחימה ברצועת עזה מההתנתקות עד מבצע עופרת יצוקה]]), אך מספר מפעילים נפצעו קל עד בינוני מרקטות נ"ט תקניות וטילי נ"ט. למרות עמידותם הרבה ומיגונם הכבד, הדחפורים אינם ממוגנים בכבדות כמו טנקי מערכה מודרניים (דוגמת [[מרכבה (טנק)|טנק המרכבה]]): בינואר [[2004]] נפגע D9N של צה"ל, שפעל בגבול הצפון לסילוק זירת מטענים, מ[[טיל נגד טנקים|טיל נ"ט]] "[[סאגר]]" שנורה על ידי [[חזבאללה]], הטיל הרס את תא המפעיל של הדחפור, הרג את מפקדו ופצע קשה את המפעיל. ב[[מלחמת לבנון השנייה]] נהרגו מפעיל ומפקד דחפור (מגדוד המח"ץ 605) מטיל נ"ט. לעומת זאת, במקרה אחר הדף מיגון הכלוב טיל "[[סאגר]]" שנורה אל עבר הקבינה של אחד הדחפורים ואנשי הצוות לא נפגעו. כמו כן, הדף מיגון, ובעיקר מיגון הכלוב, רקטות נ"ט שנורו לעברו על ידי מחבלים פלסטינים.

ה-D9 נחשב לאחד הכלים הממוגנים והעמידים ביותר בצה"ל ‏‏<ref>‏[[חגי הוברמן]], [http://www.katif.net/art.php?table=art&id=615 "מתי הציבור יבין שברצועה יש מלחמה לכל דבר?"], אתר [[קטיף.נט]]: "דחפור די-9 נכנס לשטח לבצע חישוף ... עד כה, השבח לאל, לא היו הרוגים ממפעילי הדחפורים. ... [רקטות נ"ט תקניות] חדרו אפילו את המיגון המאסיבי ביותר, שאין מאסיבי ממנו, של הדחפורים."‏</ref> ומשמש חומת מגן הן ל[[לוחם|לוחמי]] [[חיל ההנדסה הישראלי|ההנדסה הקרבית]] והן ל[[לוחם|לוחמים]] ו[[רק"מ|הכלים המשוריינים]] של יחידות קרביות אחרות ([[חיל הרגלים הישראלי|חי"ר]], [[חיל השריון הישראלי|שריון]] ו[[יחידות מובחרות בצה"ל|יחידות מיוחדות]]) הנעזרים בשירותיו.

[[תמונה:D9-models002.jpg|ממוזער|מרכז|600px|הדגמים השונים של ה-D9 בשירות [[צה"ל]].
{{ש}} משמאל: '''D9L''', עוצמה: 460 כ"ס, כושר דחיפה: 75 טון. בשימוש מסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20]].
{{ש}} באמצע: '''D9N''', עוצמה: 375-401 כ"ס, כושר דחיפה: 64 טון. בשימוש מסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]].
{{ש}} מימין: '''D9R''', עוצמה: 405-410 כ"ס, כושר דחיפה: 71.6 טון. בשימוש מ-[[2003]].
]]

== היסטוריה ופעילות צבאית ==
=== דחפור די-9 במלחמות ישראל (עד שנות ה-90) ===
{{ערך מורחב|היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי}}
ב[[מלחמת העצמאות]] הפעיל צה"ל דחפורים ש[[רכב מגויס|גויסו]] מחברות אזרחיות וכלים שנטש [[צבא בריטניה|הצבא הבריטי]]. ב-[[1954]] פותח ה-D9 ועד מהרה מצא את דרכו אל [[הנדסה אזרחית|ההנדסה האזרחית]] ב[[ישראל]] ומשם לשורות [[צה"ל]].

דחפורי די-9 מדגם G פעלו עוד ב[[מלחמת ששת הימים]] בפריצת צירים והכנת עמדות מגנן עבור הטנקים. דחפורי D9 ממוגנים ולא ממוגנים מדגם G פעלו בהצלחה ב[[מלחמת יום הכיפורים]]: במלחמה זו השתתפו דחפורי D9 בפריצת מכשולים וגרירת [[גשר הגלילים]] כחלק מ[[מבצע אבירי לב|צליחת תעלת סואץ]]. בנוסף הדחפורים פרצו את הסוללות מסביב ל[[תעלת סואץ]] וניקו שדות מוקשים שהטמינו ה[[מצרים]] והפריעו למעבר טנקים ישראלים. דחפור D9 ישראלי היה כלי הרכב ה[[מנוע|ממונע]] הראשון שהגיע ל[[הר החרמון|שיא החרמון]], כאשר פרץ דרך לשיירת אספקה ללוחמי [[חיל הרגלים הישראלי|חי"ר]] שהשתלטו על הפסגה האסטרטגית.

ב[[מבצע שלום הגליל]] ([[מלחמת לבנון]] הראשונה) פרצו הדחפורים צירים ב[[לבנון]] ההררית וניקו אותם ממחסומים ו[[בור ייקוש|בורות ייקוש]]. הדחפורים גם הכשירו צירים דרך ההרים והגבעות וסללו דרכים חילופיות לכוחות צה"ל. בשל היותם בחזית, הדחפורים עבדו לעתים תחת אש, ועובדה זו גרמה לדחיפת התוכנית למיגון הדחפורים.

לקראת סוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] נכנסו לשירות דחפורי D9L [[מיגון|ממוגנים]]. חלק מהם נמצאים עדיין בשירות פעיל, אף כי רבים מהם הועברו לשירות [[שירות המילואים בישראל|מילואים]] ומחסני החירום.

בעת השהות ב[[רצועת הביטחון]] ב[[דרום לבנון]] ([[1982]]-[[2000]]) שימשו דחפורי הדי-9 לבניית [[מוצב]]ים באזורים מסוכנים, פריצת צירים וניקוי זירות מטענים. על עבודתם הרבה והמסורה זכו מפעילי הדחפורים להערכה רבה.

=== דחפורי די-9 באינתיפאדה השנייה ===
בעקבות פרוץ '''[[האינתיפאדה השנייה]]''' באוקטובר [[2000]], החל צה"ל בשימוש נרחב בדחפורים המשוריינים. הדחפורים יועדו לפתיחת צירים, ניקוי [[זירת מטענים|זירות מטענים]], חילוץ כלי רכב תקועים ואף סיוע ל[[יחידות מובחרות בצה"ל]] בפעילות כנגד חמושים ומחבלים.{{הערה|כך, למשל סייע דחפור D9 ל[[ימ"מ]] בהריגת חוליית מחבלים שהתבצרה בבית ב[[טייבה]] ב-[[3 במרץ]] [[2000]].}}

[[תמונה:Animation-D9-demolish-house01.gif|ממוזער|300px|'''דחפורי D9''' הורסים בית של מחבל ששימש לפעילות [[טרור]] ב[[רצועת עזה]].]]

ככל שהתגברה הלחימה, החלו הדחפורים להתלוות יותר ויותר לפעילות ה[[חיל הרגלים הישראלי|חי"ר]] ו[[חיל השריון הישראלי|השריון]] בלב הערים ו[[מחנה פליטים|מחנות הפליטים]] הפלסטיניים. במסגרת פעילות זו [[הריסת בתים בסכסוך הישראלי-פלסטיני|הרסו]] הדחפורים בתים אשר בעליהם הוגדרו על ידי ישראל כ[[מחבל]]ים, בתים של [[פיגוע התאבדות|מחבלים מתאבדים]] (בטענה שזה מרתיע מחבלים עתידיים מלבצע פיגוע בידיעה שבית משפחתם יהרס), מבנים [[מלכודת|ממולכדים]] ב[[מטען חבלה|מטעני חבלה]] ו[[מוקש מוסתר|מוקשים מוסתרים]] {{מונחון|(Booby traps)|מוקש או מלכודת שמוסתרים או מוסווים בתור חפץ תמים}}, וכן מבנים של [[הרשות הפלסטינית]] ו[[טרור פלסטיני|ארגוני הטרור הפלסטיניים]], ששימשו לפעילות טרור. כמו כן הרסו הדחפורים מבנים במהלך הלחימה (כגון מבנים מהם בוצע ירי אל עבר כוחות צה"ל ואזרחים ישראלים), בין השאר במסגרת '''[[נוהל סיר לחץ]]''' בו כוחות צה"ל מכתרים מבוקשים בבתים, ואם הם לא נכנעים הדחפורים הורסים את הבתים עליהם.{{הערה|למשל, באחד המקרים נהרג באסל קוואסמה, בכיר ב[[חמאס]], אחרי שדחפור די-9 מוטט עליו את הבית בו התבצר. (ראו ב{{nrg|איתי אשר|ראש החמאס בחברון שרד שבועיים בתפקיד|544/079|23 בספטמבר 2003||archive|}}) במקרה אחר הרס דחפור די-9 את הבית בו התבצרו [[קייס עדואן]], מתכנן [[הפיגוע במלון פארק]] ("טבח ליל הסדר"), ועוד כ-5 מחבלים, במהלך [[מבצע חומת מגן]].}}

ריבוי המטענים ו[[מארב]]י הירי, במיוחד סביב צירי התנועה, גרמו ל[[חיל ההנדסה הישראלי|חיל ההנדסה הקרבית]] לנקוט בפעולות '''[[חישוף]]''' נרחבות, בהן מבנים וצמחייה בהם יכולים חמושים פלסטינים להשתמש כמחסה או כעמדות ירי נהרסים, נעקרים ומושטחים. את עיקר פעולות החישוף ביצעו דחפורי D9 (רבות מהן ב[[רצועת עזה]]) והדבר גרם לירידה חדה ב[[מטען חבלה|מטעני הצד]] וה[[מארב]]ים לאורך הצירים. הדחפורים שימשו גם לניקוי כבישים וצירים מ[[מטען גחון|מטעני גחון]] כבדים. בנוסף חישפו הדחפורים שטחים בצפון רצועת עזה כדי לאפשר ל[[חיל האוויר הישראלי]] לזהות חוליות שיגור רקטות [[קסאם]] ולהשמידן בקלות. בפעולות אלה נגרם הרס רב לתשתיות הפלסטיניות ונהרסו הרבה בתים ומטעים, והן זכו לביקורת רבה מצד חוגי ה[[ימין ושמאל בפוליטיקה|שמאל]] וארגונים דוגמת [[בצלם]].

במבצעים הגדולים של [[צה"ל]] בשטחים, מ[[מבצע חומת מגן]] ואילך, הדחפורים הממוגנים הפכו לחלק חשוב ב[[תורת לחימה|תורת הלחימה]] הצה"לית עבור [[לוחמה בשטח בנוי]] ו[[עימות נמוך עצימות]], במקרים בהם האויב מתבצר היטב וממלכד את השטח. הדחפורים הכריעו את [[הקרב בג'נין 2002|הקרב בג'נין]] (ראו בהמשך). ב[[מבצע קשת וענן]] (מאי [[2004]]) ב[[רפיח]] פעלו הדחפורים באופן נרחב בסילוק מטענים, פתיחת דרכים, יצירת חסימות עפר והריסת בתים תחת אש והיו אחד הגורמים המרכזיים לכך שהפעולה הסתיימה בלא אבידות לצה"ל. [[גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד דרום]] ([[שירות המילואים בישראל|מילואים]]) שמפעיל דחפורי D9 משוריינים וכלי צמ"ה אחרים ב[[רצועת עזה]] זכה לאות הצטיינות במעמד [[נשיא המדינה]] בשנת [[2005]].

דחפורי D9 פעלו בתדירות יומיומית ב[[ציר פילדלפי]] על מנת להרוס [[מנהרות ההברחה של רצועת עזה|מנהרות הברחה]] וטרור, להרוס בתים שזוהו על ידי כוחות צה"ל כמשמשים לטרור (לטענת [[ארגוני זכויות אדם]] הרסו הדחפורים אלפי בתים הנושקים לציר) לפתוח צירים ולחשף צמחייה אשר הקשתה על איתור מטענים. אחד האירועים הבולטים בציר היה מותה של [[רייצ'ל קורי]], פעילת [[תנועת הסולידריות הבינלאומית|ISM]], שנהרגה על ידי דחפור D9R בנסיבות שנויות במחלוקת.

גם אחרי [[ביצוע תוכנית ההתנתקות|הנסיגה מרצועת עזה]] דחפורי D9 פעלו ליד ולעתים אף בתוך שטח הרצועה. תפקידם היה הכשרת השטח ב[[ציר הוברס]] העוטף את הרצועה, ניקוי צמחייה המפריעה לראות סביב הגדר וניקוי זירות מטעני חבלה שהטמינו המחבלים הפלסטינים. בנוסף, שימש הדחפור כחומת מגן ניידת לצוותי ה[[חיל ההנדסה הקרבית|הנדסה]] וה[[ביצורים]] שפעלו בצירים אלו.

מספר מומחים צבאיים <ref>כגון [[מרטין ון קרפלד]] [http://www.commondreams.org/headlines03/0329-07.htm] ו[[יגיל הנקין]] [http://www.azure.org.il/article.php?id=240].</ref> טוענים כי ה-D9 המשוריין הוא אחד הגורמים המרכזיים האחראים למספר האבדות המועט יחסית שיש לצה"ל באינתיפאדה השנייה.

==== הקרב במחנה הפליטים בג'נין ====
{{הפניה לערך מורחב|הקרב בג'נין 2002}}
[[תמונה:IDF-D9L001.jpg|ממוזער|250px|דחפור '''D9L''' (מימין) ודחפור '''D9N''' (משמאל) משוריינים. דחפורים אלה הכריעו את הקרב בג'נין לטובת צה"ל.]]
ה-D9 נכנס למרכז תשומת הלב הציבורית בעקבות [[הקרב בג'נין 2002|הקרב במחנה הפליטים ג'נין]] במסגרת [[מבצע חומת מגן]] באפריל [[2002]]. [[מחנה הפליטים ג'נין]] מולכד באלפי [[מטען חבלה|מטעני חבלה]] (הרבה מהם הוסוו כחפצים תמימים), ובו נתקלו כוחות צה"ל - שהורכבו בעיקר מ[[חטיבה 5|חטיבת מילואים מספר 5]], [[שייטת 13]] ו[[גדוד]]י [[חיל הרגלים|חי"ר]] - בהתנגדות הקשה ביותר. במהלך הקרב נגרמו לכוחות צה"ל אבדות כבדות ולמעשה היה זה השימוש ב-D9 שהכריע את הקרב.

בתחילה שימשו הדחפורים בעיקר לניקוי צירים ממטענים<ref>מאט ריס, [http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,1002406,00.html הקרב בג'נין], [[מגזין טיים]].{{ש}} בכתבה מתוארת פתיחת ציר בעיר [[ג'נין]] בה תיעד [[קצין]] [[חיל ההנדסה הקרבית|הנדסה קרבית]] כ-124 מטענים שהופעלו והתפוצצו (ללא נזק) על הדחפור המשוריין.</ref> ולפתיחת דלתות ממולכדות. הם פתחו צירים ל[[רכב קרבי משוריין|כלי רכב משוריינים]] וכוחות חי"ר ולעתים אף הובילו [[מזון]] וציוד ללוחמים שבשטח בתוך הקבינות הענקיות והממוגנות שלהם. לאחר [[מארב]] קטלני שבו נהרגו 13 [[שירות המילואים בישראל|חיילי מילואים]], הוחלט להיענות לדרישת הכוחות בשטח ולהשתמש בדחפורים להריסת בתים מהם זיהו כוחות צה"ל מקורות אש עוינת.

בעקבות ההתקדמות האיטית והאבדות פיתח [[אופק בוכריס]], מפקד [[גדוד]] 51 של [[חטיבת גולני]], שיטה בטוחה יחסית להתקדמות הכוחות: דחפורי ה-D9 נעו ראשונים ופינו את הדרך ממטעני חבלה, וכן נגחו חורים בקירות בניינים על מנת שהחיילים יוכלו להיכנס בביטחה לתוך הבית, כאשר הם פורקים מהדלת האחורית של ה[[אכזרית]] ([[נגמ"ש]] כבד צה"לי).
{{ציטוט|תוכן="סא"ל בוכריס דבק בלחימה אגרסיבית... ושימוש נרחב בדחפורים. בגזרה שלו פותחה השיטה...דחפור נוגח בפינת בית ופוער בה חור, ואז מגיעה למקום "אכזרית" ופורקת חיילים לתוך הבית, כשהם מוגנים יחסית..." {{ש}}"ומעתה, התקדמו כל הכוחות בשיטת בוכריס. החיילים נעו קדימה רק לאחר שדחפורי ענק ניקו את השטח ממטענים ובתוך כך גרפו עימם כל מה שנקרה בדרכם.".|מקור=[[עמוס הראל]] ואבי יששכרוף, "[[המלחמה השביעית]] - איך ניצחנו ולמה הפסדנו במלחמה עם הפלסטינים", ע"מ 255 ו-257.}}

השפעתם של הדחפורים הייתה משמעותית בהכרעת הקרב: דחפור די-9 היה זה שהרג את [[מחמוד טוואלבה]], ראש [[הג'יהאד האסלאמי]] ומפקד הכוחות הפלסטינים במחנה.<ref>מאט ריס, [http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,1002406,00.html הקרב בג'נין], [[מגזין טיים]]. המומחה הצבאי דיוויד הולי קבע שטוואלבה נהרג אחרי ש-D9 מוטט עליו קיר, כאשר טוואלבה ניסה להטמין מטען חבלה.</ref> בנוסף, הרסו הדחפורים בתים תחת אש ובשיא הקרב "גילחו" הדחפורים את מרכז שכונת חאוואשין, בעקבות הערכות גורמי ביטחון ישראלים כי באזור היו מצויים רוב החמושים הפלסטינים ורוב מלכודות הנפץ שהכינו הפלסטינים. יומיים לאחר מכן הוכרע הקרב ללא אבדות נוספות לחיילי צה"ל וללא אף דחפור D9 שנפגע.

לדברי הפלסטינים אשר לחמו בג'נין השפעתם המורלית של הדחפורים וחוסר יכולתם לעצרם, לרבות באמצעות [[מטען חבלה|מטעני חבלה]] גדולים ו[[רקטות נ"ט]], גרמו להם להיכנע.
{{ציטוט|תוכן=הוא נכנע לבסוף כאשר כוחות החי"ר נעלמו ודחפורים משוריינים הופיע. "הדחפור הענק הגיע, ואנחנו היינו בבתים הרוסים. לא היו חיילים או טנקים... לא היה שום דבר שיכולתי לעשות כנגד הדחפור הזה."
|מקור=עדותו של [[תאבת מרדאווי]], פלסטיני שנלחם בג'נין<ref>[http://archives.cnn.com/2002/WORLD/meast/04/22/jenin.fighter/index.html ראיון עם תאבת מרדאווי, שנלחם בג'נין], ה-[[23 באפריל]] [[2002]], [[CNN]].</ref>}}
הדחפורים הותירו הרס רב במחנה הפליטים (כ-140 בתים, לטענת [[ארגוני זכויות אדם]]) אשר עורר הד עולמי. לטענת ישראל, ההרס היה הכרחי בגלל כמות ה[[מטען חבלה|מטענים]] הרבה (מעל 15,000), שהוחבאו בחלקם בבתי אזרחים.

כנגד מפעילי ה-D9 נמתחה ביקורת על ההרס שהותירו במחנה, אף על פי שלדברי מפקד היחידה וחלק מהמפעילים הם נהגו באיפוק ונתנו תמיד אזהרה לפני שהחלו להרוס את הבית. את הדחפורים הפעילו חיילי [[שירות המילואים בישראל|מילואים]] מיחידת הצמ"ה של [[פיקוד מרכז]]. היחידה זכתה ב[[צל"ש יחידתי]] מאלוף הפיקוד על תפקודה בקרב. <ref>'''תאריך:''' 5.6.2002 . '''צל"ש:''' אלוף פיקוד [[יצחק איתן]]. '''פרטים:''' במהלך מבצע חומת מגן ביצעה יחידת הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) פעולות רבות במחנה ג'נין תחת אש וסייע להכרעה בקרב. היחידה הפעילה דחפורי D9. על פעולותה במחנה ג'נין זכתה היחידה בצל"ש אלוף הפיקוד. [http://www.gvura.org/?l=he&a=4038 אתר הגבורה]</ref>

=== דחפורי די-9 במלחמת לבנון השנייה ===
{{ערך מורחב|חיל ההנדסה הישראלי#חיל ההנדסה במלחמת לבנון השנייה}}
[[תמונה:D9N 02.jpg|ממוזער|250px|'''דחפורי D9N''' הורסים [[בונקר]] של [[חזבאללה]]]]
בתחילת '''[[מלחמת לבנון השנייה]]''' הרסו דחפורים את [[מוצב]]י ה[[חזבאללה]] וה[[בונקר]]ים שלהם ב[[גבול ישראל-לבנון]] ומבני חזבאללה ב[[מרון א-ראס]] ו[[בינת ג'בייל]]. הדחפורים פתחו צירי תנועה חשובים עבור הכוחות ובנו עמדות [[מגנן]] עבור טנקים. כמו כן, חילצו הדחפורים כלים וטנקים שנפגעו במהלך הלחימה. באחד המקרים חילץ מפעיל הדחפור תחת אש כבדה חייל מ[[חטיבת גולני]] שנלכד תחת [[צריח (טנק)|צריח]] של טנק שנפגע.{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|מכסחי המטענים מעבר לקווי האויב|457/229|31 ביולי 2006||1|1}}.}} במקרה אחר פיקד מפעיל דחפור על מבצע חילוץ מורכב של שני טנקים וקיבל על כך [[צל"ש]] מח"ט.{{הערה|{{נענע10|חדשות 10|חילוץ תחת אש|388810|10 באוגוסט 2006|ראיון עם אושרי סיבוני, מפעיל ה-D9 שחילץ 2 טנקים תחת אש|news}}.}} הדחפורים הוכיחו עמידות רבה: באחד המקרים עלה הדחפור על [[מטען גחון]] של חצי טון [[חומר נפץ]], אך יצא ללא פגע.<ref name="HalfTonBomb"/> במקרה אחר, עלה דחפור על מטען של 200 ק"ג וניזוק קלות בלבד ללא פציעות לאנשי הצוות. חרף עמידותם הרבה, אחד הדחפורים של גדוד המח"ץ (605) נפגע מ[[טיל נ"ט]] ושני אנשי צוותו נהרגו.

=== דחפור די-9 במבצע עופרת יצוקה ===

{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי#חיל ההנדסה במבצע עופרת יצוקה}}

ב'''[[מבצע עופרת יצוקה]]''' נגד [[חמאס]] ב[[רצועת עזה]] הובילו דחפורי ה-D9 את הכוחות ופתחו צירים לכוחות [[חיל ההנדסה הישראלי|הנדסה]], [[חיל הרגלים הישראלי|חי"ר]] ו[[חיל השריון הישראלי|שריון]] תוך ספיגת כמות רבה של [[מטען חבלה|מטענים]], [[מוקש]]י [[נ"ט]], [[מוקש נגד אדם|מוקשים נגד אדם]], [[רקטה נגד טנקים|רקטות]] [[RPG-7]] ו[[טיל נ"ט|טילי נ"ט]]. ברוב המקרים לא נגרם נזק משמעותי לכלי ואנשי הצוות לא נפגעו. במהלך המבצע לא נהרג אף מפעיל D9.

בנוסף לפתיחת צירים וניקוי זירות מטענים, [[הריסה|הרסו]] דחפורי ה-D9 המשוריינים מאות מבנים ששימשו לטרור (רבים מהם מולכדו והכילו [[מטען חבלה|מטעני חבלה]] ו[[חומר נפץ|חומרי נפץ]]), [[חממה|חממות]] ו[[מנהרה|מנהרות]] תופת (בסך הכל הרס [[חיל ההנדסה הישראלי|חיל ההנדסה]] כ-600 מבנים, חלקם באמצעות [[חומר נפץ]] אך רובם באמצעות דחפורים).{{הערה|כתבה מתוך [[ישראל היום]], צוטטה באתר חיל ההנדסה.}} במבצע נטלו חלק פלוגות הצמ"ה של הגדודים הסדירים, [[אבירי הפלדה]] (צמ"ה עזה) ו[[גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד דרום]] (גדוד [[שירות המילואים בישראל|מילואים]]).

במהלך המבצע הופעל מספר גדול של דחפורי "רעם השחר", דחפורים לא-מאוישים מדגם D9N המופעלים באמצעות [[שלט רחוק]]. לטענת קציני הנדסה, הדחפורים הלא-מאוישים ביצעו עבודה יוצאת מגדר הרגיל ומנעו סיכון חיי אדם. בעקבות הניסיון החיובי שנרכש במבצע מתכננים ב[[זרוע היבשה (צה"ל)|זרוע היבשה]] להכפיל את מספר הדחפורים הלא-מאוישים שבשירות [[צה"ל]]. ‏‏<ref name="JP-RaamHaShachar">‏יעקב כץ, [http://www.jpost.com/servlet/Satellite?cid=1238354475903&pagename=JPost%2FJPArticle%2FShowFull 'Black Thunder' unmanned dozers to play greater role in IDF], [[ג'רוזלם פוסט]], 30 במרץ 2009. {{קישור שבור|10.8.2012}}</ref>

לוחמי ה[[צמ"ה]] זכו להוקרה מראשי [[פיקוד דרום]] יחד עם שאר לוחמי [[חיל ההנדסה הקרבית]]: רמ"ט פיקוד דרום תא"ל [[הראל כנפו]] הודה "לחיילי המילואים של ההנדסה מתחום הצמ"ה שנכנסו לקרב ראשונים ויצאו אחרונים. אי אפשר לספור את כמות הפעילות של מערך ההנדסה, פעילות שבעיקרה נועדה להגן על כל היתר. חיל ההנדסה הוא החיל היחידי שפוצל לרמת המחלקה, וכולם התחננו לקבל הנדסה בכוח שלהם". ‏‏<ref>‏רועי כספי, [http://mazi.idf.il/3728-7667-he/IGF.aspx מוקירים את המוהנדסים], אתר [[זרוע היבשה (צה"ל)]].‏</ref>

=== דחפור די-9 בשריפה הגדולה בכרמל ב-2010 ===

ב[[דצמבר]] [[2010]] פרצה ב[[הר הכרמל]] [[השריפה בכרמל (2010)|שריפת יער]] גדולה. בין היתר, הפנה [[צה"ל]] גם [[דחפור]]ים שינסו לבלום את השריפה.{{הערה|[http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/10/12/0204.htm שריפת הענק בכרמל: אלפי חיילים פועלים במוקד האסון], אתר [[דובר צה"ל]], 3 בדצמבר 2010}} [[פלס]]ים ודחפורי D9 משוריינים פרצו דרכים ל[[כבאית|כבאיות]] על מנת שיוכלו להיכנס לעומק השטח, וסייעו בכיבוי האש.{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|חיילי הנדסה: בעזה הובלנו טנקים, בכרמל כבאיות|3994739|6 בדצמבר 2010|}}}} בנוסף, גילחו דחפורי ה-D9 קווי צמחייה ועקרו עצים במטרה למנוע מהאש להתפשט.{{הערה|שם=דובים2|אלעד שפינדל, [http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/bamahana/2010/47/04.htm כן דובים ולא יער], [[במחנה]], 9 בדצמבר 2010.}} כך למשל הצילו מפעילי הצמ"ה את [[מלון יערות הכרמל]] משריפה ברגע האחרון כאשר עקרו עצים בוערים ליד המלון עם דחפורי ה-D9.{{הערה|שם=דובים2}}

==התפתחויות ופיתוחים חדשים==
[[תמונה:D9N-RaamHaShachar02.jpg|ממוזער|250px|דחפור D9N "רעם השחר" המופעל בשלט רחוק. ניתן לראות [[מצלמת וידאו|מצלמות]] [[טלוויזיה במעגל סגור]] על ה[[בוכנה|בוכנות]].]]
[[File:IDF-D9R pic001.jpg|ממוזער|250px|דחפור D9R עם [[מיגון כלוב]] ו[[מאג]]. מיגון הכלוב הותקן בכמויות גדולות החל מ-2006 והוכח כמציל חיים.]]

[[הכוחות המזוינים של ארצות הברית]] התרשמו מיעילות ה-D9 ב[[יהודה ושומרון]] וב-[[2003]] רכשו מישראל מספר דחפורי D9R וערכות מיגון של תע"א לקראת ה[[מלחמת עיראק|מלחמה בעיראק]]. לפי מסמכים של [[חיל הנחתים האמריקאי]], הדחפורים זכו לחוות דעת חיוביות ביותר מהחיילים שנעזרו בהם.‏‏<ref name="Marines">‏ Field Report: Marine Corps Systems Command Liaison Team , Central Iraq , 20 April to 25 April 2003‏ - [http://www.globalsecurity.org/military/library/report/2003/oif_mcsc-field-report_apr2003.doc מסמך DOC]</ref>

ב-[[2004]] הודיעו [[הטכניון]] ו[[צה"ל]] על פיתוח דחפור D9N המופעל בשלט רחוק. הדחפור הבלתי מאויש, שנקרא בצה"ל "רעם השחר" מופעל בידי לוחמי פלגת ה[[רובוט]]יקה של [[חיל ההנדסה הישראלי|יחידת ההנדסה]] המיוחדת [[יהל"ם]].{{הערה|{{nrg|פליקס פריש|פיצוץ של יחידה|999/139|25 באוקטובר 2005||1|}}.}} בסוף [[2008]] החל קורס ב[[בית הספר להנדסה צבאית]] המכשיר מפעילי צמ"ה בכירים שלא מ[[יהל"ם]] בהפעלת דחפורי "רעם השחר" בשלט רחוק.{{הערה|‏רועי כספי, [http://mazi.idf.il/3728-7105-he/IGF.aspx דחפור D-9 בשלט רחוק], אתר [[זרוע היבשה (צה"ל)]], 17 בדצמבר 2008.}} דחפורי "רעם השחר" זכו להצלחה גדולה ב[[מבצע עופרת יצוקה]].<ref name="JP-RaamHaShachar"/>‏

בתערוכת LIC [[2005]] הציגה [[מפקדת זרוע היבשה]] (מז"י) שיפורי [[מיגון]] ותוספת [[מיגון כלוב]] ל-D9R המיועדת במיוחד כנגד [[מטען חלול|רש"ק חלול]] (רש"ק המאפיין [[טיל נ"ט|טילי נ"ט]] ו[[רקטות נ"ט|רקטות RPG]]). בנוסף, נעשה ניסיון להתקנת [[מצלמה|מצלמות]] טלוויזיה במעגל סגור במקומות אסטרטגיים על מנת לאפשר לנהג שליטה יותר טובה בדחפור וכושר תמרון רחב יותר, אך עקב לכלוך עדשות המצלמה מעפר שדחפה הכף, היא הותקנה באופן שיטתי רק בדחפורים הלא-מאוישים. המיגון החדש הותקן בכמויות גדולות רק ב-[[2006]] והוכיח את יעילותו ב[[מלחמת לבנון השנייה]] ו[[מבצע עופרת יצוקה]] כנגד [[רקטות נ"ט]] ואף כנגד [[טיל נ"ט|טילי נ"ט]].

בנובמבר [[2006]] פרסם עיתון "[[במחנה]]" ידיעה על כוונת צה"ל לרכוש דחפורי D9T ולהסבם לדחפורים לא-מאוישים הנשלטים בשלט רחוק. התוכנית והדגמים מכונים "[[פו הדוב]]". לפי התוכנית, שתבוצע על ידי [[משרד הביטחון]], מפעל [[רמתא]] של [[התעשייה האווירית לישראל]] וחברת [[זוקו שילובים]], ה-D9T הלא מאויש הראשון אמור להיות מבצעי בסוף [[2007]].‏‏<ref>‏[http://www.defense-update.com/features/du-1-07/ramta_UGV.htm IAI's Ramta Introduces UGVs for Heavy Engineering Work], אתר Defense-Update‏</ref> ה-D9T הלא-מאויש הוצג לראשונה בספטמבר [[2009]] בכנס לטרון השלישי. נכון ל-[[2012]], ה-D9T הלא-מאויש נמצא בניסוי אגמ"י בצה"ל.

ב-[[2008]] פרסם עיתון "במחנה" ידיעה על הסבת מספר דחפורי די-9 לדחפורי [[חילוץ]] במטרה שיחליפו את [[טנק חילוץ M-88]] המיושן. על הדחפורים יותקנו התקני חיבור ו[[כננת|כננת חילוץ]] שיאפשרו חיבור ל[[רכב קרבי משוריין]] וגרירה של הכלי הפגוע.<ref>גילי כהן, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=241321#post2781810 דחפורי די-9 יוסבו לחילוץ רק"מ מעזה], [[במחנה]]</ref> ניסויים שנערכו בכננת שפותחה על ידי [[חט"ל]] והותקנה על ה-D9, הראו שהיא מסוגלת למשוך כ-90 [[טון (מסה)|טון]] ולגרור 2 [[מרכבה (טנק)|טנקי מרכבה]].<ref name="PanuDerech" />

ב-[[2012]] החלו להיקלט בצה"ל דחפורי די-9 חדשים עם [[מיגון]] משופר ותאי אחסון פנימיים.{{הערה|שם=במחנה-משופר-2012}}

==פעילות ציבורית נגד קטרפילר בשל שימוש צה"ל ב-D9 ==
[[File:Rachel Corrie 2003 March 16 cropped.jpg|ממוזער|250px|[[רייצ'ל קורי]] מפגינה מול דחפורי D9 שמבצעים [[חישוף]] ב[[ציר פילדלפי]].]]
השימוש של צה"ל בדחפור לשם [[הריסת מבנים|הריסת בתים]] של פלסטינים ובניית [[גדר ההפרדה]], כמו גם מותה של [[רייצ'ל קורי]] מפגיעה של D9 הביאו לקריאות ל[[חרם צרכנים|חרם]] נגד חברת [[קטרפילר]] שנתמכו בידי [[שמאל רדיקלי בישראל|ארגוני שמאל]] בהם [[גוש שלום]], [[הוועד נגד הריסת בתים]] ו-[[Jewish Voice For Peace]]. בנוסף, דרשו מספר תנועות [[שמאל רדיקלי]], [[ארגוני זכויות אדם]] וקבוצות פרו-פלסטיניות מקטרפילר שתפסיק לאלתר את מכירת הציוד וחלקי החילוף לישראל שמשמשים את ישראל ללחימה ב[[פלסטינים]]. ‏‏{{הערה|‏[https://israel.indymedia.org/newswire/display/7181/index.php הדרישה], באתר [[אינדימדיה ישראל]].‏}}

הנהלת חברת קטרפילר - שמוכרת לצה"ל דחפורים וציוד במסגרת [[סיוע אמריקאי לישראל|סיוע החוץ האמריקני לישראל]] - סירבה מכל וכל ודחתה את הדרישה להפסיק למכור ציוד לישראל. עמדתה של קטרפילר הייתה שגם היא "...מודאגת מהמצב ה[[פוליטי]] הקשה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]" אך היא לא עוסקת בפוליטיקה וכן ש"אין לה את האמצעים או את הזכות להשגיח כיצד משתמשים בציוד שלה". למרות ההפגנות והחרמות כנגדה, רווחיה של קטרפילר רק גדלו. כמו כן, בעקבות הצלחת דחפורי הדי-9 ב[[יהודה ושומרון]], החלה קטרפילר לספק דחפורי די-9 גם ל[[הכוחות המזוינים של ארצות הברית|צבא האמריקני]], כאשר [[ישראל]] מוכרת לאמריקנים חבילות [[מיגון]].
ב-[[14 באפריל]] [[2005]], דחתה מועצת בעלי המניות של קטרפילר הצעת החלטה הקוראת להפסיק למכור דחפורים וציוד לישראל. ההצעה, שהועלתה בידי ארגוני שמאל קיצוניים ומספר [[כנסייה|כנסיות]] [[נצרות|נוצריות]], זכתה לתמיכה של 3% בלבד.{{הערה|{{גלובס|רן דגוני, וושינגטון|נצחון במערכה: רוב מוחץ בין בעלי מניות קאטרפילר למכירת דחפורים לישראל|904623|14 באפריל 2005}}.}}

ב-[[2006]] החליטה [[הכנסייה האנגליקנית]] למשוך את השקעותיה בחברה במחאה על השימוש של צה"ל במוצרי החברה להריסת בתים ולבניית [[גדר ההפרדה]].{{הערה|{{ynet|חגית קלימן, לונדון|הכנסיה האנגליקנית: חרם על חברות שמרוויחות מהכיבוש|3212466|7 בפברואר 2006|}}.}}

באוקטובר [[2010]] פורסם שעסקה למכירת כמה עשרות דחפורי D9 לישראל הושעתה, כנראה בשל המשפט המתנהל ב[[ישראל]] בו תובעת משפחתה של קורי את ישראל ואת החברה.{{הערה|[http://reshet.ynet.co.il/News2/Shows/MainNewscast_video/videomarklist,174334/ למה מתעכבת עסקת ה-D9 לישראל?] [[חדשות ערוץ 2]], 25 באוקטובר 2010}} [[משרד הביטחון]] הכחיש את הפרסום ואמר שהמכירות מעולם לא הוקפאו. ב-[[2012]] החלו להגיע לצה"ל דחפורי [[קטרפילר די-9|D9T]] חדשים ומשוכללים יותר עם מיגון משופר.{{הערה|1=גיל רונן, [http://www.israelnationalnews.com/News/News.aspx/153334 D-9 Bulldozers En Route to IDF, Sale 'Never Frozen'], [[ערוץ 7]] [[INN]],{{כ}} 3 בינואר 2012. {{אנגלית}}}}

הוריה של [[רייצ'ל קורי]] הגישו תביעות משפטיות כנגד [[משרד הביטחון]] ו[[קטרפילר]] ב[[ארצות הברית]] ו[[ישראל]], אך כולן נידחו. באוגוסט [[2012]] דחה [[בית המשפט המחוזי]] את התביעה שהגישה המשפחה ב[[ישראל]] וקבע שמותה של קורי היה [[תאונה]] שנבעה בין השאר מראות מוגבלת עקב השריון הכבד של הדחפור והחלונות הקטנים בתא המפעיל, ומרשלנותם של קורי ופעילי ה-[[תנועת הסולידריות הבינלאומית|ISM]] שסיכנו את עצמם ביודעין.{{הערה|שם=מחוזי-דחה-תביעת-קורי|אחיה ראב"ד, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4273823,00.html אין פיצוי: "רייצ'ל קורי הביאה התאונה על עצמה"] באתר [[ynet]],{{כ}} 28 באוגוסט 2012}}{{הערה|1=[http://www.iba.org.il/bet/?entity=868124&type=1&topic=0&page= המחוזי דחה תביעת הורי רייצ'ל קורל], [[רשת ב']], 28 באוגוסט [[2012]].}}{{הערה|שם=מחוזי-דחה-תביעת-קורי-ערוץ-7|1=אורנית עצר, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/243279 בית המשפט: צה"ל לא אשם במות רייצ'ל קורי], [[ערוץ 7]], 28 באוגוסט [[2012]].}}

== ראו גם ==

* [[קטרפילר די-9]]
* [[דחפור]]
* [[חיל ההנדסה הקרבית]]
* [[מיגון כלוב]]
* [[חישוף]]
* [[נוהל סיר לחץ]]

==לקריאה נוספת==

* [[צדוק יחזקאלי]] וענת טל-שיר, '''עד עפר''', [[ידיעות אחרונות]], [[10 במאי]] [[2002]] - ראיון עם מפקדי ומפעילי ה-D9 ב[[הקרב בג'נין 2002|קרב בג'נין]] ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=3026204&postcount=66 לקריאה])
* [[צדוק יחזקאלי]], '''עשיתי להם אצטדיון טדי באמצע המחנה''', [[ידיעות אחרונות]], [[2002]] - ראיון עם 'דובי כורדי', מפעיל D9 ב[[הקרב בג'נין 2002|קרב בג'נין]] ([http://www.gush-shalom.org/archives/kurdi_heb.html לקריאה])
* שחר פישר, '''מטים את הכף: מפלצות התהילה''', [[במחנה]], [[2005]] - על ה-D9 וכלי ה[[צמ"ה]] ב[[נוהל סיר לחץ]] ב[[איו"ש]] ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=3057252&postcount=68 לקריאה])
* יונתן לוי, '''ארץ ציר''', [[במחנה]], [[5 באוגוסט]] [[2005]] - על חיל ההנדסה וה-D9 ב[[ציר פילדלפי]] ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=3057315&postcount=69 לקריאה])
* טל זגרבה, '''סיפורי דובים''', [[במחנה]], [[10 בפברואר]] [[2009]] - על ה-D9 ב[[מבצע עופרת יצוקה]] ([http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/bamahana/09/07/0708.htm לקריאה] ו[http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=3243373&postcount=8 תמונות])

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Caterpillar D9|שם ויקישיתוף=דחפור D9|ויקישיתוף 2=Category:IDF Caterpillar D9|שם ויקישיתוף 2=דחפור די-9 של צה"ל|ויקיציטוט=דחפור די-9 |שם ויקיציטוט=דחפור די-9 }}
{{לשכתוב|פסקה=כן|[[ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה#ויקיפדיה איננה מאגר קישורים]]}}
=== מידע על הדחפור האזרחי ===
* [http://cmms.cat.com/cmms/servlet/cat.dcs.cmms.servlet.GetModelSummary?dsfFlag=0&&classid=406&langid=en&rgnid=NACD&view=cat&prdname=D9T&prdid=D9T+2&familyid=482&subfamilyid=322&subfamilyheader=Track-Type+Tractors דחפור D9T], באתר הרשמי של חברת [[קטרפילר]]
* [http://www.zoko.co.il/upload/calim/track-type/e1-5591-2-d9t-specalog.pdf D9T - מידע ומפרט טכני], (באתר [[זוקו שילובים]], יבואנית [[קטרפילר]] ב[[ישראל]])
* [http://64.65.56.69/eng/images/pdf/track_type_tractors/d9t.pdf D9T - מידע ומפרט טכני]
* [http://www.albahar.com/assets/products/Product%20Machines/D9R.pdf D9R - מידע ומפרט טכני]

=== מידע צבאי ===
[[File:D9-idf pic000833.jpg|ממוזער|250px|דחפור D9R עם [[מיגון כלוב]]]]
[[תמונה:D9-idf pic711.jpg|ממוזער|250px|שני דחפורי D9R עם [[מיגון כלוב]] באימון [[חטיבה 7]]]]
[[File:D9-idf pic714.jpg|ממוזער|250px|דחפור D9 עם [[מיגון כלוב]] ו[[מקלע]] [[מאג]]]]
[[File:Flickr - Israel Defense Forces - 401st Brigade Training at Golan Heights, Feb 2010.jpg|ממוזער|250px|שני דחפורי D9 של גדוד 601 באימון [[חטיבת עקבות הברזל]] (401) ביחד עם [[טנק]] [[מרכבה סימן 4]]]]
* מידע מאתרים רשמיים של [[צה"ל]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית]]:
** [http://www.handasa.org.il/show_item.asp?itemId=57&levelId=64770&itemType=0 דחפור ה-D9], באתר עמותת חיל ההנדסה
** [http://mazi.idf.il/4986-5650-HE/IGF.aspx דחפור D9], באתר [[זרוע היבשה]]
** איתמר שגב, [http://mazi.idf.il/6300-9392-HE/IGF.aspx הצמ"ה של חיל ההנדסה - עובדות ומספרים], אתר [[זרוע היבשה (צה"ל)]]
** {{דובר צה"ל|הדס דובדבני, אתר צה"ל|לוחמי הצמ"ה של אוגדת עזה תרגלו פעילות מבצעית בתנאי לילה|1133-13911|22 בנובמבר 2011}} (כתבה ו[http://www.flickr.com/photos/56196724@N03/sets/72157628101191669/with/6385040687/ תמונות])
* [http://sites.google.com/site/mathknight6/home/idf-d9 דף ה-D9 באתר של MathKnight] - סקירה על הדגמים השונים של ה-D9 בשירות צה"ל, תמונות, לינקים ומידע נוסף הקשור לכלי ([http://geocities.com/israel1mathknight/D9bulldozer.htm כתובת ישנה])
* [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=241321 סקירה על הדגמים השונים של ה-D9 בצה"ל], מ[[פורום אינטרנט|פורום]] [[צבא]] ו[[ביטחון לאומי|ביטחון]], [[פרש (אתר)|פרש]]
* [http://www.army-technology.com/projects/armoured-d9r-dozer/ Armored D9R Dozer], סקירה ב[[אנגלית]] באתר Army-Technology
* [http://sketchup.google.com/3dwarehouse/details?mid=b64789921ac4793563f0d0333d3dd740&ct=gd דגם תלת-ממדי של דחפור משוריין D9R עם מיגון כלוב ומקלע] ב-[[Google SketchUp]]
* כתבות מאתר [[mako]]-פז"ם:
** {{mako|שי לוי|הדובי הזועם של צה"ל: דחפור D9, מבט מבפנים|95a683c966ed531006|pzm-soldiers/inside-look|11 במרץ 2012}}
** {{mako|נתנאל רוזמן|חבר, אתה חופר: הצטרפנו למפעילי דחפורי הענק של צה"ל|17cb0d042a45331006|pzm-soldiers|31 באוקטובר 2011}}
** {{mako|שי לוי|מפלצות באמבטיית חול: הצצה לקורס ההכשרה של חיל ההנדסה הקרבית|5a3638a1a312731006|pzm-soldiers|6 במאי 2012}}
* {{nrg|אמיר בוחבוט|ה"פטנט" שהציל את חיי לוחמי ההנדסה|541/347|8 בפברואר 2007||1|1}} (כתבה ו[http://www.nrg.co.il/online/52/ART1/542/083.html סרט וידאו])
* [http://www.iai.co.il/33885-34712-en/default.aspx Armored D9 Dozer], באתר [[התעשייה האווירית לישראל]] (IAI)
* [http://www.catdestroyshomes.org אתר היוצא נגד קטרפילר, ומוחה נגד השימוש שצה"ל עושה בדחפורים שלהם], האתר כולל תמונות וסרטי וידאו של הדחפורים בפעולה. האתר מופעל על ידי [[Jewish Voice For Peace]]
* {{ynet|רון בן ישי|מג'נין לבינת ג'ביל|3281965|26 ביולי 2006|}} - מאמר המזכיר את חשיבותו של ה-D9 בלוחמה בשטח בנוי
* {{הארץ|אנשיל פפר|עובדי יצרנית דחפורי הענק שמפעיל צה"ל בשטחים יגויסו בעת חירום למלחמה|1.1249830|11 במרץ 2009}}
* [http://www.janes.com/articles/Janes-Military-Vehicles-and-Logistics/Israel-Military-Industries-bulldozer-protection-kit-Israel.html קיט שריון לדחפורים], על השריון ל-D9 שפיתחה [[תע"ש]], באתר [[Jane's]]
* דחפורי D9 רובוטיים/בשלט רחוק:
** [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=469481 דחפורים בשלט רחוק בצה"ל], פורום צבא וביטחון, [[פרש (אתר)|פרש]]
** [http://mazi.idf.il/4384-6059-he/IGF.aspx "רעם השחר"], באתר [[זרוע היבשה (צה"ל)]]
** {{גלובס|אמנון ברזילי|חברת זוקו שילובים מפתחת עם תע"א ומשרד הביטחון דחפור די 9 בלתי מאויש|1000133956|18 בספטמבר 2006}}
** [http://www.iai.co.il/32778-41308-EN/Groups_Commercial_Aircraft_RAMTA_Products_UnmannedGroundVehicles.aspx Remote Controlled Armored D9T Multi-Task Dozer], אתר [[התעשייה האווירית לישראל]]
** [http://www.army-guide.com/eng/product4476.html דחפור D9T רובוטי], באתר ArmyGuide
* כתבות על ה-D9 ב[[הכוחות המזוינים של ארצות הברית|כוחות המזוינים של ארצות הברית]]:
** [http://cndyorks.gn.apc.org/caab/articles/kuwait-dig.htm Army's new D9 bulldozer digs into duty in Kuwait], ה-D9R נכנס לשירות ב[[צבא ארצות הברית]]
** [http://www.enr.com/features/bizlabor/archives/030922.asp כתבה על כלים הנדסיים של צבא ארצות הברית בעיראק], כולל תמונות וביקורות על ה-D9

=== סרטים ===
# [[צה"ל]]י (צבאי ישראלי)
#* [http://www1.idf.il/SIP_STORAGE/DOVER/files/3/54693.wmv דחפורי D9 של גדוד אסף הורסים מוצב של חזבאללה], אתר [[דובר צה"ל]], קובץ [[WMV]]
#* [http://dover.idf.il/IDF/console/article_page.aspx?doc_id=55391&lang=hebrew כוחות צה"ל פירקו והשמידו מוצבי 'חזבאללה' בלבנון]: [http://www1.idf.il/SIP_STORAGE/DOVER/files/9/55389.wmv דחפורי D9 של יחידת המילואים מחשפים מוצב של חזבאללה], אתר [[דובר צה"ל]], קובץ [[WMV]]
#* {{NFC|עומר שיקלר|דחפורי D9 של צה"ל משמידים מוצבי חיזבאללה|001-D-106985-00|31 ביולי 2006}}
#* [http://www.youtube.com/watch?v=-piZyCEv63A דחפור D9R צה"לי הורס בית], [[יוטיוב]]
#* [http://es.youtube.com/watch?v=EC6C-cAc240 דחפורי צה"ל באינתיפאדת אל-אקצה] - סרט מטעם המתנגדים ל[[קטרפילר]], [[יוטיוב]] (בסרט ניתן לראות דחפורי D9 הורסים מבנים)
#* [http://www.nrg.co.il/online/52/ART1/542/083.html ה"פטנט" שהציל את חיי לוחמי ההנדסה], [[nrg]]
#* {{נענע10|אור הלר|הכירו את האנשים שמפלסים את הדרך ללוחמי צה"ל באזור הרצועה|766002|14 בדצמבר 2010||news}} - כולל סרט של דחפורי D9 פותחים ציר.
#* [http://www.youtube.com/watch?v=kmsa5RSvBWM דחפורי D9 פותחים ציר למרכבה ואכזרית ברצועת עזה], [[יוטיוב]]
#* [http://www.youtube.com/watch?v=mlSiGO1Acr4 דחפורי D9 מבצעים חישוף בגבול רצועת עזה], [[יוטיוב]]
#* {{וידאו}} סמדר קרמפף, [http://mazi.idf.il/113-10333-he/IGF.aspx עוברים כל מכשול] (כולל סרט וידאו), אתר [[זרוע היבשה (צה"ל)]]
# אזרחי
#* [http://www.youtube.com/watch?v=wNLyQ2PFcH8 דחפור D9R עובד במחצבת סלעים], [[יוטיוב]]
#* [http://www.youtube.com/watch?v=HKMACKYgTUA דחפור D9R דוחף עפר], [[יוטיוב]]
#* [http://www.youtube.com/watch?v=Zjx11KLxp3o דחפור D9 ישן בעבודה], [[יוטיוב]]
#* [http://www.youtube.com/watch?v=H_Kbnb3DMlM דחפור D9 ישן מכין רמפה], [[יוטיוב]]
# צבאי אמריקני
#* [http://www.youtube.com/watch?v=Hser22zaSIQ&feature=related דחפור D9R צבאי מוחץ גרוטאות], [[יוטיוב]]
#* [http://www.youtube.com/watch?v=sJervtj8YEM דחפורי D7 ו-D9R של המרינס עולים על מובילי צמ"ה], [[יוטיוב]]

== הערות שוליים==
{{הערות שוליים|טורים=כן}}

{{ערך מומלץ}}
[[קטגוריה:ציוד מכני הנדסי]]
[[קטגוריה:חיל ההנדסה הישראלי]]
[[קטגוריה:כלי רכב הנדסיים משוריינים]]
[[קטגוריה:טקטיקה ודרכי פעולה באינתיפאדה השנייה]]
[[קטגוריה:אמצעי לחימה של צה"ל במלחמת יום הכיפורים]]

IDF Caterpillar D9

2013-04-07T21:08:30Z

EranBot: בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(\.pdf .*?])\s*\{\{PDF\}\} +\1)

{{חיל ההנדסה הישראלי|תמונה=[[קובץ:IDF-D9-Zachi-Evenor-001.jpg|300px|מרכז|דחפור די-9 משוריין בשירות צה"ל]]}}
[[File:Flickr - Israel Defense Forces - IDF D9s hold drill 1cropped.jpg|300px|ממוזער|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפור D9R של צה"ל]] בעת אימון. הדחפור הממוגן מכונה בצה"ל "[[דובי]]" וזוכה ל[[מיגון]] כבד המאפשר לו לעבוד בחזית ובשדה הקרב, כולל תחת אש אויב.]]
'''[[דחפור]] [[שריון|משוריין]] [[קטרפילר די-9]]''' (מכונה ב[[צה"ל]] "[[דובי]]" וידוע בעולם בשם '''IDF Caterpillar D9''') הוא אחד מכלי ה[[צמ"ה]] (ציוד מכני הנדסי) ה[[רכב קרבי משוריין|משוריינים]] שבשירות [[חיל ההנדסה הקרבית]] של '''[[צה"ל]]'''.

חיל ההנדסה הישראלי מפעיל [[דחפור]]ים כבדים החל מ[[מלחמת העצמאות]]. ב-[[1954]] בנתה חברת [[קטרפילר]] לראשונה את ה-[[קטרפילר די-9|D9]] ועד מהרה הוא מצא את דרכו אל [[הנדסה אזרחית|ההנדסה האזרחית]] ב[[ישראל]] ומשם לשורות [[צה"ל]]. כיום [[צה"ל]] מחזיק דחפורי D9 רבים במספר דגמים - L ,N וכיום R. הצבא ממגנם בחליפת [[מיגון]], ב[[מערכת כיבוי אש]] ובמערכות [[תקשורת|קשר]], וניתן להתקין עליהם גם [[מקלע]] ([[מאג]] 7.62 מ"מ) ו[[מדוכות עשן]] (תוצרת [[תע"ש]]) בעת הצורך. D9R ממוגן שוקל 56 [[טון (משקל)|טון]] ובעל מנוע בעוצמה של 405 [[כוחות סוס]].

הדחפורים מופעלים על ידי יחידות ה[[צמ"ה]] של [[חיל ההנדסה הקרבית]] ופעילים במגוון תחומים ומשימות, בעתות שגרה ובעתות מלחמה. צוות הדחפור מורכב משני חיילים: מפעיל ומפקד. המפעיל נוהג בדחפור ומפעיל את הכלים, ואילו המפקד משמש כאחראי [[מכשיר קשר|קשר]] ו[[תצפית (צבא)|תצפית]] וכ[[מקלע]]ן בעת הצורך.

ייעודיהם של דחפורי חיל ההנדסה ב[[מלחמה|מלחמה כוללת]] הם:
# [[חיל הנדסה|פריצה הנדסית]] - פתיחת צירים, הרס סוללות, כיסוי תעלות, סלילת דרכים, [[סילוק פצצות|ניקוי זירות מטענים]]{{הערה|שם=נגד-מטענים|1={{ynet|חנן גרינברג|דחפור הדי-9 - "הכלי האולטימטיבי נגד מטענים"|2861457|19 בינואר 2004||1}}}} ופינוי [[מוקש]]ים.
# הבטחת ניידות של הכוחות גם באמצעות [[חילוץ כלי רכב]] ו[[רכב קרבי משוריין]] תקועים או פגועים. על פי תורת חילוץ ה[[רכב קרבי משורין|רק"ם]] בצה"ל, לחוליית המחלצים של [[חיל החימוש]] מצטרף דחפור המאבטח את הכוחות על ידי בניית חומת מפגע סביבם, ובמקרה הצורך הופך, דוחף או גורר טנקים וכלי רכב.<ref>[http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=241321#post2781810 ידיעה על הסבת D9 לדחפור חילוץ], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=241321#post2782871 תמונות של חילוצים באמצעות D9] (פורום צבא וביטחון ב[[פרש (אתר)|פרש]]).</ref>{{הערה|שם=דחפור-הופך-דחפור|1=[http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=3621971&postcount=113 תמונות של דחפור D9N צה"לי מחלץ דחפור D9R צה"לי שהתהפך], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=4411#post3621971 אשכול תאונות טנקים ורק"מ], פורום צבא וביטחון, [[פרש (אתר)|פרש]].}}
# בניית עמדות [[מגנן]], עמדות ירי ו[[סוללת עפר|סוללות עפר]] ל[[טנק]]ים של [[חיל השריון הישראלי|חיל השריון]] כנגד ירי [[נ"ט]].
# הריסת תשתיות אויב (לאחר שהשתלטו עליהם) ובהן [[מבנה|מבנים]], [[מוצב]]ים, דרכי גישה ועוד.

ב[[עימות נמוך עצימות]], ב[[לחימה בשטח בנוי]] וב[[לוחמה בטרור]] הדחפורים הממוגנים גם [[הריסת מבנים|הורסים מבנים ובתים]] [[מלכודת|ממולכדים]] שבהם מתבצרים מחבלים חמושים היורים על הכוחות. השריון של ה-D9 מקנה לו עמידות בפני יריות ומטעני חבלה, ולכן הוא מועדף על פני כלי [[צמ"ה]] אחרים (כמו [[מחפר]] ו[[יעה אופני]]) כאשר ישנה סכנה של ירי ומטענים מהמבנה.

בעת שגרה משמשים הדחפורים לפעילות [[ביטחון שוטף]], [[עבודות עפר]], סיוע בעבודות [[בנייה]] ו[[ביצורים|ביצור]], הכשרת צירים, [[כיבוי אש]]{{הערה|שם=כיבוי-אש1|[http://www.hnn.co.il/gallery4917.html כוחות כיבוי אש גדולים הנעזרים בכבאים ממרכז הארץ, במטוסים ובדחפורים פועלים בשריפה באזור נחל עוז שבנגב], [[HNN]], {{כ}} 13 ביוני 2008.}}{{הערה|שם=כיבוי-אש2|ארבעה דחפורי D9 צה"ליים נטלו חלק בכיבוי [[השריפה בכרמל (2010)|השריפה הגדולה בכרמל]] בדצמבר [[2010]] ([http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/10/12/0204.htm לידיעה] באתר [[דובר צה"ל]]).}} ופעילות הנדסית לצד כלי [[צמ"ה]] אחרים. הדחפורים הכבדים גם משמשים לפינוי [[שדה מוקשים|שדות מוקשים]] ישנים ב[[גבולות מדינת ישראל|גבולות שלום]]. דחפורי די-9 משמשים גם את יחידות [[סילוק פצצות|סילוק הפצצות]] (ס"פ) של חיל ההנדסה, כולל את פלגות הס"פ של [[יהל"ם]], המצוידות גם בדחפורי D9 המופעלים ב[[שלט רחוק]].

עיקר שימושו של ה-D9 כיום הוא בעימות עם גורמי ה[[טרור]] ה[[פלסטינים]], בפעילות ביטחון שוטף בגבול הצפון ובפעולות הנדסה שגרתיות.

במשך שנים ארוכות סבלו מפעילי הדי-9, כשאר מפעילי ה[[צמ"ה]], מדימוי שלילי בצה"ל. אלו תויגו כחסרי משמעת וכמי שעוסקים בעבודות עפר אפורות וחסרות תהילה. אולם, עם השימוש הגובר בדחפורים ב[[המלחמה בטרור|מלחמה בטרור]], ובמיוחד לאחר תרומתם המכרעת ב[[הקרב בג'נין 2002|קרב במחנה הפליטים בג'נין]] ובמקומות אחרים במהלך [[מבצע חומת מגן]], חלה תמורה משמעותית בדימוי זה ומפעילי הדי-9 נתפשו כ[[לוחם|לוחמים קרביים]] לכל דבר ועניין.{{הערה|צדוק יחזקאלי וענת טל-שיר, '''עד עפר''', [[ידיעות אחרונות]], 10 במאי 2002.}} הפופולריות של הכלי גדלה במיוחד במהלך [[האינתיפאדה השנייה]] ויחידות רבות ביקשו להסתייע בכלי ובמפעיליו.

== מיגון הדחפורים ==
[[תמונה:D9R-002.jpg|ממוזער|300px|[[דחפור D9R צה"לי|דחפור D9R]] '''משוריין'''. זהו הדחפור המתקדם ביותר בסדרת ה-D9 שבידי צה"ל. [[מיגון]] הדחפור כולל לוחות [[שריון]] על תא המפעיל והמערכות המכניות (בהן ה[[בוכנה|בוכנות]]), [[מיגון כלוב|מיגון "כלוב"]] כנגד [[רקטות נ"ט]] וחלונות מ[[זכוכית משוריינת]] (נראים בצבע [[תכלת]] בעד סורגי הכלוב).]]
[[תמונה:Caterpillar1133-3.jpg|ממוזער|300px|'''דחפור D9N''' צה"לי משוריין. ניתן לראות את דוגמת הזיגזג של החלונות הממוגנים.]]

החל מ[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] החל [[צה"ל]] במיגון הדחפורים על מנת להקנות הגנה למפעילים, שלעתים קרובות נמצאים בקו הראשון בחזית. חליפת [[מיגון]], הכוללת בעיקר מעטפת [[שריון]] פסיבי ו[[זכוכית משוריינת|חלונות משוריינים]], מעניקה להם חסינות מפני [[כלי ירייה|ירי]] ו[[מטען חבלה|מטעני חבלה]]. ניתן להתקין על הדחפור [[מדוכות עשן]] ו[[מקלע]] בעת הצורך. חבילות המיגון השונות נחלו הצלחה רבה והקנו לדחפור ה-D9 עמידות גבוהה לרבים מהאיומים נגדו. יש לציין כי ככיום המיגון ל-D9 מפותח ומיוצר כולו ב[[ישראל]] ומותקן על הדחפורים על ידי גורמים ישראלים ([[צה"ל]] ו[[פיתוח אמצעי לחימה בישראל|התעשיות הביטחוניות הישראליות]]) ללא מעורבות של חברת [[קטרפילר]] בתהליך המיגון.

לדחפור חמישה דורות [[מיגון]] שונים. אחרי מיגונים ניסיוניים ל-D9F ול-D9H פותח מיגון סידור החל משנת [[1986]] על סדרת ה-D9L. שני הדורות הראשונים פותחו ויוצרו על ידי [[תע"ש]] במימון [[צה"ל]] ובשיתוף חברת [[קטרפילר]]. את המיגון תכנן צוות בראשות [[יגאל כשר]] והוא כלל קבינה ממוגנת, לוחות שריון במקום לוחות ה[[פח (מתכת)|פח]] המקוריים ומיגון ל[[בוכנה|בוכנות]]. הדור הראשון הותקן על גבי ה-'''D9L''' ונחל הצלחה רבה, על אף שפגע ברְאוּת של המפעיל. הדור השני, שהותקן על ה-'''D9N''', כלל הפקת לקחים ושיפורים, בהם שינוי סדר החלונות בצד שמאל מריבוע לתבנית זיג-זג כדי לאפשר ראות טובה יותר למפקד הכלי והוספת מיגון ל[[בוכנה|בוכנות]] (שנוסף מאוחר יותר גם ל-D9L). הדור השלישי, שמותקן על ה-'''D9R''', כלל שינויים גדולים: קבינה מוקטנת (להקטנת הפגיעות ל[[רקטה נגד טנקים|רקטות נ"ט]] לא מדויקות), חלונות מוגדלים וקרובים יותר (להגדלת הראות של המפעיל) ומיגונים נוספים לחלקי הדחפור (כגון ה[[בוכנה|בוכנות]]). המיגון פותח בידי מפעל "[[רמתא]]" של [[התעשייה האווירית]] ביחד עם [[מש"א]], [[רפא"ל]] ו[[זוקו שילובים]] על בסיס המיגון של ה-D9L\N. הדור הרביעי, מ-[[2005]], מתבסס על הדור השלישי וכולל שיפורי מיגון ותוספת של כלוב סורגים ("[[מיגון כלוב]]", Slat armor, הנקרא גם "[[מיגון סטטיסטי]]" על ידי [[צה"ל]]) לקבינה על מנת להגן על המפעילים מ[[רקטות נ"ט]] ו[[טיל נ"ט|טילי נ"ט]] בעלי [[מטען חלול|ראש קרב חלול]] (HEAT). מיגון זה הוכיח עצמו כמציל חיים ב[[מבצע גשמי קיץ]] ו[[מלחמת לבנון השנייה]] ועל פיתוחו זכו [[מש"א]], [[חט"ל]] וה[[מנת"ק]] בפרס מפקד [[זרוע היבשה (צה"ל)|זרוע היבשה]] לשנת [[2006]]. ‏‏<ref name="PanuDerech">רעם ראש-האי, [http://mazi.idf.il/5222-6385-HE/IGF.aspx פנו דרך], "[[ביבשה]]" - ביטאון [[זרוע היבשה (צה"ל)]]‏.</ref>‏‏<ref>‏רעם ראש-האי, [http://mazi.idf.il/4637-5230-HE/IGF.aspx מצטיינים ביבשה] (פסקת "טכנולוגיה"), אתר [[זרוע היבשה (צה"ל)]].‏</ref>{{הערה|1={{nrg|אמיר בוחבוט|ה"פטנט" שהציל את חיי לוחמי ההנדסה|541/347|8 בפברואר 2007||1|1}} (כתבה ו[http://www.nrg.co.il/online/52/ART1/542/083.html סרט וידאו).}} ב-[[2012]] החלו להיכנס לשירות [[חיל ההנדסה הקרבית]] דחפורי '''D9T''' משוכללים עם מיגון משופר מדור חמישי. בנוסף למיגון המשופר, מצוידים דחפורים אלה גם בתאי אחסון פנימיים (במקום בחיצוניים) ובהנדסת אנוש טובה יותר. דחפורים אלה החלו להיקלט בקרב יחידות הצמ"ה הסדירות של החיל, כאשר צמ"ה 601 (גדוד אסף) זכתה בבכורה, ודחפורי D9 ישנים יותר יועברו לשירות כוחות ה[[מילואים]].{{הערה|שם=במחנה-משופר-2012|{{דובר צה"ל|ירדן אלעזר|די־9 משופר בדרך ללוחמים|1603-15075|29 בפברואר 2012}}.}}

דחפורי D9 הוכיחו עצמם כממוגנים היטב בפני רבים מאיומי הנשק הפלסטיני שהופעלו נגדם כגון ירי [[צלף (ירי)|צלפים]], ירי [[מקלע]]ים, [[מטען חבלה|מטעני חבלה]] ואף [[מטען גחון|מטעני גחון]] כבדים<ref name="HalfTonBomb">{{nrg|אמיר בוחבוט|חיזבאללה הכין הפתעות לצה"ל|451/288|18 ביולי 2006||1|1}}. ה-D9 שרד מטען של 500 ק"ג בשל מיגונו ובשל העובדה שגובה הגחון שלו רב יותר מאלו של [[טנק]]י [[מרכבה (טנק)|מרכבה]] לדוגמה, שדי היה במטעני גחון של 150-200 ק"ג כדי להשמידם.</ref>. המיגון של ה-D9 מספק לו הגנה חלקית כנגד [[רקטות נ"ט]] ו[[טיל נגד טנקים|טילי נ"ט]] עם [[מטען חלול|רש"ק חלול]] ובמקרים רבים הדף בהצלחה רקטות נ"ט<ref name="IntelJenin"> [http://www.terrorism-info.org.il/malam_multimedia/html/final/sp/jenin/jen_yr.htm הכף שהכריעה את המערכה], [[המרכז למורשת המודיעין]].</ref> וטילי נ"ט. [[מיגון כלוב|מיגון ה"כלוב"]] שהוצג בתערוכת LIC 2005 על דחפורי ה-D9R ומאז הותקן על רוב הכלים אמור לספק למפעילי הדחפור שכבת הגנה נוספת מפני רקטות וטילי נ"ט.

במסגרת הפעילות הצבאית ב[[יהודה, שומרון ועזה]] לא נהרג אף מפעיל D9 במשך 12 שנות ה[[עימות בעצימות נמוכה|עימות]] ([[האינתיפאדה השנייה]] ו[[הלחימה ברצועת עזה מההתנתקות עד מבצע עופרת יצוקה]]), אך מספר מפעילים נפצעו קל עד בינוני מרקטות נ"ט תקניות וטילי נ"ט. למרות עמידותם הרבה ומיגונם הכבד, הדחפורים אינם ממוגנים בכבדות כמו טנקי מערכה מודרניים (דוגמת [[מרכבה (טנק)|טנק המרכבה]]): בינואר [[2004]] נפגע D9N של צה"ל, שפעל בגבול הצפון לסילוק זירת מטענים, מ[[טיל נגד טנקים|טיל נ"ט]] "[[סאגר]]" שנורה על ידי [[חזבאללה]], הטיל הרס את תא המפעיל של הדחפור, הרג את מפקדו ופצע קשה את המפעיל. ב[[מלחמת לבנון השנייה]] נהרגו מפעיל ומפקד דחפור (מגדוד המח"ץ 605) מטיל נ"ט. לעומת זאת, במקרה אחר הדף מיגון הכלוב טיל "[[סאגר]]" שנורה אל עבר הקבינה של אחד הדחפורים ואנשי הצוות לא נפגעו. כמו כן, הדף מיגון, ובעיקר מיגון הכלוב, רקטות נ"ט שנורו לעברו על ידי מחבלים פלסטינים.

ה-D9 נחשב לאחד הכלים הממוגנים והעמידים ביותר בצה"ל ‏‏<ref>‏[[חגי הוברמן]], [http://www.katif.net/art.php?table=art&id=615 "מתי הציבור יבין שברצועה יש מלחמה לכל דבר?"], אתר [[קטיף.נט]]: "דחפור די-9 נכנס לשטח לבצע חישוף ... עד כה, השבח לאל, לא היו הרוגים ממפעילי הדחפורים. ... [רקטות נ"ט תקניות] חדרו אפילו את המיגון המאסיבי ביותר, שאין מאסיבי ממנו, של הדחפורים."‏</ref> ומשמש חומת מגן הן ל[[לוחם|לוחמי]] [[חיל ההנדסה הישראלי|ההנדסה הקרבית]] והן ל[[לוחם|לוחמים]] ו[[רק"מ|הכלים המשוריינים]] של יחידות קרביות אחרות ([[חיל הרגלים הישראלי|חי"ר]], [[חיל השריון הישראלי|שריון]] ו[[יחידות מובחרות בצה"ל|יחידות מיוחדות]]) הנעזרים בשירותיו.

[[תמונה:D9-models002.jpg|ממוזער|מרכז|600px|הדגמים השונים של ה-D9 בשירות [[צה"ל]].
{{ש}} משמאל: '''D9L''', עוצמה: 460 כ"ס, כושר דחיפה: 75 טון. בשימוש מסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20]].
{{ש}} באמצע: '''D9N''', עוצמה: 375-401 כ"ס, כושר דחיפה: 64 טון. בשימוש מסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]].
{{ש}} מימין: '''D9R''', עוצמה: 405-410 כ"ס, כושר דחיפה: 71.6 טון. בשימוש מ-[[2003]].
]]

== היסטוריה ופעילות צבאית ==
=== דחפור די-9 במלחמות ישראל (עד שנות ה-90) ===
{{ערך מורחב|היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי}}
ב[[מלחמת העצמאות]] הפעיל צה"ל דחפורים ש[[רכב מגויס|גויסו]] מחברות אזרחיות וכלים שנטש [[צבא בריטניה|הצבא הבריטי]]. ב-[[1954]] פותח ה-D9 ועד מהרה מצא את דרכו אל [[הנדסה אזרחית|ההנדסה האזרחית]] ב[[ישראל]] ומשם לשורות [[צה"ל]].

דחפורי די-9 מדגם G פעלו עוד ב[[מלחמת ששת הימים]] בפריצת צירים והכנת עמדות מגנן עבור הטנקים. דחפורי D9 ממוגנים ולא ממוגנים מדגם G פעלו בהצלחה ב[[מלחמת יום הכיפורים]]: במלחמה זו השתתפו דחפורי D9 בפריצת מכשולים וגרירת [[גשר הגלילים]] כחלק מ[[מבצע אבירי לב|צליחת תעלת סואץ]]. בנוסף הדחפורים פרצו את הסוללות מסביב ל[[תעלת סואץ]] וניקו שדות מוקשים שהטמינו ה[[מצרים]] והפריעו למעבר טנקים ישראלים. דחפור D9 ישראלי היה כלי הרכב ה[[מנוע|ממונע]] הראשון שהגיע ל[[הר החרמון|שיא החרמון]], כאשר פרץ דרך לשיירת אספקה ללוחמי [[חיל הרגלים הישראלי|חי"ר]] שהשתלטו על הפסגה האסטרטגית.

ב[[מבצע שלום הגליל]] ([[מלחמת לבנון]] הראשונה) פרצו הדחפורים צירים ב[[לבנון]] ההררית וניקו אותם ממחסומים ו[[בור ייקוש|בורות ייקוש]]. הדחפורים גם הכשירו צירים דרך ההרים והגבעות וסללו דרכים חילופיות לכוחות צה"ל. בשל היותם בחזית, הדחפורים עבדו לעתים תחת אש, ועובדה זו גרמה לדחיפת התוכנית למיגון הדחפורים.

לקראת סוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] נכנסו לשירות דחפורי D9L [[מיגון|ממוגנים]]. חלק מהם נמצאים עדיין בשירות פעיל, אף כי רבים מהם הועברו לשירות [[שירות המילואים בישראל|מילואים]] ומחסני החירום.

בעת השהות ב[[רצועת הביטחון]] ב[[דרום לבנון]] ([[1982]]-[[2000]]) שימשו דחפורי הדי-9 לבניית [[מוצב]]ים באזורים מסוכנים, פריצת צירים וניקוי זירות מטענים. על עבודתם הרבה והמסורה זכו מפעילי הדחפורים להערכה רבה.

=== דחפורי די-9 באינתיפאדה השנייה ===
בעקבות פרוץ '''[[האינתיפאדה השנייה]]''' באוקטובר [[2000]], החל צה"ל בשימוש נרחב בדחפורים המשוריינים. הדחפורים יועדו לפתיחת צירים, ניקוי [[זירת מטענים|זירות מטענים]], חילוץ כלי רכב תקועים ואף סיוע ל[[יחידות מובחרות בצה"ל]] בפעילות כנגד חמושים ומחבלים.{{הערה|כך, למשל סייע דחפור D9 ל[[ימ"מ]] בהריגת חוליית מחבלים שהתבצרה בבית ב[[טייבה]] ב-[[3 במרץ]] [[2000]].}}

[[תמונה:Animation-D9-demolish-house01.gif|ממוזער|300px|'''דחפורי D9''' הורסים בית של מחבל ששימש לפעילות [[טרור]] ב[[רצועת עזה]].]]

ככל שהתגברה הלחימה, החלו הדחפורים להתלוות יותר ויותר לפעילות ה[[חיל הרגלים הישראלי|חי"ר]] ו[[חיל השריון הישראלי|השריון]] בלב הערים ו[[מחנה פליטים|מחנות הפליטים]] הפלסטיניים. במסגרת פעילות זו [[הריסת בתים בסכסוך הישראלי-פלסטיני|הרסו]] הדחפורים בתים אשר בעליהם הוגדרו על ידי ישראל כ[[מחבל]]ים, בתים של [[פיגוע התאבדות|מחבלים מתאבדים]] (בטענה שזה מרתיע מחבלים עתידיים מלבצע פיגוע בידיעה שבית משפחתם יהרס), מבנים [[מלכודת|ממולכדים]] ב[[מטען חבלה|מטעני חבלה]] ו[[מוקש מוסתר|מוקשים מוסתרים]] {{מונחון|(Booby traps)|מוקש או מלכודת שמוסתרים או מוסווים בתור חפץ תמים}}, וכן מבנים של [[הרשות הפלסטינית]] ו[[טרור פלסטיני|ארגוני הטרור הפלסטיניים]], ששימשו לפעילות טרור. כמו כן הרסו הדחפורים מבנים במהלך הלחימה (כגון מבנים מהם בוצע ירי אל עבר כוחות צה"ל ואזרחים ישראלים), בין השאר במסגרת '''[[נוהל סיר לחץ]]''' בו כוחות צה"ל מכתרים מבוקשים בבתים, ואם הם לא נכנעים הדחפורים הורסים את הבתים עליהם.{{הערה|למשל, באחד המקרים נהרג באסל קוואסמה, בכיר ב[[חמאס]], אחרי שדחפור די-9 מוטט עליו את הבית בו התבצר. (ראו ב{{nrg|איתי אשר|ראש החמאס בחברון שרד שבועיים בתפקיד|544/079|23 בספטמבר 2003||archive|}}) במקרה אחר הרס דחפור די-9 את הבית בו התבצרו [[קייס עדואן]], מתכנן [[הפיגוע במלון פארק]] ("טבח ליל הסדר"), ועוד כ-5 מחבלים, במהלך [[מבצע חומת מגן]].}}

ריבוי המטענים ו[[מארב]]י הירי, במיוחד סביב צירי התנועה, גרמו ל[[חיל ההנדסה הישראלי|חיל ההנדסה הקרבית]] לנקוט בפעולות '''[[חישוף]]''' נרחבות, בהן מבנים וצמחייה בהם יכולים חמושים פלסטינים להשתמש כמחסה או כעמדות ירי נהרסים, נעקרים ומושטחים. את עיקר פעולות החישוף ביצעו דחפורי D9 (רבות מהן ב[[רצועת עזה]]) והדבר גרם לירידה חדה ב[[מטען חבלה|מטעני הצד]] וה[[מארב]]ים לאורך הצירים. הדחפורים שימשו גם לניקוי כבישים וצירים מ[[מטען גחון|מטעני גחון]] כבדים. בנוסף חישפו הדחפורים שטחים בצפון רצועת עזה כדי לאפשר ל[[חיל האוויר הישראלי]] לזהות חוליות שיגור רקטות [[קסאם]] ולהשמידן בקלות. בפעולות אלה נגרם הרס רב לתשתיות הפלסטיניות ונהרסו הרבה בתים ומטעים, והן זכו לביקורת רבה מצד חוגי ה[[ימין ושמאל בפוליטיקה|שמאל]] וארגונים דוגמת [[בצלם]].

במבצעים הגדולים של [[צה"ל]] בשטחים, מ[[מבצע חומת מגן]] ואילך, הדחפורים הממוגנים הפכו לחלק חשוב ב[[תורת לחימה|תורת הלחימה]] הצה"לית עבור [[לוחמה בשטח בנוי]] ו[[עימות נמוך עצימות]], במקרים בהם האויב מתבצר היטב וממלכד את השטח. הדחפורים הכריעו את [[הקרב בג'נין 2002|הקרב בג'נין]] (ראו בהמשך). ב[[מבצע קשת וענן]] (מאי [[2004]]) ב[[רפיח]] פעלו הדחפורים באופן נרחב בסילוק מטענים, פתיחת דרכים, יצירת חסימות עפר והריסת בתים תחת אש והיו אחד הגורמים המרכזיים לכך שהפעולה הסתיימה בלא אבידות לצה"ל. [[גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד דרום]] ([[שירות המילואים בישראל|מילואים]]) שמפעיל דחפורי D9 משוריינים וכלי צמ"ה אחרים ב[[רצועת עזה]] זכה לאות הצטיינות במעמד [[נשיא המדינה]] בשנת [[2005]].

דחפורי D9 פעלו בתדירות יומיומית ב[[ציר פילדלפי]] על מנת להרוס [[מנהרות ההברחה של רצועת עזה|מנהרות הברחה]] וטרור, להרוס בתים שזוהו על ידי כוחות צה"ל כמשמשים לטרור (לטענת [[ארגוני זכויות אדם]] הרסו הדחפורים אלפי בתים הנושקים לציר) לפתוח צירים ולחשף צמחייה אשר הקשתה על איתור מטענים. אחד האירועים הבולטים בציר היה מותה של [[רייצ'ל קורי]], פעילת [[תנועת הסולידריות הבינלאומית|ISM]], שנהרגה על ידי דחפור D9R בנסיבות שנויות במחלוקת.

גם אחרי [[ביצוע תוכנית ההתנתקות|הנסיגה מרצועת עזה]] דחפורי D9 פעלו ליד ולעתים אף בתוך שטח הרצועה. תפקידם היה הכשרת השטח ב[[ציר הוברס]] העוטף את הרצועה, ניקוי צמחייה המפריעה לראות סביב הגדר וניקוי זירות מטעני חבלה שהטמינו המחבלים הפלסטינים. בנוסף, שימש הדחפור כחומת מגן ניידת לצוותי ה[[חיל ההנדסה הקרבית|הנדסה]] וה[[ביצורים]] שפעלו בצירים אלו.

מספר מומחים צבאיים <ref>כגון [[מרטין ון קרפלד]] [http://www.commondreams.org/headlines03/0329-07.htm] ו[[יגיל הנקין]] [http://www.azure.org.il/article.php?id=240].</ref> טוענים כי ה-D9 המשוריין הוא אחד הגורמים המרכזיים האחראים למספר האבדות המועט יחסית שיש לצה"ל באינתיפאדה השנייה.

==== הקרב במחנה הפליטים בג'נין ====
{{הפניה לערך מורחב|הקרב בג'נין 2002}}
[[תמונה:IDF-D9L001.jpg|ממוזער|250px|דחפור '''D9L''' (מימין) ודחפור '''D9N''' (משמאל) משוריינים. דחפורים אלה הכריעו את הקרב בג'נין לטובת צה"ל.]]
ה-D9 נכנס למרכז תשומת הלב הציבורית בעקבות [[הקרב בג'נין 2002|הקרב במחנה הפליטים ג'נין]] במסגרת [[מבצע חומת מגן]] באפריל [[2002]]. [[מחנה הפליטים ג'נין]] מולכד באלפי [[מטען חבלה|מטעני חבלה]] (הרבה מהם הוסוו כחפצים תמימים), ובו נתקלו כוחות צה"ל - שהורכבו בעיקר מ[[חטיבה 5|חטיבת מילואים מספר 5]], [[שייטת 13]] ו[[גדוד]]י [[חיל הרגלים|חי"ר]] - בהתנגדות הקשה ביותר. במהלך הקרב נגרמו לכוחות צה"ל אבדות כבדות ולמעשה היה זה השימוש ב-D9 שהכריע את הקרב.

בתחילה שימשו הדחפורים בעיקר לניקוי צירים ממטענים<ref>מאט ריס, [http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,1002406,00.html הקרב בג'נין], [[מגזין טיים]].{{ש}} בכתבה מתוארת פתיחת ציר בעיר [[ג'נין]] בה תיעד [[קצין]] [[חיל ההנדסה הקרבית|הנדסה קרבית]] כ-124 מטענים שהופעלו והתפוצצו (ללא נזק) על הדחפור המשוריין.</ref> ולפתיחת דלתות ממולכדות. הם פתחו צירים ל[[רכב קרבי משוריין|כלי רכב משוריינים]] וכוחות חי"ר ולעתים אף הובילו [[מזון]] וציוד ללוחמים שבשטח בתוך הקבינות הענקיות והממוגנות שלהם. לאחר [[מארב]] קטלני שבו נהרגו 13 [[שירות המילואים בישראל|חיילי מילואים]], הוחלט להיענות לדרישת הכוחות בשטח ולהשתמש בדחפורים להריסת בתים מהם זיהו כוחות צה"ל מקורות אש עוינת.

בעקבות ההתקדמות האיטית והאבדות פיתח [[אופק בוכריס]], מפקד [[גדוד]] 51 של [[חטיבת גולני]], שיטה בטוחה יחסית להתקדמות הכוחות: דחפורי ה-D9 נעו ראשונים ופינו את הדרך ממטעני חבלה, וכן נגחו חורים בקירות בניינים על מנת שהחיילים יוכלו להיכנס בביטחה לתוך הבית, כאשר הם פורקים מהדלת האחורית של ה[[אכזרית]] ([[נגמ"ש]] כבד צה"לי).
{{ציטוט|תוכן="סא"ל בוכריס דבק בלחימה אגרסיבית... ושימוש נרחב בדחפורים. בגזרה שלו פותחה השיטה...דחפור נוגח בפינת בית ופוער בה חור, ואז מגיעה למקום "אכזרית" ופורקת חיילים לתוך הבית, כשהם מוגנים יחסית..." {{ש}}"ומעתה, התקדמו כל הכוחות בשיטת בוכריס. החיילים נעו קדימה רק לאחר שדחפורי ענק ניקו את השטח ממטענים ובתוך כך גרפו עימם כל מה שנקרה בדרכם.".|מקור=[[עמוס הראל]] ואבי יששכרוף, "[[המלחמה השביעית]] - איך ניצחנו ולמה הפסדנו במלחמה עם הפלסטינים", ע"מ 255 ו-257.}}

השפעתם של הדחפורים הייתה משמעותית בהכרעת הקרב: דחפור די-9 היה זה שהרג את [[מחמוד טוואלבה]], ראש [[הג'יהאד האסלאמי]] ומפקד הכוחות הפלסטינים במחנה.<ref>מאט ריס, [http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,1002406,00.html הקרב בג'נין], [[מגזין טיים]]. המומחה הצבאי דיוויד הולי קבע שטוואלבה נהרג אחרי ש-D9 מוטט עליו קיר, כאשר טוואלבה ניסה להטמין מטען חבלה.</ref> בנוסף, הרסו הדחפורים בתים תחת אש ובשיא הקרב "גילחו" הדחפורים את מרכז שכונת חאוואשין, בעקבות הערכות גורמי ביטחון ישראלים כי באזור היו מצויים רוב החמושים הפלסטינים ורוב מלכודות הנפץ שהכינו הפלסטינים. יומיים לאחר מכן הוכרע הקרב ללא אבדות נוספות לחיילי צה"ל וללא אף דחפור D9 שנפגע.

לדברי הפלסטינים אשר לחמו בג'נין השפעתם המורלית של הדחפורים וחוסר יכולתם לעצרם, לרבות באמצעות [[מטען חבלה|מטעני חבלה]] גדולים ו[[רקטות נ"ט]], גרמו להם להיכנע.
{{ציטוט|תוכן=הוא נכנע לבסוף כאשר כוחות החי"ר נעלמו ודחפורים משוריינים הופיע. "הדחפור הענק הגיע, ואנחנו היינו בבתים הרוסים. לא היו חיילים או טנקים... לא היה שום דבר שיכולתי לעשות כנגד הדחפור הזה."
|מקור=עדותו של [[תאבת מרדאווי]], פלסטיני שנלחם בג'נין<ref>[http://archives.cnn.com/2002/WORLD/meast/04/22/jenin.fighter/index.html ראיון עם תאבת מרדאווי, שנלחם בג'נין], ה-[[23 באפריל]] [[2002]], [[CNN]].</ref>}}
הדחפורים הותירו הרס רב במחנה הפליטים (כ-140 בתים, לטענת [[ארגוני זכויות אדם]]) אשר עורר הד עולמי. לטענת ישראל, ההרס היה הכרחי בגלל כמות ה[[מטען חבלה|מטענים]] הרבה (מעל 15,000), שהוחבאו בחלקם בבתי אזרחים.

כנגד מפעילי ה-D9 נמתחה ביקורת על ההרס שהותירו במחנה, אף על פי שלדברי מפקד היחידה וחלק מהמפעילים הם נהגו באיפוק ונתנו תמיד אזהרה לפני שהחלו להרוס את הבית. את הדחפורים הפעילו חיילי [[שירות המילואים בישראל|מילואים]] מיחידת הצמ"ה של [[פיקוד מרכז]]. היחידה זכתה ב[[צל"ש יחידתי]] מאלוף הפיקוד על תפקודה בקרב. <ref>'''תאריך:''' 5.6.2002 . '''צל"ש:''' אלוף פיקוד [[יצחק איתן]]. '''פרטים:''' במהלך מבצע חומת מגן ביצעה יחידת הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) פעולות רבות במחנה ג'נין תחת אש וסייע להכרעה בקרב. היחידה הפעילה דחפורי D9. על פעולותה במחנה ג'נין זכתה היחידה בצל"ש אלוף הפיקוד. [http://www.gvura.org/?l=he&a=4038 אתר הגבורה]</ref>

=== דחפורי די-9 במלחמת לבנון השנייה ===
{{ערך מורחב|חיל ההנדסה הישראלי#חיל ההנדסה במלחמת לבנון השנייה}}
[[תמונה:D9N 02.jpg|ממוזער|250px|'''דחפורי D9N''' הורסים [[בונקר]] של [[חזבאללה]]]]
בתחילת '''[[מלחמת לבנון השנייה]]''' הרסו דחפורים את [[מוצב]]י ה[[חזבאללה]] וה[[בונקר]]ים שלהם ב[[גבול ישראל-לבנון]] ומבני חזבאללה ב[[מרון א-ראס]] ו[[בינת ג'בייל]]. הדחפורים פתחו צירי תנועה חשובים עבור הכוחות ובנו עמדות [[מגנן]] עבור טנקים. כמו כן, חילצו הדחפורים כלים וטנקים שנפגעו במהלך הלחימה. באחד המקרים חילץ מפעיל הדחפור תחת אש כבדה חייל מ[[חטיבת גולני]] שנלכד תחת [[צריח (טנק)|צריח]] של טנק שנפגע.{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|מכסחי המטענים מעבר לקווי האויב|457/229|31 ביולי 2006||1|1}}.}} במקרה אחר פיקד מפעיל דחפור על מבצע חילוץ מורכב של שני טנקים וקיבל על כך [[צל"ש]] מח"ט.{{הערה|{{נענע10|חדשות 10|חילוץ תחת אש|388810|10 באוגוסט 2006|ראיון עם אושרי סיבוני, מפעיל ה-D9 שחילץ 2 טנקים תחת אש|news}}.}} הדחפורים הוכיחו עמידות רבה: באחד המקרים עלה הדחפור על [[מטען גחון]] של חצי טון [[חומר נפץ]], אך יצא ללא פגע.<ref name="HalfTonBomb"/> במקרה אחר, עלה דחפור על מטען של 200 ק"ג וניזוק קלות בלבד ללא פציעות לאנשי הצוות. חרף עמידותם הרבה, אחד הדחפורים של גדוד המח"ץ (605) נפגע מ[[טיל נ"ט]] ושני אנשי צוותו נהרגו.

=== דחפור די-9 במבצע עופרת יצוקה ===

{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי#חיל ההנדסה במבצע עופרת יצוקה}}

ב'''[[מבצע עופרת יצוקה]]''' נגד [[חמאס]] ב[[רצועת עזה]] הובילו דחפורי ה-D9 את הכוחות ופתחו צירים לכוחות [[חיל ההנדסה הישראלי|הנדסה]], [[חיל הרגלים הישראלי|חי"ר]] ו[[חיל השריון הישראלי|שריון]] תוך ספיגת כמות רבה של [[מטען חבלה|מטענים]], [[מוקש]]י [[נ"ט]], [[מוקש נגד אדם|מוקשים נגד אדם]], [[רקטה נגד טנקים|רקטות]] [[RPG-7]] ו[[טיל נ"ט|טילי נ"ט]]. ברוב המקרים לא נגרם נזק משמעותי לכלי ואנשי הצוות לא נפגעו. במהלך המבצע לא נהרג אף מפעיל D9.

בנוסף לפתיחת צירים וניקוי זירות מטענים, [[הריסה|הרסו]] דחפורי ה-D9 המשוריינים מאות מבנים ששימשו לטרור (רבים מהם מולכדו והכילו [[מטען חבלה|מטעני חבלה]] ו[[חומר נפץ|חומרי נפץ]]), [[חממה|חממות]] ו[[מנהרה|מנהרות]] תופת (בסך הכל הרס [[חיל ההנדסה הישראלי|חיל ההנדסה]] כ-600 מבנים, חלקם באמצעות [[חומר נפץ]] אך רובם באמצעות דחפורים).{{הערה|כתבה מתוך [[ישראל היום]], צוטטה באתר חיל ההנדסה.}} במבצע נטלו חלק פלוגות הצמ"ה של הגדודים הסדירים, [[אבירי הפלדה]] (צמ"ה עזה) ו[[גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד דרום]] (גדוד [[שירות המילואים בישראל|מילואים]]).

במהלך המבצע הופעל מספר גדול של דחפורי "רעם השחר", דחפורים לא-מאוישים מדגם D9N המופעלים באמצעות [[שלט רחוק]]. לטענת קציני הנדסה, הדחפורים הלא-מאוישים ביצעו עבודה יוצאת מגדר הרגיל ומנעו סיכון חיי אדם. בעקבות הניסיון החיובי שנרכש במבצע מתכננים ב[[זרוע היבשה (צה"ל)|זרוע היבשה]] להכפיל את מספר הדחפורים הלא-מאוישים שבשירות [[צה"ל]]. ‏‏<ref name="JP-RaamHaShachar">‏יעקב כץ, [http://www.jpost.com/servlet/Satellite?cid=1238354475903&pagename=JPost%2FJPArticle%2FShowFull 'Black Thunder' unmanned dozers to play greater role in IDF], [[ג'רוזלם פוסט]], 30 במרץ 2009. {{קישור שבור|10.8.2012}}</ref>

לוחמי ה[[צמ"ה]] זכו להוקרה מראשי [[פיקוד דרום]] יחד עם שאר לוחמי [[חיל ההנדסה הקרבית]]: רמ"ט פיקוד דרום תא"ל [[הראל כנפו]] הודה "לחיילי המילואים של ההנדסה מתחום הצמ"ה שנכנסו לקרב ראשונים ויצאו אחרונים. אי אפשר לספור את כמות הפעילות של מערך ההנדסה, פעילות שבעיקרה נועדה להגן על כל היתר. חיל ההנדסה הוא החיל היחידי שפוצל לרמת המחלקה, וכולם התחננו לקבל הנדסה בכוח שלהם". ‏‏<ref>‏רועי כספי, [http://mazi.idf.il/3728-7667-he/IGF.aspx מוקירים את המוהנדסים], אתר [[זרוע היבשה (צה"ל)]].‏</ref>

=== דחפור די-9 בשריפה הגדולה בכרמל ב-2010 ===

ב[[דצמבר]] [[2010]] פרצה ב[[הר הכרמל]] [[השריפה בכרמל (2010)|שריפת יער]] גדולה. בין היתר, הפנה [[צה"ל]] גם [[דחפור]]ים שינסו לבלום את השריפה.{{הערה|[http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/10/12/0204.htm שריפת הענק בכרמל: אלפי חיילים פועלים במוקד האסון], אתר [[דובר צה"ל]], 3 בדצמבר 2010}} [[פלס]]ים ודחפורי D9 משוריינים פרצו דרכים ל[[כבאית|כבאיות]] על מנת שיוכלו להיכנס לעומק השטח, וסייעו בכיבוי האש.{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|חיילי הנדסה: בעזה הובלנו טנקים, בכרמל כבאיות|3994739|6 בדצמבר 2010|}}}} בנוסף, גילחו דחפורי ה-D9 קווי צמחייה ועקרו עצים במטרה למנוע מהאש להתפשט.{{הערה|שם=דובים2|אלעד שפינדל, [http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/bamahana/2010/47/04.htm כן דובים ולא יער], [[במחנה]], 9 בדצמבר 2010.}} כך למשל הצילו מפעילי הצמ"ה את [[מלון יערות הכרמל]] משריפה ברגע האחרון כאשר עקרו עצים בוערים ליד המלון עם דחפורי ה-D9.{{הערה|שם=דובים2}}

==התפתחויות ופיתוחים חדשים==
[[תמונה:D9N-RaamHaShachar02.jpg|ממוזער|250px|דחפור D9N "רעם השחר" המופעל בשלט רחוק. ניתן לראות [[מצלמת וידאו|מצלמות]] [[טלוויזיה במעגל סגור]] על ה[[בוכנה|בוכנות]].]]
[[File:IDF-D9R pic001.jpg|ממוזער|250px|דחפור D9R עם [[מיגון כלוב]] ו[[מאג]]. מיגון הכלוב הותקן בכמויות גדולות החל מ-2006 והוכח כמציל חיים.]]

[[הכוחות המזוינים של ארצות הברית]] התרשמו מיעילות ה-D9 ב[[יהודה ושומרון]] וב-[[2003]] רכשו מישראל מספר דחפורי D9R וערכות מיגון של תע"א לקראת ה[[מלחמת עיראק|מלחמה בעיראק]]. לפי מסמכים של [[חיל הנחתים האמריקאי]], הדחפורים זכו לחוות דעת חיוביות ביותר מהחיילים שנעזרו בהם.‏‏<ref name="Marines">‏ Field Report: Marine Corps Systems Command Liaison Team , Central Iraq , 20 April to 25 April 2003‏ - [http://www.globalsecurity.org/military/library/report/2003/oif_mcsc-field-report_apr2003.doc מסמך DOC]</ref>

ב-[[2004]] הודיעו [[הטכניון]] ו[[צה"ל]] על פיתוח דחפור D9N המופעל בשלט רחוק. הדחפור הבלתי מאויש, שנקרא בצה"ל "רעם השחר" מופעל בידי לוחמי פלגת ה[[רובוט]]יקה של [[חיל ההנדסה הישראלי|יחידת ההנדסה]] המיוחדת [[יהל"ם]].{{הערה|{{nrg|פליקס פריש|פיצוץ של יחידה|999/139|25 באוקטובר 2005||1|}}.}} בסוף [[2008]] החל קורס ב[[בית הספר להנדסה צבאית]] המכשיר מפעילי צמ"ה בכירים שלא מ[[יהל"ם]] בהפעלת דחפורי "רעם השחר" בשלט רחוק.{{הערה|‏רועי כספי, [http://mazi.idf.il/3728-7105-he/IGF.aspx דחפור D-9 בשלט רחוק], אתר [[זרוע היבשה (צה"ל)]], 17 בדצמבר 2008.}} דחפורי "רעם השחר" זכו להצלחה גדולה ב[[מבצע עופרת יצוקה]].<ref name="JP-RaamHaShachar"/>‏

בתערוכת LIC [[2005]] הציגה [[מפקדת זרוע היבשה]] (מז"י) שיפורי [[מיגון]] ותוספת [[מיגון כלוב]] ל-D9R המיועדת במיוחד כנגד [[מטען חלול|רש"ק חלול]] (רש"ק המאפיין [[טיל נ"ט|טילי נ"ט]] ו[[רקטות נ"ט|רקטות RPG]]). בנוסף, נעשה ניסיון להתקנת [[מצלמה|מצלמות]] טלוויזיה במעגל סגור במקומות אסטרטגיים על מנת לאפשר לנהג שליטה יותר טובה בדחפור וכושר תמרון רחב יותר, אך עקב לכלוך עדשות המצלמה מעפר שדחפה הכף, היא הותקנה באופן שיטתי רק בדחפורים הלא-מאוישים. המיגון החדש הותקן בכמויות גדולות רק ב-[[2006]] והוכיח את יעילותו ב[[מלחמת לבנון השנייה]] ו[[מבצע עופרת יצוקה]] כנגד [[רקטות נ"ט]] ואף כנגד [[טיל נ"ט|טילי נ"ט]].

בנובמבר [[2006]] פרסם עיתון "[[במחנה]]" ידיעה על כוונת צה"ל לרכוש דחפורי D9T ולהסבם לדחפורים לא-מאוישים הנשלטים בשלט רחוק. התוכנית והדגמים מכונים "[[פו הדוב]]". לפי התוכנית, שתבוצע על ידי [[משרד הביטחון]], מפעל [[רמתא]] של [[התעשייה האווירית לישראל]] וחברת [[זוקו שילובים]], ה-D9T הלא מאויש הראשון אמור להיות מבצעי בסוף [[2007]].‏‏<ref>‏[http://www.defense-update.com/features/du-1-07/ramta_UGV.htm IAI's Ramta Introduces UGVs for Heavy Engineering Work], אתר Defense-Update‏</ref> ה-D9T הלא-מאויש הוצג לראשונה בספטמבר [[2009]] בכנס לטרון השלישי. נכון ל-[[2012]], ה-D9T הלא-מאויש נמצא בניסוי אגמ"י בצה"ל.

ב-[[2008]] פרסם עיתון "במחנה" ידיעה על הסבת מספר דחפורי די-9 לדחפורי [[חילוץ]] במטרה שיחליפו את [[טנק חילוץ M-88]] המיושן. על הדחפורים יותקנו התקני חיבור ו[[כננת|כננת חילוץ]] שיאפשרו חיבור ל[[רכב קרבי משוריין]] וגרירה של הכלי הפגוע.<ref>גילי כהן, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=241321#post2781810 דחפורי די-9 יוסבו לחילוץ רק"מ מעזה], [[במחנה]]</ref> ניסויים שנערכו בכננת שפותחה על ידי [[חט"ל]] והותקנה על ה-D9, הראו שהיא מסוגלת למשוך כ-90 [[טון (מסה)|טון]] ולגרור 2 [[מרכבה (טנק)|טנקי מרכבה]].<ref name="PanuDerech" />

ב-[[2012]] החלו להיקלט בצה"ל דחפורי די-9 חדשים עם [[מיגון]] משופר ותאי אחסון פנימיים.{{הערה|שם=במחנה-משופר-2012}}

==פעילות ציבורית נגד קטרפילר בשל שימוש צה"ל ב-D9 ==
[[File:Rachel Corrie 2003 March 16 cropped.jpg|ממוזער|250px|[[רייצ'ל קורי]] מפגינה מול דחפורי D9 שמבצעים [[חישוף]] ב[[ציר פילדלפי]].]]
השימוש של צה"ל בדחפור לשם [[הריסת מבנים|הריסת בתים]] של פלסטינים ובניית [[גדר ההפרדה]], כמו גם מותה של [[רייצ'ל קורי]] מפגיעה של D9 הביאו לקריאות ל[[חרם צרכנים|חרם]] נגד חברת [[קטרפילר]] שנתמכו בידי [[שמאל רדיקלי בישראל|ארגוני שמאל]] בהם [[גוש שלום]], [[הוועד נגד הריסת בתים]] ו-[[Jewish Voice For Peace]]. בנוסף, דרשו מספר תנועות [[שמאל רדיקלי]], [[ארגוני זכויות אדם]] וקבוצות פרו-פלסטיניות מקטרפילר שתפסיק לאלתר את מכירת הציוד וחלקי החילוף לישראל שמשמשים את ישראל ללחימה ב[[פלסטינים]]. ‏‏{{הערה|‏[https://israel.indymedia.org/newswire/display/7181/index.php הדרישה], באתר [[אינדימדיה ישראל]].‏}}

הנהלת חברת קטרפילר - שמוכרת לצה"ל דחפורים וציוד במסגרת [[סיוע אמריקאי לישראל|סיוע החוץ האמריקני לישראל]] - סירבה מכל וכל ודחתה את הדרישה להפסיק למכור ציוד לישראל. עמדתה של קטרפילר הייתה שגם היא "...מודאגת מהמצב ה[[פוליטי]] הקשה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]" אך היא לא עוסקת בפוליטיקה וכן ש"אין לה את האמצעים או את הזכות להשגיח כיצד משתמשים בציוד שלה". למרות ההפגנות והחרמות כנגדה, רווחיה של קטרפילר רק גדלו. כמו כן, בעקבות הצלחת דחפורי הדי-9 ב[[יהודה ושומרון]], החלה קטרפילר לספק דחפורי די-9 גם ל[[הכוחות המזוינים של ארצות הברית|צבא האמריקני]], כאשר [[ישראל]] מוכרת לאמריקנים חבילות [[מיגון]].
ב-[[14 באפריל]] [[2005]], דחתה מועצת בעלי המניות של קטרפילר הצעת החלטה הקוראת להפסיק למכור דחפורים וציוד לישראל. ההצעה, שהועלתה בידי ארגוני שמאל קיצוניים ומספר [[כנסייה|כנסיות]] [[נצרות|נוצריות]], זכתה לתמיכה של 3% בלבד.{{הערה|{{גלובס|רן דגוני, וושינגטון|נצחון במערכה: רוב מוחץ בין בעלי מניות קאטרפילר למכירת דחפורים לישראל|904623|14 באפריל 2005}}.}}

ב-[[2006]] החליטה [[הכנסייה האנגליקנית]] למשוך את השקעותיה בחברה במחאה על השימוש של צה"ל במוצרי החברה להריסת בתים ולבניית [[גדר ההפרדה]].{{הערה|{{ynet|חגית קלימן, לונדון|הכנסיה האנגליקנית: חרם על חברות שמרוויחות מהכיבוש|3212466|7 בפברואר 2006|}}.}}

באוקטובר [[2010]] פורסם שעסקה למכירת כמה עשרות דחפורי D9 לישראל הושעתה, כנראה בשל המשפט המתנהל ב[[ישראל]] בו תובעת משפחתה של קורי את ישראל ואת החברה.{{הערה|[http://reshet.ynet.co.il/News2/Shows/MainNewscast_video/videomarklist,174334/ למה מתעכבת עסקת ה-D9 לישראל?] [[חדשות ערוץ 2]], 25 באוקטובר 2010}} [[משרד הביטחון]] הכחיש את הפרסום ואמר שהמכירות מעולם לא הוקפאו. ב-[[2012]] החלו להגיע לצה"ל דחפורי [[קטרפילר די-9|D9T]] חדשים ומשוכללים יותר עם מיגון משופר.{{הערה|1=גיל רונן, [http://www.israelnationalnews.com/News/News.aspx/153334 D-9 Bulldozers En Route to IDF, Sale 'Never Frozen'], [[ערוץ 7]] [[INN]],{{כ}} 3 בינואר 2012. {{אנגלית}}}}

הוריה של [[רייצ'ל קורי]] הגישו תביעות משפטיות כנגד [[משרד הביטחון]] ו[[קטרפילר]] ב[[ארצות הברית]] ו[[ישראל]], אך כולן נידחו. באוגוסט [[2012]] דחה [[בית המשפט המחוזי]] את התביעה שהגישה המשפחה ב[[ישראל]] וקבע שמותה של קורי היה [[תאונה]] שנבעה בין השאר מראות מוגבלת עקב השריון הכבד של הדחפור והחלונות הקטנים בתא המפעיל, ומרשלנותם של קורי ופעילי ה-[[תנועת הסולידריות הבינלאומית|ISM]] שסיכנו את עצמם ביודעין.{{הערה|שם=מחוזי-דחה-תביעת-קורי|אחיה ראב"ד, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4273823,00.html אין פיצוי: "רייצ'ל קורי הביאה התאונה על עצמה"] באתר [[ynet]],{{כ}} 28 באוגוסט 2012}}{{הערה|1=[http://www.iba.org.il/bet/?entity=868124&type=1&topic=0&page= המחוזי דחה תביעת הורי רייצ'ל קורל], [[רשת ב']], 28 באוגוסט [[2012]].}}{{הערה|שם=מחוזי-דחה-תביעת-קורי-ערוץ-7|1=אורנית עצר, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/243279 בית המשפט: צה"ל לא אשם במות רייצ'ל קורי], [[ערוץ 7]], 28 באוגוסט [[2012]].}}

== ראו גם ==

* [[קטרפילר די-9]]
* [[דחפור]]
* [[חיל ההנדסה הקרבית]]
* [[מיגון כלוב]]
* [[חישוף]]
* [[נוהל סיר לחץ]]

==לקריאה נוספת==

* [[צדוק יחזקאלי]] וענת טל-שיר, '''עד עפר''', [[ידיעות אחרונות]], [[10 במאי]] [[2002]] - ראיון עם מפקדי ומפעילי ה-D9 ב[[הקרב בג'נין 2002|קרב בג'נין]] ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=3026204&postcount=66 לקריאה])
* [[צדוק יחזקאלי]], '''עשיתי להם אצטדיון טדי באמצע המחנה''', [[ידיעות אחרונות]], [[2002]] - ראיון עם 'דובי כורדי', מפעיל D9 ב[[הקרב בג'נין 2002|קרב בג'נין]] ([http://www.gush-shalom.org/archives/kurdi_heb.html לקריאה])
* שחר פישר, '''מטים את הכף: מפלצות התהילה''', [[במחנה]], [[2005]] - על ה-D9 וכלי ה[[צמ"ה]] ב[[נוהל סיר לחץ]] ב[[איו"ש]] ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=3057252&postcount=68 לקריאה])
* יונתן לוי, '''ארץ ציר''', [[במחנה]], [[5 באוגוסט]] [[2005]] - על חיל ההנדסה וה-D9 ב[[ציר פילדלפי]] ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=3057315&postcount=69 לקריאה])
* טל זגרבה, '''סיפורי דובים''', [[במחנה]], [[10 בפברואר]] [[2009]] - על ה-D9 ב[[מבצע עופרת יצוקה]] ([http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/bamahana/09/07/0708.htm לקריאה] ו[http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=3243373&postcount=8 תמונות])

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Caterpillar D9|שם ויקישיתוף=דחפור D9|ויקישיתוף 2=Category:IDF Caterpillar D9|שם ויקישיתוף 2=דחפור די-9 של צה"ל|ויקיציטוט=דחפור די-9 |שם ויקיציטוט=דחפור די-9 }}
{{לשכתוב|פסקה=כן|[[ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה#ויקיפדיה איננה מאגר קישורים]]}}
=== מידע על הדחפור האזרחי ===
* [http://cmms.cat.com/cmms/servlet/cat.dcs.cmms.servlet.GetModelSummary?dsfFlag=0&&classid=406&langid=en&rgnid=NACD&view=cat&prdname=D9T&prdid=D9T+2&familyid=482&subfamilyid=322&subfamilyheader=Track-Type+Tractors דחפור D9T], באתר הרשמי של חברת [[קטרפילר]]
* [http://www.zoko.co.il/upload/calim/track-type/e1-5591-2-d9t-specalog.pdf D9T - מידע ומפרט טכני], {{PDF}} (באתר [[זוקו שילובים]], יבואנית [[קטרפילר]] ב[[ישראל]])
* [http://64.65.56.69/eng/images/pdf/track_type_tractors/d9t.pdf D9T - מידע ומפרט טכני]
* [http://www.albahar.com/assets/products/Product%20Machines/D9R.pdf D9R - מידע ומפרט טכני]

=== מידע צבאי ===
[[File:D9-idf pic000833.jpg|ממוזער|250px|דחפור D9R עם [[מיגון כלוב]]]]
[[תמונה:D9-idf pic711.jpg|ממוזער|250px|שני דחפורי D9R עם [[מיגון כלוב]] באימון [[חטיבה 7]]]]
[[File:D9-idf pic714.jpg|ממוזער|250px|דחפור D9 עם [[מיגון כלוב]] ו[[מקלע]] [[מאג]]]]
[[File:Flickr - Israel Defense Forces - 401st Brigade Training at Golan Heights, Feb 2010.jpg|ממוזער|250px|שני דחפורי D9 של גדוד 601 באימון [[חטיבת עקבות הברזל]] (401) ביחד עם [[טנק]] [[מרכבה סימן 4]]]]
* מידע מאתרים רשמיים של [[צה"ל]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית]]:
** [http://www.handasa.org.il/show_item.asp?itemId=57&levelId=64770&itemType=0 דחפור ה-D9], באתר עמותת חיל ההנדסה
** [http://mazi.idf.il/4986-5650-HE/IGF.aspx דחפור D9], באתר [[זרוע היבשה]]
** איתמר שגב, [http://mazi.idf.il/6300-9392-HE/IGF.aspx הצמ"ה של חיל ההנדסה - עובדות ומספרים], אתר [[זרוע היבשה (צה"ל)]]
** {{דובר צה"ל|הדס דובדבני, אתר צה"ל|לוחמי הצמ"ה של אוגדת עזה תרגלו פעילות מבצעית בתנאי לילה|1133-13911|22 בנובמבר 2011}} (כתבה ו[http://www.flickr.com/photos/56196724@N03/sets/72157628101191669/with/6385040687/ תמונות])
* [http://sites.google.com/site/mathknight6/home/idf-d9 דף ה-D9 באתר של MathKnight] - סקירה על הדגמים השונים של ה-D9 בשירות צה"ל, תמונות, לינקים ומידע נוסף הקשור לכלי ([http://geocities.com/israel1mathknight/D9bulldozer.htm כתובת ישנה])
* [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=241321 סקירה על הדגמים השונים של ה-D9 בצה"ל], מ[[פורום אינטרנט|פורום]] [[צבא]] ו[[ביטחון לאומי|ביטחון]], [[פרש (אתר)|פרש]]
* [http://www.army-technology.com/projects/armoured-d9r-dozer/ Armored D9R Dozer], סקירה ב[[אנגלית]] באתר Army-Technology
* [http://sketchup.google.com/3dwarehouse/details?mid=b64789921ac4793563f0d0333d3dd740&ct=gd דגם תלת-ממדי של דחפור משוריין D9R עם מיגון כלוב ומקלע] ב-[[Google SketchUp]]
* כתבות מאתר [[mako]]-פז"ם:
** {{mako|שי לוי|הדובי הזועם של צה"ל: דחפור D9, מבט מבפנים|95a683c966ed531006|pzm-soldiers/inside-look|11 במרץ 2012}}
** {{mako|נתנאל רוזמן|חבר, אתה חופר: הצטרפנו למפעילי דחפורי הענק של צה"ל|17cb0d042a45331006|pzm-soldiers|31 באוקטובר 2011}}
** {{mako|שי לוי|מפלצות באמבטיית חול: הצצה לקורס ההכשרה של חיל ההנדסה הקרבית|5a3638a1a312731006|pzm-soldiers|6 במאי 2012}}
* {{nrg|אמיר בוחבוט|ה"פטנט" שהציל את חיי לוחמי ההנדסה|541/347|8 בפברואר 2007||1|1}} (כתבה ו[http://www.nrg.co.il/online/52/ART1/542/083.html סרט וידאו])
* [http://www.iai.co.il/33885-34712-en/default.aspx Armored D9 Dozer], באתר [[התעשייה האווירית לישראל]] (IAI)
* [http://www.catdestroyshomes.org אתר היוצא נגד קטרפילר, ומוחה נגד השימוש שצה"ל עושה בדחפורים שלהם], האתר כולל תמונות וסרטי וידאו של הדחפורים בפעולה. האתר מופעל על ידי [[Jewish Voice For Peace]]
* {{ynet|רון בן ישי|מג'נין לבינת ג'ביל|3281965|26 ביולי 2006|}} - מאמר המזכיר את חשיבותו של ה-D9 בלוחמה בשטח בנוי
* {{הארץ|אנשיל פפר|עובדי יצרנית דחפורי הענק שמפעיל צה"ל בשטחים יגויסו בעת חירום למלחמה|1.1249830|11 במרץ 2009}}
* [http://www.janes.com/articles/Janes-Military-Vehicles-and-Logistics/Israel-Military-Industries-bulldozer-protection-kit-Israel.html קיט שריון לדחפורים], על השריון ל-D9 שפיתחה [[תע"ש]], באתר [[Jane's]]
* דחפורי D9 רובוטיים/בשלט רחוק:
** [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=469481 דחפורים בשלט רחוק בצה"ל], פורום צבא וביטחון, [[פרש (אתר)|פרש]]
** [http://mazi.idf.il/4384-6059-he/IGF.aspx "רעם השחר"], באתר [[זרוע היבשה (צה"ל)]]
** {{גלובס|אמנון ברזילי|חברת זוקו שילובים מפתחת עם תע"א ומשרד הביטחון דחפור די 9 בלתי מאויש|1000133956|18 בספטמבר 2006}}
** [http://www.iai.co.il/32778-41308-EN/Groups_Commercial_Aircraft_RAMTA_Products_UnmannedGroundVehicles.aspx Remote Controlled Armored D9T Multi-Task Dozer], אתר [[התעשייה האווירית לישראל]]
** [http://www.army-guide.com/eng/product4476.html דחפור D9T רובוטי], באתר ArmyGuide
* כתבות על ה-D9 ב[[הכוחות המזוינים של ארצות הברית|כוחות המזוינים של ארצות הברית]]:
** [http://cndyorks.gn.apc.org/caab/articles/kuwait-dig.htm Army's new D9 bulldozer digs into duty in Kuwait], ה-D9R נכנס לשירות ב[[צבא ארצות הברית]]
** [http://www.enr.com/features/bizlabor/archives/030922.asp כתבה על כלים הנדסיים של צבא ארצות הברית בעיראק], כולל תמונות וביקורות על ה-D9

=== סרטים ===
# [[צה"ל]]י (צבאי ישראלי)
#* [http://www1.idf.il/SIP_STORAGE/DOVER/files/3/54693.wmv דחפורי D9 של גדוד אסף הורסים מוצב של חזבאללה], אתר [[דובר צה"ל]], קובץ [[WMV]]
#* [http://dover.idf.il/IDF/console/article_page.aspx?doc_id=55391&lang=hebrew כוחות צה"ל פירקו והשמידו מוצבי 'חזבאללה' בלבנון]: [http://www1.idf.il/SIP_STORAGE/DOVER/files/9/55389.wmv דחפורי D9 של יחידת המילואים מחשפים מוצב של חזבאללה], אתר [[דובר צה"ל]], קובץ [[WMV]]
#* {{NFC|עומר שיקלר|דחפורי D9 של צה"ל משמידים מוצבי חיזבאללה|001-D-106985-00|31 ביולי 2006}}
#* [http://www.youtube.com/watch?v=-piZyCEv63A דחפור D9R צה"לי הורס בית], [[יוטיוב]]
#* [http://es.youtube.com/watch?v=EC6C-cAc240 דחפורי צה"ל באינתיפאדת אל-אקצה] - סרט מטעם המתנגדים ל[[קטרפילר]], [[יוטיוב]] (בסרט ניתן לראות דחפורי D9 הורסים מבנים)
#* [http://www.nrg.co.il/online/52/ART1/542/083.html ה"פטנט" שהציל את חיי לוחמי ההנדסה], [[nrg]]
#* {{נענע10|אור הלר|הכירו את האנשים שמפלסים את הדרך ללוחמי צה"ל באזור הרצועה|766002|14 בדצמבר 2010||news}} - כולל סרט של דחפורי D9 פותחים ציר.
#* [http://www.youtube.com/watch?v=kmsa5RSvBWM דחפורי D9 פותחים ציר למרכבה ואכזרית ברצועת עזה], [[יוטיוב]]
#* [http://www.youtube.com/watch?v=mlSiGO1Acr4 דחפורי D9 מבצעים חישוף בגבול רצועת עזה], [[יוטיוב]]
#* {{וידאו}} סמדר קרמפף, [http://mazi.idf.il/113-10333-he/IGF.aspx עוברים כל מכשול] (כולל סרט וידאו), אתר [[זרוע היבשה (צה"ל)]]
# אזרחי
#* [http://www.youtube.com/watch?v=wNLyQ2PFcH8 דחפור D9R עובד במחצבת סלעים], [[יוטיוב]]
#* [http://www.youtube.com/watch?v=HKMACKYgTUA דחפור D9R דוחף עפר], [[יוטיוב]]
#* [http://www.youtube.com/watch?v=Zjx11KLxp3o דחפור D9 ישן בעבודה], [[יוטיוב]]
#* [http://www.youtube.com/watch?v=H_Kbnb3DMlM דחפור D9 ישן מכין רמפה], [[יוטיוב]]
# צבאי אמריקני
#* [http://www.youtube.com/watch?v=Hser22zaSIQ&feature=related דחפור D9R צבאי מוחץ גרוטאות], [[יוטיוב]]
#* [http://www.youtube.com/watch?v=sJervtj8YEM דחפורי D7 ו-D9R של המרינס עולים על מובילי צמ"ה], [[יוטיוב]]

== הערות שוליים==
{{הערות שוליים|טורים=כן}}

{{ערך מומלץ}}
[[קטגוריה:ציוד מכני הנדסי]]
[[קטגוריה:חיל ההנדסה הישראלי]]
[[קטגוריה:כלי רכב הנדסיים משוריינים]]
[[קטגוריה:טקטיקה ודרכי פעולה באינתיפאדה השנייה]]
[[קטגוריה:אמצעי לחימה של צה"ל במלחמת יום הכיפורים]]

Komarno (Chassidismus)

2012-07-09T08:51:59Z

EranBot: בוט החלפות: זיכרון

'''חסידות קוֹמרנה''' (ב[[יידיש]]: '''קאמאַרנא''') היא [[חצר חסידית|חסידות]] קטנה אשר נוסדה בראשית [[המאה ה-19]]. מייסדה היה רבי סנדר מ[[קומרנה]]. החסידות נקראת על שם העיירה [[קומארנו]] שב[[גליציה המזרחית]], כיום במערב [[אוקראינה]].

==שושלת המנהיגים==
{{עוגן|ד1}}
* מייסדה רבי '''אלכסנדר סנדר''', בנו של רבי יצחק אייזיק מכפר ספרין (אין לבלבלו עם יצחק אייזיק ספרין), ואחיו של רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]. היה תלמידו של [[החוזה מלובלין]]. כיהן ברבנות ז'ורבנו ואחר כך בקומרנו. היה מתמיד גדול ורוב השבוע למד כמעט בלי להפסיק לאכילה. חיבר ספר "זיכרון דברים" על התורה ו[[שו"ת]]. נפטר בצעירותו בשנת [[תקע"ח]] ([[1818]]) ונקבר בעיירה [[אוהל (מקום)|אוהל]] שב[[הונגריה]].
{{עוגן|ד2}}
* בנו, רבי '''[[יצחק אייזיק ספרין|יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין]]''', נולד [[כ"ה בשבט]] [[תקס"ו]]. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]] ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה ה[[פולין|פולנית]] [[פינטשוב]] שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. שם התחיל כבר לנהוג ב[[אדמו"ר]]ות. זמן מה שימש רבי יצחק אייזיק כדיין בזידיטשוב, אבל העבירוהו מהרבנות. הוא נתבזה, סבל, ואף רעב ללחם. רבי יצחק אייזיק אמר שזכה למדרגותיו בשכר הרדיפות שסבל וקבל את הכל באהבה ובשמחה<ref>האדמו"ר מ[[חסידות טאש|טאש]],''' עבודת עבודה'''.</ref>. לימים עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו, ועל שם עיירה זו נקרא "רבי יצחק אייזיק מקאמרנא". בהקדמת ספרו "זוהר חי", שנכתבה על ידי בנו, מעיד עליו בנו שהיה גלגול הינוקא מהזוהר, [[האר"י]], [[הבעש"ט]], ו[[הגר"א]] (כמו כן כתב על עצמו ב"מגילת סתרים" שנולד בשנת [[משיח בן יוסף]]). רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר הדומיננטי בתולדות חסידות זו, והיה "אדמו"ר לאלפים"<ref>[[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]],''' החסידות''', הוצאת ספרית מעריב</ref>, ומחבר פורה בשלל מקצועות תורניים, ובעיקר ב[[קבלה|תורת הקבלה]]. הוא החשיב את עצמו כמעט כתלמידו הישיר של [[הבעש"ט]] אף שהיה כמה דורות אחריו, ואף הרבה לעסוק ולפרש את תורתו. בספריו הנציח סיפורים רבים מתלמידי הבעש"ט<ref>[[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]],''' החסידות''', הוצאת ספרית מעריב</ref>. חסידיו נמנו באלפים. רבי יצחק אייזיק נפטר בן 68 שנה, ב[[י' באייר]] (יום הילולת ה[[רי"ף]]) [[תרל"ד]].
{{עוגן|ד3}}
* את מקומו מילא בנו רבי '''אליעזר צבי'''. נולד בשנת [[תק"צ]]. כאביו גם הוא היה מחבר פורה בספרות קבלה חסידית ואלפים היו חסידיו. חתנו היה רבי יהודה צבי מ[[חסידות קאליב|ראזלא]]. נפטר ב[[כ"ד באייר]] [[תרנ"ח]]. עוד בן של רבי יצחק אייזיק היה רבי אלכסנדר סנדר מקומרנה, חתן רבי חיים משה מ[[חסידות סטפין|סטפין]].
{{עוגן|ד4}}
* את מקומו של רבי אליעזר צבי מילא בנו רבי '''יעקב משה''', שחיבר ספר שלא שרד ב[[שואה]]. נולד בשנת [[תרכ"א]]. היה תלמידם של רבי [[חיים מצאנז]] ורבי אברהם מ[[חסידות טריסק|טריסק]]. היה מפורסם כ[[בעל מופת]] והיה נערץ מאוד על עדת החסידים גם בפולין. מחתניו היו האדמו"ר מ[[מונקאץ']] רבי [[חיים אלעזר שפירא]], הרב אליהו בומבך רבה של [[אושפיצין]] רבי חיים נחום ממאשציסק (בן רבי משה מ[[חסידות קשאנוב|קשאנוב]]), רבי [[אהרן מנחם מנדל גוטרמן|אהרן מנדל מרדזימין]] והרב שמחה מווישנה (בן רבי צבי מ[[חסידות רוזבדוב|רוזבדוב]]). נפטר ב[[ט' בתמוז]] [[תרפ"ט]].
{{עוגן|ד5}}
* אחריו כיהן בנו רבי '''שלום''' שהיה חתנו של רבי [[ישראל פרלוב]] מ[[חסידות קרלין|סטולין]] ("ה[[ינוקא]] מ[[סטולין]]"). הוא נפטר לאחר זמן קצר, ב[[כ"ו באייר]] [[תרצ"ז]].
{{עוגן|ד6}}
* אחריו כיהן בנו '''[[ברוך ספרין|רבי ברוך]]''', האדמו"ר האחרון בעיר קומארנו. רבי ברוך ספרין נהרג בשואה ביחד עם בני קהילתו.

אדמו"רים נוספים בשושלת היו:
{{עוגן|ד4ב}}
* רבי מנחם מאניש בנו של רבי אליעזר צבי, אדמו"ר בפלעשטין, חתן רבי יוסף לבין (נכד רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]). הוציא את ספרו של אביו "בן ביתי". נפטר בסמבור ב[[ו' בטבת]] [[תרע"ג]].
{{עוגן|ד4ג}}
* רבי פנחס נתן בנו של רבי אליעזר צבי, אדמו"ר בנאנאש וברידיק. נולד בשנת [[תרט"ו]]. היה חתנו של רבי נפתלי חיים מ[[חסידות דז'יקוב|דז'יקוב]] ובזיווג שני של רבי יהושע מדז'יקוב. היה מקובל גדול. אחיינו, רבי שלום מקומרנה היה תלמידו. נפטר ב[[כ"ט באדר]] [[תרצ"ב]] ללא בנים.
{{עוגן|ד4ד}}
* רבי אברהם מרדכי בנו של רבי אליעזר צבי, אדמו"ר בבוריסלב. חתן הרב חיים יעקב דומיניץ אב"ד עיר-חדש. נפטר ב[[ח' בכסלו]] [[תש"ב]] ורוב משפחתו נרצחה בשואה:
** רבי אליעזר צבי ([[תר"ס]] - [[תש"ב]]?) כיהן בווירשוב ובפאבניץ. משך אליו חסידים רבים ואף גוים. נרצח ב[[גטו לודז']].
** רבי אלתר כיהן בסמבור הישנה. בנו רבי משה היה רבה של לימנה.

{{עוגן|ד3ב.א}}
* אחיינו של רבי אליעזר צבי, רבי משה חיים בן רבי סנדר (האח של רבי אליעזר צבי) כיהן כאדמו"ר באלטשטאט. היה חתנו של רבי סנדר מ[[חסידות זידיטשוב|זידיטשוב]]. היה מתמיד גדול. שני בניו נרצחו בשואה:
** בנו הראשון רבי אלתר ישכר (חתן רבי שמעלקע מ[[חסידות רופשיץ|סערט]]) מילא את מקומו (נרצח בשואה),
** ובנו השני רבי זיידא (חתן הרב אלתר שלום דוד רוטנברג רבה של קומרנה) כיהן בפשמישל (נרצח בשואה).

{{עוגן|ד2ב}}
* רבי אברהם מרדכי קלינברג, בנו של רבי מנשה חתן [2] רבי יצחק אייזיק מקומרנה (כלומר גיסו של רבי יצחק אייזיק), כיהן כאדמו"ר בזאלושיץ ובקראקא. חיבר את הספרים "אלפי מנשה" על התורה ו"עלי זית" על [[תיקוני הזוהר]]. נפטר ב[[י"ט בחשוון]] [[תרע"ז]].
** רבי שם ([[תרל"ב]] - [[כ"ח בניסן]] [[תש"ג]]) כיהן אחריו. היה חתנו של רבי ישראל הורוביץ רבה של ויסליץ ([[חסידות לינסק|שושלת לינסק]]). היה מקובל גדול. דברי תורתו הודפסו בספר "אהלי שם". נרצח בשואה במחנה [[פלאשוב]].
*** רבי משה, חתן רבי פנחס שלום מ[[חסידות קוסון|קוסון]] כיהן כאדמו"ר מזאלושיץ ב[[אנטוורפן]].
** רבי זיידא משה חיים, כיהן בקשישוביץ (הסמוכה ל[[קרקוב]]) ובפשמישל, אף הוא נרצח בשואה.

==השושלת אחרי השואה==
{{עוגן|ד5ד}}
נכדו של רבי אליעזר צבי מקומרנה, רבי חיים יעקב (בן [[#ד4ד|רבי אברהם מרדכי מבוריסלב]]) היגר לפני [[מלחמת העולם השנייה]] ל[[ארצות הברית]]. היה נשוי לחיה, בתו של רבי יצחק פלאם הרבי מקורטשין. אחרי פטירתה בצעירותה (לאחר לידת שלום ושתי בנות) נשא את אחותה רבקה הענא (חנה), שילדה את יתר בניו. פתח בית כנסת סמוך ל[[כיכר השבת]] ב[[שכונת גאולה]] בירושלים. בית כנסת זה משמש כיום כ[[שטיבל]]. חיבר את הספרים: בית אבות, שבת שלום ומבורך.

=== בני רבי חיים יעקב ===
* רבי שלום ספרין ב[[ירושלים]], חתנו של הרב [[ישראל יצחק רייזמן]], [[דיין (הלכה)|דיין]] ב[[העדה החרדית|עדה החרדית]]. תלמידו של הרב [[ברוך שלום הלוי אשלג]]. לאחר שנפטר שימשו בניו כאדמו"רים:
** רבי נתנאל ספרין ([[ד' בניסן]] [[תש"ב]]) בירושלים. חתן הרב יהודה אריה דייטש. פתח בית כנסת ב[[מעלות דפנה|ארזי הבירה]].
*** רבי מתתיהו ספרין, בנו של רבי נתנאל. מכהן כאדמו"ר עצמאי בחיי אביו. חתן הרב משה אדלר (בנו של רבי [[יוסף אדלר]]) מטורדא.
** רבי אליעזר צבי בן רבי שלום ב[[בית שמש]], מלמד שיעורי קבלה.
** רבי ישכר שטוקהמר, חתנו של רבי שלום. מתגורר ב[[רמת שלמה]].
* רבי מנחם מוניש בן רבי חיים יעקב כיהן כאדמו"ר ב[[בני ברק]]. בנה [[בית מדרש]] ברחוב דבורה הנביאה.
** רבי צבי אלעזר בן רבי מנחם מוניש, ממלא מקום אביו בבני ברק.
** רבי יצחק שלמה בן רבי מנחם מוניש, מכהן כאדמו"ר בירושלים. חתנו של רבי מרדכי מ[[חסידות זווהיל|זוויהל]].
* רבי אלתר יצחק אלימלך<ref>{{cite web|url=http://www.geni.com/people/Rabbi-Chaim-Yankev-Safrin-Komarner-rebbe-%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%AA%D7%A9%D7%9B-%D7%98/6000000002901183097|title=Rabbi Chaim Yankev Safrin|work=[[Geni]]|accessdate=כ״ה בניסן תשע״ב}}</ref> בן רבי חיים יעקב בארצות הברית.
* רבי ישכר דב (דובער) בן רבי חיים יעקב (נפטר [[ג' בכסלו]] [[תשס"ז]]) בבני ברק.

==ספרי האדמו"רים לבית קומרנה==

===מספרי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנה===
* [http://www.hebrewbooks.org/20632 "היכל הברכה"]- פירוש על חמישה חומשי תורה
*ספר "אוצר הברכה", פירוש לתרי"ג מצוות
*[[סידור]] עם פירוש "היכל הברכה"
*כתם אופיר פירוש ל[[מגילת אסתר]]
* [http://www.hebrewbooks.org/20311 "זוהר חי"], פירוש על [[ספר הזוהר]].
*"נתיב מצוותיך" ובו דברי תורה וייחודים
*"עצי גן עדן" פירוש משניות
* [http://www.hebrewbooks.org/20439 "עשירית האיפה על תורת כהנים"]
*"נוצר חסד" פירוש למסכת אבות
* [http://www.hebrewbooks.org/3798 "מגילת סתרים"] - גילויים שזכה להם על ידי רוח הקודש
* [http://www.hebrewbooks.org/9003 "שלחן הטהור"] - הלכות ומנהגים
* [http://www.hebrewbooks.org/30730 "פני זקן"] - פירוש על תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים
* [http://www.hebrewbooks.org/21993 "ספר אדם ישר"] - תפלות להנצל ממגפה

===מספרי רבי אליעזר צבי מקומרנה===
*"דמשק אליעזר" על הזוהר

==ראו גם==
*[[צבי הירש מזידיטשוב]]
*[[חסידות זידיטשוב]]

==קישורים חיצוניים==
* ד"ר רון וקס, [http://www.daat.co.il/daat/history/hasidut/hashimush-2.htm השימוש בייחודים אצל רבי יצחק יהודה יחיאל ספרין מקומרנא], מאמר מתוך האתר [[דעת (אתר אינטרנט)|"דעת - לימודי יהדות ורוח"]] שנלקח מכתב העת "מים מדליו", גיליון 17 ([[תשס"ו]]), עמ' 258-243
* {{HebrewBooksPage|[[אהרן סורסקי]]|בית יעקב - גיליון 32|27755|"חסידות קומרנא - השושלת שהפיצה את תורת הקבלה והרז", עמ' 21-20|20}}
* [http://kedem-auctions.com/Items/%D7%93%D7%A4%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%95%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%A1%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%A0%D7%90-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D מכירת כתב יד של הרב שלום ספרין]
* [http://col.org.il/news_print.rtx?artID=26590 תמונתו של הרב שלום ספרין] באתר חב"ד אונליין

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{חסידויות}}

[[קטגוריה:חצרות חסידיות|קומרנה]]
[[קטגוריה:אדמו"רי זידיטשוב-קומרנא|*]]

[[en:Komarno (Hasidic dynasty)]]

Chasamba

2012-07-06T08:04:10Z

EranBot: בוט החלפות: על ידי, תל אביב, \1, אידאולוג, חמישייה

[[תמונה:Hasambaa.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הספר "[[חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט]]", הראשון בסדרת חסמבה, מהדורה מחודשת, הוצאת ידיעות אחרונות, 2010. אייר - [[שמואל כץ (צייר)|שמואל כץ]].]]
'''חסמבה''' (ראשי תיבות של: '''ח'''בורת '''ס'''וד '''מ'''וחלט '''בה'''חלט) היא חבורת ילדים סודית, המופיעה בספריו של [[יגאל מוסינזון]]. החבורה פועלת בשירות [[היישוב]] ו[[מדינת ישראל]] כנגד אויבי המדינה, ולעתים בשם אידאלים חיוביים כנגד פושעים או נבלים בינלאומיים.

סיפורי החבורה הופיעו לראשונה בשנת [[1949]] בשבועון "[[משמר לילדים]]" כ[[סיפור בהמשכים]], ובשנת [[1950]] נאספו הסיפורים לקובץ שהופיע כספר. בסדרה הופיעו 44 ספרים, עד סמוך למותו של מוסינזון, בשנת [[1994]]. [[סדרת ספרים|סדרת]] חסמב"ה נכתבה כהבטחה לבנו של יגאל מוסינזון, עידו מוסינזון (שנפל ב[[מלחמת יום הכיפורים]]), שביקש ספרים עבריים ולא רק את חוברות ה[[טרזן]] שאביו נהג להביא לו.

סיפורי החבורה זכו לעיבודים רבים, הן ב[[תיאטרון]], הן ב[[קולנוע]] והן ב[[טלוויזיה]]. הספרים עודם יוצאים לאור במהדורות חדשות, והסדרה היא אחת מסדרות ספרי הילדים המצליחות שיצאו בשפה העברית, ומכירותיה הכוללות עברו את סף מיליון העותקים.

ילדי החבורה מתוארים כילדים על סף גיל ההתבגרות. בספרים מופיעים שני דורות של ילדי החבורה: [[דור]] ראשון שפעל בין השנים [[1949]] ל-[[1959]], ב-16 ספרים הראשונים של הסדרה, בהנהגת [[ירון זהבי]], ודור שני, שפעל בין השנים [[1966]] ל-[[1994]], בהנהגת [[יואב צור]]. הרכב החבורה אינו קבוע, אך המדובר בגרעין הכולל מפקד, סגנית "יפה", "שמן", "רזה", "תימני". הילדים פועלים מאתר סודי ב[[תל אביב]] המכונה "[[המערה החשמלית]]" הנמצאת מתחת ל[[מלון הילטון תל אביב]] (החל מהספר ה-17 של הסדרה). אויבי החבורה אף הם משתנים, אך דמות הנבל המזוהה ביותר עם הסדרה, שחוזרת במספר ספרים, כמו גם בעיבודים לבמה ולמסך, היא [[אלימלך זורקין]].

==העלילה==
[[קובץ:Hilton Beach IMG 3805.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[מלון הילטון תל אביב]] וחוף הילטון. הכניסה למערה החשמלית אמורה להיות מצריף הנמצא במקום שבו נמצא כיום המלון, ומסלע הנע על צירים חשמליים אי שם באזור המדרון שמעל חוף הילטון.]]
חסמבה היא חבורת ילדים, שהתאגדו בשלהי תקופת [[המנדט הבריטי]] כדי לסייע לפעולות הגנה ו[[העפלה]]. החבורה התאספה לראשונה בבית המרקחת של הרוקח שחורי, אביו של עוזי הרזה, ושם העניק לה הרוקח את שמה, "חבורת סוד מוחלט בהחלט".

מקום הכינוס הקבוע של חסמבה הוא "המערה החשמלית", הנמצאת על [[חוף תל אביב|חוף ימה של תל אביב]]. המערה מתוארת בתחילה כמקום מפגש צנוע, שהכניסה אליו נעשית דרך מראה המסתובבת על צירה בצריף שב[[רחוב הירקון]], או דרך פתח המופעל באמצעות מנעול חשמלי מקודד, המסיט סלע (מנעול שאותו התקין שמעון, אביו של ירון זהבי, שהוא [[מסגר]]) אי שם ליד בית הקברות המוסלמי, במקום הצופה אל הים. במהלך השנים, עם זאת, תוארה המערה כפלא טכנולוגי, הכולל מיני חידושים מרעישים. לימים, הוקם במקום בו אמור היה הצריף להימצא [[מלון הילטון תל אביב]].

הטכנולוגיה המתוחכמת שיחקה תפקיד גובר והולך בספרים. בעת שבספר הראשון בסדרה מצליחים החסמבאים לשחרר את מפקד [[ההגנה]] ירמיהו מהכלא כאשר הם עוקרים באמצעות משאית ושרשרת ברזל את סוגרי כלאו, הרי שכבר בספר הרביעי, "אוצר הזהב של המלך הורדוס", משתמשים הן החסמבאים והן הנבלים בהמצאות מתוחכמות, ובטכנולוגיות שספק אם היו קיימות בעת כתיבת הספר. בספרים האחרונים בסדרה, משתמשים החסמבאים בני הדור השני במגוון של טכנולוגיות דמיוניות כגון [[רובוט]] אינטליגנטי המכונה "זגלובה", רובה [[לייזר]] המכונה "מתושמל", המצאות שונות ההופכות את האדם ל[[אי נראות|בלתי נראה]], קופים מעופפים, זריקת [[אנטי חומר]] ועוד.

בתחילה לחמו החסמבאים כנגד שלטונות [[המנדט הבריטי|המנדט]], אך לאחר [[הקמת מדינת ישראל]] מצאו להם אויבים שונים: לעתים פושעים, לעתים שליחי מדינות ערב, ולעתים נבלים בינלאומיים. מזימותיהם של הנבלים הלכו והסתבכו. בעוד שבספר הראשון נלחמו החסמבאים כנגד ג'ק סמית, המכונה "החיפושית האדומה", איש [[הבולשת הבריטית]] שהתנכל לאנשי ההגנה, בספר האחרון נלחמו כנגד כנופיה בינלאומית המכונה "העקרב הצהוב" המטמינה [[פצצת אטום|פצצות אטום]] קטנות בערי ישראל.

עלילות חסמבה הדגישו ערכים של רעות ואחווה והטיפו ל[[ציונות]]. חסמבה נלחמה תמיד באויבים שקמו למדינת ישראל בתקופה שבה נכתבה, החל מאנשי ה[[פדאיון]], דרך [[מועמר קדאפי]] (השולח בספר "חסמבה במלחמה בסוחרי הסמים המסוכנים", שליחים שיפיצו סמים מסוכנים לנוער הישראלי) וכלה בהשתתפות בכל מלחמות ישראל באותה התקופה - [[מלחמת סיני]], [[מלחמת ששת הימים]], [[מלחמת יום הכיפורים]] ואף [[מלחמת המפרץ הראשונה]]. כאשר לא היו החסמבאים עסוקים במלחמה באויבי המדינה, הגנו על אוצרותיה הארכאולוגיים, כגון אוצר הזהב של המלך [[הורדוס]] או כתר המלך [[דוד]], וסייעו בטיפול ובשיקום נוער במצוקה.

==הדמויות==
[[קובץ:Yaron London 2010.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[ירון לונדון]] שעל פי דמותו, כילד, נוצרה דמות ירון זהבי, מפקד חסמבה]]
הדמויות העיקריות בחסמבה הם חבורת ילדים תל אביבים בראשותו של מפקד בשם ירון זהבי, שנפגשו בשלהי תקופת [[המנדט הבריטי]] והקימו חבורה סודית על מנת לסייע לאנשי [[ההגנה]] ב[[העפלה]] ובמלחמה בבריטים. את ההשראה לדמותו של ירון זהבי, מפקד חסמבה, קיבל מוסינזון מ[[ירון לונדון]], בנו של השחקן [[בצלאל לונדון]], שבביתו הרבה מוסינזון לבקר. לתמר היפה קיבל השראה מתמר רז, בת מחזור 2 של קיבוץ [[נען]] שבו חי מוסינזון. עוזי הרזה מתבסס על עוזי אשל שנפטר ממחלה בשנת 2008. שאר הדמויות, כגון אהוד השמן, מנשה התימני ומשה ירחימיאל עוצבו לפי ילדי קיבוץ [[נען]] שבו חי מוסינזון.<ref>קרן ארמון וערן בורוכוב, [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=10831 גיבורים מאויירים בתרבות הישראלית]</ref>

החבורה הראשונה, בספרים 1-16, בין השנים [[1949]] ל-[[1959]], הוקמה עם תשעה חברים: ירון זהבי - המפקד, תמר היפה - סגנית המפקד, אהוד - השמן, עוזי - הרזה, מנשה - התימני, משה ירחמיאל - הממושקף אשר כותב את העלילות, שלומית - החובשת, דני הקטן ורפאל כדורי. בספר הראשון מצטרף לאחר מעשה גבורה של הצלת ילד מטביעה אליהו חרמון, אך באותו ספר מוצא אליהו את מותו בשחייה כשהוא שוחה בחזרה לאחר שהזהיר אוניית מעפילים שהבריטים על החוף. בספר השביעי החסמבאים נמצאים על אונייה מלאה בנשק שיש צורך לפוצץ אותה, רפאל כדורי נכנס לבטן האונייה לוודא שהיא תתפוצץ ומוצא בתוכה את מותו. דמותו של דני הקטן נעלמת במהלך הספרים של החבורה הראשונה, מבלי הסבר ידוע, אלא רק הסבר חלקי שלאחר מותו של רפאל כדורי הוריו מפחדים שיהיה בחסמב"ה.

החבורה השנייה, בספרים 17-44, בין השנים [[1966]] ל-[[1994]], הוקמה עם מספר מצומצם יותר של חברים, שישה: יואב צור - המפקד, רחל היפה - סגנית המפקד, שרגא - השמן, ארנון - הרזה, יוסי - הקטן התימני, ברוך - הג'ינג'י הממושקף. במהלך עלילות החבורה השנייה באו לעתים חברי החבורה הראשונה לעזרתם, כאשר מצוינים תחומי עיסוקם, למשל ירון זהבי הוא ראש מפקדת תפקידים מיוחדים (מת"ם), אהוד הוא [[טייס]] וכדומה.

במהלך הסדרה נפצעו המפקדים, כל אחד בתקופתו, ברגליהם, והיה ספק כי יוכלו לשוב לתפקידם. את ירון החליף הנריקו, שיצא מהחבורה עם חזרתו של ירון. בספר 25 של הסדרה מופיע לראשונה, לאחר שנחטף נער בשם אורי מתגלה אחד הסודות הכי סודיים של המדינה, ירון זהבי נישא לתמר, ולשניים בן בשם אורי, אורי מצטרף לחבורה בספר ה26 במהלכו שובר יואב את רגלו. אורי תופס פיקוד על החבורה בספרים 27-28 עד שיואב נרפא בדרך פלא ואז נעלם אורי מהחבורה.

מה שאירע לגיבורי חסמבה לאחר התבגרותם הוא נושא ליצירות שנכתבו לאחר מותו של מוסינזון, וניסו לנחש את גורלם של הגיבורים. כך, למשל, הפרודיה "לא תשווה" מסוף [[שנות התשעים]] שנכתבה על ידי שפרה האפרתי, מציגה את גיבורי חסמבה המקוריים כזקנים מרירים, ואילו הסדרה "[[חסמבה דור 3]]" מציגה אותם כבעלי תפקידים חשובים, ואף שרים בממשלה.

במהלך השנים נתקלו החסמבאים במספר רב של אויבים ונבלים. הראשון היה איש [[משטרת המנדט]] סרג'נט ג'ק סמית, אך הסדרה פיתחה מגוון של דמויות נבלים מרושעות מרחבי העולם. דמויות נבלים החוזרות בספרי הסדרה, ומופיעות אף בסרטים, בסדרת הטלוויזיה ובמחזות, הם אנשי "יאז"ז" - ירוחם, אלימלך, זרח זורקין. חבורת פושעים מרושעים, שמנהיגם, אלימלך זורקין, הפך לנבל המזוהה ביותר עם הסדרה.

במהלך השנים היו גם מבוגרים שסייעו לקבוצה. דמות חוזרת המופיעה מהספר הרביעי, "אוצר הזהב של המלך הורדוס" היא דמותו של הומר אוברין, איש מסתורין המסייע לקבוצה. בסדרה השנייה הגיעו דמויות כמנוחה צרבינסקי, "הבלשית הנודניקית המופלאה" או הרובוט זגלובה.

להלן טבלה המרכזת את הדמויות העיקריות המופיעות בסדרה -

{| class="wikitable" width=100%
!שם הדמות
!אפיון
!דור שני
!שחקן בסרט חסמבה ונערי ההפקר
!שחקן בסרט חסמבה ושודדי הסוסים
!שחקן בסדרה חסמבה דור שלישי
!שחקן במחזמר
!הערות
|--
|[[ירון זהבי]]
|מפקד חסמבה
|יואב צור
|[[שלמה ארצי]]
|[[אודי ערן]]
|[[עודד קוטלר]]
|[[אקי אבני]]
|
|--
|תמר
|הסגנית
|רחל היפה
|[[גליה גופר]]
|[[סמדר קילצ'ינסקי]]
|[[נירה רבינוביץ']]
|[[סנדי בר]]
|
|--
|עוזי שחורי
|הרזה
|ארנון
|[[דובי גל]]
| ( - )
|[[מוטי גלעדי]]
|[[משה פרסטר]]
|
|--
|אהוד
|השמן
|שרגא
|[[אבי אוריה]]
|[[טוביה דובלרו]]
|[[יאיר רובין]]
|[[אלון דהן]]
|
|--
|מנשה
|התימני
|יוסי
| ( - )
|[[בני קפלה]]
|[[גבי עמרני]]
| ( - )
|
|--
|משה ירחמיאל
|הממושקף
|ברוך
|[[מני פאר]]
|[[דודו ניב]]
|[[הוגו ירדן]]
|[[גיא פרידמן]]
|
|--
|דני
|הקטן
| ( - )
| ( - )
| ( - )
| ( - )
| ( - )
|דמות של ילד קטן (שכונתה בסרט [[חסמבה ושודדי הסוסים]] "דני הנרדם"). הופיעה בספרים הראשונים של הסדרה, לאחר מותו של רפאל כדורי מוזכר שהוריו חששו להיותו בחסמב"ה, והחל מ"חסמבה במארבי הגבול" נעלמה דמותו גם מהספרים הבאים.
|--
|שולמית
|החובשת
| ( - )
|[[עידית פאנק]]
| ( - )
|[[ציפי שביט]]
| ( - )
|
|--
|רפאל כדורי
| ( - )
| ( - )
| ( - )
| ( - )
| ( - )
| ( - )
|בנו של עורך הדין כדורי, שאמור להעניק לילדים עזרה משפטית. נהרג בספר השביעי, "חסמבה באזור המסוכן".
|--
|אליהו חרמון
| ( - )
| ( - )
| ( - )
| ( - )
| ( - )
| ( - )
|ילד עני, בנה של אלמנה, נהרג בספר הראשון, "חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט".
|--
|הנריקו
|ממרוקו
| ( - )
| ( - )
| ( - )
| ( - )
| ( - )
| דמות של עולה חדש, נער המסייע לחסמבה, המופיעה הופעת אורח בספר השלישי, "חסמבה ושודדי הסוסים", וממלאת תפקיד מרכזי בספרים השישי והשביעי - "חסמבה והסוד הגדול" ו"חסמבה באזור המסוכן".
|--
| אורי
| ( - )
| ( - )
| ( - )
| ( - )
| [[אקי אבני]]
| ( - )
| אורי הוא בנם של ירון זהבי ותמר מהדור הראשון, שמופיע לראשונה בספר מס' 25, "חסמבה מול החוטפים או פרשי הלילה הולמים שוב", ושם הפך לחסמבאי והופיע בספרים העוקבים 26-28, ואז נעלם מסדרת הספרים. בסדרה "חסמבה דור 3" מהווה סיפור היעלמותו וחטיפתו ציר מרכזי של העלילה.
|--
| [[אלימלך זורקין]]
| נבל
| ( - )
| [[זאב רווח]]
| [[ספי ריבלין]]
| [[זאב רווח]]
| ( - )
| זורקין הוא הנבל המזוהה ביותר עם סדרת הספרים. הוא מופיע לראשונה בספר השני, חסמבה בבית האסורים, ולאחר מכן בספרים רבים נוספים, בשני הדורות. הוא מופיע כאויב בשני הסרטים ובסדרת הטלוויזיה. זורקין הוא אחד משלושה אחים המכונים "יאז"ז" (ירוחם, אלימלך, זרח זורקין). במהלך השנים נאבקים החסמבאים גם בבניו, נכדיו ודודניו.במחזמר גולם על ידי [[שלום אסייג]].
|-
|}

==סדרת הספרים==
[[תמונה:Hasmba_cover.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרך הכולל את ארבעת הספרים הראשונים בסדרה חסמבה]]
את רעיון כתיבת חסמבה קיבל מוסינזון מבנו הבכור, עדו (אשר נפל במלחמת יום כיפור), כאשר בנו ביקש ממנו לכתוב לו עוד ספרי [[טרזן]], ומוסינזון העדיף לכתוב ספר הרפתקאות ישראלי מקורי. שתי הסדרות הראשונות של סיפורי חסמבה פורסמו לראשונה בשבועון [[משמר לילדים]], בשנים [[1949]] - [[1950]]. הסדרות נאספו לשני ספרים "[[חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט]]" ו"חסמבה בבית האסורים" ופורסמו ב[[הוצאת נ' טברסקי]] בשנת [[1950]].

במהלך [[שנות ה-50 של המאה ה-20]] יצא ספר חדש מדי שנה, בהוצאת נ' טברסקי, כאשר הספרים הפכו לסדרה, ובסוף כל ספר היה מתפרסם שמו של הספר הבא בסדרה. הספרים הראשונים שיצאו בהוצאת טברסקי אוירו על ידי [[שמואל כץ (צייר)|שמואל כץ]], בקו שהפך להיות מזוהה עם הסדרה ושנשמר על ידי המאיירים הרבים שבאו לאחר מכן. בשנת [[1955]] התחיל מוסינזון לפרסם את הספרים ב[[הוצאת גדיש]]. בין [[1959]] ל-[[1966]] לא פורסמו ספרים כלל, עקב שהותו של מוסינזון בארצות הברית. ב-[[1966]] יצא לאור ספר אחד ב[[הוצאת ספרים ברונפמן|הוצאת ברונפמן]], "חסמבה בשירות הריגול הנגדי", בו הוצג "הדור השני" של החסמבאים. יתר ספרי הסדרה יצאו ב[[הוצאת רמדור|הוצאת רמדור - שלגי]]. הספרים אוירו על ידי מאיירים שונים, וביניהם [[מ' אריה]], [[אשר עין-דור]], [[איקא ישראלי]] ו[[עמירם תמרי]], אך את 24 הספרים האחרונים בסדרה אייר [[גיורא רוטמן]]. בסך הכל יצאו בסדרה 44 ספרים.

סדרה בת חמישה ספרים בשם "הילדים הגיבורים" המתארת את עלילות החסמבאים בזמן המנדט, ומסופרת מפי "התוכי זנזיבר", יצאה לאור בהוצאת רמדור - שלגי בין [[1977]] ל-[[1988]].

הספרים הראשונים, הנחשבים למוצלחים יותר מהספרים המאוחרים, זכו להוצאות רבות נוספות. ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] יצאו שוב ספרי "הדור הראשון" של הסדרה ב[[הוצאת רמדור]]. בשנת [[2001]] יצאו חמשת הספרים הראשונים בהוצאת [[כנרת, זמורה-ביתן, דביר]] בניסוח "פוליטיקלי קורקט" שם ניסו להסוות את הערכים השובניסטיים אשר היו בספרים. בשנת [[2010]] יצאו אותם ספרים בהוצאה מחודשת ב[[הוצאת ידיעות אחרונות]] ספרי חמד. בשנת [[2003]], כעשור לאחר מותו של מוסינזון, הוערכו מכירות הסדרה בלמעלה ממיליון עותקים.<ref>{{ynet||הארי פוטר עדיין לא עבר את התנ"ך|2670518|||1}}</ref>

{| class="wikitable" width=100%
!מספר סידורי
!שם הספר
!שנת הוצאה לאור
!מאייר
!הוצאה ראשונה לאור
!דור
!הערות
|--
|1.
|[[חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט]]
|1950
|[[שמואל כץ (צייר)|שמואל כץ]]
|[[הוצאת נ' טברסקי]]
|ראשון
|פורסם לראשונה בשנת 1949 כסיפור בהמשכים ב"[[משמר לילדים]]"
|--
|2.
|חסמבה בבית האסורים
|1950
|שמואל כץ
|הוצאת נ' טברסקי
|ראשון
|פורסם לראשונה בשנים 1949 - 1950 כסיפור בהמשכים ב"משמר לילדים"
|--
|3.
|חסמבה ושודדי הסוסים
|1951
|שמואל כץ
|הוצאת נ' טברסקי
|ראשון
|
|--
|4.
|חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס
|1951
|שמואל כץ
|הוצאת נ' טברסקי
|ראשון
|
|--
|5.
|חסמבה וילדי ההפקר
|1951
|שמואל כץ
|הוצאת נ' טברסקי
|ראשון
|
|--
|6.
|חסמבה והסוד הגדול
|1952
|שמואל כץ
|הוצאת נ' טברסקי
|ראשון
|חלק ניכר מהספר הופיע תחת הכותרת "הנער ממרוקו" כסיפור בהמשכים בעיתון "[[דבר לילדים]]" בשנת 1950.
|--
|7.
|חסמבה באזור המסוכן
|1952
|שמואל כץ
|הוצאת נ' טברסקי
|ראשון
|
|--
|8.
|חסמבה בשבי הלגיון הערבי
|1953
|שמואל כץ
|הוצאת נ' טברסקי
|ראשון
|
|--
|9.
|חסמבה במערות טורקלין
|1953
|[[מ' אריה]]
|הוצאת נ' טברסקי
|ראשון
|
|--
|10.
|חסמבה והמרגלים בחיל האוויר
|1953
|מ' אריה
|הוצאת נ' טברסקי
|ראשון
|
|--
|11.
|חסמבה בציפורני פלורנט והקיקלופים
|1954
|שמואל כץ
|הוצאת נ' טברסקי
|ראשון
|
|--
|12.
|חסמבה והאלמוני במסכה השחורה
|1954
|[[מ' אריה]]
|הוצאת נ' טברסקי
|ראשון
|
|--
|13.
|חסמבה במארבי הגבול
|1955
|מ' אריה
|הוצאת גדיש
|ראשון
|
|--
|14.
|חסמבה בקרבות רחוב בעזה
|1957
|[[עמירם תמרי]]
|הוצאת גדיש
|ראשון
|
|--
|15.
|חסמבה במסתרי ניו יורק
|1958
|[[יצחק ישראלי]]
|הוצאת גדיש
|ראשון
|
|--
|16.
|חסמבה והתעלומה בגבול הצפוני
|1959
|מ' אריה
|הוצאת גדיש
|ראשון
|
|--
|17.
|חסמבה בשירות הריגול הנגדי
|1966
|מ' אריה
|[[הוצאת ברונפמן]]
|שני
|
|--
|18.
|חסמבה בפשיטה בתעלת סואץ
|1970
|[[אשר דיקשטיין]]
|[[הוצאת רמדור|הוצאת רמדור - שלגי]]
|שני
|
|--
|19
|חסמבה במלחמה נגד כנופיית חשב"ז
|1971
|מ' אריה
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|20.
|חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בירושלים
|1972
|אשר דיקשטיין
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|21.
|חסמבה בהרפתקאות מופלאות בחופש הגדול
|1973
|שמואל כץ
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|הופיע במקור כסדרה בהמשכים בשבועון הכדורגל "פנדל" בשנת 1972.
|--
|22.
|חסמבה במלחמה נגד סוכן הריגול המסוכן 008.
|1974
|[[גיורא רוטמן]]
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|23.
|חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה
|1975
|גיורא רוטמן
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|24.
|חסמבה במלחמות נגד המרגלים המסוכנים!
|1976
|גיורא רוטמן
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|25.
|חסמבה מול החוטפים או פרשי הלילה הולמים שוב!
|1977
|גיורא רוטמן
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|26.
|חסמבה בהרפתקאות מול הסוכן 107-X
|1978
|גיורא רוטמן
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|27.
|חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג' מאהל
|1979
|גיורא רוטמן
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|28.
|חסמבה מול כנופיית פוטשניק המסוכנת מאוד
|1980
|גיורא רוטמן
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|29.
|חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים
|1980
|גיורא רוטמן
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|30.
|חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחרבת לונה ואלרו
|1981
|גיורא רוטמן
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|31.
|חסמבה בהרפתקאות מסתורי כתר הזהב המסתורי של דוד המלך
|1982
|[[גיורא רוטמן]]
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|32.
|חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות!!!
|1983
|גיורא רוטמן
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|33.
|חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף.
|1984
|גיורא רוטמן
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|34.
|חסמבה במסתרי הודו הרחוקה.
|1984
|גיורא רוטמן
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|35.
|חסמבה נגד זוממי המזימה הנוראה!
|1985
|גיורא רוטמן
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|36.
|חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה!!!
|1985
|גיורא רוטמן
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|37.
|חסמבה בהרפתקאות מסתרי הבתים הנופלים
|1986
|גיורא רוטמן
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|38.
|חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה.
|1987
|גיורא רוטמן
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|39.
|חסמבה במלחמה מול שודדי הים האכזריים!
|1988
|גיורא רוטמן
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|40.
|חסמבה בהרפתקאות מסעירות מול סוחרי הסמים המסוכנים.
|1988
|גיורא רוטמן
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|41.
|חסמבה בהרפתקאות מסעירות במלחמות סודיות ביותר
|1989
|[[גיורא רוטמן]]
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|42.
|חסמבה מול כנופית צרברוס המסוכנת מאוד.
|1990
|גיורא רוטמן
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|43.
|חסמבה בעלילות מלחמת המפרץ.
|1992
|גיורא רוטמן
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|--
|44.
|החסמבאים הגיבורים הולמים שוב!
|1994
|גיורא רוטמן
|הוצאת רמדור - שלגי
|שני
|
|-
|}

==עיבודים לתיאטרון, לקולנוע ולטלוויזיה==

ספרי חסמבה הועלו על הבמה כהצגות ילדים מספר רב של פעמים, שניים מספרי הסדרה הוסרטו, והחסמבאים היו גם נושא לסדרת טלוויזיה.

===חסמבה על במת התיאטרון===

# '''חסמבה (חבורת סוד מוחלט בהחלט)''' הוצג בתיאטרון "אוהל" ב-[[1952]] בעיבודו של [[יוסף אוקסנברג]] עם [[שיש קולר]] בתור ירון זהבי ובהשתתפות [[יוסי גרבר]] ו[[עודד קוטלר]]. לאחר מכן הציג תיאטרון "[[במתנו]]", תיאטרון לילדים שליד [[תיאטרון האוהל]], מספר עיבודים נוספים לספרים "חסמבה בבית האסורים", "חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס" ו"חסמבה וילדי ההפקר" (בו גילם [[ישראל אברהם]] את זורקין). הצגות אלו הועלו במהלך שנות החמישים.
# '''חסמבה חסמבה חסמבה !''' בעיבודו של מוסינזון ובבימוי [[אברהם דוד]] על ידי [[התיאטרון מארץ עוץ]].
# '''חסמבה'''. מחזה בעיבוד [[עודד בארי]] עבור דב עילם. [[1985]]. עיבוד של שני הספרים הראשונים בסדרה על חסמבה בתקופת המנדט.
# '''חסמבה'''. עיבוד ל[[מחזמר]] של שני הספרים הראשונים בסדרה ב-[[1998]]. עובד בידי [[אסף ובן לוין]] עם מוזיקה של [[ירון כפכפי]], עם [[אקי אבני]] בתור ירון זהבי ו[[סנדי בר]] בתור תמר. גם הופיע כקלטת.

===חסמבה בקולנוע===

הרפתקאות החסמבאים היוו בסיס לשני סרטי קולנוע.

ב-[[1971]] יצא לאקרנים סרט הקולנוע "'''[[חסמבה ונערי ההפקר]]'''" בבימויו של [[יואל זילברג]], בו גילם [[שלמה ארצי]] את ירון זהבי ו[[זאב רווח]] את אלימלך זורקין. כן השתתפו בסרט שחקנים ידועים נוספים כ[[דובי גל]] וכ[[מני פאר]]. הסרט זכה להצלחה קופתית ולמעמד של [[סרט פולחן]], והיה נהוג להקרינו בטלוויזיה הישראלית מדי [[יום העצמאות]].

ב-[[1985]] יצא לאקרנים סרט הקולנוע "'''[[חסמבה ושודדי הסוסים]]'''" בו גילם [[ספי ריבלין]] את אלימלך זורקין. הסרט לא זכה להצלחה ולמעמד של קודמו.

===חסמבה בטלוויזיה===

באוקטובר [[2010]] עלתה לשידור בערוץ [[הוט 3]] וב[[ערוץ הילדים]] [[סדרת טלוויזיה]] בת 17 פרקים בשם "'''[[חסמבה דור 3]]'''" המספרת את סיפורה של החבורה כאשר הם זקנים, בני 70. בסדרה משתתפים שחקנים מפורסמים רבים, בין היתר [[עודד קוטלר]] מגלם את ירון זהבי המבוגר, ואילו [[ירון לונדון]] (שבהיותו נער שימש השראה ליגאל מוסינזון כשיצר את דמותו של ירון זהבי) – בתפקיד אורח כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]].

==השפעה וביקורת==

ספרי חסמבה זכו להצלחה גדולה בקרב קהל היעד שלהם - ילדים שהיו כגיבורי חסמבה על סף ההתבגרות. הספרים היו בעלי השפעה רבה.

הספרים ייצגו את התקופה בה נכתבו ואת האידאולוגיה הציונית השלטת, הן בעלילה, הן בעיצוב הדמויות, ואף בבחירת שמות הילדים הגיבורים, שלא היו שמות תנ"כיים של אבות האומה, שהיו מקובלים אצל היהודים בגלות, אלא שמות תנ"כיים ועבריים מחודשים, שהיו מקובלים בתקופת היישוב, וסימלו את הקשר של העם עם אדמתו. היחיד מבני החבורה שנקרא בשם תנ"כי מקובל, היה מנשה, שלו הוצמד הכינוי "התימני" על מנת להדגיש את שייכותו ל"עדה".<ref>R. Cohen Almagor, "Cultural Pluralism and the Israeli Nation building Ideology", ''International Journal of Middle East Studiesww vol. 27 No 4 (nov. 1995)page 470</ref>

חוקרים כ[[אוריאל אופק]] לא ראו בסדרה סדרה ראויה לילדים, על אף שאופק הקדיש את החלק השלישי בטרילוגיית הספרים שלו, העוסקת בסיפורים על כתיבת ספרות ילדים, לספר "חסמבה" (בספר "מטרזן ועד חסמבה" שיצא לאור בשנת [[1969]]). אופק התייחס לספרי חסמב"ה ולספרי ההרפתקאות שיצאו בעקבותיו כבעלי: "מתח לשמו, סגנון דל, קורטוב של אלימות, וכמובן - הילדים הגיבורים מצליחים תמיד "לסדר" את הגדולים ולצאת מנצחים מן הסכנה"{{הערה|{{דבר|אוריאל אופק|ספרים וילדים|1962/08/28|00600}}}}. ואכן, במשך שנים רבות נחשבה הסדרה לספרות פופולרית, אך לא ראויה, בעוד שיצירותיהם של אחרים, שטיפלו באותם נושאים בדרך דומה, כגון "[[שמונה בעקבות אחד]]" של [[ימימה אבידר-טשרנוביץ]] הועלו על נס כספרות ילדים ראויה.<ref>{{הארץ|איתן בר-יוסף|אוריאל אופק מהגיהנום|209150|17 בספטמבר 2002|}}</ref>

בתקופה מאוחרת יותר נמתחה ביקורת על היחס של חסמבה לערבים. הערבים הוצגו בחסמבה כטיפשים וכמרושעים, שאפילו ילדים קטנים מצליחים לנצח אותם.<ref>D. bar-Tal, Y. Teichman, ''Stereotypes and prejudice in conflict: representations of Arabs in Israeli Jewish society'', Cambridge University press, 2005, page 192 </ref> חסמבה הולידה דור של חיקויים, שהתייחסו אל הערבים אף בצורה חמורה יותר מהמקור, בנוסח סיפורי "עוז יעוז" של [[עידו סתר]] ו[[דנידין הרואה ואינו נראה|דנידין]] של [[און שריג]]. הנוסחה המוכרת שרקח מוסינזון עבדה בספרים אלו, שפורסמו אף הם בסדרות, כאשר בכל ספר מגיע ילד ישראלי קטן למחנה של ערבים פחדנים ומביס אותם. <ref>i. Shahak, "The Adventures of Oz Yaoz and Danidin" MERIP Reports No. 42, Development in the middle east (Nov. 1975) pages 25 - 26</ref> הופעתם של סטראוטיפים אלו בספרות ילדים נתפסה כחמורה במיוחד.

עם כל זאת, נתפסת כיום סדרת הספרים בעיקר בנוסטלגיה, ואף זכתה להנצחה ממלכתית בבול של [[דואר ישראל]] שיצא בשנת [[2009]] בעיצובה של [[מירי ניסטור]] המראה את איורו של שמואל כץ שהופיע על כריכת הספר "חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט", ובו נראים נערי חסמבה רכובים על חמור, ומובילים את אויבם, סרג'נט סמית, כשהוא קשור בידיו וברגליו.<ref>[http://www.israelpost.co.il/postboolaee.nsf/HanpakotView/E2059C57FEFA9530C22577290022BBE3?opendocument בול חסמבה] אתר דואר ישראל</ref>

==פרודיות על חסמבה==

חסמבה הייתה נושא לפרודיות, לחיקויים ולפרסומות, הן בטלוויזיה והן בקומיקס ובספרות.

* בשנת 1990 הייתה חסמבה נושא למספר מערכונים ב[[זהו זה]].
* ב-[[1996]] השתמשו בחסמבה בתור [[פרסום|פרסומת]] לשירות "עקוב אחרי" של [[בזק]]. את ירון זהבי גילם [[שרון צור]]. פרסומת זו זכתה לפרודיות מצד כוכבי [[הקומדי סטור]], ואף מצד כוכבי [[זהו זה]].
* בעקבות [[פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה]], העלתה [[החמישייה הקאמרית]], בשנת [[1996]] מערכון בו גילם [[רמי הויברגר]] את ירון זהבי, שנפצע, אך מסרב לקבל את דמו של מנשה התימני אותו גילם [[מנשה נוי]].
* ב-[[2005]], באחד מפרקי תוכנית הטלוויזיה "[[ארץ נהדרת]]", עשו פרודיה על חסמבה בה [[שלמה ארצי]] חזר לנעליו של ירון זהבי, ואילו שאר החסמבאים גולמו על ידי משתתפי התוכנית.
* בתוכנית הלילה "[[שינויים בלוח השידורים]]" של "[[ערוץ 10]]" עם [[שרון טייכר]] ו[[ערן זרחוביץ']] ששודרה בשנת [[2009]] שודר מערכון קבוע בשם "החמישייה האמיצה" המהווה פרודיה על חסמבה.

אחת מסדרות ה[[קומיקס]] שכתבו [[קובי ניב]] ו[[דודו גבע]] נקראה "'''חסמבא"ה במערות האף'''". חסמבא"ה – '''ח'''יידקים '''ס'''ודיים '''מ'''אוד '''ב'''תוך '''א'''לוף '''ה'''ארץ.

לאחר מותו של מוסינזון, כתבה הסופרת [[שפרה האפרתי]] ספר בשם "לא תשווה" (ראה אור בהוצאת "תמוז") המציג את גיבורי חסמבה ככישלונות מזדקנים החיים על תהילת עברם. בשער האחורי של הספר נכתב: "שנים עברו מאז פעלה חבורת חסמבה בין נופי הארץ הנאבקת, ניצחה אויבים מסוכנים וסיכלה פעולות חבלה. שרידי החבורה, קשישים נטושים, זועמים ופגועים, מנסים להתאחד עכשיו להרפתקה אחרונה בהחלט."
התיאור הפארודי של החבורה משמש ניגוד לתיאור ההרואי בסדרת הספרים המקורית. כך למשל מתואר המפקד האגדי ירון כגבר מזדקן והומוסקסואל, המכור לאלכוהול. אלמנתו של מוסינזון, חנה מוסינזון, ניהלה מאבק משפטי ארוך כנגד הסופרת בנסיון למנוע את הפצת הספר, בנימוק כי היצירה מפרה את [[זכויות יוצרים|זכויות היוצרים]] של בעלה, אך לבסוף, בשנת [[2003]] דחה השופט יהודה זפט מבית המשפט המחוזי בתל אביב את תביעתה ואישר את הפצת הספר, בנימוק כי אין פגיעה בזכות היוצרים, כי אפרתי עיצבה דמויות משלה העומדות בניגוד לדמויות חסמבה, וכי ממילא השימוש שעשתה אפרתי מוגן בהגנת השימוש ההוגן.<ref>ת.א. (מחוזי תל אביב) 1437/02 '''חנה מוסינזון נ. שפרה האפרתי''', ניתן ביום 29 במאי 2003</ref>

==ראו גם==
* [[ביבליוגרפיה של יגאל מוסינזון]]
* [[החמישייה הסודית]]
* [[השביעייה הסודית]]
* [[חבורת פופיק]]
* [[כס"ח]]

==לקריאה נוספת==

* [[אוריאל אופק]], '''מטרזן ועד חסמבה: איך נכתבו סיפורי הרפתקאות''', הוצאת מסדה, 1969.
* [[אלי אשד]], '''מטרזן ועד זבנג - הסיפור של הספרות הפופולרית העברית''', הוצאת בבל, 2002, עמ' 103-84.

==קישורים חיצוניים==
* {{הפנקס|אורי קציר|סוד מוחלט בהחלט|1344|16 ביולי, 2010}}
* {{אלי אשד 2||סודי ומוחלט בהחלט -ההיסטוריה של חבורות "חסמבה":הדור הראשון|2010/10/25/סודי-ומוחלט-בהחלט-ההיסטוריה-של-חבורות}}
* {{אלי אשד 2||סודי ומוחלט בהחלט -ההיסטוריה של חבורות חסמבה -:הדור השלישי|2010/11/06/סודי-ומוחלט-בהחלט-ההיסטוריה-של-חבורות-2}}
* {{אלי אשד 2||סודי ומוחלט בהחלט- ההיסטוריה של חבורות "חסמבה" :החלק הראשון : המערה החשמלית|2010/10/22/סודי-ומוחלט-בהחלט-החלק-הראשון-המערה-הח}}
* {{הארץ|מתן חרמוני|המערה הדיגיטלית: ספרי חסמב"ה יוצאים בהוצאה מחודשת|1203903|15 בדצמבר 2010}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{חסמבה}}

[[קטגוריה: חסמבה|*]]

[[en:Hasamba]]